גיבורי העל

0

היו ימים שהיציאה לקולנוע הייתה מאורע חגיגי של ממש. התלבשו בשבילו, בחגיגיות, ויצאו לבתי הקולנוע שהיו היכלי תרבות מפוארים בעלי כניסה "מלכותית" ופואייה מכובד. מבחר הסרטים באותם ימים היה מצומצם בהרבה מזה של ימינו כך שכמעט כולם ברחבי העולם המערבי צפו בסרטים שהביאו תיירות לישראל
מאת היידי גליט

לפני חצי מאה ויותר, הדרכים לצריכת תרבות היו אחרות. בימים ההם, לפני האינטרנט ונטפליקס, היה מקובל להקדיש ערב שלם על מנת לצפות בסרט האחרון שעלה לאקרנים. אמנם גם בישראל של שנות החמישים והששים יציאה לסרט הייתה אירוע חשוב, שהתרחש כמה פעמים בחודש, אבל בעולם הגדול יציאה לקולנוע הייתה מאורע חגיגי של ממש. התלבשו בשבילו, בחגיגיות רבה, ויצאו לבתי הקולנוע שהיו היכלי תרבות מפוארים בעלי כניסה "מלכותית" ופואייה מכובד. מבחר הסרטים באותם ימים היה מצומצם בהרבה מזה של ימינו כך שכמעט כולם ברחבי העולם המערבי לפחות, צפו באותם סרטים, בין אם התגוררו בעיירה אירופית קטנה או עיר אמריקאית מרכזית. עולם הקולנוע הפופולרי נוסד והתקיים בעיקר בארצות הברית — וסרטים אמריקנים, בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה, היו הסרטים המרכזיים שנצפו לא רק בארצות הברית אלא ברחבי העולם. וכך יצר עולם הקולנוע האמריקני חוויות תרבותיות משותפות — תחילת הדרך לעולם התרבות הגלובלי שעתיד לבוא.
עולם הסרטים החדש התחבר לעולם המסעות ההרפתקני של המאה התשע עשרה, גילוי המקומות האחרונים בעולם שרגל חוקר מערבי עוד לא דרכה בהם, ועט של הרפתקן בלתי נלאה עוד לא תיארה אותם. אמריקה ואירופה של המאה התשע עשרה בלעו ספרי הרפתקאות למאות. העיתונות עקבה בהתלהבות אחר חוקרי העולם שיצאו לגלות את מקורות הנילוס, ואחר המרוצים שלהם להגיע ראשונים לקטבים, לטפס על האוורסט, או לחצות את הסהרה. אל גל ספרי המסעות הללו התחברה גם הנבירה בעולם העתיק שהרימה ראש באותה התקופה. יוון ורומא, מצרים, עירק ופרס — הארכיאולוגים הראשונים תרו אחר אתרי העולם העתיק וקהל מעמד הביניים העולה קרא בשקיקה על תגליותיהם. בין המקומות מהם נוער האבק היו גם אתרי התנ"ך. החל מהשליש הראשון של המאה התשע עשרה החוקרים תרים את פלשתינה עם ספר תנ"ך פתוח, את חפירה, עט ויומן על מנת לתאר את הגילויים ואת האירוע המקראי שהתרחש בדיוק במקום שבו חפרו.
לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר העיתונות העולמית החלה להתעניין בניסיונם של היהודים להקים לעצמם מדינה בארץ ישראל, בחוויות הקשות של שארית הפליטה במחנות העקורים באירופה, במאבק להגיע ארצה בדרך לא דרך, ובהמשך בנצחון הדרמטי של המיעוט היהודי בארץ ישראל על כל מדינות ערב שהקיפו אותו, נוצר החיבור בין הדרמה התנ"כית, הדרמה היהודית העכשווית ובין עולם ההרפתקאות והדמיון של הקולנוע. כמה ספרים פופולריים ובעיקר הסרטים הגדולים על תקומת מדינת ישראל יניבו בשנות הששים וביתר שאת בשנות השבעים את גל התיירות הגדול הראשון לארץ ישראל.
אך עוד לפני כן הופק סרט ראשון לקידום העניין בישראל, שאם לא יעודד תיירות לפחות יביא תרומות, הסרט, שנקרא "לחיים חדשים" הופק בשנת 1934 על ידי מרגוט קלאונזר בשיתוף עם קרן היסוד, במטרה להציג את החיים בארץ, בעיקר בקיבוצי העמק, בתקווה שיעודד תרומות כספים מצד נדבנים יהודים. את הסרט ליווה שיר שכתב נתן אלתרמן והלחין דניאל סמבורסקי בשם "שיר העמק" — והוא למעשה האיקון המרכזי שנשאר מהסרט שנשכח ברובו, כאשר השיר זכה וזוכה לביצועים רבים עד עצם היום הזה.
