בר קיימא

0

כמו רוב הילדים המפונקים שגדלו בסמיכות לבועה התל אביבית, גם חבריי ואני השתעשענו לא אחת ברעיון של פתיחת פאב בעיר הגדולה. בשנה האחרונה זכו כ–370 בעלי הבר-קיימא להגשים את החלום הזה. על הדרך הם גם זוכים להיות חלק מקהילה, לקבל החלטות באופן דמוקרטי, וליהנות מהנחה על התפריט הטבעוני

יוני אוגרטן, צילומים: אילי בן עמר

אחת השאלות הגדולות שמעסיקה אנשי הגות ומדע בשנים האחרונות היא מהו ההבדל בין פאב לבין בר. בעמוד הראשון של תפריט הבר קיימא נכתב בגדול "פאב-מסעדה-קואופרטיב". כותרת זו אילצה גם אותי לעסוק בשאלה ולנסות ולהכריע האם אכן מדובר בפאב או שמא, כפי שמרמז שם המקום, בבר.
לקראת חגיגות השנה לפתיחת הבר קיימא, אני מוצא מקום מקצועי, צבעוני, ובעיקר תל אביבי יותר משזכרתי. בחודש האחרון נערך כאן שיפוץ מקיף, שבזכותו המקום נראה כמו מסעדה איכותית ביום, וכמו בר עמוס בבליינים בשעות הלילה. אני מזמין כריך סייטן (בלשון העם – שווארמה טבעונית), מנה מצוינת שהיא חלק מהתפריט החדש שהושק במסגרת מתיחת הפנים שהמקום עובר בחודשים האחרונים.
על פי ויקיפדיה, פאבים בימינו שמים דגש רב יותר על אוכל ובדרך כלל יגישו ארוחות צהריים וערב, בעוד ברים יגישו בעיקר חטיפים ונשנושים. הכריך שאכלתי, שטעמו דומה באופן מרשים לכריך בשרי, ללא ספק מחזק את ההשערה שאני אכן נמצא בפאב–מסעדה, ומוסיף לאמינות של כותבי התפריט. אבל בכותרת ובאתר האינטרנט מתהדר הבר קיימא גם בתואר "קואופרטיב", מילה חריגה יותר בנוף המקומי, ומעניין להבין כיצד הדבר מתבטא במציאות.

בר קימאישראלים רבים היו מאוכזבים מתוצאות המחאה שגעשה בארץ בקיץ 2011, לאחר שמאות אלפים יצאו לרחובות בדרישה שדיור, מזון, בריאות וחינוך יהיו לנחלת הכלל. ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה על הקמת ועדת טרכטנברג, שרוב המלצותיה לא יושמו או נתקעו בשלבי הביצוע המוקדמים. בפועל, נכשלה הוועדה בבלימת העלייה ביוקר המחיה, בצמצום נטל המסים על השכבות החלשות, ובניסיונות להקל על השגת הדיור.
אולם יש מי שאירועי הקיץ ההוא מסמלים עבורם את תחילתה של תקופה חדשה. אותם אנשים יצאו גם הם לרחובות בדרישה לחלוקת משאבים צודקת יותר, אבל הם גם החליטו, בהתאם לציטוט שמיוחס בטעות ובאופן נוח למדיי למהטמה גנדי, להיות השינוי שהם רוצים לראות בעולם. בשנתיים האחרונות צצו בישראל יוזמות חברתיות חדשות כפטריות אחרי הגשם. הדוגמאות לכך כוללות צוותי סיוע למחוסרי דיור, כלי תקשורת אלטרנטיביים, ותנועות הקוראות לשינוי השיטה המוניטרית. בין שלל היוזמות ניתן למצוא קבוצות אנשים שמתאגדים כדי לשתף פעולה בייצור או ברכישת מוצרים שונים.
כששמעתי לראשונה על הבר קיימא אמרו לי שהוא ממוקם ברחוב המשביר, שם שלא אמר לי הרבה. שכחתי שלפני שהפך לרשת ענק המעסיקה אלפי עובדים, אשר מאות מתוכם פוטרו ב–15 השנים האחרונות, היה ה"משביר" קואופרטיב. הוא הוקם ב–1916 בארץ ישראל על רקע המצב הכלכלי הקשה של היהודים שהתיישבו בה, והוא לא היה הקואופרטיב הראשון. למעשה, הרעיון של קבוצות אנשים המתאגדים כדי לספק את צורכיהם ושאיפותיהם המשותפים קיים כמעט משחר האנושות. בדומה למשביר, גם הבר קיימא הוא קואופרטיב צרכנים, שאליו חוברים אנשים המעוניינים לרכוש ביחד בצורה נבונה ובמחיר זול.
הגרעין המייסד של הבר קיימא טווה את התכנית הראשונית: להשיג כמה עשרות אנשים שיהיו מוכנים לרכוש כל אחד מניה ב–1,000 שקלים, ובכך להקים את הפאב השיתופי. כיוון שמטרתם לא הייתה להתעשר, התאפשר למסעדה למכור אוכל ושתייה במחירים זולים מהנהוג, על חשבון התפשרות על רווחים. בפועל ההיענות הייתה מרשימה, ועם פתיחת המקום בקיץ 2012 נרשמו כ–150 בעלי מניות. המניה מקנה לחבר זכות הצבעה באסיפה הכללית, וכן הנחה של כ–20 אחוז על התפריט. החלטות כיצד לנהל את המקום מתקבלות באופן דמוקרטי על ידי החברים. כך לדוגמא, הוחלט שהתפריט בבר יהיה טבעוני, ללא מוצרים מן החי.
"לא קל לקבל ככה החלטות", מספרת ענבל, חברת הקואופרטיב. "כמו בכל מסגרת יש כאלה שפעילים יותר ומתבלטים יותר. היו פעמים שבהם חברים התלוננו על החלטות שהתקבלו מבלי לשתף את כולם, אבל אנחנו מדברים על זה כל הזמן בישיבות החברים והדינמיקה שלנו הולכת ומשתפרת. יש תחושה שהשקיפות נעשית גדולה יותר ושיותר חברים יכולים ליטול חלק".
"הבר קיימא מקפיד על שיתוף של כמה שיותר מהחברים", אומרת עו"ד יפעת סולל, פעילה לקידום קואופרטיבים וחברת הבר–קיימא. "זה לא טריוויאלי לקיים דמוקרטיה פעילה כשמדובר בארגון של 370 חברים, וזה בקלות יכול היה להתנהל אחרת".

