מהר רמון להר כרכום

0

במדינת ישראל הקטנה קשה מאוד למצוא מסלולים לכמה ימים שיש סיבה למה הולכים אותם ברגל. המסלול הזה במערב הר הנגב הוא אחד מאותם בודדים. מסלול למטיבי לכת.

ידין רומן ויעקב שקולניק, צילום: אפרת נקש

יום ראשון

הר רמון או קיצור קטן: אפשר להתחיל את המסלול הזה משני מקומות. אפשרות ראשונה, שהיא המומלצת מבין השתיים, אמנם ארוכה מעט יותר אבל יפה יותר. מראש הר רמון (הגעה דרך כביש מספר 171. בין אבן קילומטר 7 ל־6 יוצאת דרומה דרך עפר מסומנת באדום. כאן מתחילים את המסלול). הולכים לאורך דרך העפר לראש הר רמון, ההר הגבוה ביותר בנגב (330,1 מטרים מעל פני הים). מראש ההר תצפית נפלאה על המכתש ועל הר הנגב המערבי, ומסביב שרידים ארכיאולוגיים מתקופת הברונזה, כמה קברים שנחפרו כאן, ושרידי חקלאות מתקופת הברזל – ימי התיישבות שבטי ישראל הקדומים בנגב.
מראש ההר נצא על השביל האדום המוביל מזרחה לאורך שפת המכתש, הליכה נפלאה של כשלושה קילומטרים ממש לאורך המצוק. לאחר שלושה קילומטרים מגיעים למפגש עם שביל כחול היורד צפונה. השביל האדום פונה ויורד לתוך המכתש. מי שרוצה לקצר יכול לרדת כאן בשביל האדום.
מי שרוצה להגיע לקניון הפריזמות, קניון בזלת עם צורות זוויתיות מעניינות, יירד בשביל הכחול עד למפגש על שביל ירוק ויעלה עם השביל הירוק לקצה המכתש (אפשר לחסוך את כל הסיבוב הזה ולהתחיל את המסלול בקילומטר ה־12 בכביש מספר 171 ולעלות ישר בשביל הירוק).
מנקודת התצפית במצוק המכתש (עם מחסה סלע נאה לידו, שמשמש עד היום מבריחים, בדואים ועוברי אורח), יורדים במעלה גמלים עתיק לתוך המכתש. השביל הירוק יוביל אותנו לתוך גבעה 468, שהיא הר געש עתיק, ולקניון הפריזמות שבמרכזה. מצידו השני של הקניון השביל יוביל אותנו לדרך הג'יפים הראשית לאורך המכתש המסומנת בשחור.
נפנה ימינה על הדרך ונעלה כשני קילומטרים עד למפגש עם השביל האדום. כעת נעלה עם השביל האדום דרומה, ונטפס על הקיר הדרומי של המכתש. טיפוס זה נאה בעיקר בחורף, כאשר המדרון מכוסה בצמחי ריבס בעלי העלים הענקיים המגיעים לקוטר של 07 סנטימטרים. בראש קיר המכתש השביל נמתח לאורך שלוחה סכינית צרה ולאחר פיתוח חד עולה לכיוון הר עידו (העלייה להר ממש היא לאורך שביל עם סימון לבן שנקרא שביל שקוף). מראש הר עידו תצפית אל הר עודד והר ערף והנחלים שמדרום למכתש רמון – ארץ הנגב הרחוקה.
נרד כעת מהר עידו לעבר נחל עודד. כאן נגיע לדרך הג'יפים הנמשכת לאורך נחל עודד והמסומנת בכחול. נלך עם דרך הג'יפים דרך ריכוזי ריבסים ועצי אלה אטלנטית עתיקים, שריד מיוחד לימים שהנגב היה גשום יותר, עד לחניון הלילה בערוץ צדדי של נחל עודד בואכה בארות עודד.

