יקבי המלך הורדוס

0

שישים שנה חופרים ארכיאולוגים בהרודיון, ועדיין רב הנסתר. בארץ וטבע אנחנו מדווחים מזה עשר שנים על חידושים ותגליות באתר, כאשר בכל שנה ושנה, מתגלים דברים חדשים. כך, בסוף אוקטובר, יצאנו שוב להרודיון עם רועי פורת, מנהל משלחת החפירות, לראות מה חדש באתר העתיק. ואכן, יש חדש. בשנה האחרונה חופרים אנשי המשלחת את המסדרון המקיף את ארמון ההר, וההפתעות רבות.

ידין רומן בעקבות סיור עם רועי פורת

שלבי התכנון והבנייה של הרודיון על ידי הורדוס הולכים ומתבררים מחפירה לחפירה. המבנה הראשון על הגבעה הצופה אל המדבר היה מגדל עגול, גבוה וחזק. המגדל היווה גרעין לכל מה שעתיד הורדוס להקים כאן מאוחר יותר – מרכז שלטוני ביהודה, שיהווה גם את בירת המחוז. המגדל התנשא לגובה של כ-40 מטרים מעל לקרקע הגבעה עליה נבנה. כיום, החלק ששרד מהמגדל מתנשא לגובה של כמעט 20 מטרים, כאשר בתוך החלק הזה, המסד של המגדל, אין חללים. מגדל עוז במלוא מובן המילה. מספר מגדלים שכאלה, על פי יוסף בן מתתיהו, נבנו בעיר העליונה של ירושלים, ונראו היטב מהרודיון. בפינה הצפון מערבית של חומת ירושלים התנוסס מגדל פספינוס, שהתנשא לגובה של 70 אמות (כשלושים מטרים). מראש המגדל אפשר היה לראות את עבר הירדן ממזרח ואת הים ממערב. החזקים במגדלי ירושלים היו שלושת המגדלים הגדולים שבנה הורדוס מצפון לארמונו בעיר העליונה, כאשר לכל אחד מהם היו בסיסים מלאים מרשימים ביותר. יוסף בן מתתיהו כותב שהבסיס המלא של מגדל היפיקוס היה 30 אמות, זה של פצאל היה 40 אמות וגובהו הכולל היה 90 אמות (כ-45 מטרים). לכל שלושת המגדלים, שהורדוס קרא על שם אוהביו, היפיקוס, פצאל ומרים, היו דירות מגורים מרשימות ביותר בראשיהם ובריכות לקליטת מי גשמים. במגדל היפיקוס היה גם בית מרחץ והוא, על פי יוסף בן מתתיהו, היה ארמון לכל דבר. כדוגמת שלושת מגדלי העוז בירושלים היה גם המגדל השלם בהרודיון. מסד גבוה ומלא ומעליו חדרי מגורים מפוארים, ומאגרי מים. מראש המגדל אפשר היה לצפות לעבר נופי המדבר עד ים המלח ולהרי מואב בצדו המזרחי של הים.

בחפירות האחרונות בהרודיון התגלה כי מתחת לחצר הפנימית של הארמון קבורים מבנים קדומים לזמנו של הורדוס. יוסף בן מתתיהו אמנם כתב שהורדוס בנה את ההרודיון במקום שבו ניצח את צבא החשמונאים בעת מנוסתו מירושלים בשנת 40 לפנה"ס, אולם נראה שלא על גבעה מקרית ובתולה בנה הורדוס את ארמונו המבוצר. השרידים הקדומים יותר מצביעים על כך שעוד בימי העצמאות האדומית, או בראשית ימי השלטון החשמונאי באדום, הוקם ביצור על הגבעה של הרודיון. כיוון שהמבנים נמצאים בראש גבעה, מקום שאין בו מקור מים ואין בו גישה לשטחים חקלאיים, סביר להניח שזה לא היה יישוב חקלאי אלא מבנה בעל אופי צבאי, ששלט על המרחב, ועל הדרך מאדום למצדה ולים המלח ומשם לממלכה הנבטית.