בר קימאבמבט ראשון, הקשר שבין הרעיונות הפוליטיים שמקדמים פעילים חברתיים לבין הקמת קואופרטיבים – איננו ישיר. רוב היוזמות האחרות שלוקחים בהן חלק אותם אקטיביסטים, קוראות לשינוי כולל של הסדר החברתי הקיים, והן נוגעות לשכבות רבות בחברה. במקרים רבים יש בהן רצון לתקן עוולות שנעשו כלפי קבוצות מסוימות, וניתן להבחין בהן בפן אלטרואיסטי. בניגוד אליהן, הקואופרטיב נועד מעצם הגדרתו כדי לספק את צורכיהם ורצונותיהם של חבריו, ובשורה התחתונה מדובר בעסק שמתקיים בסביבה קפיטליסטית.
סולל מסבירה: "קואופרטיב הוא דרך התארגנות שבה הכוח הכלכלי הוא בידי הרבים, ולא בידי יחיד שמייצר רווחים על חשבון האחר. לכן, הקשר בין פעילות חברתית לבין ניסיון לייצר אלטרנטיבות קואופרטיביות כלכליות הוא קשר טבעי". סולל מדגישה שבניגוד לחלק מהקואופרטיבים, הוחלט כי הבר קיימא יהיה ארגון ללא מטרות רווח. "כל הרווחים מגיעים בחזרה לפעילות העקרונית והערכית של המקום, למשל כדי לעזור בהקמת קואופרטיבים אחרים. יש פה ראייה רחבה של השינוי הכלכלי–חברתי במדינת ישראל".
אם האווירה הקהילתית בבר קיימא לא עשתה עליכם רושם, והוא עדיין נשמע לכם כמו סתם פאב (או בר) שגרתי, בדיוק בשבילכם הוקם מרכז "מקום לשבט", שנמצא בקומה שמעל המסעדה. המקום נועד לארח אירועים מעולמות תוכן מגוונים, במטרה לאפשר תרבות אלטרנטיבית, זמינה ולא יקרה.
שחף שילה, שמנהלת את המרכז בהתנדבות, מספרת כי ניתן לשכור את המקום לפי שעה, אך ניתן גם לערוך אירועים במודל של 'תיבת קסמים', בו המנחה אינו משלם על ההשכרה ומשתתפי האירוע שמים כסף בתיבה לפי רצונם ויכולתם. מהיכרותי עם המקום שבו אני חי, נראה לי שאכן מדובר בתיבת קסמים, וכמובן שמיד שאלתי את שחף האם זה באמת עובד.
"בסופו של דבר כן", אומרת שחף. "אני תמיד שמחה לגלות שאנשים רוצים לתת מבלי להיות חייבים, ובכך לעזור לנו להמשיך לפעול בצורה הזו".
הגלריה של 'מקום לשבט' מארחת בכל שבוע הרצאות, סדנאות ותערוכות, ואירועים ייחודיים ומעניינים כמו שיעורי יוגה, קליניקה קהילתית או מספרה טבעית. אבל האם גם למקום שבו נערכה הרצאה על קונדומים טבעוניים יש גבולות?
"אנחנו לא נקיים דברים שמתנגשים עם הערכים שלנו. פנה אליי תזונאי שרצה להעביר הרצאה במקום, ומבדיקה עלה שהוא תומך מאוד בתזונה מן החי. אנחנו ממש לא מטיפים לטבעונות – החברים והלקוחות שלנו בעלי אידאולוגיות מגוונות, ובינינו יש כמובן גם אוכלי בשר – אבל בסוף החלטנו שזו תהיה צביעות מצדנו לקיים את ההרצאה, ולכן סירבנו בנימוס".

