בית כנסת ומעיין

0

בימים אלה יצא לאור ספר טיולים חדש – בית כנסת ומעיין ברמת הגולן מאת אורן זינגבויים. הספר מחבר בין בתי הכנסת העתיקים בגולן והמעיינות השוכנים ליד כל אחד מהם. טיול נחמד לימות הסתיו

צוות ארץ וטבע

הנגיעה הראשונה שלי בתחום ידיעת הארץ היתה באוניברסיטה העברית במסגרת לימודי הגיאוגרפיה ההיסטורית אצל פרופסור יהושע בן אריה. התחום הזה, גיאוגרפיה היסטורית, היה תחום מדעי חדש לחלוטין שככל הידוע לי בן אריה היה זה שהביא אותו לארץ ואולי אף פיתח אותו בכלל כתחום בלימודי הגיאוגרפיה. במסגרת הלימודים הטיל עלי בן אריה לבדוק את התפתחות הכביש בין יפו לירושלים במאה התשע עשרה, אל מול התחרות הגואה עם הרכבת. ישבתי שעות בספריה הלאומית ועברתי על כל ספרי המסעות ומדריכי הטיולים שנכתבו במאה התשע עשרה ובדקתי מה כל אחד מהם ידע לספר על הכביש והרכבת. מתוך רשמיהם הרכבתי את תמונת התפתחות הדרך. מתי נבנו הגשרים, המצודות, מה נסלל, כמה עלה לישון בשער הגיא ומתי היה צריך לרדת מהכרכרה על מנת לדחוף אותה במעלה הגבעה המובילה אל הקסטל.
מאז הפכתי לחובב מושבע של ספרי מסעות וטיולים בארץ ישראל — ואף בניתי לי אוסף גדול של ספרי מסעות. לא בחלתי גם בכתבי עת ומדריכים למטיילים ואלו נערמו בספרייתי עד שאזל המקום. לפני כמה שנים הפסקתי לאסוף, אך המשכתי לעקוב אחר מה שיוצא — מתוך מבט מסוקרן ומעט משועשע על מה עוד אפשר לחדש בספר מסעות בארצנו הקטנטונת.
לפני זמן קצר נפל בידי מדריך חדש, ספרו של אורן זינגבוים, ארכיאולוג מחוז הגולן, 'בית כנסת ומעיין ברמת הגולן'. מה עוד אפשר לכתוב על בתי הכנסת של הגולן, חשבתי, ומה עוד אפשר להוסיף על מעיינות הגולן? זינגבוים עצמו הוציא ספר שבו ריכוז כל המעיינות בגולן וכיצד להגיע אליהם. אבל עם תחילת העיון נשבתי מייד בקסמו של הספר. החידוש בספרו של זינגבוים הוא החיבור בין בתי הכנסת למעיין או למקור המים. לכל 23 בתי הכנסת הנסקרים בספר — מתוך 30 בתי הכנסת הידועים בגולן — צורף גם מקור המים הסמוך. רוב בתי הכנסת בגולן הם מהתקופה הביזנטית, תקופה שהיישוב היהודי במרכז הגולן פרח, ובצד כל ישוב תמיד היה מקור מים, בדרך כלל מעיין. (אמנם, בתקופה הרומית החלו להוליך מים באקוודוקטים אל העיירות — אבל בכפרים הקטנים מקור מים עצמאי היה הכרחי). בנוסף מי מעיין מותרים גם לשמש כמקוואות — מיתקן חיוני בכל קהילה יהודית. השידוך אם כן בין בתי הכנסת למעיינות הוא בהחלט דרך נאה וחדשנית לטיול המחבר בין היסטוריה להנאה. ברוב מקורות המים אפשר גם להתרחץ — באחריות המטייל כמובן — מה שמוסיף נופך מיוחד לטיול.
בספר הקדמה נאה על בתי הכנסת של הגולן, על מקורות המים בגולן, ועל תולדות היישוב היהודי ואחריה פרק לכל בית כנסת ולמעיין שנמצא לידו, עם הסבר מפורט כיצד להגיע אליו.
להלן ארבע טעימות מהספר:

עין נשוט ומעיין פחורה
בצומת קצרין נפנה ימינה לקדמת צבי. לאחר כקילומטר נראה מצד ימין, לאחר מחנה נטוש שלט "עין נשוט". נחנה בחנייה . ממזרח לנו, מעבר לערוץ הנחל, במרחק של כ־200 מטרים מאתנו נראה קיר מבנה. נשים פעמינו לשם. נרד בשביל אל ערוצו העליון של נחל משושים, נחצה את הנחל על גבי גשר ונעלה כ־150 מטרים אל בית הכנסת.
המבנה נסקר לראשונה ב־1969 בסקר הגולן ואחר כך ב־1971 על ידי שמואל בר לב ומשה הרטח. מצפון לאתר במרחק של כ־800 מטרים מעיין שופע ולרגלי האתר מספר מעיינות קטנים נוספים. בסקר התגלו חורבות מבנים, שרידי בית בד ושרידי בית כנסת, וכן שבר פסל לביאה ושתי מנורות. בשנים 1979־1978 נחפר האתר על ידי צ"א מעוז. התברר שהמבנה שימש כ"מחצבה" לחומרי אבן לכפרים השכנים. מרבית אבני המבנה נלקחו מהמקום. בית הכנסת הוקם במחצית השנייה של המאה החמישית. הוא שופץ במאה הששית ויצא משימוש בסוף המאה הששית או תחילת המאה השביעית.
בית הכנסת כלל אולם עם ספסלים. גגו נתמך בשישה עמודים שהוצבו על בסיסים מעוטרים. אחד מהם, עם עיטור מנורה, נמצא בכפר פחורה הסמוך. בחפירות נמצאה קורת אבן מעוטרת בתבליט זר ובכתובת ארמית המזכירה את "אבון בן יוסה" נדבן שתרם לבית הכנסת. פריטים מעוטרים מבית הכנסת נלקחו לכפרים מסביב ביניהם בולטת אבן עם תבליט אדם הנושא ידיו בתפילה ומצדדיו אריות ונשרים. ייתכן שהסצינה מתארת את דניאל בגוב האריות. האבן הייתה אולי חלק מהיכל מפואר לארון הקודש. בסמוך לבית הכנסת נחפר בית בד.
מעברו הדרומי של ערוץ נחל משושים נמצא בית קברות שהיה שייך ליישוב. בית הקברות התגלה באקראי בעת עבודות בנייה של מתקן צבאי. במקום נמצאו מכסים של שני ארונות קבורה עם כתובת בארמיות ויוונית וחמישה שברים של לוחות כיסוי של ארון קבורה.
בימים אלו מתחדשת החפירה הארכיאולוגית באתר.

המעיין
נחזור לרכב ונסע לכיוון קצרין. נפנה שמאלה בצומת קצרין ולאחר מעבר נחל משושים נראה מצד שמאל חניון קטן. נפנה אליו בזהירות ונלך אל המעיין.
אם פספסנו נמשיך עד כיכר הכניסה לקצרין. נחזור מערבה לכיוון צומת קצרין צפון. לאחר קילומטר נראה מצד ימין פניה אל רחבת מילוי מים למשאיות. נחנה ברחבה. בצידה הימני שער בקר. משער הבקר נסתכל ימינה לכיוון השעה 10 שלנו, נראה קבוצת עצים עם עץ תאנה תחתם. ניתן ללכת על שביל הרכב עד שהוא מתעקל שמאלה היישר אל עץ התאנה או לחתוך דרך השטח. סה"כ הדרך כמאתיים מטרים. מתחת לעץ מעיין עם בריכת שכשוך נמוכה מוקפת אבני בזלת.
שימו לב! אין להמשיך לתוך השטח — זהו שטח אש פעיל ברוב ימות השנה.