אם כך, ראשית הבנייה של הורדוס בהרודיון הוא המגדל המסיבי העגול. הקומות העליונות של המגדל היו מפוארות ביותר, לפחות על פי החלקים שנפלו מראשו. כותרות, כרכובים, עמודים וחלקי קירות עם עיטורים וגילופים עשויים ביד אמן. נראה שבראש המגדל נבנתה סוויטה מלכותית. מקום שצפה על נופי המדבר ונופי ההר, מקום שממנו נראו בבירור המגדלים בירושלים.

המגדל המזרחי הוקם בנקודה הגבוהה ביותר על הגבעה, שראשה היה שטוח למדי, מעין הר שולחן עם שכבת צור בראשו. לא ידוע כמה זמן עמד המגדל כביצור בודד בראש הגבעה. אולם, בשלב השני של הבנייה ההרודיאנית, הוקף ראשה השטוח של הגבעה בחומה. החומה, שהתעגלה מסביב לראש ההר, יצאה מצדו האחד של המגדל העגול, הקיפה את ראש הגבעה והשלימה את המעגל בצדו השני של המגדל. החומה נבנתה כחומה כפולה שהתנשאה לגובה של חמש קומות מעל לגובה החצר שהוכשרה בתוך החומות, ועוד שתי קומות מרתף. חומת ההיקף החיצונית נבנתה בעובי של כ=2 מטרים, הפנימית בעובי של 0.7 מטר. בין שתי חומות ההיקף נוצר מסדרון ברוחב של כ=3.5 מטרים. רצפות קומות המסדרון היו מקורות עץ, כאשר קצות העצים הוכנסו למגרעות שהושארו במיוחד לשם כך לאורך הקירות. שתי קומות המרתף קורו בקמרונות אבן עשויים ידי אמן.

בתוך חומת ההיקף החיצונית, בצד הדרומי, המערבי והצפוני, שולבו מגדלים חצי עגולים שבלטו מן החומה כלפי חוץ. בתוך המגדלים היו כמה חדרים בכול קומה, כאשר הגישה אל החדרים הייתה דרך המסדרון. גרמי מדרגות במקומות שונים במסדרון אפשרו מעבר לקומות השונות. מקומת הקרקע אפשר היה לצאת אל תוך החצר הפנימית של המבצר.

בצדדי החצר הוקמו בית מרחץ וטרקלין, כאשר ברוב החצר הייתה גינה בסגנון רומי עם צמחי נוי ועצים, והוקפה עמודים ואגפים מוצלים. בשני קצותיה גומחות בקיר ובחזיתם עמודים שנשאו קירוי, ואולי אף גפנים שהסתרגו על העמודים והצלו.

החפירות גילו שמסדרון הכניסה לארמון היה מלא בעפר ואבן עד ראשו, תוצאה של חסימת הארמון לפעילות על פי תכניתו של הורדוס לגבי אתר הקבורה שלו. על שלבי הפיכת הרודיון לקברו של הורדוס כבר כתבנו במאמר על מסדרון הגישה המפואר שהתגלה בתוך מעטפת ההר. בתחילה, עד לשנת 15 לפנה"ס לפחות, כאשר הורדוס אירח בהרודיון את מרקוס אגריפה, יד ימינו של אוגוסטוס, עמדה מצודת הארמון בראש ההר כאשר היא מתנשאת לכל גובה חמש קומותיה. לאחר שנת 15 לפנה"ס, הורדוס מחליט לשנות את תוכנית גבעת הארמון. הקבר כבר ניצב על מדרון ההר. במדרון ההר מבני מגורים, אולי של הפקידות הבכירה, תיאטרון קטן וחדר הסבה מפואר שעוטר מחדש לקראת ביקורו של מרקוס אגריפה. גרם מדרגות ושבילים לרוחב ההר הובילו אל הכניסה לארמון. בשלב מסוים, לאחר ביקורו של אגריפה, החליט הורדוס להקיף את ההר במעטפת חלקה של עפר, שתגיע עד לגובה חומות הארמון. בתוך המעטפת נקברים כל המבנים שהיו על המדרון, להוציא את הקבר, שהושאר ניצב ברחבה בתוך המעטפת. על מנת להגיע לארמון, בנה הורדוס מסדרון מרשים בתוך המעטפת שהוביל אל שער הארמון.

