גן העדן הירוק – גלריית תמונות

0

במשך השנים טופחו לא מעט גנים בוטניים בישראל, בהם הקהל מוזמן לבלות כמה שעות וללמוד על העושר הבוטני בישראל ובעולם

כתיבה וצילום: היידי גלייט

"ויטע ה' אלוהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר. ויצמח ה' אלוהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן, ועץ הדעת טוב ורע (בראשית ב, 9-8). הגן התנ"כי הזה, ממזרח לעדן, הוא אולי הגן המפורסם ביותר בתרבות המערבית, כל כך ידוע שאין טעם לחזור על כל הסיפור כאן. אולם ראוי לחזור על סופו של הסיפור: "וישלחהו ה' אלוהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם. ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים" (בראשית ג, -23 24).
אולי בתוך התיאור הזה צפון הדחף הקמאי ליצור מחדש את גן העדן ולמצוא את עץ החיים, שהוא הבסיס לאהבת הבוטניקה, הגנים ואיסוף הצמחים בתרבות המערבית. ישראל אינה יוצאת דופן בדחף הקדום הזה. אפשר למצוא גנים בכל רחבי הארץ – מהגן הבוטני באילת דרך הגנים הפרטיים והציבוריים הרבים בגליל ובגולן ועד הגנים הבהאים המפורסמים בחיפה ועכו, אולם חלק מהגנים המרשימים ביותר נמצאים דווקא במרכז הארץ ולהם הקדשנו את הרשימה באה.

נאות קדומים – שמורת הנוף התנ"כי

פרטים:
שטח: 2,500 דונם.
תכולה: יותר מ–630 מיני צמחים המוזכרים בתנ"ך ובתלמוד,
לצד בעלי חיים וממצאים ארכיאולוגיים.
דמי כניסה.
טל. 977-0777 (08)
www.n-k.org.il
כיצד מגיעים? כביש 443 ממערב למודיעין