אפיק — הכפר הקדום והמעיין
ניכנס לקיבוץ אפיק ונפנה שמאלה בכיכר. ניסע לאורך גדר היישוב ימינה עד שנגיע למבנה דו־קומתי בפינת הקיבוץ. במקום תצפית מרהיבה אל הכינרת. המקום הוא נקודות החיבור בין הגיר והבזלת של דרום הגולן. בינינו ובין הכינרת ניתן להבחין בבמת הר-אשר, עליה ישבה בעת העתיקה עיר הפוליס היפוס — היא סוסיתא. נרד לפי השילוט מימין אל גדת הנחל ומשם במדרגות ובשביל טיול צר עד אפיק נחל פיק. נחצה את האפיק ונתחיל לטפס בשביל על הגדה הדרומית, המוביל אותנו אל המעיין.
אפיק נזכרה במקורות בתקופה הביזנטית באונומסטיקון של אוסביוס, בסוף המאה השלישית, כ"כפר גדול הנקרא אפקה אצל העיר היפוס בפלסטינה". אפקה מזוהה אצל אוסביוס כאפק המקראית. הכפר נסקר על ידי ברוקהארט ב־1812, ובשנת 1875 על ידי ויקטור גרין. מבני הכפר היו בנויים מאבנים עתיקות ועל יסודות של מבנים קדומים. באתר היה מסגד שלדעת גרין היה בנוי במקומה של כנסייה קדומה. במקום אחר מצא גרין שרידים נוספים אותם ייחס לכנסייה נוספת. כאשר מגיע גוטליב שומאכר למקום, ב־1884 הוא מציין שרק חלק מבתי הכפר מיושבים והאחרים הופכים במהרה לחורבות. שומאכר מתאר "מספר כותרות יווניות מבזלת ומגרניט וחוליות עמוד רבות…". בהמשך הוא מתאר כתובות בערבית וביוונית ופריטים אדריכליים מעוטרים. חשוב במיוחד הוא תיעוד עמוד עם חריטה של מנורה וכתובת ארמית שחוקה: "אנה יהודה חזנא". לאחר מלחמת ששת הימים נסקר האתר בסקר כפרי הגולן בראשות שמריה גוטמן ולאחר מכן על ידי דן אורמן. בבתי הכפר ובחצרותיו נמצאו עשרות פריטים עתיקים, אבני גזית, מזוזות, משקופים ועוד. עמודים אלה מזכירים את עמודי היכלית ספר התורה מבית הכנסת של אום אל־קנטיר. פריטים אחרים, כמו משקוף עם תבליט של מנורת שבעת קנים, שופר ומחתה מרמזת על אוכלוסייה יהודית שהתגוררה בכפר. כנראה שבכפר התגוררו בתקופה הביזנטית יהודים ונוצרים והיו בו כנסייה ובית כנסת.

המעיין
נעלה עד שנראה משמאלנו מדרגות בטון. נפנה כעשרה מטרים שמאלה אל בריכת ביטון ולידה ספסל מנוחה. נמשיך עוד כעשרה מטרים אל המעיין המצוי בשקע קט בסלע. בסמוך למעיין בריכת שכשוך קטנה. המים קרים ועומק המים כ־1.6 מטרים.
האתר פותח לרווחת המטייל בשנתים 2015-2014. לאחר מנוחה נעלה במדרגות המתכת, נעבור מעל תחילתה של אמת המים העתיקה לסוסיתא, ונגיע אל שרידי הכפר ומשם חזרה אל הקיבוץ.

דיר עזיז
נסע לכיוון מושב כנף. לפני השער נפנה שמאלה אל האזור המשקי. נחצה את אזור זה כל הזמן ישר על השביל ונסע כשני קילומטרים עד סוף הדרך הכבושה ורחבת החניה. מרחבת החניה ניתן ללכת בשני מסלולים קצרים: האחד משמאל לחניה, מצפון, אל שרידי הכפר העתיק דיר עזיז והשני מימין לחניה, מדרום, אל המעיין והבריכה.
חורבות הכפר דיר עזיז שוכנות על הגדה הצפונית של נחל כנף. האתר מוכר מהסקרים של גוטליב שומאכר ולורנס אוליפנט שנערכו בשנת 1885. הוא נסקר לאחר 1967 על ידי חוליית סקר החרום בראשות קלר אפשטיין ושמריה גוטמן. מן הסקרים עולה כי האתר היה מיושב למן התקופה הרומית ועד לימינו, למעט התקופה הממלוכית. בית הכנסת תועד על ידי צ"א מעוז. חפירות ארכיאולוגיות נערכו במקום בשנת 2004-1998 בהנהלת חיים בן דוד וצ"א מעוז מטעם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר אילן והמכללה האקדמית עמק הירדן.
הקיר הצפוני של בית הכנסת, הצמוד למדרון, השתמר במלוא קומתו. בתוך האולם שני טורי עמודים כאשר בחלקו המערבי של הקיר הדרומי נמצאה בימה ואפסיס שבולט כלפי חוץ לכיוון דרום. זהו מאפיין המייחד את בית הכנסת הזה מכל בתי הכנסת האחרים בגולן ובגליל. סביב קירות בית הכנסת נבנו שלוש מדרגות של ספסלים. הרצפה הייתה עשויה לוחות אבן שנשתמרו היטב בחלקו המזרחי של האולם.
חלקי כתובת יוונית המברכת תורם בשם יהודה וסתת בשם עזיזו נמצאו באתר.
בשנים 2015-2104 חודשה החפירה במקום ובוצעו שימור והסדרה הנדסית של המבנה למבקרים.
למבנה בית הכנסת מספר שלבים מהמאה השנייה לספירה ועד למחצית השנייה של המאה התשיעית. בשנת 749, ברעידת האדמה הגדולה שהתרחשה בעמק הירדן, חרב המבנה ברובו. במאה השמינית או במאה התשיעית שוקם המבנה והוחזר לשימוש.
ניתן להמשיך מבית הכנסת מערבה בעלייה אל רחבת הפריטים בה נראה עמודים, כותרות ועוד ממצאים שנמצאו בחפירה. כן ניתן לסייר בבית הבד של הכפר.