אולם, לאחר שהמסדרון כבר הושלם, הורדוס משנה את דעתו ומחליט לחסום את המסדרון ולקבור אותו בתוך המעטפת. בכך סגר כל אפשרות להיכנס לתוך הארמון. למעשה, הקונוס הגדול שהפך עתה לצורתו של ההר, שבתוכו ניצב הארמון כאשר המגדלים מבצבצים מעל למעטפת, הפך כעת למצבה עצומת ממדים. נפש קברו של הורדוס, אם תרצו. כך, עם השלמת המעטפת, מספר שנים מועט לפני מותו של הורדוס, הארמון ניטש. הוא הפך אף הוא למצבה שאי אפשר להיכנס לתוכה.

המאפיין הבולט בחפירות במסדרון המקיף את הארמון הוא היותו של המבצר מקום שעמד ריק ונטוש במשך שנים ארוכות – כנראה בשבעים השנים שעברו בין מותו של הורדוס לפרוץ המרד הגדול. כאשר במרד הגדול נכנסים המורדים אל תוך הארמון ומתבצרים בו, חלק מהמסדרונות כבר התמוטטו או לפחות היו במצב של התפוררות לאחר תקופה ארוכה שבה לא נעשה בהם שימוש.

 

הרודיון הייתה לאחד ממעוזי המורדים במדבר יהודה; יוספוס מספר שהייתה זו סיעת האדומים ששלטה בראש ההר. השטח שבין הרודיון, מצדה ומכוור שממזרח לים המלח, נמצא בשליטת המורדים במשך כשנה, לאחר סיום המרד וחורבנה של ירושלים בשנת 70. כאשר מחליטים הרומאים למגר את השריד היהודי העצמאי הזה, אולי בגלל פשיטות המורדים על חברון ועל מטעי האפרסמון בעין גדי, הם משתלטים קודם על הרודיון ומכוור, ולבסוף על מצדה. לא ידוע אם היה קרב בהרודיון, אבל סביר להניח שהמצודה לא נפלה לידי הרומאים ללא מאבק. ייתכן שאבני הדרדור הגדולות שנמצאו בתחתית ההר, על ההר, וכעת בתוך המסדרון, שייכות לתקופה הזו.

שישים שנה לאחר המרד הראשון, אנשי מרד בר כוכבא חוזרים להרודיון. האיגרות שהתגלו בנחל מורבעת במדבר יהודה, מכתבים ששלח בר כוכבא אל המורדים היושבים בעין גדי, מציינים שהמפקדה של בר כוכבא יושבת בהרודיון.

לקחי המרד הראשון ברומאים נלמדו היטב לקראת המרד השני. מתכנני המרד הבינו שאין אפשרות להתמודד בקרב פתוח נגד הצבא הרומי. הדרך היחידה להתמודד עם הלגיונות המיומנים היא באמצעות מלחמת גרילה. ואכן, מלחמת בר כוכבא הייתה מלחמת מחילות ומערות. כהכנה למרד נחפרו מחילות מסתור ותקיפה בעשרות, אולי מאות, יישובים באזור הדרום – אותה ארץ האדומים שכבש יוחנן הורקנוס – ושעכשיו נהפכה למרכז המרד של בר כוכבא. הרודיון יושבת בגבולו של המחוז האדומי – מקום שהורדוס הרגיש בו נוח – מקום מרכזי שבו המורדים הקימו את מפקדתם. בתוך המעטפת של הרודיון ובתוך המצודה עצמה נחפרו על ידי המורדים עשרות מנהרות. אלו שימשו לתקיפה של מי שינסה לעלות אל ההר. היציאה מן המנהרות דרך המעטפת ההרודיאנית הוסוותה היטב, והלוחמים היהודים יכולים היו להגיח מתוך המחילות האלה, לתקוף בהפתעה את הרומאים, ולסגת חזרה לתוך ההר מבלי שלרומאים תהיה יכולת להשיגם.

כנגד שיטת הלחימה של המורדים פיתחו הרומאים אסטרטגיה של הימנעות מכניסה לתוך המחילות והמערות וחיסול המורדים על ידי מצור פרטני על כל מערה ומערה, או הצתת אש חזקה בתוך המחילות והמנהרות. תוצאות החפירות מעידות על הקרב הקשה שנערך בהרודיון כנגד מורדי בר כוכבא. הכול מפויח. המחילות, העצים, חדרי המסדרון. אש גדולה הוצתה כאן.

