עם כוונות טובות כן קונים במכולת

0

כבר מעל לשנה פועל בירושלים קואופרטיב המזון "בשותף", המפעיל בהתנדבות מלאה מכולת מוסרית המשיגה מחירים משתלמים על מוצרים מקומיים ואורגניים לחברי הקואופרטיב. חמושים בחזון מרשים לקהילה צרכנית בת אלפי אנשים, הרבה כוונות טובות והשכלה אוניברסיטאית, חברי "בשותף" רוצים להוציא את החשדנות מחוויית קניית המצרכים, ולהחליף אותה בתחושת קהילתיות ומשמעות

מאיה קולסקי

חוויית הקניות בקואופרטיב המזון "בשותף" אינה דומה לזו שבשום שוק או סופרמרקט. בתור התחלה, הסופרמרקט הזה פועל יומיים בשבוע בלבד, בשעות אחר הצהריים בלבד, מתוך בית הספר הניסויי בירושלים. בכניסה למקלט יושבת אישה צעירה עם קופה רושמת וקופסאת פח אדומה עם עודף וממלאת את תפקיד הקופאית. את מחיר ומשקל הפירות והירקות רושמים הקונים בעצמם על גזיר נייר יעודי, בעזרת משקל ירקות סטנדרטי אותו הם מתפעלים לבדם. מול מדף הירקות ישנן שורות של דליי פלסטיק מלאים בקטניות.
במכולת המיוחדת הזה מי מהקונים שירצו להתלונן על איכות המלפפונים או המגוון הדל של היינות יאלצו לענות לעצמם – היות וכל הקונים במקום הם גם הבעלים.
"הקואופרטיב, ברמה הפרקטית, הוא פשוט מכולת שיתופית. כולנו, כל החברים בקואופרטיב, הם בעלי המכולת", מסביר יונתן ברזילי, סטודנט לתואר שני ופעיל בקואופרטיב. ההחלטות לגבי היצע סחורה, בחירת ספקים וסידור המדפים מתקבלות בצוות המארגן, אליו נערכות בחירות דמוקרטיות.
"האידיאל שלנו הוא לעבוד מול ספקים קטנים ומקומיים. רוב הספקים שלנו מקומיים, אבל לא קטנים", אומר ברזילי ונותן כדוגמא את שוק החלב שנשלט כמעט לחלוטין על ידי חברת תנובה. "כשיהיה לקואופרטיב רכב משלו אולי נוכל לעבור לספקים קטנים יותר, אבל כרגע רק החברות הגדולות עושות משלוחים", הוא מסביר.