המעיין
מבית הכנסת נחזור אל רחבת החניה וממנה אל המעיין. אזור המעיין נוקה, שופץ ופותח על ידי חברי מושב כנף לזכר חבר המושב, אשי נוביק, שנפל במלחמת לבנון השנייה. המקום פותח בשנית והורחב בשנת 2017. כיום יש בשטח שלוש בריכות בעומק של ששים סנטימטרים כל אחת אשר מקבלות את מימיהן מהמעיין הסמוך. כן יש במקום נדנדות, פינות ישיבה, צל ותצפית אל נחל כנף. באתר נמצא גם מבנה מעיין קדום בעל קמרונות, אשר היה בשימוש היישוב היהודי. ממבנה זה שרדו שתי קשתות, מעל אחת מהן שרידי קמרון.

עין קשתות — אום אל קנטיר
מכביש 808 נפנה על פי השילוט לנטור ועין קשתות.
באתר התגלה בית קברות, מכלול מעיין, מבנה בית כנסת, מבנים פרטיים ובית בד. האתר נסקר ב־1884 על ידי לורנס אוליפנט וגוטליב שומאכר ושוב על ידי סקר החירום הארכיאולוגי לאחר מלחמת ששת הימים וחוקרים אחרים בהמשך. בשנת 1995 הוחל בפרויקט הסדרה, חפירה, שימור, שיקום, שחזור ופיתוח האתר.
אוליפנט מצא במקום אבן עם תבליט אריה, ובתוך החורבה מבנה בנוי גזית שנהרס ברעידת אדמה. אוליפנט הציע שהמבנה היה בית כנסת, ושומאכר שהגיע אחריו הסכים עם קביעה זו ואף תיאר את בית המעיין וצירף תרשים. כמאה מטרים מהמעיין מצא שומכר חורבות מקורות בלוחות בזלת גדולים במיוחד, שלדעתו כיסו על קברים. לידם מצא תבליט של נשר. ב־1905 ערכה משלחת החפירות של האגודה הגרמנית לחקר ארץ ישראל, בראשות היינריך קוהל וקרל וצינגר, חפירה קצרה בחורבות בית הכנסת במסגרת מחקרם על בתי כנסת עתיקים בגליל. על פי הכותרות שהתגלו בחפירה הציעו החופרים לתארך את המבנה למאה החמישית.
ב־1928 ביקר באתר אליעזר ליפא סוקניק, שתיאר את האבן עם הכתובת השחוקה שהתגלתה על ידי שומאכר. ב־1967 חזרו למבנה סוקרי סקר הכפרים בגולן. הכתובת כבר נעלמה וכך גם תבליט האריה. בית הכנסת ובית המעיין שלידו שוחזרו בחפירה ובשיקום שנערכו בשנים האחרונות.

המעיין
מבנה המעיין כלל מבנה מונומנטלי גדול שכלל שלוש קשתות אבן בגובה של 5.5 מטרים מעל קשתות הבנויות גם הן מבזלת. בין הקשתות, שרק אחת מהן שרדה את רעידות האדמה שהפילו את המבנה ובתי הכפר, נמצאת בריכה שהתגלתה בחפירה שנערכה במקום בשנת 1999. הבריכה מקבלת את מימיה מנביעות בגב הקשתות. במרכז הבריכה מדרגה שנוצרה בשנת 750 עת נשברה הבריכה ברעידת האדמה המכונה במקורות היהודים רעש שביעית. בימים אלו נערכות במקום עבודות שיקום לפיתוח ושימור מכלול המעיין. 

את הספר 'בית כנסת ומעיין ברמת הגולן', ניתן להזמין אצל אורן זינגבויים בפנייה בטלפון 052-4284436
או בדואר אלקטרוני zingnov41@gmail.com.
מחיר הספר 50 שקלים.

Share.

Comments are closed.