מטרופוליס

       

נהר ליפי

עיר קטנה, בירתה של מדינה ששטחה אמנם גדול מישראל אך מניין תושביה קטן בהרבה, מה יש לה להציע? ההיסטוריה מלמדת, כי אפילו תושביה הדגולים של דבלין, ביניהם לא מעט סופרים מפורסמים, חיפשו את מזלם דווקא באנגליה, שכנתם הוותיקה, וזכו בהכרה בינלאומית בתור "יוצרים בריטים ממוצא אירי".
שנים רבות בהן נאלצה להתמודד עם מלחמות, דיכוי ועוני - הסירו ממנה כל יומרות או חשיבות עצמית יתרה. כעת דבלין פורחת. היא צבעונית, שמחה, מתחדשת ומתגנדרת. מלאה בקולות צעירים, ולא רק של אירים, אלא מכל קצוות אירופה המתאחדת. היא ידידותית ופתוחה לכל הבאים, מבלי לערוך חיסול חשבונות מן העבר.

 

    להזמנת מדריך בלבד        להזמנת הגיליון          להזמנת גיליון ומדריך


דבלין
 

גיליונות  

ממסורות שבטיות לרגשות לאומיים
אלפי שנים של חיים באי רקמו את ההיסטוריה העשירה של אירלנד. תרבות קלטית, ויקינגית, נורמנית ואנגלית - כל אחת מהן קפצה בתורה אל הבריכה השחורה והוסיפה לתצרף זהותה של דבלין מרכיב נוסף.
אנחנו לא יודעים מתי בדיוק הגיעו המתיישבים הראשונים לאירלנד, אבל קבוצות של ציידים-לקטים נדדו באזור דבלין כבר לפני 7,000 שנה. 5,000 שנה לאחר שהגיעו בני האדם הראשונים לאי ניצב, לפני כ-2,000 שנה, יישוב קבע קטן במקום שבו הייתה מעבורת על נהר ליפי...

מלוכה כפויה
במשך 750 שנה הייתה דבלין תחת מרות אנגלית. העם האירי חסר הזהות כמעט והתרגל לחיות ללא זכויות בארצו. אך לאחר מרידות רבות בשלטון ומאבקים חוזרים ונשנים בעוני, ברעב ובדיכוי דתי - חלום הרפובליקה הפך למציאות.
הפיכתה של דבלין לעיר מודרנית, במקום העיר הקטנה, הצפופה והמוזנחת שהייתה בימי הביניים, החלה עם עליית המלך צ'רלס השני לשלטון בשנת 1660, שסימנה את סופה של מלחמת האזרחים האנגלית, סיומן של רדיפות הפוריטנים והחזרת הסובלנות הדתית והאזרחית על כנה...

תצוגת הסוסים פאילטה אירלנד
מסורת - זה שם המשחק. הכללים, התארים, התחרויות והפרסים, עכשיו גם לנשים מותר. הנכם מוזמנים לקחת חלק באטרקציה הבלתי נשכחת שמתרחשת אחת לשנה במתחם של האגודה הדבלינאית המלכותית לקידום אמנות הרכיבה.
גולת הכותרת של אמנות הרכיבה של האגודה הוא תערוכת הסוסים פאילטה אירלנד דבלין. האירוע השנתי הזה מאורגן ומתקיים כאן מאז שנת 1873...

סופרי העתים
גם בתקופות הקשות של דבלין נותר לה מקור גאווה אחד. בירת הספרות האירית הביאה לעולם עשרות סופרים, מחזאים ומשוררים שזכו לשם עולמי, מאות שירים ויצירות שעמדו במבחן הגדול מכולם, הרי הוא מבחן הזמן, וגם ארבעה זוכי פרס נובל.
שנים של דיכוי יצרו אצל האירים כישרון התחמקות. הם למדו להיות מתחמנים מיומנים, כאלה המוצאים דרך לעקוף חוקים ולנטרל מערכות. הכישרון הזה מתגלה במיוחד אצל הסופרים האירים, שהביאו את אמנות חוסר הישירות הצבעונית לרמה גבוהה...

תיאטרון אבי
היוזמה של קבוצה קטנה של אוהבי מולדת לתחייתה של הגאווה הלאומית האירית דרך הספרות והתיאטרון שינתה את פני המציאות מקצה לקצה. בזכות ייצוג היצירות האותנטיות של התיאטרון נחשף העולם המשכיל לתרבות עשירה שהייתה מוחבאת בין מכשולי השפה לבין אירועים פוליטיים.
בשנת 2004 חגג תיאטרון אבי מאה שנים להיווסדו. כמו בכל חגיגת יום הולדת ציבורית, מיד קופצים כל מיני מביני עניין ופותחים בנאומים ארוכים על חשיבותו של זה והשפעתו של ההוא על ייסודו, קיומו ושגשוגו של בעל השמחה. ככל שהנואם רחוק יותר מהמציאות, כך ההשערות שלו מופרכות יותר...

מנגינת הלב הרעב
במשך שנים מוסיקה עתיקה התנגנה בלב האירי המיוסר, אך ללא כל הכרה. כשהנמר הקלטי שוחרר מכלובו בשנות ה-90, שוחררו גם רגשות הנחיתות האיריים והוחלפו בגאווה לאומית ותרבותית.
למרות שהמוסיקה האירית לא התפרסמה בראש חוצות, היא חילחלה לתרבות הפופולרית העולמית מבלי שאף אחד ישים לב. בשנת 1963 שירו של בוב דילן "אלוהים לצידנו" הפך לאחד משירי המחאה הראשונים וללהיט עולמי, כאשר דילן למעשה גנב את המוסיקה מבלדה אירית בשם "משחק הפטריוט"...

