באטמן תתפטר או למה כל כך הרבה וירוסים שפוגעים בבני אדם מגיעים מעטלפים?
כאילו שיחסי הציבור של העטלף לא היו גרועים מספיק — נזכיר את הזיהוי עם דרקולה ואת הכינוי הפוגעני "עכברוש עם כנפיים"- הניסיונות למציאת מקור וירוס הקורונה מצאו את האשמה בו. אך גם לפני ההתפרצות הנוכחית גילו חוקרים שהעטלף הוא כר פורה להתפשטות של וירוסים שפגיעתם בבני אדם קשה.
יונקים רבים מעבירים וירוסים לבני אדם. כלבת ואבולה, איידס וניפה (מחלה הנפוצה בעיקר במלזיה), מרבורג ועוד, כולן מחלות שמקורן בווירוסים שהתפתחו אצל בעלי חיים ועברו שינוי שהפך אותם לקטלניים במיוחד עבור בני אנוש. (מחלות כאלו נקראות זואונוסים).
על פי דיוויד קוואמן Quamme, מדען וסופר, מחבר הספר Spillover, המעבר של וירוסים מחיות בר לבני אדם היא תופעה ידועה מאז שנות השישים של המאה הקודמת, תוצאה של השתלטות בני אדם על שטחי המחיה של החיות. כשבני האדם זלגו לתוך אזורי המחיה האלה, וירוסים של חיות בר, פטריות וחיידקים "זלגו" לחיות משק, ומשם לגופם של בני האדם.
מתברר שחלק גדול מהמחלות הללו מגיע דווקא מעטלפים, הנמצאים על קו התפר שבין חיות בר, לחיות עיר. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שעטלפים נפוצים במיוחד. אחד מכל חמישה יונקים בעולם הוא עטלף — מספר מרשים למדי. פועל יוצא של הנפוצות הזאת הוא ריבוי יחסי של מפגשים בין עטלף לאדם. אבל מדוע וירוסים שמתרבים אצל היונקים המעופפים קטלניים כל כך? הסיבה, ככל הנראה, היא מערכת החיסון יוצאת הדופן שלהם.
מתברר שתאים של עטלפים מסויימים מצויידים במנגנון אנטי-וירלי חזק במיוחד. וירוסים החודרים למערכת של עטלף מושמדים מהר, או נכנסים למרוץ חימוש ומצליחים להתפשט במהירות רבה יותר. מאזן האימה בין הוירוסים לעטלפים נגמר, לרוב, בניצחון של העטלף. אבל בדרך, העטלף מפיץ את הווירוס המחוזק — דרך אכילת פירות, מגע עם חיות בית או מגע ישיר עם בני אדם. כיוון שהמערכת החיסונית של בני האדם חלשה יותר משל העטלף, אנחנו פגיעים יותר. במקרה של הקורונה, הפגיעה קלה יחסית. במקרה של אבולה ומרבורג — הפגיעה קטלנית.
על פי קוואמן, הפתרון היחיד הוא שמירת מרחק רצינית בין בני האדם לחיות הבר. שמירת מרחק כזו לא רק תציל את בעלי החיים מהשמדה, אלא תשמור גם עלינו.
מערכת ארץ וטבע
