אז מי בנה את השערים במגידו?

0

הגיגי כפירה אל מול "שער שלמה" במגידו
מאת ידין רומן

הר מגדון, שהתגלגל ביוונית לארמגדון, מקומו של הקרב האחרון על פי הברית החדשה, הוא אתר חובה לכל תייר המבקר בארץ — בין אם זו קבוצה של צליינים נוצריים שבאו לראות את המקום ממנו תפתח האפוקליפסה ובין אם מדובר במשלחת של יהודים אמריקנים הבאים לארץ על מנת לעורר את הסנטימנט הציוני. הרבה סיבות יש לביקור התיירותי במגידו. יש בו מסלול לא ארוך ונינוח להולכים מכל הגילים והסוגים. האתר נמצא בדיוק במקום הנכון להפסקה נדרשת בנסיעה מתל אביב לגליל, יש בו מסעדה נוחה ושירותים נוספים.
אך לפני הכל זהו אתר ארכיאולוגי מהמעניינים בארץ. 25 השכבות של מגידו, שמספרן הולך ורב במשך הדורות, הן תיאור מרתק של התקופות הקדומות בארץ ישראל. בנוסף מגידו, מוזכרת בתנ"ך 11 פעמים. מלך מגידו הכנעני מוזכר כאחד המלכים אותם היכה יהושע, יישבי מגידו ובנותיה ניתנו לשבט מנשה למרות שבספר שופטים הסתבר שמנשה לא הצליח להוריש את מגידו. בשירת דבורה מוזכרת "תענך על מי מגידו". המלך שלמה העלה מס על מנת לבנות: "אֶת-בֵּית יְהוָה וְאֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-הַמִּלּוֹא, וְאֵת, חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם; וְאֶת-חָצֹר וְאֶת-מְגִדּוֹ, וְאֶת-גָּזֶר". במגידו הרג יהוא את אחזיה מלך יהודה, והמלך יאשיהו נהרג על ידי פרעה נכה השני כאשר ניסה לעצור את צבא מצרים במגידו. מרוב קרבות במקום הפכה מגידו להר מגדון-ארמגדון, מקומו של הקרב האחרון.
הארכיאולוגים בארץ ישראל אהבו את מגידו והתל השיב להם אהבה. החופרים, מגוטליב שומאכר, דרך המכון האוריינטלי של שיקגו, ועד ליגאל ידין הגיעו כולם למגידו עם תנ"ך וקרדום לחפור אתו. וכך, בשנות השלושים מייחסים אנשי המכון האוריינטלי בשיקאגו, את השכבה החמישית (שכבות נספרות למלמעלה) לימיו של שלמה המלך, על פי הפסוק בספר מלכים א, 9, שבו נאמר ששלמה בנה את "חצור מגידו וגזר". בחסות האיזכורים המקראיים מתגלים שער, ארמון, אורוות ומערכת מים, המיוחסים כולם לשלמה. יגאל ידין המשיך בכיוון שהותווה ובזמן שחפר בחצור, הגיע לביקור במגידו מדד את השער המיוחס לשלמה ומצא, על סמך המדידות הללו, שער זהה במידותיו בתל חצור, ועוד שער , שאותו הוא חשף בתוך הדו"ח הארכיאולוגי של חפירות תל גזר — גם הוא בדיוק כמידותיו של מפעל בניית השערים המלכותי של המלך שלמה.
וכך, בכל פעם שאני ניצב אל מול שערי מגידו, אני שומע שוב את הסיפור הנאה על הגילוי המופלא של שערי חצור וגזר על סמך השער במגידו, ועל אורוותיו וארמונותיו של המלך שלמה. אפילו התיירים היפנים שהגיעו לסיור בתל מגידו הכירו את שלמה ומפעלותיו האדריכליים.

מדרגות מהתקופה הישראלית, המובילות לבאר (ידין רומן)

