אי משלנו

0

קיץ הוא הזמן לים. בריחה מהחום והלחות אל  הקרירות המרעננת של המים. אם נשכלל את חלום הבריחה נדלג בקלילות מהחוף אל האי. יבשה מנותקת מוקפת במים, החופש המושלם. אנחנו יכולים לדמיין אותו חולי ומלא דקלים או כסלע בודד המזדקר מהמים, אך הגיאוגרפיה הפיזית היא שולית, הרי האי הוא בעיקר מה שאנו בוחרים לשאת עמנו כשאנחנו נמלטים אליו, הוא משלב בין הפחדים והתקוות הכמוסים של המבקרים בו.

גם ישראל היא סוג של אי. אמנם אפשר לצאת ממנה בדרך היבשה לירדן ולמצרים, אך אלה יציאות שבסופו של דבר יתקלו בגבול שלא יקדם אותנו בברכה. כך שעבור רוב תושבי ישראל, כמו באי הים הוא הדרך החוצה, הלאה להרפתקה. בין אם בספינות הניצבות באופק ובין אם בטיסה, הכיוון החוצה תמיד יתקשר לנוף הגלים מתחת לכנף. כך גם בחזרה, שנראה בקצה הים השחור את אורות מישור החוף המנצנצים, נדע שהגענו הביתה. אי מתאפיין גם בבידודו, גם כאן לא קשה למתוח את הקויים למדינת ישראל, שמבודדת תרבותית ומדינית מסביבתה הקרובה.

תושבי האיים, בעלי חיים וצמחים, חווים אבולוציה יוצאת דופן, עקב בידודם. החיות והצמחים שהצליחו להגיע אל האי, בדרך לא דרך, להיאחז בו להתרבות גילו שהסכנות מהן הטבע היטיב להכשיר אותן להתגונן שונות על האי המנותק מן היבשת. בעקבות כך חלק מתכונותיהם מתנוון ותכונות אחרות מתפתחות ומתאימות עצמן לתנאים המיוחדים של האי, בדרך הותיקה והבדוקה של ברירה טבעית. גם יצורי האנוש החיים על איים מפתחים פסיכולוגיה והתנהגות יחודיים. רוב האיים בהגדרתם קטנים. כך שבני האדם החיים עליהם מפתחים מנהגי קירבה וחברה ייחודים המתאימים לקהילות סגורות.

בגיליון הזה הבאנו טעימה מהמאמרים שפרסמנו בגיליון איים של מטרופוליס. גיליון שאזל כבר מזמן אך מאמריו הרבים (כתבנו שם על יותר ממאה איים), לא נס ליחם.

כפי שכתבו מאיה רומן ומאיה קולסקי עורכות גליון איים. אי הוא בעצם תמונת מראה שלנו ושל מה שאנו מביאים אליו. בסופו של יום, מסתבר שהשאלה הנדושה ביותר שאפשר לשאול בנוגע לאי היא הנוקבת מכולן – מה אתם הייתם מביאים עמכם לאי בודד?

Share.

Comments are closed.