צוקים במדבר

0

החורף הוא הזמן לערבה. מזג האוויר נוח, האוויר צלול, והנוף מאופק עד אופק. או אז, בקתת נופש מדברית הופכת למקום אידיאלי לניקוי ראש ונשמה מצפיפות חיינו העירוניים. בצוקים פיתחו את רעיון בקתת הנופש המדברית לרמה חדשה ויוקרתית. אוהל יריעות וצריף קרשים זה אמנם רומנטי מאוד, אבל בקתת אבן עם אח עצים, ערסל במרפסת, ומיטה רחבה ונוחה רומנטית שבעתיים

צוות ארץ וטבע

שלושה חברים טובים היו לאיוב. אליפז התימני, צופר הנעמתי, ובלדד השוחי. לאחר ששמעו על צרותיו של איוב, הגיעו אליו למקום מושבו בארץ עוץ. הדיון בין איוב לחבריו על הסיבה למהפך האומלל בחייו, הוא אחד הדיונים הפילוסופיים המרתקים במקרא. אך, על מה זכו שלוש היאחזויות נחל בערבה להיקרא על שם רעיו של איוב? ההסבר של וועדת השמות הוא שארץ עוץ המסתורית נמצאת באדום, בצידה המזרחי של הערבה, והיישובים הללו צופים אל עבר ארץ עוץ.
ראשונות, ב־1968, הוקמו ההיאחזויות נחל אליפז ונחל צופר. לבלדד השוחי לא היה מקום, ועל כן, למרות שהוא השני בחשיבותו בין רעיו של איוב, לא זכה שייקרא על שמו יישוב. ב־1982 אוזרחה צופר, ועברה לנקודה חדשה צפונית יותר, ההיאחזות הישנה הפכה ל"מחנה צופר", ושימשה כמפקדת גדוד הנחל שישב בערבה. ב־2004, לאחר שהמחנה הצבאי עמד נטוש מספר שנים, הגיעו מתיישבים חדשים לנקודה. המקום נקרא על שם הרע השלישי, התושבים החדשים לא התלהבו מכך שביתם החדש יקרא על שם בלדד הדיכאוני, והחליטו לשנות את שם המקום לצוקים. אולם עברו עוד מספר שנים של מאבק בוועדת השמות הממשלתית עד שזו הסכינה לשנות את שם המקום לצוקים.
עם כל הכבוד לבלדד השוחי, צוקים הוא שם מתאים יותר למקום. אחת ממטרות הקמת ההיאחזויות לאורך הערבה, הייתה לחסום מעבר של מחבלים ומבריחים מירדן דרך הר הנגב, לעזה ולסיני. בלדד הוקמה בפיתחו הרחב של נחל עשוש ונחל צופר (שמו של הנחל לא שונה לנחל צוקים), שלאורך ערוציהם עולה שביל מבריחים עתיק למישר שבמרכז הנגב. מצוקי נחל צופר מסתירים את הדרך העולה בנחל עשוש, ומהווים רקע מרהיב ליישוב, הממוקם על גבעה נמוכה הצופה אל ערוץ הנחל.
הפרק השני בחייה של צוקים הוא גם פרק שני בחייהם של רבים מהמתיישבים החדשים במקום. קבוצת משפחות, המורכבת מבעלי מקצועות חופשיים ומנהלים בכירים, שיצאו לחפש מקום אחר להתגורר בו — הרחק מהצפיפות המעיקה של מרכז הארץ, הגיעה לצוקים, התיישבו במקום, ושינו לחלוטין את אורח חייהם.
"הפרנסה לא מצוייה בשפע בערבה", אומר לי אריה <<שם משפחה >> ממייסדי היישוב, "מי שהגיע לכאן לא חיפש למצוא מקורות פרנסה שיעשירו אותו. את זה הם כבר עשו בשלב הקודם של חייהם". למעשה, רבים מאנשי היישוב מתפרנסים מעבודה בחקלאות במושבים בסביבה. "חקלאות היא כיום עבודה עתירת חדשנות וידע טכנולוגי", הוא מסביר, "יש אמנם תאילנדים שעושים את עבודות השדה, אבל מעבר לעבודות האלה יש מערך שלם של עבודות מורכבות יותר, בקרת מחלות ומזיקים, עבודה מול ציוד טכנולוגי, שיווק וכיוצא באלה, שמספקים פרנסה נוספת בערבה. אלה לא עבודות עתירות משכורות", אומר אריה, "אבל מי שמחליט לעבור לערבה, מסתפק בפרנסה צנועה יותר".
הפן השני של פרנסת צוקים הוא תיירות המדבר. התיירות בנגב, מעבר לטיולים של תנועות הנוער, עשתה את צעדיה הראשונים עם אנשי נאות הכיכר ב־1962. סיפורה של נאות הכיכר מייצג במידה רבה את סיפור ההתיישבות בערבה. היישוב הראשון שהוקם בערבה היה היאחזות הנחל בעין יטבתה, שהוקמה ב־1951. שנה קודם לכן הוקם בסיס גדנ"ע בבאר אורה. ב־1955 הקימו קבוצה של צעירים יוצאי קיבוץ, את קיבוץ אילות, צפונית לאילת. הקיבוץ הוקם באופן פרטי ובניגוד לדעתם של המוסדות המיישבים. ב־1955 הוקם מחנה גדנ"ע נוסף בערבה, הפעם בעין יהב. ב־1959 הפכה החווה להיאחזות נחל וב־1962 הפכה ההיאחזות למושבוץ — שילוב של מושב וקיבוץ. לימים למושב עין יהב.
