גילויים בארכיאולוגיה

0

התגלה פסל איל בסמוך לכנסיה קדומה בקיסריה
בחפירה ארכיאולוגית שעורכת רשות העתיקות בנמל קיסריה שבגן הלאומי, ביוזמת החברה לפיתוח קיסריה וקרן רוטשילד, נחשף פסל שיש מרשים של איל, בקרבת מבנה כנסיה עתיק מהתקופה הביזנטית.
באמנות הנוצרית מופיע האיל כשהוא נישא על כתפי הרועה הטוב (ישו, המתואר כרועה הדואג לצאנו), ולעיתים ניצב לימינו או לשמאלו. האילים מייצגים בנצרות את המאמינים, או את ישו עצמו, שייסוריו ומותו נועדו, לפי האמונה, לכפר על החטא הקדמון. (מקור הדימוי בספר יוחנן 29:1). באמנות הרומית הופיע האיל לצד אלי המיתולוגיה היוונית הרמס או מרקוריוס, או כייצוג של האל אמון מהמיתולוגיה המצרית.
לדברי ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "קיסריה לא מפסיקה להפתיע, והנה התגלה הפסל המדהים הזה. בנצרות העתיקה לא נהגו לתאר את ישו כאדם. במקום זאת, השתמשו בסמלים, אשר האיל הוא אחד מהם. במקרה או שלא במקרה, נחשף הפסל בדיוק בערב חג המולד. יתכן שהפסל שמצאנו היה חלק מעיטור כנסייה ביזנטית מהמאה ה־7-6 בקיסריה, אבל יתכן גם שהוא קדום יותר, מהתקופה הרומית, ושולב במבנה הכנסיה בשימוש משני".

ראש הפסל (יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)

ראש הפסל (יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)

ראש פסל עתיק גנוב יוחזר ללוב במסגרת המלחמה בסחר הבלתי חוקי בעתיקות
מדינת ישראל תשיב ללוב ראש פסל בן כ־2000 שנה, אשר נגנב ממוזיאון קירניקה בלוב, והגיע לישראל. זאת, כחלק מהמלחמה בתופעת הסחר הבלתי חוקי הבינלאומי בעתיקות.
מדובר בראש פסל מהתקופה הרומית, עשוי שיש איכותי ומעוצב ברמה אומנותית גבוהה ביותר. ראש הפסל עוצב בדמותה של האלה הרומית מינרווה, שהיתה אלת החוכמה, המסחר, האמנות והמלחמה במיתולוגיה הרומית, ומקבילתה של האלה אתנה היוונית. לראש האלה קסדה, ועליה שני ראשי איל.
ראש הפסל של האלה מינרווה נתגלה בראשית המאה ה־20 בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במתחם בית המרחץ הרומי הגדול בעיר קירניקה שבלוב, והוא הוצג במוזיאון קירניקה לארכיאולוגיה. בראשית שנות ה־2000 נפרץ המוזיאון, ונגנבו ממנו פריטים ארכיאולוגיים יקרי ערך, בהם ראש הפסל המדובר. מאז, מנסים נציגי משרד התרבות הלובי לאתר את הפריטים הגנובים ברחבי העולם.
במהלך כנס בנושא השבת חפצי מורשת תרבותית לארצות מוצאם שנערך בשנת 2014 במטה אונסק"ו שבפריז, פנו נציגי המשלחת הלובית אל נציג ישראל בכנס — ד"ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות המפקח על המסחר בעתיקות בישראל. הם מסרו כי איתרו את ראש הפסל הגנוב באתר אינטרנט של סוחר עתיקות ירושלמי, אשר מציע אותו למכירה, וביקשו את סיועה של היחידה בהחזרת החפץ הייחודי.
בעקבות כך, פתחה היחידה למניעת שוד עתיקות בחקירה מסועפת בנושא. מהחקירה עלה, כי בשנת 2009 רכש את הפסל סוחר עתיקות ישראלי המחזיק בחנות ברחוב ויה דלורוזה בעיר העתיקה מידי סוחר עתיקות מארה"ב. כשנה מאוחר יותר נמכר הפסל לאספן עתיקות אמריקאי. בסיוע סוחר העתיקות הירושלמי, הוחזר הפסל מארה"ב, והוא הועבר לידיה של רשות העתיקות. לאחר התייעצות עם משרד החוץ הישראלי, הוחלט על החזרת הפריט לנציגי לוב באונסק"ו.
טקס החזרת הפסל, אשר אמור היה להיערך בפריז בסוף השבוע בנוכחות שגרירי ישראל ולוב באו"ם, נדחה למועד אחר לאחר ששגריר לוב ביקש לבטל את הטקס בשל "אילוצים טכניים", לדבריו.