הראשון מבין הסרטים הפופולריים האמריקאים, שעוררו עניין גם מעבר לכינוסים של ארגונים ציוניים, היה סרטו של ג'ורג' שרמן, שכתב רוברט ברוקנר, "החרב במדבר" (Sword in the Desert), שיצא למסכים בשנת 1949. במרכז עלילת הסרט עמדה דמותו של רב חובל ציני של ספינת מעפילים, הנגרר נגד רצונו למאבק הפליטים היהודיים לשבור את המצור הבריטי ולהגיע לארץ המובטחת. הסרט שהציג את השלטון הבריטי באור שלילי במיוחד עורר מהומות בבריטניה והקרנתו בלונדון נאסרה.
ב־1953 יצא למסכים הסרט "עושה הלהטים" (The Juggler) בכיכובו של קירק דוגלאס כניצול מחנות ריכוז בשם הנס מולר המגיע לחיפה ב־1949 כאשר הוא סובל מפחד רדיפה, רגשות אשם ועוד. כאשר הוא יוצא ממחנה 'שער העלייה' בחיפה הוא רואה שוטר ובורח בבהלה. השוטר רודף אחריו, הנס מכה אותו ונמלט לשדות ששם מגלה אותו נער יתום יליד הארץ. הנס מתחזה לתייר אמריקני מוזר והנער מתנדב להראות לו את הארץ. הם מגיעים לקיבוץ והנס מתגלה כלהטוטן מקצועי. במקביל, במשך כל הזמן הזה מתנהל אחריו מצוד משטרתי. באחד הטיולים הנס נכנס לשדה מוקשים, נפצע ומאושפז בקיבוץ קרוב בו הוא מכיר נערה נאה — השחקנית האיטלקיה מילי ויטלה. צילומי החוץ של הסרט צולמו בארץ, בחיפה, בגליל, בירושלים ובנצרת.
ב־1960 יוצא למסכים הסרט "אקסודוס" המבוסס על הספר רב המכר של ליאון יוריס בשם זה. למעשה חברת אם. ג'י. אם. הזמינה את הספר מיוריס, לאחר שסיים את כתיבת רב המכר הראשון שלו "זעקת הקרב" (Battle Cry). יוריס נשלח לשנתיים לארץ על מנת לתחקר ולכתוב את הספר. בזמן שהותו בישראל הוא נפגש עם רבים ממפקדי מלחמת העצמאות ומפקדי המוסד לעלייה ב'. הוא בילה שעות רבות עם יגאל אלון בקיבוץ גינוסר, והעפיל למנרה לשמוע את סיפור הורדתם של הילדים מהמצוק תוך כדי מלחמת העצמאות. הספר יצא לאור בשנת 1958 והפך כאמור לרב-מכר עצום. המפיק אוטו פרמינגר רכש את זכויות ההסרטה מאם. ג'י. אם, והסרט, שיצא לאקרנים בשנת 1960 הפך להצלחה קופתית מסחררת. חלקים גדולים מהסרט צולמו בישראל, כאשר טדי קולק, מנכ"ל משרד ראש הממשלה שהבין את החשיבות הרבה של הסרט ליחסי ציבור ועידוד תיירות הושיט את עזרת הממשלה ככל שניתן. בדרך הוא התידד עם פול ניומן, הוא ארי בן כנען, ידידות שהחזיקה מעמד שנים רבות.
"כיצירת אמנות זה לא משהו", אמר על הסרט בן גוריון, "אבל עבור יחסי הציבור, זו היצירה הטובה ביותר שנעשתה אי פעם".
הגילום הקולנועי של סיפורם של האניה "יציאת אירופה תש"ח" — היא ה"אקסודוס", הקיבוצים ומלחמת העצמאות יצרו גל של תיירות לישראל. לאחר שקראו את הספר וראו את הסרט יהודים אמריקנים רצו לבוא ולראות את הקיבוצים שבהם חיו גיבורי הסרט ואת שדות הקרב שבהם אירעו קרבות מלחמת העצמאות. משלחות הארגונים היהודיים היו מלאות עד אפס מקום כאשר החיפוש אחר הקיבוצים הדמיוניים של הסרט מלווה את מסלולי הסיור בארץ.
שנה לפני אקסודוס, ב־1959, יצא למסכים הסרט "בן חור", (למעשה הפקה מחודשת של הסרט המקורי משנת 1952), שחשף בפני הצופים לא רק את צ'רלטון הסטון בתפקיד הראשי אל גם את ירושלים בזמנו של ישו. הסרט יצא לאור שלוש שנים לאחר סרטו האפי של ססיל ב. דה־מיל, "עשרת הדיברות", גם הוא בכיכובו של הסטון בתור משה. בעוד "עשרת הדברות" — שצולם בקליפורניה — הריץ מטיילים למצרים, "בן חור" עורר בצופים את הרצון לראות את ירושלים. הסרט תוכנן במקור להיות מצולם באולפני צ'ינה צ'יטה ברומא כאשר צילומי החוץ תוכננו להצטלם בלוב. כיוון ששיאו של הסרט