בתקופת מרד בר כוכבא המסדרון ההיקפי כבר היה מלא בעפר, התמוטטות של החומות פנימה, כנראה כתוצאה של רעידות אדמה בעיקר. המורדים חופרים מחילות בתוך המסדרון עצמו, כאשר לתמיכה במחילות הם משתמשים בקורות העץ שתמכו את הרצפה וחיזקו את הקירות ההרודיאניים. קורות העץ הם גדולות ממדים ונמצאות בכל מקום בתוך המסדרון והמנהרות.

בתוך המסדרון רואים בבירור את תוצאות הקרב. קירות המסדרון, במקום שבו הם היו חשופים בימי בר כוכבא, ותקרותיו, שרופים לחלוטין. עצים מפוחמים נמצאים בכל מקום, אפילו במקום שנראה כנקודה שבה הרומאים הצליחו לפרוץ אל תוך הארמון. שרידי עץ נמצאים בכל מקום בארמון, כאשר באחת הקומות התגלה חלק מרהיט הרודיאני, מסגרת עץ שלמה, שנראה כאילו עשו אותה כיום.

בקומת הקרקע של המסדרון התגלו עשרות קנקני פיתוס ענקיים. קנקנים שכאלה שימשו לאגירת כמויות גדולות של נוזלים – קרוב לאלף ליטרים (!). הכדים הועמדו לכל רוחב המסדרון. הרצפה מתחת לכדים חוזקה בקמרונות אבן על מנת לשאת את משקלם הרב. על פי שרידי הציפוי הפנימי של הכדים, מאין כרום אדמדם, נראה שהכדים הכילו יין. סביר להניח שהורדוס השתמש במסדרון הזה כיקב. המקום אפל וקריר, והתירוש היה יכול לתסוס בתוך כדי הפיתוס. היקב של הורדוס.

שתי הקומות התחתונות של המסדרון, קומות המרתף, נותרו שלמות. חדרים מכוסים בקמרונות, ששימשו מחסנים ולמערכת השירות של הארמון. גרם מדרגות שעבר מתחת לאולם הכניסה של הארמון, הוביל אל המרתפים הללו.

חפירת המסדרון ההיקפי הגדול מגלה טפח נוסף מהמסתורין של הרודיון, ומראה שלמרות שישים שנות חפירה, עדיין יש הרבה עוד לגלות.

ולסיום חידה. בראשי המגדלים היו כמובן סוויטות אירוח מפוארות. חדרים עם מרפסות עגולות שצפו אל הנוף, כדוגמת הקומה העליונה בארמון הצפוני במצדה. הכניסה לחדרים האלה הייתה כמובן דרך המסדרון. אבל, שאלה שנשארה לא פתורה היא כיצד הגיעו לחדרים העליונים של המגדל השלם? זה התנשא מעל למסדרון, כאשר המסדרון, משני הצדדים נגמר בקיר האטום של המגדל.

בצדו הפנימי של המגדל, זה הפונה אל החצר, נמצאים שני קירות בנויים, שיוצרים מאין חלל צר העולה לאורך הקיר החיצוני של המגדל. "פיר של מעלית" הציע בביקורו במקום פרופ' יוסף פטריך. ואולי זה הפתרון, אל הסוויטה של הורדוס בראש המגדל, הגיעו במעלית, שהועלתה במערכת של גלגלות וחבלים.

רעיון המעלית הומצא כבר על ידי ארכימדס בשנת 236 לפנה"ס. פועלים העלו את המעלית באמצעות מערכת של גלגלות ומנופים והיא הפכה לפופולרית מאוד בעולם היווני. בימיו של הורדוס נבנתה מערכת המעליות המורכבת ביותר בעולם הרומי – במאה הראשונה לפנה"ס, בקולוסאום ברומא. 24 כלובי מעליות הופעלו על ידי 224 עבדים. המערכת כללה 28 כננות כאשר כל כננת הופעלה על ידי צוות של 8 עבדים. באמצעות הכננות אפשר היה להעלות בשניות, 24 כלובים של חיות פרא, בו זמנית, מהמרתפים אל זירת הקולוסאום.