שורשיה של שמורת הטבע התנ"כית בנאות קדומים מגיעים עד ימי העלייה השנייה, כאשר הבוטנאים ד"ר אפרים וחנה הראובני, עלו ארצה מאוקראינה, עלו ארצה, מסבירה איריס פומרנץ, אחת המדריכות בנאות קדומים. הם חלמו למצוא את הצמחים המוזכרים בתנ"ך, ולשם כך סבבו בארץ ובמדינות השכנות וחקרו את הצמחייה הטבעית. את ביתם בשכונת הבוכרים בירושלים הפכו למוזאון לבוטניקה, בו הוצג אוסף הצמחים המיובשים שמצאו ברחבי הארץ. לימים נתרם האוסף לאוניברסיטה העברית בירושלים.
הראשון שניסה לזהות את צמחי המקרא ולתת להם שמות עבריים היה משה אברמוביץ, הוא מנדלי מוכר ספרים, שבשנת 1836 הוציא לאור את "תולדות הטבע" ובו קבע שמות עבריים לבעלי חיים רבים ביניהם חנקן, ירגזי, נחליאלי, חוחית ועוד. בשנת 1923 הוציא ישראל אהרוני ספר בשם "תורת החי" בו הרחיב עוד יותר את מצאי שמות בעלי החיים והצמחים וניסה אף הוא לזהות את הצמחים ובעלי החיים המוזכרים בתנ"ך, כמו גם חוקרים אירופיים כמו גוסטב דלאמאן ואחרים שעסקו בדיוק באותה המשימה. אל קבוצת החוקרים המכובדת הזו הצטרפו גם אפרים וחנה הראובני.
לאחר מותם הגיע בנם, נגה הראובני, (שבכלל למד פיזיקה גרעינית והתכוון לעבוד בתחום הזה), למסקנה שאם הוא לא ימשיך במה שהחלו הוריו איש לא ייעשה זאת. הוא הקדיש את חייו להגשמת חזונם. בשנת 1965 חכר למאה שנה שטח של 2,500 דונם שיהפכו לנאות קדומים. עד למלחמת ששת הימים הייתה זו גבעה טרשית על הגבול עם ירדן, אולם שנתיים אחר כך המצב השתנה מקצה לקצה.
מיד עם קבלת השטח החל הראובני בהכשרתו לקליטת צמחי התנ"ך מאזורי הארץ השונים. בימיו של יהושע הייתה הארץ מיוערת, מכוסה בשטחי יער וצמחייה סבוכים אותם היה צריך לשרוף ולעקור על מנת להכשיר את האדמה לעיבוד חקלאי. נופי הארץ הקדומים הטבעיים נהרסו במאות שנות העזובה שעברו על הארץ מאז סופה של התקופה הצלבנית והמשימה הראשונית של הראובני היה לנסות ולהחזיר את המצב לקדמותו. הוא אסף צמחים מרחבי הארץ, הביא אדמה.שתל צמחייה. ברחבי נאות קדומים נבראו מחדש נופי טבע הארץ הקדומים.
הראובני עסק לא רק בשיקום הנוף הטבעי של השפלה אלא ביצירת נופים של אזורים אחרים בארץ – מיערות הכרמל והשרון ועד למדבריות יריחו, ושתילת צמחים המתאימים לנופים האלה. כאשר סללו את כביש מספר 1 לירושלים הועברו עצי הזית העתיקים שצמחו לאורך הדרך אל נאות קדומים מה שחיזק עוד יותר את נופי הקדם של המקום.
בנאות קדומים יש כיום מעל 630 צמחים שונים המוזכרים בתנ"ך. אי אפשר היה כמובן לרכז לכאן את כל צמחי התנ"ך לנו המוכרים כיום. צמחים אחרים לא מתפתחים בשפלה כמו שהיו מתפתחים בבית גידולם הטבעים. ארזי לבנון לדוגמה צומחים לגובה של 30 מטרים בהרי הלבנון, אבל כאן, בשפלה, הם מגיעים למימדים צנועים בהרבה. הגן בנאות קדומים לא כולל את העצים שהשתרשו בארץ ולא היו קיימים כאן בימי קדם: אקליפטוסים, גויבות ואחרים, שהצליחו להתאקלם בארץ בתקופה המודרנית. גם בעלי חיים הושבו כאן לטבע, למשל יחמורים שהובאו מפרס והגיעו לארץ ממש ערב המהפכה באירן בשנת 1979.
