מהר מירון לחניון בר יוחאי

0

מסלול טיול לכל המשפחה, לפני שהקיץ ייבש את אחרוני הפרחים

צוות ארץ וטבע

זהו מסלול יפה וחביב שהתחיל כשביל מנדטורי, המשיך כשביל מטיילים עליו הלכו תנועות הנוער במסלול מים לים וכיום מככב בשביל ישראל.
תחילת המסלול בחניון הפסגה בהר מירון וסופו בחניון בר יוחאי ליד העיקול הגדול בכביש הראשי היורד ממירון. המסלול אינו מעגלי ומחייב רכב לפיזור ואיסוף. זמן הליכה כשלוש שעות.
נתחיל את המסלול במגרש החנייה של פסגת המירון. נוותר על הסיבוב מסביב לפסגת המירון ונצא לאורך שביל ישראל – בשביל המסומן בכחול – לכיוון בית הב"ק. במקום בו שביל ישראל פונה שמאלה, פינה חדה על דרך העפר, אפשר לקחת את השביל הכחול ימינה ולהמשיך איתו לחורבת ב"ק – היישוב העברי החדש הראשון שהוקם מתוך היישוב הישן על ידי רבי ישראל ב"ק. היישוב הוקם ב–1834 וישבו בו כ–15 משפחות שהחזיקו מעמד במקום עד שגורשו ב–1840, כאשר מוחמד עלי כבש את הארץ מידי התורכים. מהיישוב שרדו כמה קירות (מדרום לדרך) ושורה של עצי תות שניטעו על ידי המתיישבים על מנת לגדל תולעי משי. בהמשך נמצא בית נטוש המכונה בית היערן, ממנו נשקף נוף מרהיב אל רכס הר מירון והכפר בית ג'אן. צבי גילת בספרו "שביל ישראל" מספר, שהיערן המקורי היה יוסוף ספאדי, דרוזי ממג'דל שאמס שסייע בתחילת שנות ה–50 בהקמת רשת ריגול בסוריה. הרשת נחשפה אבל ספאדי הצליח לברוח לישראל, וקיבל עבודה כשומר היערות. ב–1955 נרצח ספאדי, בידי עלי חרבוש, שפעל בשירות המודיעין הסורי. חרבוש נהרג לימים במארב של צה"ל.
נחזור כעת לשביל ישראל ונמשיך איתו עם הדרך (שימו לב לפנייה ימינה ואל תמשיכו ישר – דרך זו מובילה חזרה לחניון הפסגה!). נגיע להוטה ראשונה, מכוסה בהסבכת ברזל. ההוטות הם קמינים (ארובות) קארסטיים עמוקים, מעין נקיקים צרים בסלע. ברכס הר מירון מספר רב של הוטות כאלו (וכאן שוב חשוב לשמור היטב על הילדים המטיילים עמכם) – ונראה עוד כמה בדרכנו.
שביל ישראל והדרך עליה אנו הולכים (מסומנת בכחול וכחלק משביל ישראל) לוקחים אותנו בין גדרות מטעים של אנשי בית ג'אן עד שאנו מגיעים לראשו של נחל סוד ונחל מירון. שם עומדת אנדרטה יפה שהוקמה על ידי בני משפחת סמל סאלח טאפש מבית ג'ן, שנפל ב–6 באפריל 1992 בקרב עם מחבלים בכפר חולה בדרום לבנון. סאלח, שהיה חובש בכוח האבטחה לשיירה שהותקפה מהמארב, הגיע למקום וטיפל בפצועים תחת אש. הוא נפגע, אך סירב להתפנות עד לגמר הטיפול באחרון הפצועים ומת מפצעיו. על מעשהו זכה לצל"ש אלוף הפיקוד. מהאנדרטה השביל מתחיל לרדת דרך הנחל, עד שהוא מגיע לעין זבד – מעיין עונתי הנובע בתוך בריכה קטנה למרגלות עץ נאה. בבריכה יש סלמנדרות והאזור מסביב הוא מקום לעצירה קלה עם תצפית מרהיבה אל הנוף. בימים בהירים רואים מכאן גם את החרמון.
מכאן ממשיך השביל ויורד ל"כסא אליהו" – סלע בודד גדול הניצב ליד השביל. הסלע מופיע רבות באגדות המקובלים. גורי האר"י, למשל, סיפרו שעל הסלע הזה יישב המשיח לכשיבוא, אולם גם אתם מוזמנים להוסיף אגדה משלכם כראות עיניכם. השביל ממשיך ויורד במדרון לעבר חרבת שמע – חורבה עתיקה הנמצאת על הגבעה הנמוכה שמצפונכם, ובית קברות גדול בתוכו אתם עומדים כעת. במקום קבר מונומנטאלי ועלום מקור (שימו לב לאבנים הגדולות). מסביב לקבר, קצת מעבר לרחבה ובינות לעצים, קבוצה גדולה של מערות קבורה. כל אחת מהם כבר יוחדה לחכם זה או אחר, עם שילוט מתאים.
מכאן קצרה הדרך לסוף המסלול בחניון עין מירון, עם שפע כסאות וספסלים בינות לחורש הנאה – מקום מתאים לסיום המסלול הקצר הזה.

Share.

Comments are closed.