מתעשייה דוממת לסרט נע
ילמרות שאירלנד ודבלין ידועות באופן מסורתי בסופרים ובמשוררים מפורסמים, כגון ג'יימס ג'ויס, ויליאם ייטס ושיימוס היני, בשנים האחרונות שמות כמו קולין פארל, סיליאן מרפי, ברנדן גליסון ופירס ברוסנן שומרים את כישרון המשחק האירי במרכז הבמה העולמית.
סקר שנערך באירלנד הראה שתעשיית הסרטים והטלוויזיה באירלנד מונה יותר מ-6,000 איש, ערכה נאמד ב-557 מיליון יורו בשנה והיא מהווה שליש מסך התוצר הלאומי הכולל...

The Dublin Craic
בעיר שבה כ-800 פאבים, ה-Craic הוא חלק משגרת היום ומה-DNA של האירי הממוצע. קשה להגדיר או להסביר את המונח, אך בגדול מדובר על זמן איכות שמח עם חברים בפאב ביתי עם אלכוהול טוב ומוסיקה אירית עליזה ברקע. המקביל הישראלי שלנו ל-Craic האירי הוא אולי הביטוי "לפתוח שולחן". עבור האירי המצוי, הפאב הוא כמו בית שני והשהייה בו אינה נתפסת כבילוי אלא משהו יומיומי ושגרתי. אירים רבים טוענים, שכוס הגינס וכוסית הוויסקי הן פשוט ההפסקה בין שתי המשמרות, משמרת היום בעבודה ומשמרת הערב עם הילדים...

ארץ מאוהבת באוכל
אחרי שנים שבהן היה מסוגר בעצמו ולא התעניין באחרים, פתח המטבח האירי את דלתותיו לטעמים מכל קצוות תבל. אוכל מכל המינים והסוגים מעורר את התיאבון המקומי, אך תמיד נשאר מקום בבטן למנות האיריות המסורתיות.
במשך שנים עברו על אירלנד תהפוכות רבות, משברים ומלחמות, אך לנוכח כל השינויים, המטבח האירי המסורתי נשאר איתן. לא היה זה ניסיון לשמר איזו לאומיות אירית גאה, אלא כורח המציאות...

פוליטיקת ההרלינג
"שני ענפי הספורט העיקריים של אירלנד, פוטבול גאלי והרלינג, נראים כמו קטטה אחת גדולה כאשר 15 שחקנים מתרוצצים במגרש גדול ורודפים אחר כדור עם אלות. הקבוצות הן של חובבנים והן מייצגות מחוזות שונים של אירלנד. ולמרות הכל עשרות אלפי צופים מגיעים למשחקים באצטדיון הענק של קרוק פארק.
ספק אם יש אצטדיון ספורט בעולם שסיפורו שזור כל כך במאבק לעצמאות כמו אצטדיון קרוק פארק בדבלין. האצטדיון, אחד מארבעת בגדולים באירופה, הוא הבית של שני ענפי הספורט המרכזיים של אירלנד...

קדושה, בירה ותלתן ירוק
"יום אחד בשנה העולם כולו חוגג את התרבות האירית. איך הצליח העם האירי, עם קטן באי מרוחק, לגרום לכל העולם לחגוג את קיומו? כל מה שדרוש הוא פטרון נוצרי, רגש לאומי ושיכר ישן וטוב.
קיימות כל מיני דרכים להביא לידי ביטוי את אותה תרבות אירית שכולם כל כך שמחים לחגוג אותה. המאפיינים המרכזיים של החגיגות הם סממנים איריים יותר מאשר סממנים נוצריים. האמת היא שבעבר פטריק הקדוש היה מזוהה עם הצבע הכחול, אך זה הפך לירוק במאה ה-18...

ועוד בגיליון תמונת עיר מבט על מדריך דבלין

מקדש המסבאות
רובע טמפל בר, כשמו כן הוא.

הקסם של האות
כפר דייגים קטן על חצי אי פראי.

ארץ הטירות
אי אזמרגד וארמונות בו לרוב.

גאלית אירית עתיקה חדשה
החייאת השפה האירית.

דבלין בישראל
פאב אירי אוטנתי שהובא במיוחד מאירלנד.

הנבל הקלטי
דבלין הוכיחה את עצמה כבירה אירופאית לכל דבר - מלאת פאסון, ספוגת תרבות ומברכת קדמה. אחרי שנים שפיגרה מאחור בניסיון להשתיק את הקרבות שגאו בה, הגיע תורה לנוח על זרי הדפנה.
 

עיר בין שתי גדות
מראשית ימיה הייתה דבלין חצויה בין צפון ודרום. אט אט התמלא הנהר בגשרים שחיברו בין תושבי העיר, ולכל גשר סיפור משלו.

 

שעורה, לתת, שמרים ומים
אחרי המבול, מספרת האגדה, הגיעו שני המתיישבים הראשונים לאי - מבשל בירה ובעל פאב. ואכן הפאב היה משחר ימיה של אירלנד מוקד חברתי והביטוי המובהק ביותר להכנסת האורחים האירית.


 


מדריך דבלין

כל הטיולים, המוזיאונים, האתרים, המסעדות, המלונות והנושאים החמים של העיר. כולל מפת העיר ומפה מפורטת של מרכז העיר.

    ERETZ Magazine 2009