בשנת 1994 קיבל הראובני ואנשי נאות קדומים את פרס ישראל על תרומתם למדינה ועל כך שהם מאפשרים גישה ולימוד של נופי המקרא והתלמוד שהם חלק מרכזי במורשתו של עם ישראל.
הגן של נאות קדומים כולל גם שפע ממצאים ארכיאולוגיים, כולל כנסייה מהמאה הרביעית עם רצפת פסיפס נאה, מחילות מסתור מימי בר כוכבא, עשרות בורות מים, גתות, יקבים עתיקים, מקווה טהרה מימי הבית השני ועוד מבנים שונים. על פי החפירות הארכיאולוגיות שנערכו בגן הסתבר שהמקום היה מאוכלס במשך תקופות ארוכות בהיסטוריה.
רוב הגן מאורגן לפי נושאים. עמק שיר השירים כולל צמחים שמופיעים בשיר השירים של שלמה המלך, בגבעת המנורה צומחים עצי זית מסביב לגת עתיקה, שביל אחר מוביל דרך שבעת המינים שבהם התברכה הארץ.
הדיון התלמודי על מהי סוכה כשרה מוצג באזור אחר בגן, בהתאם לדיון הארוך בתלמוד בנושא הזה. הנביאים וחכמי התלמוד נהגו להשתמש בדוגמאות מעולם הצומח והחי מהארץ בארץ להמחשת דבריהם. לא כי הם רצו להחדיר לימודי בוטניקה בשומעיהם אלא בגלל שזה מה שהם הכירו, ובעיקר מה שמי ששמע אותם הכיר והבין. כך כאשר רואים עץ תאנה גדול ממדים אפשר להבין מדוע אדם וחווה כיסו עצמם בעליו, אותה תאנה – סמל לשלום, למשכנם של בני ישראל תחת תאניהם – גם היא דוגמה שהובנה כראוי על ידי בני ישראל הקדמונים. תאנים אינן גדלות כמו שצריך ללא טיפול מסור, דבר שאי אפשר לעשות בעתות מלחמה.
דוגמה נאה לזיהוי צמח מקראי הוא זיהויו של צמח האזוב, המוכר יותר כיום בשמו הערבי זעתר. "ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף…, ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" (שמות יב, 22), אומר משה לבני ישראל במצרים ערב מכת בכורות. שמונה פעמים נוספות מוזכר צמח האזוב במקרא תמיד בתור צמח פשוט וצנוע ("וידבר אל העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר", נאמר על שלמה המלך), בנאות קדומים אפשר לא רק להכיר את האזוב אלא לראות כיצד בדיוק הוא "יוצא בקיר" ("אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר", נאמר במועד קטן, כ"ה, ע"ב). כיוון שהאזוב משמש בדיני הזיית הדם ובהלכות טהרה הוא מוזכר פעמים רבות בתלמוד שאף מציין מינים שונים של אזוב. "מצוות אזוב לא אזוביון, לא אזוב כוחלי, לא אזוב רומי, לא אזוב מדברים לא כל אזוב", נאמר במשנה במסכת נגעים (י"ד, 6) בהסבר "כיצד מטהרין". מה שמותיר אותנו עם הרבה מאוד צמחי משנה שיש לזהותם. זיהוי האזוב היה כרוך בויכוחים רבים ("האזוב אשר יצא בקיר" – למה שלא יהיה טחב?), והיה זה אפרים הראובני שהוכיח שהאזוב הוא אותו צמח שהיום אנו קוראים לו זעתר.
נאות קדומים מציעה פעילויות רבות ומגוונת: סיורים בשמורה, סיורי איסוף צמחי מאכל ובישולם, רעיית כבשים בשיטות תנ"כיות ועוד. שבילי הגן מתאימים לטיולי משפחות ואף לחתונות בשעות הערב, כאשר מאירים את הגן בשלל אורות.

