נסיכי השביל

0

מה הקשר בין יורשי העצר האנגליים והדולמנים בין נחל דן לנחל שניר

הנסיך אלברט ויקטור מאנגליה, נכדה של המלכה ויקטוריה, היה בנו הבכור של הנסיך מוולס — לימים המלך אדווארד השביעי — ומתוקף כך יורש העצר העתידי של האימפריה הבריטית. רינונים סביב חצר המלוכה וגם בקרב פשוטי העם טענו שהוא הומוסקסואל, נטייה שמימוש שלה היה בלתי חוקית באנגליה דאז ונשא בחובו ענישה פלילית, ושמו נקשר לשערוריית בית הבושת למפגשי ג'נטלמנים עם ג'נטלמנים, שהתגלה ברחוב קליבלנד בלונדון. מוסד שהיה פופולרי כך מסתבר בקרב חלק מהאצולה האנגלית. למרות ואולי בגלל השמועות אלברט התארס לנסיכה מאריה מבית וורטמבורג לקראת סוף 1891, אך, מספר שבועות לאחר האירוסין הוא נספה במגפת השפעת שפרצה באותה שנה. מריה נישאה אחר כך לאחיו הצעיר, ג'ורג' אלברט, שהיה לימים המלך ג'ורג' החמישי.
שנים לפני הטרגדיה שבעקבותיה חלקו ארוסה, כיאה לשני נסיכים צעירים, נשלחו אלברט וג'ורג' לתקופת אימונים כצוערי חיל הים המלכותי במסע של שלוש שנים מסביב לעולם על סיפון אניית המלחמה בחאנטה (HMS Bacchante). בין השנים 1879 ל־1882 שירתו הנסיכים הצעירים על האנייה בעת שזו עברה כמעט בכל מחוזות האימפריה. את תוצאות מסעם הם רשמו בספר בעל הכותרת הלוקה בחוסר דמיון "השיט של אוניית הוד מלכותה הבכאנטה בין השנים 1879־1882".
ומה לשני נסיכים אנגלים ולשביל ישראל? ובכן לקראת סוף מסעם, בשנת 1882, ביקרו שני הנסיכים בארץ ישראל ויצאו לסיבוב מקיף בארץ ובסביבותיה בחברת אנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, שהיו בעצמם קציני צבא בריטיים. במסגרת הסיור הגיעו הנסיכים לצפון, לנתיב החופף את מסלול היום הראשון של שביל ישראל — הקטע שבין בית אוסישקין בקיבוץ דן לתל חי. שם, במקום שהשביל חוצה את משטחי הבזלת המשמימים שבין נחל דן לנחל שניר — הם גילו שני דולמנים סמוכים אחד לשני.
את הדולמנים גילו לאחר שב־24 באפריל 1882 יצאו הנסיכים ומלוויהם מחאן מיניה, על שפת הכינרת (ליד אכסניית הנוער כרי דשא שלך ימינו) ורכבו לעבר נחל עמוד (שנקרא בפיהם ואדי למון — כך שמו המקורי) ועלו לעבר צפת. "צפת ניצבת על הגבעה מוארת ויפה", רשמו הנסיכים בספרם. "התושבים, למעלה מ־15,00, נראים ברובם בריאים בגלל האוויר הצח של המקום. יש בתי אבן חדשים רבים שבולטים בדלתות ותריסי העץ הצבעוניים והמגולפים… בצדה הצפוני של העיירה שמנו לב לגבול התלמודי של המקום, מעין עמודי טלגרף ניצבים אחד סמוך לשני ויוצרים מעין חומה דמיונית שממנה היהודים מודדים מרחק יום הליכה בשבת. היהודים מהווים יותר משלושת רבעי מתושבי העיר כיוון שצפת היא אחת מערי הקודש היהודיות. למעשה, יחד עם אחיהם בטבריה, הם תחת הגנתה של בריטניה. אולם, הם נוכחים לדעת פעם אחר פעם שהגנה זו למעשה אינה קיימת. הם סובלים מטרור, עריצות וחוסר צדק ללא כל מזור".
הנסיכים המשיכו משם לעין זיתים, חצו למירון וביקרו בקבריהם של הלל ושמאי. "חפצים בעלי ערך, כמו רדידי קשמיר, מושלכים לאש בכל שנה מנחה לעולם המסורת של הקברים האלה, בדיוק כמו שעושים בסין".
החבורה רכבה צפונה, עברה במקדש בתל קדש, הצפינה לעבר הונין וירדה לעבר החולה. לקראת הצהריים הם עברו מעל "גשר הפרעושים" ואחר כך חצו את קניון החצבני, הוא נחל שניר, בדרכם לעבר תל אל קאדי — תל דן. בין החצבני לדן "עברנו ליד מאהל של בדואים ועדריהם ולאחר מעבר של נחל נוסף ורכיבה של עוד מייל, גילינו את הדולמנים של דן. נראה שהם יצרו מעגל מסביב לחלק מוגבה במרכז. כולם היו עשויים מאבני בזלת, כאשר הקטן מביניהם, סמוך לשביל, היה שלם לחלוטין". מעל לדולמנים, כתבו הנסיכים, "מצויה גבעה קטנה המשקיפה על הנוף והמכונה נוחיילה… המקום באופן ברור היה מרכז של דולמנים, כיוון שאבני הבזלת הטבעיים הפזורים במקום שימשו כחומר גלם להקמת המונומנטים האלה".
בסקר ארכיאולוגי באזור, שאותו ביצעו תלמידי בית הספר האזורי הר וגיא ב־2016 אותרו מחדש הדולמנים המלכותיים, כיום לא יותר מאשר ערימות אבני בזלת, וסיפור התגלית המלכותית ומסעם של שני הנסיכים בקטע הפותח את שביל ישראל, הוחזר לארסנל הסיפורים של מורי הדרך המלווים את מטייליהם על השביל. אולי היה צריך להעיר את עיניו של הנסיך ויליאם בעת ביקורו בישראל ולקחת אותו למקום שאותו גילה האבא של הסבא רבא שלו לפני 136 שנה. 

צוות ארץ וטבע

Share.

Comments are closed.