זעקת נייר הטואלט

0

טיול בשביל ישראל מכרבולת חררים לערבה החזיר אותי 46 שנים לאחור, עת שירתתי כמפקד סיירת הנח"ל בפארן. תפקידינו היה לאבטח את האזור הנרחב בין מצפה רמון לבקעת עבדה מפני חדירות של מחבלים והתקפות על התחבורה בדרך לאילת.
באותם ימים איש לא הסתובב במדבר הזה. יישובים, להוציא את עין יהב וחצבה, עוד לא הוקמו, והדרך לאילת על כביש הערבה התנהלה בשיירות. ימים של סיורים ולילות של מרדפים אחרי חוליות מחבלים מילאו את זמננו, וחייבו הכרה עמוקה עם השטח ופריצת דרכי טשטוש וחיתוך.
דרכי הטשטוש והחיתוך של אז הפכו כיום לצירי טיולים, והנגב מרושת בשבילים מסומנים, שמורות טבע מפוקחות, חברות ג'יפים וטיילות, ויישובים בהם בקתות אירוח מכל הסוגים והרמות.
דברים רבים השתנו. אבל השטח נותר מדהים ביופיו. עצי השיטה פרוסי הצמרת, המצוקים האימתניים, המעיינות הקטנים, הסדקים של נחל אשבורן. אפילו הסהרון המשתלשל שבנחל צרורות עדיין דבוק לו בסלע, כאילו לא עברה כמעט חצי מאה מאז הכרתיו לראשונה.
אולם, יופיו של השטח פגום. אשפה המטיילים בדרך כלל לא זורקים בשטח. אבל המבקר במסלולים יפגוש ניירות טואלט מתבדרים ברוח, תלויים על השיחים ומקשטים את ערוצי הנחלים. עדיין לא התמודדנו עם הבעיה הזו. יש שמורות טבע בעולם בהן גורסים שיש לשרוף, אבל במדבר שלנו כבר פרצו שריפות בין עצי השיטה העתיקים. צריך לקבור היטב, ואנחנו, המטיילים שמגיעים אחר כך רצוי שנאסוף לאחר שהכול התייבש. אפשר בהחלט לשאת אתנו שקית אשפה גדולה ולאסוף לתוכה את המתנופפים הלבנים בצדי השבילים.
שנית השלטת השולטת בכול. רשות הטבע והגנים משלטת את הנוף למוות. אין צורך בשלט הכוונה רב־כיווני בכל צומת נחלים. יש כיום כל כך הרבה אמצעי ניווט שמייתרים את השילוט. תמרורי האזהרה התרבו גם הם. גם עשרה שלטים של "לא לעבור ברכב" לא ירתיעו את מי שבכל זאת החליט להרוס את המדבר. הפתרון הוא לא שילוט, אלא חינוך. הסברה לחשיבות הנסיעה רק בדרכים המותרות וההליכה בשבילים מסומנים. זה תהליך ארוך ומייגע. כמו כל חינוך. אבל, גם אם נטע שלטים על כל גבעה, זה עדיין יהיה פחות אפקטיבי מהתהליך הארוך של ההסברה. רק בעזרת חינוך אפשר יהיה לשמור על המדבר הקטן והיפה שלנו, לאורך זמן, כמו שנהוג לומר במקרים האלה, לדורות הבאים.
שיהיה חורף טיולים מוצלח.

ידין רומן

לאחר 32 שנה החלטנו להתחדש למענכם ולשנות את העיצוב של ארץ וטבע. לגליונות מהיום עמודים גדולים יותר לקריאה מאווררת ונעימה, כריכה בסיכות כך שהתמונות לא יחתכו באמצע וגם מדורים חדשים, בתחילת העיתון ובסופו, שיוציאו אותנו מדלת אמותיה של ארץ ישראל ויפתחו בפנינו גם את הגאוגרפיה העולמית, שמירת טבע, תגליות חדשות, ושבילים חדשים לאוהבי טיולים. בסוף הגיליון הוספנו מדור של דיווח וביקורת על ספרים שיצאו בנושאי ידיעת הארץ.
מחכים לשמוע הערות והארות.
ידין רומן

Share.

Comments are closed.