הגן הבוטני בהר הצופים

פרטים:
שטח: 24 דונם.
תכולה: יותר מאלף מיני צמחים
כניסה חופשית
טל. 588-2596 (02)
www.botanic-garden.huji.ac.il
כיצד מגיעים? קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים,
דרך שער מדעי החברה.

הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים, על שמו של מונטגיו למפורט, הוא הגן הבוטני הוותיק בישראל. הוא נוסד כחלק מהאוניברסיטה בשנת 1931, שנים ספורות לאחר הקמת האוניברסיטה. הרעיון להקים את הגן הבוטני הגיע מפרופסור אוטו ורבורג, מייסד המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה. מטרת הגן להיות גן אקולוגי של צמחים ארץ ישראליים. תלמידו של ורבורג, ד"ר אלכסנדר איג הוא זה שיישם את רעיון הגן הבוטני ואסף צמחים מרחבי הארץ אותם הביא לשתילה בגן. בשנת 1936 איג הביא אפילו ארזים מהלבנון.
"הצמחים מסודרים לפי אזורי גידול, רעיון חדשני באותם הימים" מסביר ד"ר מני נוימן, מנהל הגן.
מספר מערות קבורה מרשימות מימי הבית השני התגלו בשטח הגן. כיום שורשי העצים הצומחים מעל הקברים מכסים את קירות כמה ממערות הקבורה, הזדמנות מעניינת לראות כיצד מתפתחים שורשי עצים. אחד המערות שימשה כמערת קבורה של משפחת נזירים מהמאה הראשונה לספירה והכילה 2 ארונות קבורה ו–14 סרקופגים, רובם מעוטרים וחלקם עם כתובות.
במערת הקבורה המפורסמת ביותר התגלתה כתובת, בעברית וביוונית, המיחסת את המערה לניקנור, ש על פי התלמוד הבבלי תרם את דלתות בית המקדש השני. המנהיג הציוני מנחם אוסישקין, שעזר ברכישת השטחים עבור קמפוס האוניברסיטה בהר הצופים, התלהב כל כך מגילוי מערת הקבורה הזו עד שרצה להפוך את המקום לפנתאון מנהיגי הציונות התנועה הציונית. בשנת 1934 נקבר במערה יהודה לייב פינסקר, ממנהיגי חובבי ציון, ובשנת 1941 נקבר במערה אוסישקין עצמו. קבורה נוספת בפנתאון שבהר הצופים הופסקה בעקבות מלחמת השחרור. לאחר המלחמה נותר הר הצופים מובלעת ישראלית בתוך השטח הירדני ובזאת תם השימוש המשני במערת הקבורה של ניקנור.
לאחר מלחמת השחרור העבירה האוניברסיטה העברית את פעילותה למערב העיר ובשנת 1954 החלה בבניית קמפוס חדש בגבעת רם, ויחד עמו גן בוטני חדש. לאחר מלחמת ששת הימים חזרה האוניברסיטה להר הצופים. עשר שנים עסקו פרנסי המוסד בבניית הקמפוס מחדש, ובשיקומו של הגן הבוטני המקורי. הגן נפתח מחדש באופן רשמי בשנת 1988.
למרות שהגן משתרע על 24 דונם בסך הכול הוא כולל יותר מאלף מיני צמחים הגדלים בר בארץ ישראל. הגדרת צמחי בר היא עניין לא פשוט, אומר נוימן, כיוון שרבים מהצמחים הגיעו לארץ בתקופה המודרנית, לדוגמה צמח הצבר שהגיע רק לפני כשלוש מאות שנה.
מיקומו של הגן במרומי הר הצופים, על גבול מדבר יהודה – מאפשר לו לשחזר רבים מאזורי הגידול בארץ. בתוך כמה צעדים המבקר יכול לעבור מבתת החוף או צמחיית דיונות, אל חולות הנגב, צמחיית הר הנגב, או צמחייה ים תיכונית. בגן גם כמה אזורים שבהם גדלים צמחי מים וחממה עם צמחים מאזור עין גדי.
חלק משמעותי מצמחי הגן הם מינים בסכנת הכחדה. בעקבות התפתחותה המהירה של ישראל בעשורים האחרונים רבים מאזורי הגידול הטבעיים הולכים ומצטמצמים או נעלמים לחלוטין. מיני צמחים רבים שגדלו רק באזורי הגידול הללו הולכים ונעלמים מהנוף, כך גם בעלי החיים שזה היה בית גידולם. בגן הבוטני שבהר הצופים מקדישים מאמצים רבים לטיפוח אותם זנים הנמצאים בסכנת הכחדה יחד עם שימור זרעיהם.
"אנחנו רוצים לשמר את המאגר הגנטי של הצמחים האלה", אומר נוימן.
אחת הדוגמאות למאמצי השימור היא הפעמונית ההדורה, ניתן היה לראות בעבר את פרחיה הכחולים בנחל כזיב. הצמח נעלם מהנחל אבל שומר בגן הבוטני בהר הצופים.
במרכז הגן ספריה, על שם שמואל צבי טודר שנפל בכ"ח בשבט תשי"ט, (6 בפברואר, 1959), בשטח הגן הבוטני, בפעילות מבצעית להגנת הר הצופים.
בספריה מתקיימים סמינרים וקורסים בנושאים בוטניים שונים גם לסטודנטים וגם לקהל הרחב.

הגן הבוטני האוניברסיטאי ירושלים

פרטים:
שטח: 140 דונם.
תכולה: 6,277 מיני צמחים מרחבי העולם.
דמי כניסה
טל. 679-4012 (02)
www.botanic.co.il
כיצד מגיעים? רחוב הרצוג, גבעת רם, ירושלים

