אלכנסדריה התת־ימית

0

רוב מכמניה של אלכסנדר ההלניסטית, העיר השנייה בגודלה בעולם הרומי, נמצאים מתחת למים בנמל המזרחי של מפרץ אבו קיר באלכסנדיריה. בספטמבר 2015 הכריז שר העתיקות המצרי, ממדוח אל דמאטי, שמצרים מוכנה להתחיל בבניית מוזיאון תת ימי לצפייה בעתיקותיה של אלכסנדריה.
"האזור הזה היה אחד האזורים החשובים ביותר בעולם במשך אלף שנה", אומר מוחמד עבד אל מג'יד, מנהל האגף לפעילות תת־ימית של משרד העתיקות המצרי. "בחמשה מטרים מעוקבים של מים, יש לנו שרידים של ארמונות ומקדשים, שהמבקרים באלכנסנדריה אינם יכולים לראות אותם. מוזיאון שכזה יהווה גורם משיכה לתיירים ויעזור לקדם את התיירות".
הרעיון להקמת המוזיאון היה נוכח כבר לפני עשרים שנה, כאשר פקידים מצריים החלו לבדוק כיצד להגן על העתיקות המצויות בקרקעית המפרץ. במשך השנים נוספו לסכנת ההתפוררות של העתיקות האלה שודדי עתיקות שצללו אל הממצאים, פגיעות של סירות דייג, ופגיעות של זיהום המים במפרץ. "מוזיאון שכזה", אומר מג'יד, "יישמר את העתיקות ויאפשר בניית אזור מוגן רחב יותר".
ב־1997 בדקה אונסק"ו את האפשרות הראשונית לקיומו של פרויקט מאין זה, וב־2006 התכנסה וועדה גדולה לדון בהיתכנות הקמת המוזיאון. הכול נעצר בעקבות המהפכה במצרים, אבל השיחות התחדשו ב־2013.
לממשלת מצרים אין תקציב להקמת המוזיאון המיוחד הזה, אבל עזרה מגיעה מכיוונים לא צפויים, בעיקר חברות פרטיות, כולל מספר חברות מסין המגלות עניין רב בהשקעה בפרויקטים תשתיתיים במצרים.
עיצוב ראשוני למוזיאון כבר נעשה בשנת 2008 על ידי האדריכל הצרפתי ג'ק רוג'רי. על פי תכניתו של רוג'רי, יוקם המוזיאון בחופי הנמל המזרחי, ויחובר למבנה תת־ימי באמצעות מערכת של מנהרות פיברגלאס. המנהרות יובילו לאזור שבו ניצבים יותר מ־2,500 שרידים עתיקים. בין השרידים ישנם גושי אבן מסיבים שהיוו, כך חושבים החוקרים, את הבסיס למגדלור פארוס שנישא לגובה של 150 מטרים והיה אחד משבעת פלאי העולם העתיק. המגדלור התמוטט במאה השלוש עשרה וחלקיו שוכבים על קרקעית המפרץ באלכסנדריה.
אתר אחר שאפשר יהיה לראות באמצעות המוזיאון הייחודי הזה, הוא מה שנחשב כשרידי ארמונה של המלכה קליאופטרה השביעית, יחד עם פסל של בנה מיוליוס קיסר — קיסריון, ואביה, תלמי השתים עשר. רוג'רי מספר שהוא הושפע מכתביו של ז'ול וורן בתכניות שהגה למוזיאון.
החוקרים אינם תמימי דעים באשר לשאלה על שקיעתם מתחת לפני הים של הארמונות, המקדשים והבתים של אלכסנדריה. נראה שהיה זה תהליך איטי שנמשך מאות בשנים, והוא כלל רעידות אדמה, גלי צונמי, וסחף של הים. נראה גם שמימי הים החלו להציף את העיר במאות הששית והשביעית לספירה — בדיוק כאשר החלה הפלישה המוסלמית למצרים וארץ ישראל, כשהאימפריה הביזנטית החלה להתמוטט.
האוצרות התת־ימיים של אלכסנדריה השתמרו בצורה מופלאה ב־1,400 השנים שעברו מאז ששקעו בים, וזאת למרות שזיהום המים ופרויקט המזח החדש שנבנה בשנת 1993 כנראה שהביאו להרס לא מבוטל בשרידי אלכסנדריה שמתחת למים. צלילות שביצעו אריכאולוגים צרפתיים בשנים האחרונות חשפו פסלים של פניהם של תלמי וקליאופטרה, ספינקסים על פני תנינים, וכוהנים המחזיקים כדים שאליהם הוכנסו החלקים הפנימיים של הנחנטים. 

צוות ארץ וטבע

Share.

Comments are closed.