ביזנטיון: עלייתה ונפילתה

0

ביזנטיון, או קונסטנטינופול, הוקמה במאה השביעית לפנה"ס על ידי מהגרים יוונים ומאז החליפה נאמנויות וחסויות. המיקום הנחשק שלה במצרי הבוספורוס הפכה את ביזנטיון לעיר אגדית, מטרה לכיבוש, מרכז תרבותי ועיר מבוצרת לעילא. אין פלא אם כך שעל העיר שהייתה לבה של אימפריה סופרו סיפורים והתנבאו נביאים שהתפייטו על חורבן ואבדון, מאחר שנפילתה של ביזנטיון היא נפילתה של הציוויליזציה כולה.
ב–330 לספירה החל הקיסר הרומי קונסטנטין הראשון בבנייתה של קונסטנטינופול מסביב ועל ביזנטיון הקיימת, במטרה להפכה לבירת האימפריה הרומית. בכך נשלל התואר מרומא שבאיטליה – עיר רחוקה ונטולת נמל ימי שלא התאימה לשמש כמרכז העצבים של אימפריה המשתרעת על פני אסיה הקטנה, צפון אפריקה וארצות הים התיכון. קונסטנטינופול הייתה ללב האימפריה הרומית, והיא נבנתה בהתאם לכך עם כל הנוחיות של ההנדסה הרומית, אפילו אם הבירוקרטיה הייתה רחוקה מלהיחשב כמושלמת.
אחרי קרב אדריאנפול, ועם עלייתם של כוחות מתחרים בסביבה, העיר היטיבה את ביצוריה ומסביבה נבנתה חומה משולשת המתנשאת לגובה 60 מטרים, וזו לא נפרצה עד בוא אבק השריפה. ב–395 חילק הקיסר תיאודיסיוס הראשון את האימפריה הרומית למזרח ומערב, והוריש לכל אחד מבניו חלק אחר. ואולם, התברר כי הונריוס, הבן שקיבל את חציה המערבי של האימפריה, זכה לירושה קלוקלת מאחר שהאימפריה הייתה נתונה לפלישות חוזרות מצד שבטים ברבריים מחד ומשבר בערכים הצבאים מאידך. בשילוב מדהים של תכנון צבאי וחברתי קצר רואי, הפרת הבטחות לבני ברית טקטים ולחץ ברברי עיקש מבחוץ, האימפריה המערבית נכבשה טיפין טיפין והתמוטטה סופית ב–476. הקיסרות הרומית המזרחית, או הקיסרות הביזנטית, כפי שזו נודעה מעתה, הפכה לכוח–על באזור.  הכספים זרמו לקונסטנטינופול ואיתם הגיעו גם האויבים, האיומים, והפנטזיה לכיבוש.
הביזנטים עדיין ראו עצמם כרומאים, אולם אט אט, תחת משקל המקום הגיאוגרפי ורפורמות יזומות מצד הקיסר הרקליוס, השילה מעצמה ביזנטיון את הסממנים הרומיים ואימצה מחדש את השפה היוונית.
זרם יציב של איומים ופולשים עברו למרגלות חומותיה של ביזנטיון. בימיו של הרקליוס, למשל, אוימה קונסטנטינופול על ידי כיבושים בולגריים ממערב ואיומים פרסיים מדרום. מאוחר יותר הגיעו ערבים שהטילו מצור על העיר ורנגרים (לוחמים סלבים) שתקפו את העיר ואז הגנו עליה, הנוודים המונגולים שבזזו את דרכם דרך אסיה הקטנה, וכמובן, התורכים, שהפכו לאיום ממשי ומתמשך על קונסטנטינופול מהמאה ה–11.
היו אלו דווקא הצלבנים, ב–1204, שהפילו את ביזנטיון וכוננו את האימפריה הלטינית קצרת הימים שמרכזה קונסטנטינופול ובראשה שליט נוצרי קתולי, שהחליף את היוונים האורתודוקסים ששלטו באימפריה עד עתה. ב–1261 חזרו היוונים והשתלטו מחדש על קונסטנטינופול בראשות הקיסר הניקאי מיכאל השמיני פלאולוגוס, אולם מלחמות ואובדן קריטי של שטחים כלכליים הפכו את ביזנטיון לבדל אימפריה, ענייה בכסף ובנתינים.
התורכים העותומנים בינתיים הלכו והתחזקו, וב–1422 הטיל הסולטן מורד השני מצור על קונסטנטינופול. בשלב זה האימפריה הביזנטית הייתה לא יותר מאשר כמה שטחים המוקפים בתורכים סביב קונסטנטינופול וכמה איים, אולם באמצעות תחבולנות דיפלומטית שהובילה ליצירת משבר פנים חמור בסולטנות, הצליחה קונסטנטינופול להימנע מכיבוש למשך כמה שנים נוספות.
מהמט השני, בנו של מורד השני, בן נוער ומוסלמי נלהב, יצא למסע כיבושים מרהיב שהתחיל בקונסטנטינופול. במאה ה–15, כמו במאה ה–21, בנים אוהבים לסיים את עבודתם של אביהם – תשאלו את ג'ורג' וו. בוש.
המצור על קונסטנטינופול ב–1453 לווה במתקפה צבאית נמרצת שבה היו התורכים ביתרון מספרי ניכר. העיר נפלה לידיו של מהמט השני, שהיה בן 21 בלבד, והוא המיר את הבירה האורתודוקסית העתיקה לאסלם. מהמט קבע את משכנו ובירתו בקונסטנטינופול, הפך את כנסיית האיה סופיה המרשימה למסגד ומוטט סופית את האימפריה הביזנטית, זו שהצליחה לשרוד המרות דתיות, התמוטטות חלקית וניסיונות כיבוש רבים מספור במשך 1,000 שנים.
על היום הזה התנבאו יוונים, קתולים ומוסלמים במשך מאות בשנים, נבואות וסיפורים המציירים תמונה של עיר מיסטית, מסתורית, גשמית ומכושפת.

מאיה קולסקי
Share.

Comments are closed.