כאשר החלו לבנות את קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בשנות החמישים נשמר מקום להקמת גן בוטני מחקרי ולימודי. במשך השנים הגן התפתח וגדל עד שהיה היגיון רב בהפיכתו ליישות עצמאית העומדת בפני עצמה. בשנת 1995 הגן הבוטני הפך למלכ"ר הנתמך על ידי מספר גופים, ובנוסף לתפקידיו המחקריים מאפשר כיום מגוון רחב של פעילויות ציבוריות ומהווה ריאה ירוקה עבור ירושלים.
"סיסמתנו צמחים מגדלים אנשים" אומר ד"ר אורי פרגמן–ספיר, המדען הראשי של הגן הבוטני האוניברסיטאי ירושלים, "בגלל שאנשים משתמשים בכותנה, עץ, מזון, אוויר ודברים רבים אחרים שמקורם בצמחים".
בגן תוכניות לכל הגילים, מסדנאות אפיית לחם לילדים ועד לקורסי גננות למבוגרים. כמאה מתנדבים עוזרים לטפח את הגן, רבים מהם מגיעים לחצי יום עבודה בכל שבוע. הגן מארח גם מתנדבים מחו"ל המגיעים לשבועיים, כאשר הבקרים מוקדשים לעבודה ושעות אחר הצהריים לטיולים בארץ.
הגן הבוטני הירושלמי הוא הגן הבוטני עם מספר המינים הכי גדול בישראל – 6,277 מינים. האוסף הגדול אומר שיש מה לראות בכל עונה ועונה בגן. האביב הוא כמובן העונה הטובה ביותר אבל גם בסתיו הגן מלא הפתעות, למשל פרחי החלמונית, הפורחים בצהוב עז בחודשי הסתיו.
הגן הבוטני הירושלמי הוא אחד מקבוצה קטנה של גנים בוטניים רשמיים הזוכים לתמיכה ממשלתית. בשנת 2006 הכנסת חוקקה חוק שבו הוגדר גן בוטני כגן שיש בו יותר מ–3,000 מיני צמחים הנטועים בצורה הגיונית, ומסודרים בצורה מדעית לצורכי מחקר או חינוך. זה אומר שעל הצמחים להיות מתוייגים עם שילוט מתאים והמידע אודותיהם צריך להישמר במאגר מידע. מטרות הגן הן לשמר את מיני הצמחים, לאקלם אותם, או ללמד ולחקור נושאים בבוטניקה, אקולוגיה וחקלאות. בנוסף על הגן להיות מלכ"ר וממוקם בשטח המוגדר כשטח פתוח (כלומר לא שטח עירוני לבנייה). בעקבות החוק הוקמה מועצה של גנים בוטניים ולשר החקלאות ניתן ההחלטה לוותר על חלק מהקריטריונים במקרים מיוחדים לאחר אישורה של המועצה. מאז שחוקק החוק הקריטריונים שונו מספר פעמים אבל הגן הבוטני של ירושלים עדיין עומד בקריטריונים המחמירים של החוק המקורי.
הצמחים בגן הבוטני של ירושלים מסודרים בששה אזורים גיאוגרפיים: אירופה, דרום אפריקה, צפון אמריקה, אסיה, אוסטרליה והאזור הים תיכוני. בכל אחד מהאזורים נעשה נסיון לשחזר את אופי החיים באותו אזור, בקתת בוץ ומבוך של עשבים בחלק הדרום אפריקאי, צמחי קפה–בר בחלק האוסטרלי, ושביל תנ"כי עם 30 צמחים מקראיים בחלק האסיאתי. כיוון שזהו גן בינלאומי אפשר להשוות בין הצמחייה הארץ ישראלית לצמחייה במקומות אחרים בעולם. בגן אזור של צמחי מרפא ותבלין וגם מערת קבורה מימי הבית השני. כיוון שהגן מעוניין בקידום שימור מים ועסוק במחקר מניעת בזבוז מים בהשקיית גנים, האזור הדרום אפריקאי כולל אוסף של צמחים שמשתמשים במעט מאוד מים.
כיום עובדים על שביל התגליות שביל מיוחד לילדים, שלאורכו יהיו שלל פעילויות לצעירים על השמורה הטרופית, שבה יגדלו צמחי יער הגשם הטרופי, ועל אזור של צמחי מדבר. הדברים הללו צפויים להיפתח לציבור בעוד שנה או שנתיים. במרכז המבקרים של הגן שחדרי ישיבות, אודיטוריום, וחלל לתערוכות מתחלפות.

רמת הנדיב

פרטים:
שטח: 4500 דונם. מהם 68 דונם גן הזיכרון והיתר פארק טבע עם שבילי טיולים.
תכולה: 640 מיני צמחים
כניסה חופשית
טל. 629-8111 (04)
www.ramathanadiv.org.il
כיצד מגיעים? דרך 652, בין זכרון יעקב לבנימינה.

