דבר העורך

0

 

שלושה מאמרים מרכזיים בגיליון זה מוקדשים לעולם הרומי: האחד עוסק בגילוי השער שבנה טיטוס בכניסה לקולוסאום ברומא – שהוקדש לחורבנה של ירושלים – והשני עוסק בתערוכת פסלי הברונזה של הדריאנוס, המוצגת בימים אלה במוזיאון ישראל, ירושלים והשלישי עוסק בנפילתה של האימפריה הרומית.

למרות שבין שלטונו של טיטוס לימיו של הדריאנוס עברו כחמישים שנה, יש קשר בין שני הקיסרים. שניהם הכניעו מרד ביהודה שתוצאותיו היו קשות ביותר ליישוב היהודי בארץ ישראל. בעקבות המרד הראשון חרבה ירושלים וחרב בית המקדש. בעקבות המרד השני, מרד בר כוכבא, חרב היישוב היהודי ביהודה ושמה של הארץ שונה מיהודה – ארצם של היהודים, לסוריה פלשתינה. יוסף בן מתתיהו השאיר לנו תיאור מפורט של המרד הראשון. מהמרד השני נותר תיאור קצר אצל ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס. אבל מתוך דבריו, ובעיקר מתוך הממצא הארכיאולוגי, עולה תמונה קשה של חורבן טוטאלי.

למרות תלי-תלים של מחקרים, עד היום אין הסבר מספק לסיבה מדוע בכלל פרצו המרידות הללו. יוסף בן מתתיהו מתאר את השחיתות והאכזריות של המושלים הרומאים כסיבה לפרוץ המרד ומבין השורות עולים הדים למאבקים חברתיים בתוך האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל. בין הסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא מביאים את איסור המילה שצווה הדריאנוס והניסיון שלו לבנות מחדש את ירושלים, לשנות את שמה ולהקים על חורבות הר הבית מקדש ליופיטר. אבל ההכנות למרד בר כוכבא התחילו עוד הרבה לפני האיסורים האלה והרבה לפני בואו של הקיסר לארץ לחנוך את עירו החדשה –המרד פרץ שלוש שנים לאחר שהקיסר עזב את הארץ.

המשותף לשתי המרידות הוא האלמנט המשיחי. רק זה יכול להסביר מדוע בעולם של פריחה כלכלית, של פתיחות גלובאלית, של פרוץ השלום הרומאי ובימיו של הדריאנוס, שנחשב לאחד הקיסרים הנאורים ביותר, פורץ מרד ביהודה.

יוסף בן מתתיהו הטיל את האחריות למרד הראשון על הסיקרים, אנשי הפילוסופיה הרביעית, שראו במנהיגם בימי המרד, מנחם בן יהודה הגלילי, משיח. "אהבת החירות שאין לנצחה מצויה באנשי הכת הזאת, והם חושבים את האלוהים לבדו למנהיגם ולריבונם. נקל להם לקבל על עצמם כל מיני מיתות משונות ומעשי-נקמה בקרוביהם וידידיהם, ובלבד שלא לכנות שום אדם בשם אדון…בטירוף הדעת שבא מכך התחיל עמנו לחלות …" (קדמוניות היהודים, ספר 18, א), כתב עליהם בן מתתיהו.

"דרך כוכב מיעקב – זה מלך המשיח", דרש רבי עקיבא על שמעון בר כוסיבא – הוא בר כוכבא, שהנהיג את המרד השני ברומאים.

היסטוריה, כנראה, אינה נוהגת לחזור על עצמה. אבל בתערוכת שלושת פסלי הברונזה של הדריאנוס במוזיאון ישראל הדגישו גם את התוצאות העגומות של המרד. ממצאי המערות בנחל חבר, חפציהם של יהודים שהסתתרו מאימת הרומאים ומצאו את מותם במערות, מוצגים גם הם בסמוך לפסליו של הדריאנוס. עובדה היסטורית גרידא, אבל בהקשר הזה בעלת משמעות רבה.

קריאה מהנה,

ידין רומן

Share.

Comments are closed.