ב־1959 הקימו כמה צעירים במלחות של דרום ים המלח חווה לגידול בקר בשם נאות הכיכר. מתוך החווה הזו צמחה שלוש שנים אחר כך חברת תיירות המדבר "נאות הכיכר" שהצטיידה בקומנדקרים שהוסבו לתיירות והציעה אטרקציה חדשה, טיולים רכובים במדבר. במקביל, ב־1960, החליטה קבוצה של שבע משפחות, שאפשר לנצל את המים הטובים של עין חצבה לגידולי ירקות מחוץ לעונה. שוב, בניגוד וכנגד המוסדות המיישבים, הקימו את מושב עין חצבה, שהוכיח שאפשר בהחלט לגדל בערבה גידולי שלחין מאוד מוצלחים.
באמצע הגיעה מלחמת ששת הימים, וחצי האי סיני. בין השנים 1968 ל־1977 הופנו כל מאמצי תיירות המדבר לסיני. טיולי הקומנדקרים והג'יפים, הקמת בתי ספר שדה, ממלכת רשות שמורות הטבע, הקמת מושבים ויישובים מדבריים חדשים, ופריסת שטחי אימונים רחבי ידיים לצה"ל. טראומת הנסיגה מסיני היכתה בנגב ובערבה. צה"ל פרס מחדש שטחי אש במרחבי הנגב, רשות הטבע והגנים נאבקה על חלקה בשטחי המדבר, והתיירות המדברית, שפרחה בסיני, הייתה צריכה להמציא עצמה מחדש.
אט, אט גילו שוב את הנגב. ג'יפים, רכבי ואופנועי שטח, שבילי הליכה וגם מלונאות. דווקא המדבר הריק, על מצוקיו החשופים והחדגוניים, על אפיקי הנחלים עם כמה שיחים ועצי שיטה בודדים, הם משאב תיירותי חשוב ביותר, מזור לנפש האדם המודרני.
צוקים כיום היא ביטוי אולטימטיבי לפיתוח המשאב הזה. היישוב החדש תוכנן מראש עם שני מתחמי תיירות מחוץ ליישוב, על גבעות משני צידיו, הצופים אל עבר המצוקים והערוץ הרחב של נחל צופר. בתוך המתחמים הוקמו מיזמי תיירות שכל אחד מהם כולל מספר בתי אירוח ברמות שונות. יש ויש בצוקים. מאוהלי אירוח פשוטים, דרך חדרים אקולוגיים, ועד לביתני אירוח מפוארים מצויידים באח, טלוויזיה בכבלים, פינות אוכל, מטבח מאובזר וכל היתר.
אולם המשותף והמעניין בחדרי האירוח בצוקים הוא הניצול הנכון של המשאב המדברי. ראשית מתחם האירוח אינו בין בתי היישוב או צמוד לבתים, אלא במתחמים מרוחקים מהיישוב, כאשר העקרון שנשמר ברובם הוא שכל יחידת אירוח ניצבת במדבר כאשר היא עומדת בפני עצמה. מסביב יש מדבר, ולא שורה של בתים וחדרי אירוח אחרים. העיקרון הזה מחייב כמובן השקעות גדולות בתשתית. פריסה של רשת חשמל תת קרקעית, מערכת מים וביוב וכדומה. אבל התוצאה בהחלט מרשימה.
ההבנה השנייה לגבי ניצול נכון של המשאב המדברי הוא השמירה על קרום הכיסוי של קרקע המדבר. הקרקע המדברית, תקראו לזה חמאדה, רג, מדרונות או כל מושג גיאוגרפי אחר, היא ייחודית. להוציא את ערוצי הנחלים, אין עלייה כיסוי של צמחייה. זה יופייה. במשך אלפי שנים, בליית הקרקע יוצרת קרום עליון המורכב מאבנים קטנות, שהרוח, ולעתים רחוקות הגשם, לא הצליחו להסיר. האבנים הקטנות הללו לא רק הולכות ומתהדקות במשך אלפי שנים, אלא יוצרות ריצוף מדברי עדין המכסה את מדרונות ההרים והגבעות. הריצוף הזה בנוי בצורה מאוד מיוחדת. אם תסתכלו עליו מקרוב תראו שכמעט כל האבנים בריצוף פונות לאותו כיוון — הכיוון השכיח של הרוח.
לריצוף המדהים הזה יש מגבלה אחת. הוא מאוד דק, ומאוד קל לפצוע אותו. רכב שנוסע עליו, תעלה שנחפרת בו, דרך שנסללת — חורצת ומפוררת אותו, והופכת את השטח מתחתיו לאבק לבנבן. אבק דק שחודר לכל נקבובי הגוף ופינות הבתים.
בצוקים הבינו את חשיבות השמירה על הריצוף המדברי היפה הזה. רכבים חונים בחניונים מחוץ למתחמי התיירות. משם מגיעים ברגל או באמצעות טרקטורונים קלים אל החדר. בצורה כזו מקפידים על נסיעה רק בדרכים שהוגדרו לשם כך, ומונעים פציעה נוספת של הנוף המדברי.
לעת ערב, כאשר השמש האחרונה של היום ממלאת את המדבר באור רך ונעים, אפשר לשבת על מרפסת חדר האירוח, לצפות לעבר הצוקים של נחל צופר ולנשום את המדבר במלוא עוזו. לנקות את הנשמה.


