נחל עמוד בזווית אחרת

0

נחל עמוד, המפורסם בנחלי הגליל, מזווית מעט אחרת. ירידה מעין כובס, הליכה לבריכות שכווי ויציאה מהנחל דרך השביל בנחל שכווי. למי שמכירים את נחל עמוד ורוצים לחוות אותו בצורה חדשה

צוות ארץ וטבע

נחל עמוד הוא אחד הנחלים היפים בגליל ואחד מהקטעים היפים ביותר בשביל ישראל. הקטע היפה ביותר של הנחל והמוכר ביותר הוא מקטע הנחל בין עין יקים לבריכות שכווי. אזור מטוייל היטב שרשות הטבע והגנים הפכה אותו כבר מזמן למקור מזומנים, עם קופה רושמת בכניסה ושעות פתיחה וסגירה. לא ברור מדוע לטבע יש שעות שבו הוא מפסיק לפעול, אולם יש להניח שהדבר קשור לשעות העבודה והמנוחה של עובדי רשות הטבע והגנים. המקום נסגר לעת ערב, אפילו שעתיים טובות לפני החשכה, ופקחים זריזים עוברים בין המעיינות ומאיימים על כל מי שעדיין לא הספיק להזדרז ולצאת מהנחל בקנס כספי על המקום בגין שהייה בשמורה לאחר שעות הסגירה.
שביל ישראל, העובר דרך הנחל, גם הוא מוגבל לשעות אלו, ולמעשה העוברים בשביל ישראל חייבים גם הם לשלם. בפועל הם נכנסים דרך נחל מירון וממשיכים במורד נחל עמוד, ובדרך כלל לא מטרידים אותם – כיוון שלא עברו ממש בכניסה לשמורה.
בריכות שכווי הן ללא ספק אחת מפינות החמד של נחל עמוד. בריכות מים בעומק של כ–1.5 מטרים, מפלונים קטנים, גשרי עץ ושרידים של טחנות עתיקות מסביב. עצי דולב ענקיים מצלים על הבריכות. גם בשנה שחונה כמו השנה, בריכות שכווי עדיין מלאות במים – אמנם במפלס נמוך בהרבה מבשנים קודמות, אולם המים עדיין שם. השפעת החורף השחון ניכרת בהמשך הנחל, שם נעלמים המים בין סלעי האפיק, וקילומטר לאחר מכן האפיק כבר יבש לגמרי.
בערבית קרוי הקטע הזה של הנחל ואדי אל טוואחין – נחל הטחנות – על שום הטחנות הרבות שהיו כאן בעבר. למעשה, רוב הטחנות לא טחנו כלל, אלא היו מבטשות צמר שפעלו בימי הזוהר של צפת במאה ה–16. הבריכות נקראו על שם הנחל היורד אליהן ממזרח, נחל שכווי – נחל התרנגול. בערבית נקרא האפיק ואדי אל ג'אג' – נחל התרנגולות.
אנו מציעים מסלול כמעט מעגלי היורד דרך נחל עמוד עד לבריכות שכווי ויוצא ממנו דרך נחל שכווי. הוא מיועד למי שכבר מכיר את נחל עמוד ורוצה להכיר אותו מזווית אחרת במקצת. המסלול איננו קשה, אבל בהחלט יש בו קטעי ירידות דרמטיים ועליות לא קלות. אין לרדת במסלול הזה בימי גשם כיוון שהירידה אל הנחל חלקה ומסוכנת.
תחילת המסלול בעין כובס, מדרום לאזור התעשייה של צפת. נכנסים לאזור התעשייה (מתחת לגשר על כביש מספר 89 למי שבא מצפת). בתוך אזור התעשייה פונים שמאלה בפנייה הראשונה וממשיכים עם הכביש, בעקבות סימון השבילים הכחול. הכביש מוביל אל מתקן טיהור השפכים של צפת – זה שמונע את זרימת השפכים אל תוך נחל עמוד. כמאה מטרים לפני הכניסה למתקן נמצא מעיין קטן, נחבא מן הכביש. זהו עין כובס, שבשנים האחרונות הפך למעיין בנימין ואפילו למעיין בנימין הצדיק. לא ברור מה מקור השם, אך הוא רווח בין האברכים המגיעים לכאן לטבילה – בהמוניהם ביום שישי, ובמשורה ביתר ימות השבוע. המים זכים, למרות הלכלוך בתעלה היוצאת מהמעיין. ההשתלטות החרדית על המעיין הזה מוחלטת, ונאכפת בגסות כאשר יושבות נערות ליד המים. אלה מגורשות מיד כדי לאפשר את טבילת החרדים.