אז אולי, הורדוס שמאוד אהב חידושים טכנולוגיים, בנה כאן את המעלית הראשונה בארץ ישראל – פתרון הרודיאני הולם לגישה אל חדרי הסוויטה שלו בראש המגדל.

 

 

מי הרס את קבר הורדוס?

הערה לסיום

במאמר שפורסם בארץ ישראל, כרך שלושים ואחד (החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ספר אהוד נצר), מציעים רועי פורת, יעקב קלמן ורחל צ'אצ'י, אנשי משלחת האוניברסיטה העברית לחפירות הרודיון, לזהות את הורסי ארון הקבורה והקבר של הורדוס. על פי המטבעות שנמצאו באזור הקבר, הקבר נהרס בשנת 68 או 69, השנה האחרונה של המרד. מתוך מלחמות היהודים, של יוסף בן מתתיהו, אנחנו שומעים שבשנים הללו התחוללו מאבקים קשים בין אנשיו של שמעון בר גיורא לאדומים, שזה אזור מגוריהם.

שמעון בר גיורא ואנשיו מגיעים לאדומיאה ומתיישבים בתקוע. משם הם יוצאים לתקיפות של יישובים וכפרים אדומים, ומחריבים עשרות מהם. מנגד, הם דורשים מהמורדים האדומים, שהחזיקו בהרודיון, להסגיר את המבצר לידיהם. יוסף בן מתתיהו מדווח על קרבות קשים בין האדומים לבין אנשי שמעון בר גיורא, שישבו כנראה בחלקו התחתון של המבצר.

כיוון שהרס הקבר נעשה בשנים האלה, השנים שבהם ישבו אנשי שמעון בר גיורא בתחתית המבצר, סביר להניח שמי שניתצו בזעם רב את קברו של הורדוס היו אנשי בר גיורא. עבור האדומים הורדוס הוא מלכם. מוצאו אדומי, משפחתו אדומית, אחותו התגוררה זמן רב באדום ואף נישאה לאחד המנהיגים הבולטים ביותר של האדומים – שאף רצה לנתק את אדום מעל ממלכתו של הורדוס ולהחזיר לה את עצמאותה בחסות קליאופטרה מלכת מצרים. תפישת עולמם של האדומים, בקשר לשלטון הרומי, הייתה מתונה יותר. הם לא ראו בשלטון הזר ייהרג ובל יעבור, בוודאי ובוודאי כאשר בראש הממלכה עומד אדומי, וראשי המדינה והשלטון הם אדומים.

לעומתם אנשי בר גיורא, מבין הסיעות הקיצוניות ביותר של המורדים, ראו בהורדוס את מי שהביא לחיסולה של עצמאות יהודה בראשות החשמונאים, ומי ששולט בחסות שלטון הרשע של רומי. עבורם הורדוס, למרות שמת שבעים שנה לפני המרד, נתפס כאבי כל הטומאה. ברור שמי שראו בקברו של הורדוס מונומנט שיש לשמור עליו היו האדומים – שאזור הרודיון היה בתחום המחייה שלהם. לעומתם שמעון בר גיורא ואנשיו ראו בקבר הנישא מונומנט לזכרו של אדם שנוא. לכאורה נראה כי את תסכולם אל אי הצלחתם להשתלט על הרודיון הם מוציאים על קברו של הורדוס, בחמת זעם, כפי שמלמדות מכות הפטישים על חלקי הקבר שהתגלו בהרודיון.

 

החפירות בהרודיון מנוהלות בשנים האחרונות על ידי הארכיאולוגים רועי פורת, יעקוב קלמן ורחל צ'אצ'י, ממשלחת החפירות ע"ש אהוד נצר של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית.  לפרויקט המחקר והפיתוח של האתר שותפים רשות הטבע והגנים, תוכנית מורשת של הממשלה (תוכנית "ציוני דרך" שבאגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת) וקמ"ט ארכיאולוגיה ביו"ש

התמונה באדיבות משלחת החפירות להרודיון

 

 

Share.

Comments are closed.