חפופים אחד, אחד

0

את שירו של אהוד מנור "שיר עם נקי" הלחין ושר מתי כספי יליד קיבוץ חניתה. לא יפלא אם כן שיש מי שמצאו בשיר הדים למקלחת הקיבוצית. "שביל באמצע שביל בצד חפופים אחד אחד, איזה נקיון וסדר איזה יופי של מצעד", ה"שבילים", פסוקות השיער בתסרוקות השונות מתמזגים עם שבילי הקיבוץ הנפרשים בין המדשאות המטופחות עליהם עוברים בדרך מן המקלחת אל החדר או מן החדר למקלחת, כאשר בזמן הזה: "כולם אומרים שלום ומה נשמע".

השיתוף, אבן יסוד באידאולוגיה הקיבוצית, הוליד מוסדות חשובים ומבנים אייקונים שהטביעו את חותמם לטובה ולרעה בהיסטוריה של התנועה ובנפשם של בניה. רבות נכתב על חדרי האוכל שטובי האדריכלים בארץ התגייסו לתכנונם, על חדרי הילדים והשפעותיה של הלינה המשותפת על בוגרי הקיבוצים, על בתי התרבות והמופעים והכנסים שהתרחשו בהם. אבל גם למקלחת המשותפת מקום של כבוד בתולדות הימים של ההתישבות העובדת, מקום כינוס בו באמת מתפשטים מהנכסים החומריים ובו אפשר בין סיבון וחפיפה לשוחח, לשרוק, להתעדכן ולהשוות.

בראשית הדרך היתה המקלחת המשותפת צריף עשוי פח גלי עם מחיצת פח דומה שנועדה להפריד בין הגברים לבין הנשים. מפורסמת הבדיחה בה שלוש נשים מתקלחות מזהות חור במחיצה. הראשונה רוכנת מציצה ואומרת: "זה לא של בעלי", מצטרפת חברתה ואומרת: "זה באמת לא של בעלך", מתכופפת השלישית ופוסקת: "חברות, אני לא יודעת של מי זה, אבל הוא לא חבר משק".

באתר קיבוץ בית השיטה מסופר שלאחר זמן מה בו התקלחו בחדר הרחצה הפרוביזורי הוקמו סופסוף מקלחות מבטון. אביו של אחד החברים שהיה קבלן בניין נדהם לראות קירות בטון עירומים ומייד שלח אריחי קרמיקה לחיפוי הקירות. לאחר זמן הגיע לביקור שליח סוכנות שראה את האריחים על הקירות וקבל: "עם ישראל אוסף פרוטה לפרוטה כדי לתמוך בהתיישבות ואתם מתפנקים ובונים לוקסוס".  חבר קיבוץ חד לשון מיהר לענות לו: "האם במקלחת שלך אין אריחים כאלו? הרי גם המשכורת שלך באה מאותן התרומות".  היום מוצב שלט מטעם המועצה לשימור אתרים על קיר הבניין שמשמש כיום כמכון פיזיותרפיה, ובו כתוב: "המקלחת המשותפת הגדולה -1937. מקלחת יחידה בקיבוץ מחולקת לבחורים ולבחורות. האריחים נתרמו ע"י אב של חבר קיבוץ".

יש סיבה לציון העובדה שהמקלחת הייתה מחולקת לבחורים ולבחורות. היה מיעוט קיבוצים בהם המקלחות המשותפות היו משותפות עד כדי ביטול המחיצה,  לרוב בגיל הנעורים. מאיר יערי שתמך בגישה זו משום שהאמין שהדבר יפתח יחס בריא אצל המתבגרים בנושאי גוף ומיניות, נקלע להתכתבות חריפה בנושא מול הרבנים הראשיים עוזיאל והרצוג שהלינו: "האם לבעלי חיים נדמנו?". השיב להם יערי: "הננו מסרבים בפרינציפ להזדקק לעצותכים ולהוראתכם בשאלות מוסר וחינוך". בערוב ימיו הודה שהמקלחות המשותפות לשני המינים התבררו בדיעבד כרעיון עיוועים.

השלב הבא, אחרי המעבר מצריפי פח למקלחות של קבע, הגיעה המקלחת אל הבית הפרטי. יש המאשימים את הקומקום החשמלי בתחילת נפילתה של התנועה הקיבוצית. אנשים התכנסו בבתיהם במקום לגשת לחדר האוכל להכין כוס קפה, ואם אפשר להרתיח כוס מים לבד בודאי שגם המים החמים של המקלחת נכנסו לבתי החברים, וחדרי המקלחות המשותפים ננטשו כמו גם ההוי שסבב אותם. התקופה ההיא נשארה לעד רק בספריהם של אלו שתיארו את הימים ההם כמו משה שמיר וס. יזהר שבספריהם נשמעים דפיקות כפכפי העץ, ששימשו לרחצה, על רצפת הבטון וקולות המלחמות להשיג אותם כשמספר המתרחצים עלה על מספר המנעלים. גם בספרות הילדים זכתה המקלחת המיתולוגית להד. כך בשיר הבא אותו כתבה פניה ברגשטיין המפורסמת בזכות ספריה 'בוא אליי פרפר נחמד' ו'יהי ערב' :
בַּמִּקְלַחַת בַּמִּקְלַחַת
מִתְקַלְּחִים הַכֹּל בְּיַחַד
גַּם גָּדוֹל וְגַם קָטָן
בֵּית הַסֵּפֶר וְהַגָּן
חלק ממבני המקלחות שיצאו משימוש נהרסו. בקיבוצים אחרים נוסטלגיית וותיקי הקיבוץ השאירה אותם עומדים על מכונם, נטושים בחצר הקיבוץ. קיבוצים אחרים מילאו אותם בתוכן חדש, ואחרים מתלבטים מה לעשות עם המבנה. מבנה נהדר של מקלחת משותפת ניצב במלוא הדרו, כולל התנור לחימום המים, במרכז קיבוץ גזר. כך גם במשמר העמק ובניר אליהו. מספר קיבוצים הפכו את מבנה המקלחת לארכיון הקיבוץ האוצר בתוכו את תולדות המקום ותולדות ההתיישבות בסביבה. כך בקיבוץ אורים, וכך במשמר השרון שם זכה המבנה למעמד של אתר לשימור מטעם המועצה לשימור אתרים.

Share.

Comments are closed.