בארות עודד

בארות עודד

יום שני

להר עריף: השכם בבוקר נצא לבארות עודד מרחק קטן במורד הדרך המסומנת בירוק. בארות עודד (ביאר עיד'ד אום צלאח) הוא שם לקבוצה של בארות קדומות, חפורות במדרגת סחף של נחל ערוד. בין שיחי המלוח הגדולים חבויות שש בארות, שפתחיהן בנויים מכמה נדבכים של אבנים.
מדרום לבארות נמצא ריכוז גדול של קברים בדווים. נוודי המדבר העדיפו מאז ומתמיד לקבור את מתיהם בצמתים ובמקומות מרכזיים, כנראה כדי להקל על העלייה לרגל ועל שמירתם של הקברים. בבית הקברות הסמוך לבארות עודד מעל לכל קבר הוערמה ערמה גדולה של אבנים, מוקפת במסגרת של אבנים גדולות יותר. כיוון הקברים אחיד. הרעיון בקבורה המוסלמית הוא להניח את הגופה כך שהטיית הראש תפנה את פני הנקבר למכה. בית הקברות הזה איננו יוצא דופן מבחינה זו.
אנחנו נתקדם בשביל המסומן בצבע ירוק, המתחיל בערוץ קטן ליד הבארות בעל קרקעית סלעי גיר לבנה ומלוטשת מהמים שזורמים כאן בעת גשם. בין דרגשי הסלע צומחים שיחים גדולים של רותם המדבר.
השביל מטפס בעקלתון ועולה לרמה. בצפון נראות המצלעות של רכס מחמל. בדרום ההתרוממות הגדולה של הר עריף. השלוחה שלנו יורדת לערוץ רחב שבשוליו קברים נוספים. עוד מעט קט ואנו בערוץ הגדול של נחל קציעה, שבהמשך דרכו לא מתבייש לחצות ראש בראש את השכבות של הר עריף.
אריזות החטיפים וחפיסות החלב העמיד המפוזרים בדרך כנראה שהושלכו על ידי מבריחים. הכתובות על האריזות מעידות שמקורן במצרים.
לאחר הליכה קצרה בנחל קציעה השביל עוזב אותו ויוצא דרומה אל המדרונות העוטפים את הר עריף. כאן הוא עוקף קניון עמוק של גיא שנשפך לנחל קציעה ומטפס להר עריף.
בראש הר עריף נפגש השביל שלנו עם שביל כחול שעולה לפסגה ממזרח. ממולנו "הכרבולת" הנהדרת המעטרת את קו הרכס של המצלעות המזרחיות. בפסגה (959 מ') ניצב גל אבנים ובמרכזו עמוד מתכת, המשמש את מודדי הארץ. כדאי להמשיך כ־30 מטרים מזרחה, אל מדף סלע המעניק תצפית טובה יותר.
הנוף מהר עריף פשוט עוצר נשימה. מרחוק רואים את רכס מחמל, הרכס שבתוכו נחפר מכתש רמון. מצפה רמון מתנשא בראש הצוק. הנחלים כרכום וערוד מתעקלים ומתפתלים בין הגבעות שנותרו בקערים המקיפים את הרכס. רואים גם את הר שגיא ואת הר כרכום. יפה במיוחד הוא מראהו של המישור הענק המכונה המישר. מעליו מתנשאת החומה של צוקי עריף ורמת חדב, המציינים את המשך הקמר שהר עריף הוא חלק ממנו. באופק, מדרום מערב, מבצבץ ראשו של הר עריף א־נאקה שבסיני, גם הוא המשכו של הקמר שלנו, ובאופק נראים הרי אדום.
אבל גם מה שרואים מקרוב, ממש למרגלותינו, מלהיב לא פחות. רכס הר עריף צר יחסית ולכן אפשר להבין בקלות את משמעותו של המשפט החוזר שוב ושוב בספרים המספרים על הא־סימטריה של הקמרים של הנגב התיכון. מכאן רואים היטב את המורדות הצפוניים מערביים, העולים במתינות מהקער של ערוד נקרות עד לציר הרכס. מהעבר השני המדרון נוחת בתלילות רבה, בזווית של יותר מ־50 מעלות.
בין המדרונות הללו נחים להם שני מכתשים עמוקים. נחים זו לא המילה המתאימה, נדמה כי המכתשים האלה הולכים ונחפרים לנגד עינינו ממש. אורכו של המכתש הצפוני כ־1,200 מטרים ורוחבו כ־500 מטרים. אורכו של המכתש הדרומי הוא כ־2.5 ק"מ ורוחבו עד 600 מטרים. מפסגת הר עריף אפשר לסקור כל מטר מהם.
עומק המכתשים כ־200 מטרים. כמו שאר המכתשים של הנגב וצפון סיני, גם מכתשי עריף מנוקזים באמצעות פרצות בדפנות המזרחיות שלהם, ובהן נחלים שיורדים לנחל מעזר. גם כאן מופיעים מחשופי אבן חול צבעונית.
כעת יורדים במורדות המערביים של ההר (שביל כחול) לחניון הלילה, שאיננו אלא משטח השוכן בבקעה קטנה ומוגנת יחסית מהרוח.