אירוח בצוקים

מדברא — צוקים
רני שיראי 052-7010444
בקתות מפוארות, מרווחות, מאובזרות ומפנקות, בנויות על גבעה מול היישוב צוקים וצופות אל נחל צופר ומצוקיו.
הבקתות כוללות חדר שינה, סלון ופינת צפייה בטלוויזיה, חדר רחצה גדול, ג'קוזי מפנק, ומטבחון ובו ערכת קפה, מרפסת פרטית עם בריכות שכשוך או בריכת שחייה ופינות ישיבה מוצלות.
אורחי מדברא נהנים מארוחת בוקר המוגשת אל הבקתות או במתחם המרכזי, בסלסלה ובה מבחר גבינות מקומיות, זיתים תוצרת בית, לחם טרי הנאפה במקום, ביצים וירקות. באזור ההתכנסות המרכזי סוכה גדולה ומוצלת, ספסלי בוץ מפוסלים, מחצלות וכריות ישיבה ושולחנות נמוכים ובו יוגשו ארוחות קלות, אספרסו, בירה קרה, יינות ומשקאות קלים.
המזווה פתוח לאורחי המתחם ובו מבחר גבינות בוטיק, יינות משובחים ובירות קרות, מבחר פירות וירקות ומוצרים נוספים, לרכישה בשירות עצמי.

ימי מדבר
052-6170028
כפר נופש אקולוגי לכל המשפחה. בכפר הנופש ימי מדבר תשע בקתות אדמה דו משפחתיות. בכל בקתה אזור שינה, פינת ישיבה עם קמין עצים, מטבחון וערכת קפה, מקלחת עם מים חמים בכל שעות היממה ושירותים אקולוגים. לכל בקתה חצר פרטית עם פינת מדורה, עמדת גריל וערסל.
במתחם המרכזי של כפר הנופש בריכות שכשוך גדולות, אזור התכנסות עם פינות ישיבה ומנוחה המשמש כחדר אוכל בו מוגשות הארוחות, מרכז בנייה באדמה וסדנאות בנייה ירוקה לכל המשפחה ומטבח מאובזר לשימוש חופשי של אורחי כפר הנופש.
במתחם הכפר חניון קמפינג למשפחות המעוניינות בלינה תחת כיפת השמים.