ב–1954 ספינה של חיל הים הביאה את ארונותיהם של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד ורעייתו אדלייד (עדה) לישראל. מנהיגי המדינה ונציגי 44 היישובים שהברון הקים או תמך בהם נאספו לטקס ממלכתי שבו נקברו מחדש עצמותיהם של בני הזוג ברמת הנדיב. תושבי כל אחד מהיישובים הביא מעט מאדמת יישובו לשים על קברו של הברון.
בתכנית הגן המקורית חדר הקבורה של הברון ואשתו עוצב כפירמידה, לימים שונה העיצוב המקורי וקברו של הברון עוצב מחדש כמערת קבורה מימי הבית השני. המערה בנוייה באבן מקומית והיא מרכזו של גן רמת הנדיב, גן זיכרון מעוצב בקפדנות שמוקף בפארק הטבע.
בשנת 2008 הסתיימה בנייתו של מרכז מבקרים ברמת הנדיב, "הבית הירוק" הראשון בישראל, המשמש כיום ככניסה ראשית לגן. מרכז המבקרים הוא חוליה מחברת בין הפארק הטבעי לבין גן הזיכרון וכולל מרכז מידע, חנות מזכרות, חדר הקרנה, אודיטוריום וכיתות לימוד – יחד עם מסעדה וקיוסק למשקאות. מרכז המבקרים מכוסה בדשא וצמחייה, כולל עצים.
ליד המרכז גן משחקים גדול ומגרש חנייה נרחב. ליד מגרש החנייה חניון לפיקניקים. חל איסור על הכנסת מזון לגן הזיכרון. עיצובו של הגן החל בשנות השלושים, והתעכב בגלל מלחמת העולם השנייה ואחר כך מלחמת השחרור. העבודה הסתיימה רק לאחר הקמת המדינה.
שורה של עצי חרוב עתיקי יומין מסביב למדשאה אנגלית מנתבת את הדרך אל מערת הקבורה, המוקפת בגנים נושאיים: גן בשמים, גן וורדים, גן המפל, גן דקלים, וגן האיריסים. אלה גנים אירופיים פורמאליים בהם גדלים מינים מקומיים ואירופיים והם מעוטרים בפסלים.
מספר מוטיבים חוזרים בגן הזיכרון, לדוגמה המספר חמש, המסמל את חמשת האחים של משפחת רוטשילד. מוטיב הרווח ביותר הוא מוטיב הניגודים – בין חיים למוות, טבעי ומתורבת ועוד, מסבירה רונית זקס, המשמשת כמדריכה בגן. מפת אבן ובה כל היישובים שקיבלו סיוע מהברון – הנדיב הידוע – ממוקמת מעל לגן המפל. בתחתית המפל פסל של יד שמים זורמים ממנו, סמל לחיים עצמם, שבדיוק כמו מים אי אפשר לאחוז בהם.
בגן 640 מיני צמחים ביניהם מספר צמחים בסכנת הכחדה. הגן אינו גן בוטני על פי ההגדרה הרשמית כיוון שלא מעוניינים כאן לפגוע ביופיו של גן הזיכרון על ידי הצבת תיוגים לצמחים הגדולים בגן. בשנים מהגנים הנושאיים ניתן למצוא שילוט לצמחים – גן האירוסים וגן הבשמים. פקעות אירוסים הובאו לגן מכל הארץ כך שבין פברואר לאפריל אפשר לראות כאן את כל מיני האיריס הצומחים בישראל. חלק מהם בסכנת הכחדה. גן הבשמים כולל בתוכו מספר רב של צמחי תבלין יחד עם צמחים בעלי מגוון טקסטורות והוא נבנה כך שגם עוורים יוכלו ליהנות מסיור בגן על ידי התבשמות מריחות צמחי התבלין ומישוש מרקמיהם של סוגי הצמחים השונים. השלטים המסבירים על הצמחים בגן הבשמים כתובים גם באותיות ברייל.

הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב

פרטים:
שטח: 34 דונם.
תכולה: 3,800 מיני צמחים מרחבי העולם
כניסה חופשית
טל. 640-9910 (03)
http://botanic.tau.ac.il
כיצד מגיעים? מול שער 2 לאוניברסיטת תל אביב,
רחוב קלאוזנר, רמת אביב

הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב נוסד לפני כארבעים שנה, כאשר הוקם קמפוס האוניברסיטה החדש ברמת אביב. הגן הוא חלק אינטגרלי מהאוניברסיטה, מקום לקורסים ולמחקר בוטני ואקולוגי אומר ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן מאז שנת 2009.
כיום הולך ומוקם משכן אוספי הטבע ע"ש שטיינהארדט בין הגן לבין הגן למחקר זואולוגי ע"ש א. מאיר סיגלס של האוניברסיטה. עם סיומו של הבניין החדש – שיכיל מוזאון, מעבדת מחקר, אודיטוריום ואמפיתיאטרון, יהיה המתחם המורכב הזה באוניברסיטת תל אביב מארג ייחודי המוקדש למחקר וחינוך בנושאי עולם החי והצומח.
בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב אוסף של 3,800 מיני צמחים, כולם מתוייגים ומשולטים עם שמם המדעי. הגן גם מקיים מאגר מידע המכיל פרטים על כל אחד מהצמחים המצויים בו. ניתן לחלק בגסות את האוסף הבוטני בין צמחים ארץ ישראליים וכל היתר. הגן האקולוגי על שם נח נפתולסקי מורכב מצמחייה ארץ ישראלית, מאורגן על פי בתי גידול, ומשתרע על פני מחצית משטחו של הגן. חלק מהגן הזה כולל גם את צמחיית החוף וצמחיית רכסי הכורכר, והוא אחד המקומות המעטים בהם צמחייה זו שרדה אחרי התפשטות הבנייה במישור החוף שהעלימה את בית הגידול החופי הטבעי שלה. יתר בתי הגידול הארץ ישראליים נוצרו יש מאין עם אדמה וסלעים שהובאו מהאזורים השונים.
מסביב לצמחייה הארץ ישראלית נמצאים אוספי צמחים מיוחדים מבתי גידול מרחבי העולם. לדוגמה גן דפנה קרסו לצמחייה טרופית, חממה גדולה עם צמחים טרופיים ממקומות שונים בעולם המשמשת כמעבדת מחקר לאבולוציה של צמחים. כיוון שהגן הבוטני מעודד חסכון במים יש בו גם אוסף גדול של קקטוסים וצמחים בגדלים באזורים צחיחים בעולם שמסוגלים להתקיים בתנאים קשיים של מחסור במים ובקרקעות בעלות מליחות גבוהה. האוספים כוללים גם את גן מני לצמחי תועלת , כגון צמחי קפה וצמחים המשמשים להפקת שמן מן הצומח או סיבים. גן אחר הוא גן מנשה לצמחי מרפא.
מחקרים של חברי הפקולטה לבוטניקה הביאו לשתילת צמחים לצורכי המחקר ברחבי הגן. e מחקריו של פרופסור יואב ויזל ז"ל על שורשים הובילו להקמת מעבדת השורשים הדו–קומתית על שם שרה רסין. בקומה העליונה אפשר לראות את הצמחים עצמם בעוד שבקומה התחתונה, החשוכה והלחה ממטירות ממטרות מים ומינרלים על שורות שורשיהם של הצמחים – כך שהשורשים גדלים באוויר החופשי. בכך מתאפשר לחוקרים לבחון את התפתחותם מקרוב.
הגן, כמו יתר הגנים, מקיים פעילות של שמירת המאגר הגנטי של צמחי ארץ ישראל. לדוגמה הצמח חומעת האווירון, שהוגדר לראשונה על ידי אהרון אהרונסון ב–1906 ושמו הלטיני Rumex rothschildianum ניתן לו לכבודו של הברון רוטשילד, הוא אחד הדוגמאות לשימור הגנטי. הצמח שפעם היה נפוץ במישור החוף המרכזי, גדל לאחרונה רק בשני מקומות – בנתניה ובהרצליה. הצמח נלקח לגן וטופח על מנת ליצר זרעים. שאחר כך נשתלו במוקדים נבחרים ברחבי בית גידולו הטבעי לשעבא. כתוצאה מכך אפשר לראות את הפריחה העדינה של חומעת האווירון בתריסר אתרים ברחבי הארץ.

Share.

Comments are closed.