האם ניו יורק היא רק מנהטן - אי הלכוד בין האיסט ריבר לנהר ההדסון? עד לפני כמה שנים, התשובה הייתה מן הסתם חיובית. המרכז שלט ללא עוררין בשכונות שהוקמו מסביבו, בהן התגוררו העובדים העמלים של העיר שחיה ללא הפסקה, ובלבה מטרה אחת: כסף.
כיום, הפריפריה מעמיקה את אחיזתה במרכז, או שמא התהליך הפוך: מנהטן מבצעת קולוניזציה של המרחב הגדול שמסביבה. האי שולח את זרועותיו התמנוניות בצורת גשרים שהוא מותח אל שכונות הפרברים, ומעמיק את אחיזתו בהן. אל הממון מגדיר מחדש את היחס שבין התושב לסביבתו: בעיר שבה משלמים באופן מפולפל עבור הכל, אין זכויות קדימה לתושב ותיק. אם הוא אינו יכול להרשות לעצמו להחזיק בדירתו בגלל העלייה התלולה במחירי השכירות, מנהטן תשלח אותו למחוזות אחרים, בהם יוכל לחיות ביתר רווחה בשעות בהן הוא נמצא מחוץ למשרדו באחד מגורדי השחקים האימתניים, המתנשאים בהמוניהם ומאיימים להטביע תחת כובד משקלם את האי עליו הם שוכנים...
 

ניו יורק

דלת הפז
הקומיקאי היהודי הדגול, לני ברוס, היה כך נדמה לי, הראשון שהבחין שבניו יורק כולם יהודים. "אם אתה חי בניו יורק", אמר פעם, "אפילו אם אתה קתולי, אתה בעצם יהודי. אם אתה מתגורר בביות שבמונטנה, אפילו אם אתה יהודי, אתה בעצם גוי".
לני ברוס חד העין צדק. פיורלו לה גארדיה, ראש העיר של ניו יורק (נבחר ב-1933), שהיה ממצוא איטלקי, דיבר יידיש שוטפת; מזכיר המדינה, קולין פאואל, שהוא ממוצא אפרו-אמריקאי, משעשע תמיד קהל יהודי בשלבו מילים ופתגמים ביידיש...

מורשת ההולנדים
מניותיה של החברה ההולנדית, החברה לאיי הודו המערבית, הן שייסדו את ניו אמסטרדם, היישוב האירופי הראשון במנהטן. כל עוד פרחו עסקי החברה, ובהם גם שוד ימי וסחר עבדים, שגשג היישוב. כאשר צנחה מניית החברה נפלה גם ניו אמסטרדם והגיע זמנה של ניו יורק...

המצאת המטרופולין
ניו יורק של ראשית המאה ה-19 הייתה עיר קטנה ומנומנמת, שאך זה יצאה לחופשי מזרועות הכיבוש הבריטי. 80 שנה אחר-כך הפכה עיר הנמל הזו לבירת העולם. איך זה קרה? חלק מהתשבחות מגיעות למהנדס בשם ג'והן ראנדל שהשכיל לראות את הנולד.
בסוף אוקטובר 1825 עזבה ספינת הנהרות סנקה צ'יף את נמלה של באפלו לקראת הפלגה בת שבוע, שנועדה לציין את חיבורה של תעלת אירי לניו יורק...

מו"לות בעידן הבסט-סלר
ברומן נשים קטנות, שנכתב במאה ה-19, מתארת הסופרת לואיזה מיי אלקוט כיצד גיבורת הסיפור, ג'ו, ממהרת לשלוח למוציא לאור בניו יורק את סיפורה, בתקווה שיפרסמו. הסיפור אכן רואה אור. האם ג'ו שכזו הייתה מתגלה כיום בעידן המו"לות המודרני? אולי. אם העורך היה חושב שכתבה רב-מכר, אזי הייתה הופכת לסלבריטאית. אבל אם היה זה "סתם" ספר טוב - סביר להניח שהמו"לים בניו יורק היו מוותרים על הוצאתו לאור...