חרוטות סלע בהר כרכום

חרוטות סלע בהר כרכום

היום השלישי

אל הר כרכום: השכם בבוקר נחזור חזרה בשביל הכחול אל החיבור עם שביל שחור היורד לאורך נחל מעזר. בדרך נהנים מהמראה המרהיב של המכתש הדרומי. השביל השחור סומן ביזמתו של אמיתי מרקין ז"ל, בעבר פקח הר הנגב של רשות הטבע והגנים. אמיתי שכנע את הביולוגים של הרשות שאפשר לסמן את השביל להר כרכום ולחשוף את החלק הבלתי נודע הזה של הנגב למטיילים. אמיתי נהרג בתאונת מסוק ליד הר ארבל כאשר פיזר פיתיונות לחיות בר ובהם חיסונים נגד מחלת כלבת. זהו המקום לציין את הסימון המוקפד והעקבי המאפשר למטייל להלך בציר פראי זה ללא חשש שיתעה בדרך.
השביל מתחיל ברמה שטוחה ונכנס לגיא קטן. חובה להביט לאחור במהלך הדרך ולצפות בהר עריף במלוא תפארתו. השביל יורד לאחד מהיובלים של נחל ברוקה (ואדי אום בורייק, בערבית – נחל בני הצאן). אצבעות של שלוחות הרריות צצות בין נפתולי הנחל, מזכירות את הטופוגרפיה של הרי יהודה.
ממול נראה הגוש הגדול והיפה של הר חספס, אחת הנקודות לאורכו של שבר פארן – שבר גיאולוגי גדול שנמשך ממרכז סיני, חוצה את הנגב לרוחבו ומגיע לאזור כיפת עשת שבערבה. גם בלי להיות גיאולוג מקצועי אפשר לראות מיד שהמסלע של הר חספס שונה מאוד מהשלוחה הדבוקה אליו מצפון.
למרגלות הר חספס, ליד קיר חרסיות צהובות שבתוכו לוחות גבס, השביל פונה חדות ימינה ומטפס לקצה המערבי של הר חספס. החרטום המערבי של ההר הוא מקום טוב להפסקה ולתצפית על הערוץ הרחב של נחל ברוקה. ממול נראה מעלה שגיא – דרך רכב המפרידה בין הר מיכאל להר גבריאל.
השביל מוצא דרדרת ויורד אל העמק הרחב של נחל ברוקה, מיובליו הגדולים של נחל כרכום. הנחל הולך ונעשה צר בין המדרונות של הר חספס והר מיכאל. נטיית השכבות גורמת לכך שנוצרת אשליה אופטית וקשה מאוד לדעת מהיכן הנחל בא ולאן הוא זורם.
השביל יוצא מנחל ברוקה ומקצר את הדרך למעלה נחל כרכום. צעידה קצרה במעלה הערוץ הגדול של נחל כרכום, מהיובלים הגדולים של נחל פארן, מביאה אותנו לבאר כרכום – סדרה של בורות מים ריקים. בגדול שבהם צומח אשל ענק.
מבאר כרכום השביל עולה דרך מערכת ערוצים רדודה ושרידים של "שכונה" קדומה במעלה תלול אל נ.ג. 804. ההליכה חווייתית. השביל עובר ב"סכין" שיוצרת קו פרשת מים מקומית. הנוף יפהפה, גם הפינה של סדקי הסלע הענקיים, הממחישים את כוחות הסחיפה שמתרחשים בזכות הפרש גובה של יותר מאלף מטרים בין ההרים לבסיס הסחיפה בערבה ובגלל שבר פארן. בגלל השבר נשבר הכיסוי הקשה של סלעי חבורת עבדת ונחשפו הסלעים הרכים של חבורת הר הצופים, שנסחפו במהירות. הר כרכום נוצר כרמה מבודדת בתווך.
הגענו להר כרכום – רמה גדולה מכוסה בצור. גבי המים בערוצים שעל ההר היו מלאים במים. המראה היה נפלא. כאן אין חוכמות, מקור המים האלה בגשם שיורד ישירות על ההר.
מספר שבילים מסומנים מובילים את המטייל בין ציורי סלע עתיקים, החקוקים כמעט על כל גוש צור בולט. ציורים פרימיטיביים אלה, המתארים בעיקר יעלים וציידים, קיימים במקומות רבים בנגב. על הציורים של הר כרכום ועל הדעה שזהו הר סיני שפכו הרבה מילים. הרבה יותר מדי מילים, לדעתנו. אך זה, כמובן, לא צריך לפגוע בהנאה ממראה מהנופים שההר מעניק. הנה, כמה נחמד לחתום כתבה בצורה מנומסת.

מידע שימושי
מרחק הליכה ביום הראשון: 18 ק"מ (10 שעות).
מרחק הליכה ביום השני: (11 ק"מ, 7 שעות).
מרחק הליכה ביום השלישי: (20 ק"מ, 11 שעות).
דרגת קושי: מיטיבי לכת.
לינה: לילה ראשון – חניון הלילה שמצפון לבארות עודד. לילה שני – חניון הלילה שלמרגלותיו המערביים של הר עריף.
תחבורה: הגישה לנקודת ההתחלה, למקומות הלינה ולסיום הטיול היא ברכב רב־מינוע בלבד.
תיאום: הטיול מתנהל בשטח אש פעיל. אסור באיסור חמור לצאת לסיור ללא תיאום עם מתא"מ (צה"ל), גם לא בשבתות ובחגים. טל' 08-9902927.
מים: אין להסתמך על מקורות מים בשטח. יש לשאת מים בכמות מספקת לכל ימי הטיול.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים מערב הר הנגב (18). הסימון בשטח ברור ומוקפד.
הטיול הוא לעונת החורף והאביב בלבד.

Share.

Comments are closed.