אולם, שכבה V המפורסמת, השכבה שיוחסה לשלמה, עוררה בעיות כרונולוגיות רבות במחקר הארכיאולוגי. כאשר השוו מכלולי כלים שנמצאו בשכבה V במגידו למכלולי כלים דומים במקומות אחרים, תל יזרעאל למשל, הסתבר שאותם מכלולים משמשים גם במאה ה־10 לפנה"ס במגידו וגם במאות ה־9 וה־8 במקומות אחרים. מלים רבות כבר נכתבו על העניין הזה (כולל כמה כתבות מקיפות בארץ וטבע), מהן ברור שכאשר מאחרים את שכבת "שלמה" במגידו, ומעבירים אותה לימי שיאה של ממלכת ישראל במאה ה־9 וה־8, אז התמונה הארכיאולוגית הכוללת מסתדרת בהשוואה בין האתרים השונים. לאחרונה גם בדיקות פחמן 14 מאששות את ההנחה שהשכבה המיוחסת לשלמה במגידו, היא למעשה שייכת לימי מלכי ישראל הגדולים.
אבל, קשה לוותר על שלמה. גם כי הוא מהחשובים במלכינו עתיקים ובעיקר כי הוא מקדם תיירות חשוב לא פחות. את אחאב עוד מכירים התיירים — בעיקר אלה שקראו את מובי דיק, אשתו, איזבל, מוכרת אפילו יותר. גם אליהו הנביא, שחקן אורח חשוב בסיפורי אחאב מוכר. אבל ירבעם השני — שהוא כנראה המלך הישראלי שבנה את מגידו — מי שמע עליו. אפילו את שמו קשה לבטא באנגלית.
ולכן כנראה, השילוט הקבוע באבן במקום, אומר במפורש שזה שער שלמה ומביא את הפסוק על שלושת הערים שבנה שלמה — ומציין רק בסוף שיש חוקרים שמאחרים את השער הזה לתקופת מלכי ישראל. העובדה שהמשלחת של "אותם חוקרים" חופרת במגידו מאז 1990 — כלומר 28 שנה — יותר מכל משלחת אחרת לא הודגשה.
לכן, ומבלי לפגוע במי שמעדיפים להמשיך ולאחוז בסיפור בכיכובו של שלמה המלך, נפרוש פה את המסקנות העדכניות של המחקר הארכיאולוגי לגבי שלושת השערים הנראים כיום למבקר במגידו:

מדרגות הבזלת בכניסה לארמון הכנעני (ידין רומן)

השער הכנעני
השער התחתון, דרכו נכנסים כיום לעיר הוא שער מתקופת הברונזה המאוחרת (1130-1550 לפנה"ס). זה השער של אותה עיר-מדינה כנענית שעליה מלך בירידיה המוזכר במכתבי אל עמרנה מהמאה ה־14 לפנה"ס. העיר הכנענית של הברונזה המאוחרת לא הייתה מוקפת חומה והשער שימש כנראה בתפקיד טקסי.
מעבר לשער שוכבות כמה מדרגות שחורות מבזלת. אלה היו מדרגות הכניסה לארמון הכנעני במגידו, ששם נמצאו שנהבי מגידו המפורסמים. לקראת סוף התקופה חוותה העיר הרס חלקי בסביבות 1100 לפנה"ס (שנה של חורבן והרס בכל הערים העתיקות מסביב לים התיכון) ואחר כך התאוששה בתקופה הידועה כיום כ"כנען החדשה". בסביבות שנת 950 העיר הזאת נחרבת לחלוטין.
בזה תמו ימיו של השער היפה שדרכו נכנסים אל העיר כיום.

השער הישראלי, ומעליו שרידי השער האשורי (ידין רומן)

השער הישראלי
השער השני, זה שמעליו (שחציו הוסר על ידי המכון האוריינטלי בשנות השלושים), הוא זה המכונה שער שלמה, ותקופתו תקופת הברזל IIB — (732-800 לפנה"ס). השער הזה הוא שריד לימי שיאה של ממלכת ישראל. ייתכן שהוא מימי אחאב, סביר יותר שהוא מימיו של ירבעם השני מלך ישראל. בחזית השער הזה היה שער נוסף (כיום בעיקול של שביל הבטון העולה אל העיר) ובין שני השערים הייתה רחבה בצורת האות "ר" — כיכר שער העיר. מעבר לאותו שער חיצוני (שכיום אין לו שרידים בשטח) נמצא גרם מדרגות שהוביל אל מקור מים בתחתית השער ומחוץ לעיר.השער הזה נהרס על ידי תגלת פלאסר בשנת 732 בפלישה האשורית לארץ ישראל.

השער האשורי
על "שער שלמה" — השער של ירבעם השני, נבנה שער נוסף, קטן יותר, שגם שרידיו נראים בשטח. זה השער האשורי של מגידו בירת הפרובינציה האשורית בארץ ישראל. עם היחלשותה של אשור ייתכן שמגידו עברה לידי המצרים או אולי לידי ממלכת יהודה (ממלכת ישראל כבר לא הייתה קיימת). כאשר פרעה נכה השני עולה צפונה, לעזור לאשורים להתמודד מול האימפריה הבבלית העולה, מנסה יאשיהו, בשנת 609 לפנה"ס, לעצור את הצבא המצרי במגידו. הניסיון המשונה הזה של הממלכה ההררית הירושלמית לעצור את התקדמות צבא מצרים היא תעלומה היסטורית מרתקת שסיבותיה כלל וכלל לא ברורות. בסיומה של אותה פרשה נרצח או נהרג המלך יאשיהו, המתקן הדתי הגדול, במגידו. אל מול חומותיה של מגידו האשורית — שלה שייך השער השלישי.

לטייל בעקבות הכתבות עם ידין רומן
לסיור לתל מגידו עם ידין רומן, העורך הראשי של ארץ וטבע. לחצו כאן

Share.

Comments are closed.