נלחמים בניכור האורבני עם קולורבי

"בפשטות, ללכת לסופר זו חוויה מעפנה", מסביר ברזילי את היתרון הגדול של הקואופרטיב. "אתה הולך לקניות וכל הזמן חושד, כל הזמן מחפש איפה מנסים לעבוד עליך. אתה בעיקר לבד בקניות, אתה לא מכיר אף אחד ויש עומס אדיר של מוצרים על  המדפים. מה שהיה חסר לנו היה מקום קהילתי שיוציא את כל החרדות והחשדות מהקניות. אני הולך לעשות קניות, נכנס בדלת ומכיר את רוב האנשים שקונים איתי".
הקואופרטיב לא נועד לשמש כאנטיתזה לניכור האורבני, אלא להוות אלטרנטיבה לחוויית הצריכה המוכרת והבודדת. ברזילי מדגיש שבשביל להיות קהילה, לא חייבים להשאר קטנים. "אנחנו מתבססים על המודל של קואופרטיב פארק סלופ (Park Slope) בברוקלין, שהתחיל קטן והיום הוא עצום".
קואופרטיב פארק סלופ נוסד ב–1973 בשכונת פארק סלופ שבברוקלין. בקואופרטיב חברים היום כ–16 אלף איש המפעילים יחד חנות ענקית ויחידה, בה מחלקת בשר, מאפייה, מעדניית גבינות ושלל מוצרים אחרים מספקים העונים על תנאי הסף המוסריים של הקואופרטיב. על אף גודלו של הקואופרטיב, המקום מצליח לשמר תחושה של קהילתיות באמצעות ביסוס צוותי משמרות קטנים וקבועים דרכם ניתן ליצור ולטפח חברויות. "יש לפארק סלופ סניף אחד ענק, והם מעסיקים כמאה עובדים בשכר ועוד עובדים שמתנדבים במשמרות", מספר ברזילי, "קהילה בעיני יכולה להיות מורכבת מ–16,000 אנשים. ברור שהיא לא תהיה אינטימית כמו מאה, אבל עצם העובדה שאותו הדבר שנותן משמעות לחלק מסויים של החיים שלך נותן משמעות לחלק דומה מחייו של אדם אחר – זה כבר משהו".
את הקואופרטיב הירושלמי, שהיום מונה כמאה חברים, הקימו טל אלסטר ועידו אבידן שהספיקו לעזוב בינתיים לתל אביב. במהלך ביקור בארצות הברית אלסטר ביקר בקואופרטיב פארק סלופ והתלהב. יחד עם אבידן ומייסדים נוספים התחיל הקואופרטיב הירושלמי להתגבש. בקואופרטיב חברים בעיקר סטודנטים, רבים מהם הכירו זה את זה בזמן לימודיהם בתוכנית פכ"מ היוקרתית של האוניברסיטה העברית, המשלבת לימודי כלכלה, פילוסופיה ומדעי המדינה.

תחושת משמעות במדף השימורים

"אנחנו זונחים הרבה מהתשתית הערכית כאזרחים כשאנחנו הופכים לצרכנים. הקואופרטיב הוא מקום בו ניתן להחזיר את הערכים הללו", אומר ברזילי.
בפועל, הקניות בקואופרטיב מסובכות יותר מקניה פשוטה בסופר. ראשית, לא ניתן לקנות בקואופרטיב בלי להיות חבר קואופרטיב, וכדי לעשות את זה צריך להשקיע 300 שקל במניה, או יחידת השתתפות, ולהתנדב בקואופרטיב שלוש שעות בחודש או יותר. ההגבלה על זהות הקונים אולי נראית משונה ומנוגדת להגיון הכלכלי, אולם יש לה שתי סיבות מוצקות: ראשית, הקואופרטיב לא משלם מס הכנסה, מאחר ואין לו הכנסות. "מבחינת רשויות המס אנחנו לא מוכרים שום דבר, אלא פשוט משחקים במונופול אחד עם השני," אומר ברזילי. "אידיאולוגית אנחנו רוצים שהקונים כאן יהיו חברים בקואופרטיב. החברות חשובה לנו, משום שאנחנו רוצים שאנשים יהיו חלק מקהילה, ממפעל משותף". כדוגמא מביא ברזילי את רשת המזון "קואופ שופ", לשעבר "מיסטר זול", ומספר כי אף כי גם הקואופ שופ מתנהלת כקואופרטיב לכל דבר, הוא לא מרגיש כמו קואופרטיב. השוני הוא העדר הקהילה, שהיא לב לבו של קואופרטיב "בשותף".
לשוקלים להצטרף לקואופרטיב "בשותף" ממליץ ברזילי לבקר בחנות הקואופרטיב, הפתוחה בימים שלישי ושישי בין 17:00 ל–21:00. "להצטרף כרגע זה משהו חסר סיכון, כי ניתן להחזיר את כל שווי המניה למי שמתחרט ומעוניין לעזוב את הקואופרטיב", ומדגיש כי המטרה היא שהצרכן ירגיש טוב עם חוויית הקנייה. האווירה במקום אכן יחודית, ומזכירה מכולת של קיבוצים או מטבח קומונה. ברזילי מודע לאווירה שיוצר המיקום המשונה ומסביר כי כרגע אין כסף לשכירת חנות, אולם זו בהחלט שאיפה, על אף שהם אסירי תודה לבית הספר הניסויי.

Share.

Comments are closed.