צרות של עשירים
"זמן שווה כסף", אמר בנג'מין פרנקלין, מהוגיה של המהפכה האמריקאית. ניו יורק מיישמת בדבקות את רוחה של האמרה הזו. אבל, לכרך בו מספר העשירים ליחידת שטח הוא מהגבוהים בעולם, יש בעיות משלו. מי יאסוף את עלי השלכת מגן העדן של האלפיון העליון?
מעולם לא היו עשירים כה רבים בעיר. לא סתם עשירים. עשירים מופלגים. מספר שיא של אמריקאים עוסקים בקנייה ובמכירה של אגרות חוב ומניות, ורוב רובו של הממון הזה עובר דרך ידיהם של אנשים העובדים בוול סטריט ומתגוררים במנהטן...

פליט חמוש במצלמה
הצלם הצ'כי ממוצא יהודי, בדז'יך גרונצוויג, ברח לניו יורק מאימי השואה. המפגש הוויזואלי עם הכרך הגדול והסואן הוביל למבט אירופי קלסי באובייקטים מלאי העצמה של העולם החדש. התוצאה היא כליאת התרחשויות בעצם התהוותן בקפסולת זמן אסתטית וסדורה...

תמונות בתערוכה
בעבר היו ההבדלים בין אמנות ממסדית לאמנות שוליים בניו יורק ברורים: היצירות שנמנו על האמנות הממסדית הוצגו במוזיאונים, ואילו השאר בגלריות אוונגארדיות. עידן ה"פוליטיקלי קורקט", שאינו מפלה את החריג, טשטש את הגבולות הללו: מוזיאונים מציגים עתה יצירות ממגזר אמנות השוליים, וגלריות עוסקות בהצגת יצירות הנמנות על הזרם המרכזי. צילום נחשב עתה כאחד מתחומי האמנות לכל דבר, וקרנות תרבות אינן מהססות עוד לעסוק ביצירות ממוסחרות. מוזיאון מול גלריה. איך זה נראה משתי נקודות המבט?

נגיסה בתפוח הגדול
הבילוי הניו יורקי העדכני - יציאה למסעדה - הוא ריטואל שהאוכל מהווה רק חלק ממנו. תושבי ניו יורק מוכנים לשלם ממיטב כספם תמורת שמו ופרסומו של השף והתפאורה המעוצבת שבמסעדתו. הדבר נכון שבעתיים לאחר שכוכבי המטבח העולמיים פתחו סניפים גם ב"תפוח הגדול"...

הצלילים שבוקעים מהארלם
לא, אמנם ניו יורק של סוף המאה ה-19 איננה מולדת הג'אז, אך היא בהחלט נודעה, משנות ה-20 של המאה שעברה, כ"תפוח הגדול" של מוזיקת הג'אז. מה שנולד במועדוני השחורים של ניו אורלינס לפני קצת יותר ממאה שנים, שגשג בניו יורק. הג'אז עשה את הבלתי אפשרי. הוא לא רק שלהב את הרוחות, הוא גם גישר בין שחור ללבן, בין שמח לעצוב, בין מחשבה לרוח. כך עד ימינו...

קארנה גור-שיף
נסיכת הפוליטיקה.

סיפורי הפרברים
ברוקלין שמעבר לגשר.

יהולי טאנג
המעצבת שהגשימה את החלום האמריקאי.

מנוחה נכונה
בית לוויות יהודי.

מלך הדירות הזולות
חיי הנוודות העירוניים של סופר עולה.

קול ההמון
רשות הדיבור לאזרח שברחוב.

אישה יפה
מאז שהיה נער צעיר, זוכר את עצמו רותם פושינסקי מתבונן בנשים יפות. כשהתבגר והגיע לניו יורק, ידע שנשים חייבות להיות נושא הצילום שלו...

הבנאליות של הארכיטקטורה
איגוד הארכיטקטים הניו יורקים ANY שם לו למטרה להבין את הקשר שבין ארכיטקטורה לתרבות, ולדון בדפוסי ארכיטקטורה עתידיים ובקשר שבין ארכיטקטורה לאורבניות...

גותם סיטי
בשנות ה-30 נזקקו האמריקאים למשהו שיסיח את דעתם מצרותיהם. התגובה לא איחרה לבוא: סדרות קומיקס...

מדריך ניו יורק

כל הטיולים, המוזיאונים, האתרים, המסעדות, המלונות והנושאים החמים של העיר. כולל מפת העיר ומפה מפורטת של מרכז העיר.