על החי, הצומח והדומם

0

מפעלו של מנדלי מוכר ספרים לעברת את הטבע ולתת לחי, לצומח ולדומם שמות עבריים. כך באו לעולם הנחליאלי, הנמר, הגמל, הבונה ועוד כהנה וכהנה מפרי מוחו הקודח של מי שנחשב לסבא של הספרות העברית
אסף קוגלר, הציורים לקוחים מתוך "ספר תולדות הטבע"

"זה ספר תולדות הטבע אשר אנוכי נותן לפני בני ישראל בשפת עבר, אחד הוא מהספרים האלה אשר אין להם לעשות הקדמה עזר כנגדם, כי תהיה מליץ בינותם ובין הקורא מה המה ומה חפצם…" שתי השורות הללו המדגישות כמה מיותרת היא הקדמה הן ראשיתו של פתח דבר בן עשרה עמודים, המקדים את הכרך השני של ספר תולדות הטבע המוקדש לבעלי הכנף. אנחנו נשתדל לא ללמוד מבעל הספר וסופר היידיש והעברית החשוב שלום יעקב אברמוביץ', הידוע יותר בשם העט שלו מנדלי מוכר ספרים, ולא להאריך בהקדמה זו ואכן לתת לספר לדבר בפני עצמו, אך כמה מילים בכל זאת דרושות רק לשם אוריינטציה.
מלבד כתיבתו הספרותית, היה מנדלי אביר החשיבה המדעית שבכוחה לטאטא את הבורות. כחלק ממאמציו להנגיש את המדע בצורה פופולרית לחברה היהודית המסורתית ולרוב גם הלא משכילה יצר את: "ספר תולדות הטבע מדבר על שלשה דברים שעליהם העולם קיים על החי ועל הצומח ועל הדומם. כולם פקודים למשפחותם למיניהם במספר שמותם וסגלותיהם ופרשת תעלתם. על פי חוקרי הטבע החדשים והמצוינים". מנדלי תירגם שלושה כרכים על פי ספרו של הגרמני אוטמר לנץ שהוקדשו ליונקים, עופות וזוחלים. אך בעוד את הכרך הראשון תרגם מנדלי בלבד, באותה הקדמה ארכנית הוא מסביר כי "את החלק השני הזה [והשלישי] מספרי תולדות הטבע, אותו לא העתקתי מספר החכם לענץ לבדו, כמו החלק הראשון, אבל לקטתי ואספתי בחופני אימרי בינה מספרי חוקרי־הטבע החדשים, המהוללים בכל אפסי ארץ, וחברתים יחד במערכי לב להועיל וליהנות בהם הקוראים העברים". מלבד העבודה המדעית והנחלת עקרונות הטקסונומיה לקורא העברי התמודד מנדלי עם שיום בעלי חיים שלא הופיעו בתנ"ך וכך תרם לעברית. לדוגמא את שמו של הבונה, או הנחליאלי שזכה לשמו זה משום שהוא מקנן על גדת נהרות ונחלים. גם כשהוא חובש את כובע המדען לא מסיר מנדלי את כובע הסופר ומשלב בספר תיאורים הנשמעים אגדיים, קטעי שירה ועוד. הקריאה בספרו מזמנת הפתעות מענגות רבות, ושווה לחפש את הספר במרשתת, הוא נמצא שם במלואו ולהתענג על העברית המיוחדת. ההקדמה הזאת כבר חוטאת בארכנות לכן נסיים בציטוט אקראי של ערך מתוך הספר כמתאבן. " נוצות הקיכלי הזה מלמעלה חום ומתחת הכנפיים אדום, מעל עינו ישתרע קו צהוב בהיר. אורכה שמונה אצבעות ושלוש רביעיות. בארץ אשכנז ימצא רק בימי הבציר, ואז הוא גונב ענבים מסלי הבוצרים ויאכלם וביתר עתות השנה ישכון בצפון אירופה, בארצות נארוועגיה, שועדין ורוסיא. אצל הים המזרחי, יצודו אותו לאלפים, ומחיר בשרו יקר מאד, כי הוא נחמד וטוב למאכל". נחמד וטוב לקריאה גם כן.

Share.

Comments are closed.