בר קימאלבר קיימא צוות עובדים בשכר שכולל מנהל אגודה, מנהל מסעדה, מלצרים, ברמנים ועובדי מטבח. היות שבתחום המסעדנות הפרת זכויות עובדים היא עניין שבשגרה, מעניין לדעת כיצד מתנהל מקום שחרט על דגלו את המוטו "רווחה לפני רווחים".
"כל העובדים במשמרת מקבלים שכר בסיס ומתחלקים באופן שווה בטיפים", מספרת מיטל, המלצרית שלנו הערב וסטודנטית לתואר שני. "זה כולל את המלצרים ואת שוטפי הכלים. כל העובדים הם גם חברי הקואופרטיב, ולכן כולם גם משתתפים באופן פעיל בניהול המקום ובקבלת ההחלטות".
סתיו שפיר, ממובילי המחאה החברתית והיום חברת כנסת, אמרה לעיתון 'הארץ' כי "אני וחברים התחלנו לעבוד, והיו מי שהתאהבו במחאה כשלעצמה". מהסתכלות על הבר קיימא ועל אנשיו, אפשר להסיק שאין בהכרח סתירה בין שני חלקי המשפט. חברי הקואופרטיב אמנם אוהבים מאוד לבלות בו, ואף מוכנים להשקיע מזמנם בפיתוח ובשיפור המקום, אבל אי אפשר לומר שהם זנחו את המאבקים מאחור. בבר אפשר למצוא פעילים מכל התחומים, המשתייכים לקבוצות ברמות רדיקליות שונות.
הבר קיימא הפך מקום מפגש לאקטיביסטים רבים, שבו הם יכולים להחליף רעיונות, לתכנן פעילויות, וסתם לפרוק את זעמם על העולם. כמובן שהמקום אינו סוגר את שעריו בפני מי שאינם אקטיביסטים, ומתפקד כמקום בילוי תל אביבי טיפוסי עם מסעדה איכותית ובר עשיר. המפגש של בליינים תל אביבים עם הבר קיימא יכול להיות מעניין. כבר בעיון בתפריט הם יבחינו במנות כמו "פסטה סולידריות" ו"עמבורגר", אך אם לא ייבהלו מהשמות הבלתי שגרתיים ומהאוכל הבריא (יחסית), הם לא ירגישו בהבדל.
לדבריה של מיטל, פעמים רבות לקוחות מגיבים בציניות לאווירה המורגשת במקום. "אנשים מתעקשים לשאול אותי אם יש לנו סטייק, או מבקשים לקבל מחירי חבר בגלל שיש להם הרבה חברים, אבל בסופו של דבר התגובות הן חיוביות".

בסיום ההפגנה לציון שנתיים לפרוץ המחאה החברתית ושנה למותו של משה סילמן, שהצית עצמו במחאה על אטימות השלטונות למצבו הקשה – הבר מתחיל להתמלא במפגינים תשושים. זה עתה צעדו ברחובות תל אביב, חסמו את נתיבי איילון, וקראו קריאות נגד הקשר שבין הון לשלטון בישראל. קבוצה שיושבת על הבר מסכמת את הלילה. אחת היושבות אומרת שחבריה לא מבינים למה היא עושה את זה לעצמה, ולמה לה להפגין בכלל. שאר הנוכחים מזדהים איתה. נראה שהבר קיימא עבורם הוא סביבה אוהדת, שבה הם לא צריכים להתבייש ברצונם לחולל שינוי. כשאני מחליט לשאול אותם, בתור בעלי המקום, האם זה פאב או בר, כולם עייפים מכדי להתחכם. אחד מהם אומר: "יש לנו דברים יותר חשובים על הראש". 0

Share.

Comments are closed.