הוא צליבתו של ישו (המוטיב של ישו כמשיח הוא מהמוטיבים המרכזיים בסרט), השלטונות הלובים, ממש לפני תחילת הצילומים, ביטלו את האישור שניתן לצלם את הסרט. אחד מצוותי הצילום של הסרט כבר היה עסוק בארץ בצילום נופי ירושלים — כאשר חורבות הכפר ליפתא משמשים כתחליף לנופי ירושלים הקדומה. אולם, נראה שגם הרשויות בארץ לא ששו להרחיב את הצילומים בירושלים — בעיקר את סצנת הצליבה. בכל מקרה הצילומים שנעשו בארץ לא הופיעו בגרסה הסופית של הסרט. קוריוז מעניין הוא שכיוון שזהו סרט בעל מוטיב דתי רגיש אם. ג'י. אם. הסכימו להחליף את שאגת האריה, שפותחת את סרטיה, באריה נינוח יותר — שלא שואג.
ב־1965 יצא לאור ספרו של ג'יימס מיצ'נר "המקור" שהציב את הארכיאולוגיה הארץ ישראלית במוקד העניין הפופולרי יחד עם כמה הערות ציניות על יחסם של הישראלים לתורמים ולתיירים האמריקנים.
1966 הביאה למסכים שני סרטי ענק נוספים שעסקו במלחמת השחרור. "הטל צל ענק", המספר את סיפורו של האלוף מיקי מרכוס, כלל רשימה של גדולי כוכבי הוליווד באותו זמן. קירק דוגלאס, פרנק סינטרה, ג'ון ווין, יול ברינר וסמנטה ברגר. שורת הכוכבים הבטיחה שהסרט ימשוך את הקהל לאולמות הקולנוע. "הטל צל ענק" צולם בישראל והיה הזדמנות ראשונה לאנשי קולנוע ישראלים לבוא במגע עם תעשיית הקולנוע הגדולה בעולם. הסרט השני שעלה למסכים באותה שנה היה הסרט "יהודית", שחוזר למוטיבים של השואה, המנדט הבריטי ומאבקם של ניצולי השואה להגיע לארץ ישראל ולהקים בה את מדינתם. עלילת הסרט מבוססת על ספר של לורנס דורל ואת הדמות המרכזית בסרט גילמה סופיה לורן.
שנות השבעים, לאחר מלחמת ששת הימים, הביאו גל גדול של תיירות נוצרית לישראל. עולם הקולנוע האמריקאי מצדו התגייס גם הוא באותו עשור ונתן דחיפה נוספת לתיירות לישראל בעזרת שני סרטים על אירועי אנטבה ששיאם התרחש ב־4 ביולי, 1976, ושיצאו כולם לאקרנים בשנת 1977. "נצחון באנטבה" היה הראשון, כאשר אחריו הופיעו "הפשיטה על אנטבה" ואליו נוסף "מבצע יונתן" (באנגלית הסרט נקרא: Operation Thunderbolt) של מנחם גולן הישראלי. למרות כוכבים כמו אליזבט טיילור וצ'ארלס ברונסון הסרטים הללו כבר לא היו סרטי ענק כמו קודמיהם אבל בהחלט הוסיפו לתדמית הגבורה הישראלית ולקידום תיירות.
אי אפשר לגמור סקירה קצרה זו בלי לציין את הסדרה "מצדה" שהוקרנה באי. בי. סי. באפריל 1981. המיני סדרה הגיעה בעקבותיהן של שתי סדרות היסטוריות קודמות של אי. בי. סי. שזכו להצלחה מסחררת, "שורשים" (Roots) ו״שוגון״.
בסדרה בת ארבעת הפרקים, המבוססת על ספר בשם "היריבים" (The Antagonists) של ארנסט גאן, מכבבים פיטר אוטול, פטר שטראוס וברברה קריירה. הסדרה צולמה כולה במצדה כאשר אנשי התפאורה האמריקנים בנו באתר ההיסטורי מחנה רומי, סוללה, ודגמים בגודל אמיתי של רבים מכלי המצור הרומאיים. כיוון שבאי. בי. סי. היו מודאגים שהרקע לאירועי מצדה לא יהיה נהיר לצופים הוכן סרט דוקומנטרי בן שלושים דקות, בשם "בחזרה למצדה" בכיכובו של פיטר אוטול. הסרט גולל את תולדות המרד הגדול נגד הרומאים והוקרן כקדימון לסדרה בכל הערוצים והרשתות הקשורים לאי. בי. סי. הסדרה זכתה בפרסים רבים באותה שנה.
לאחר הקרנת הסדרה נערך ממנה סרט באורך מלא שהוקרן באולמות קולנוע בארצות הברית שבהמשך שוחרר בגרסאות שונות בווידיאו.
הסדרה מצדה הפכה לגורם מרכזי בהפיכתו של אתר מצדה לאתר בעל מספר המבקרים הגדול ביותר בארץ- אחד מכל שלושה תיירים המגיעים לישראל מבקר באתר.

Share.

Comments are closed.