הירח לא תמיד סובב על אותו הציר

0

על פי מחקר שהתפרסם לאחרונה באתר של כתב העת Nature ייתכן שציר סיבוב הירח היה שונה בעבר. כך עולה ממעקב אחר ריכוזים של מים וקרח שנוצרו במכתשים בצדדים מנוגדים של הלבנה.
ההיסטוריה הדינמית והתרמית של הירח לא ממש ברורה. ריכוז המימן בתוך המכתשים שמסביב לקטבי הירח יכולים להצביע על תהליכים בתולדותיו, מכיוון שהריכוזים האלה, המורכבים כנראה ממים וקרח, מצליחים להתקיים רק בצל תמידי. אם זווית הסיבוב של הירח השתנתה, מיקום האזורים הנמצאים בצל תמידי השתנה אף הוא.
בעוד שכיום יש מעט מאוד פעילות גאולוגית על פני הירח, לפני 3 מיליארד שנים הירח תסס בפעילות וולקניות. צוות של מדעני כוכבים מדווחים שייתכן שהמגמה שרתחה בבטן הירח, תוך כדי תזוזות תת קרקעיות מכאן לכאן הסיטה את ציר הירח בכ־6 מעלות — למיקומו הנוכחי.
"זה כמו לומר שציר כדור הארץ עבר מאנטרטיקה לאוסטלריה", אומר מתיו סיגלר, אחד ממחברי הדוח.
מאז שנות התשעים, כאשר חללית המחקר ה"לונר פרוספקטור" של נאסא גילתה שרידים של מימן על פני הירח האמינו החוקרים שיש על הירח פיסות של מי קרח באזורים החשוכים, או ליתר דיוק באזורים המוצלים.
בתוך המכתשים שעל פני הירח יש כנראה ריכוזים של קרח כך סברו המדענים. אך כאשר סיגלר ושותפיו למחקר התבוננו באזורי הקטבים של הירח הם לא מצאו כל זכר לקרח. כמו בקטבים בכדור הארץ, הקרח בקטבי הירח היה צריך להצבר במשך מיליארדי שנים. מכאן סיגלר העריך שהקטבים, שכיום אינו חשופים לקרני השמש, היו בעבר חשופים לשמש, זו הסיבה שקרח לא הצטבר ומכאן שנערכה תזוזה במיקומם.
החוקרים גילו שבמרחק מה מכל אחד מקטבי הירח יש אזור עשיר במימן, שיכול לסמן את המקום המקורי של הקטבים. "צריך שינוי גדול מאוד במסה של הירח על מנת להזיז את הציר ממקומו", אומר סיגלר, "ממש כמו יצירת מכתש ענק או הר געש מסיבי".
אחת האפשרויות לכך, מציין המחקר שפורסם בכתב העת Nature, היא שהפעילות הגעשית הגדולה בירח לפני 3 מיליארד שנים המיסה חלק ממעטפת הירח ובעקבות כך החומר המגמתי עלה אל פני השטח. מסה מספיק גדולה אילו הייתה בוקעת בנקודה זו על פני השטח, יכולה הייתה לגרום לירח לשנות את הזווית של צירו.
כנראה שהירח אינו כוכב הלכת היחיד במערכת השמש שחווה נדידה כזו של קטבים. לאחרונה גילו חוקרים שגם במאדים אירע אירוע דומה לפני כמה מיליארדי שנים.
מצבורי הקרח על הירח מספרים לנו לא רק על עברו של הלווין הקבוע שלנו. "הקרח על הירח הוא מעין קפסולת זמן, המציגה לנו את המקור שסיפק את המים הראשוניים לכדור הארץ", אומר סיגלר. "הישארות שרידי המימן ושרידי הקרח על פני הירח הם עדויות לתקופות קדומות שאין לנו על פני כדור הארץ. במיליארדי השנים של קיום כדור הארץ הוא השתנה כל כך הרבה פעמים, יבשות נדדו, חזרו, התחברו והשתנו, שאין לנו משהו ממש עתיק גיאולוגית על פני כדור הארץ. קרח עתיק מהירח יכול לתת תשובות לשאלות של היווצרות כדור הארץ ומקור המים שהיו חלק חשוב בבריאת החיים על פני כדור הארץ".

צוות ארץ וטבע

Share.

Comments are closed.