מימין: זרעי הפול המבויתים הקדומים ביותר המוכרים בעולם שנמצאו באחיהוד (קובי ורדי, באדיבות רשות העתיקות) משמאל: אתר החפירה באחיהוד, בו נמצאו זרעי הפול המבויתים הקדומים בעולם (חברת Skyview, באדיבות רשות העתיקות)

מימין: זרעי הפול המבויתים הקדומים ביותר המוכרים בעולם שנמצאו באחיהוד (קובי ורדי, באדיבות רשות העתיקות)
משמאל: אתר החפירה באחיהוד, בו נמצאו זרעי הפול המבויתים הקדומים בעולם (חברת Skyview, באדיבות רשות העתיקות)

זרעים מעידים: האדם הקדמון שחי בדרום המזרח התיכון לפני 10,000 שנה, העדיף קטניות
מחקר משותף של חוקרי מכון וייצמן ורשות העתיקות, שבדק זרעי פול שנחשפו בשנים האחרונות בחפירות ארכיאולוגיות באתרים מהתקופה הניאוליתית בגליל, שופך אור על הרגלי התזונה של בני האדם שחיו באזור לפני 10,000 שנה. זרעים שנמצאו באתרים הפרהיסטורים, מעידים כי תזונת האנשים אז הורכבה בעיקר מפול, וכן מעדשים, מסוגי אפונים שונים ומחומוס.
את המחקר ערכו הארכיאו-בוטנאית ולנטינה קרקוטה ממכון וייצמן, יחד עם דר' אליזבטה בוארטו ודר' ליאור רגב, ובשיתוף עם הארכיאולוגים ד"ר קובי ורדי, ד"ר יצחק פז, ד"ר חמודי חלאילה, ד"ר יניר מילבסקי וד"ר עמרי ברזילי מרשות העתיקות.
ריבוי זרעי הפול באתרים הניאוליתיים שנחפרו בגליל במהלך השנים האחרונות, מעיד על התמקדות בגידול הזה. תיארוך של הזרעים שבוצע במרכז קימל במכון וייצמן, העיד על טווח תאריכים הנע בין 10,160-9,890 שנה לפני זמננו. זרעים אלה, שנמצאו בחפירות במצב טוב, נשמרו בבורות אחסון (ממגורות) לאחר שהופרדו מקליפתם. מדידות הזרעים מלמדות על אחידות בגודלם — נתון המלמד על גידול חקלאי מאורגן, במסגרתו קצרו את הקטניות אשר הגיעו להבשלה באותו פרק זמן.
לדברי החוקרים, "זיהוי המקומות הראשונים שבהם בייתו את מיני הצמחים, אשר כיום מהווים חלק בלתי נפרד מהתזונה שלנו, הינו בעל חשיבות עצומה למחקר. למרות חשיבות הדגנים לתזונה עד לימינו אנו, מסתבר כי באזור שבדקנו — מערבית לנהר הירדן, בייתו לראשונה דווקא את הקטניות, העשירות בטעם ובחלבון. בכל האזור התרחשה בתקופה זו תופעה המוכרת כמהפכה החקלאית: ברחבי הלבנט בויתו זנים שונים של בעלי חיים וצמחים, וכעת ברור שאזור הגליל של היום היה היצרן העיקרי של קטניות בתקופה הפרהיסטורית. מדובר בתהליך שארך אלפי שנים, שבמסגרתו השתנו תכונות מסוימות במיני הבר, ונוצרו מיני צמחים מבויתים. עד היום, גידול החומוס העיקרי בארץ נעשה באזור הגליל".
לדברי הארכיאולוגים, התארוך המדוייק של זרעי הפול בשיטות מתקדמות, הוביל למסקנה כי מה שנמצא הם זרעי הפול המבוייתים הקדומים ביותר בעולם, המתוארכים ל־10,12510,200 שנה לפני זמננו.

Share.

Comments are closed.