בשנים האחרונות הפך המעיין למקום אליו יורדים גם בלילות, להתבודדות והיטהרות. עיקר היורדים הם מחסידי ברסלב, שהפכו את הירידה הלילית למנהג כמעט קבוע.
מעט צפונית למעיין מתחיל שביל (מסומן בכחול) היורד מערבה, בצמוד לחורש, לכיוון נחל עמוד. אחרי הליכה קצרה במורד השביל, ולאחר שעוברים שלל שלטים של רשות שמורות הטבע המזהירים את המטיילים לבל ייכנסו לשמורה בימי גשם או בימים חמים (וכאן ניתן לתמוה מדוע אנשי רשות שמורות הטבע, האמונים על שמירת טבע, לא יכולים להסיר את השלט הישן לפני שהם שמים אחר כבוד שלט חדש עם אזהרות עוד יותר חמורות – להם הפתרונים).
השביל מוביל אל קבר שייח כוויס – הוא שייח כובס – ממנו נגזר שמו של המעיין. זהו קבר נאה, גילו אינו ידוע וגם לא מי השייח שנקבר כאן. אך המבנה, למרות החור הפעור בתקרתו, מרשים. הוא ניצב ממש על המצוק הצופה אל נחל עמוד, אחת מנקודות התצפית היפות אל החלק המצוקי של הנחל. מי שרוצה יכול כאן לסיים את הטיול, מסע קצר ונאה כשלעצמו, להוציא ספר, לפרוש מפה ולהתיישב לפיקניק נאה בצל קברו של השייח הישיש (אך אל תשכחו לקחת את האשפה איתכם בחזרה לרכב. כך נכון לנהוג בכל מקום בטבע, על אחת כמה וכמה במקום שכזה).
משייח כוויס יורד שביל אל תוך הנחל. גם הוא מסומן בכחול ומתפתל לו לאורך המצוק. אם אתם מטיילים עם ילדים זה המקום להחזיק אותם חזק (כמו גם ליד קבר השייח עצמו). יש לרדת בזהירות. דרדרות של אבנים קטנות על השביל הופכות אותו לחלקלק ביותר וכך גם ערימות העלים שנשרו מהעצים. לאורך השביל חפירות של חזירי בר המחפשים שורשים ובלוטים בתוך הסבך.
הירידה נמשכת כחצי שעה ומתחברת בסופו של דבר אל השביל המרכזי לאורך נחל עמוד. השביל מסומן בשחור ומלווים אותו הסימונים של שביל ישראל. אנחנו נפנה כעת ימינה, במעלה הנחל, ונעשה דרכנו בקטע נאה של השביל אל עבר בריכות שכווי, מרחק של כשלושה קילומטרים בקטע פראי ונאה של הנחל, עם עצי דולב המסוככים עלינו ממעל, חורש טבעי סבוך של אלון ואלה המלווה אותנו לאורך השביל, שרידים של טחנות עתיקות והתעלות שהובילו אליהן.
עין שכווי הוא כמובן המקום לעצור בו לטבילה מפנקת במים בצילם של עצי ענק. אין הרבה מקומות כאלה בארץ ורוב הסיכויים שלא תהיו לבד, אבל בכל זאת שווה להגיע.
עם סיום ההתפנקות בבריכות שכווי מגיע הקטע הקשה של הדרך – העלייה בנחל שכווי. העלייה לא מסובכת אבל היא בכל זאת עלייה. שביל מסומן בירוק יוביל אותכם במעלה הנחל. בתחילה תעברו דרך קטע מצוקי קטן ונאה, עם מפולות אבן ונקיקי סלע מרשימים. אחר כך השביל עולה דרך שרידי בוסתנים של הכפר עין זיתון ששכן פעם במעלה הנחל. בהמשך העלייה השביל המסומן מתפצל. מומלץ להמשיך עם השביל הראשי, זה הנמשך לאורך אפיק הנחל ומגיע בסופו של דבר לכביש מספר 89, כקילומטר דרומית לצומת עין זיתים. בצידו המערבי של הכביש רחבת חנייה קטנה לנוחיותם של העולים בשביל הזה.

Share.

Comments are closed.