לב המדבר
מחירים: 6000 ₪ להשכרת כל המתחם לסדנא של עד 20 משתתפים.
טל אורטס 058-5325442
מתחם אירוח מדברי למשפחות וקבוצות הכולל חמש יחידות אירוח בכיפות גיאודזיות (דום) עם חיפוי בד. כל דום מאכלס בנוחות ששה אנשים. הלינה על גבי מחצלות ומזרנים עם מצעים נקיים, כריות ושמיכות (לא מספקים מגבות). הדומים מוארים בתאורה נעימה וכוללים שקעי חשמל, מאוורר בקיץ ותנור בחורף.
המבנה המרכזי המשמש כמקום התכנסות בנוי באלות וטייחי בוץ, מעוצב ומקושט. במבנה המרכזי פינות ישיבה ומנוחה נעימות, פינת ספרים ומשחקים, שולחנות וכסאות, פינת קפה ותה ומקרר לשימוש האורחים.
המטבח המיועד לאורחים המבקשים לבשל, כולל משטח עבודה, 2 כיורים, גז לבישול, גרילים לבר-בי-קיו ומקרר נוסף.
שירותים ומקלחות משותפים לכל אורחי המתחם. מקלחות עם מים חמים בכל שעות היממה ותאי שירותים נקיים.
בימי הקיץ — בריכת שכשוך לקטנים.

ארץ ערבה
הסוויטה מתאימה לאירוח זוג או משפחה.
דפי ואורן תגל 052-6060954
דפי ואורן תגל הקימו חמש סוויטות מבודדות ומפנקות לזוג או משפחה הצופות אל שמורת נחל עשוש ובקעת הערבה. בסוויטה שני חדרי שינה ושתי מרפסות, באחת בריכת אבן פרטית לטבילה ובשנייה פינת ישיבה מבושמת בצמחי תבלין ופריחת הבוסתן. אורחי החורף נהנים מקמין עצים, ג'קוזי הצופה אל הנוף המדברי וארוחות בוקר מפנקות המוגשות לסוויטה.

נוף צוקים
מחירים: בין 800-1000 ₪ לזוג ללילה באמצע שבוע, 950-1200 בסופ"ש, 1100-1400 בחגים.
לפרטים: ניב 08-6584748, 052-8744598, פקס: 03-6844832
מתחם לינה מדברי עם חמש יחידות אירוח מהודרות לזוגות או משפחות, הבנויות על צלע הר וצופות אל נחל עשוש ונחל צופר. בכל יחידה חדר שינה עם מיטה זוגית וטלוויזיה עם מסך LED וחיבור ללווין, סלון עם פינת ישיבה שהופך לחדר שינה לילדים, מטבח מאובזר ובו מקרר, טוסטר אובן, פינת קפה וכלי אוכל ובישול. לכל יחידת אירוח מרפסת עם פינת ישיבה מוצלת ומיני ספא פרטי הצופה לנוף.

חאן תמרים
מחירים: בקתת עץ ממוזגת ל־6 אורחים 720 ₪, ל־10 אורחים 1200 ₪, לינה בקמפינג 80 ₪ לאדם ללילה באוהל (בקמפינג), לינה במבנה למינימום קבוצה של 25 אורחים לפי 120 ₪ ללילה לאורח.
אורית קלומק ושמחון חמו: 08-658198 , 052-8666077
פקס: 08-6581982
בחאן מבנה לינה גדול ומרווח ובו מחצלות ומזרנים. בנוסף יש גם מתחם קמפינג לכל מי שרוצה להקים אוהל משלו. לרשות האורחים שירותים ומקלחות, מטבח גדול בו כיריים, מקררים, כיורים ומשטחי עבודה, פינת מנגלים, פויקה ומדורות, סוכה עם שולחנות עץ וספסלים, פינות ישיבה וגינת תבלינים.

אחוונא
רוני 054-5788222
מחירים: 500-600 לזוג באמצע שבוע, 800 ₪ בסופ"ש כולל שימוש במתקני המתחם.
מתחם אחוונא כולל 8 בקתות הצופות על נוף מדבר קסום. בקתה אחת מונגשת, 3 בקתות פרימיום שכוללות אמבט מפנק וכמובן בקתות משפחתיות. מתקני המתחם — בריכה מחוממת בסופ"ש, חאן מרכזי מאובזר לארוחות וצ'יל, פינות מדורה וערסלים.

Share.

Comments are closed.