תגית: לונדון

להניח את הראש

לינה בבתי מלון בערים הגדולות הפכה מזמן לצורת ביטוי של סגנון חיים. זוהי עוד אפשרות לבטא אופנה, יצירה, משיכת תשומת לב וקיימות כלכלית בעולם תזזיתי. שלוש אפשרויות לינה שכל אחת טומנת בחובה חוויה מסוג שונה בתכלית

צוות מטרופוליס

היזם הלונדוני מייקל גולדמן אמר לנו שמעולם לא ראה בלונדון פריחה כזו של מלונות שנפתחים כמעט בכל פינה בעיר. במהלך 2012 פתחו בלונדון את שעריהם מלונות מרשתות יוקרה כמו W ותומפסון. כמעט בכל שכונה צץ לו מלון המתקרא "בוטיק" – לעתים בעל ערך אמיתי ועם זווית מיוחדת מבחינה אמנותית/קולינרית או אחרת, ולעתים סתם מכיוון שלבעלים נראה נכון לארוז את המוצר באופן זה ללקוחות המבקשים חוויה מדויקת יותר לאופי ולכיס.
כשמגיעים ללונדון כדאי להחליט מי אנחנו רוצים להיות. לורד או ליידי, יאפים בחליפות שיקיות, זרוקים בטריינינג הנוח שלנו, או להמציא את עצמנו מחדש בסגנון אחר.
בחירת המלון לביקור בעיר הגדולה הזו מגדירה מיד את החוויה שאותה החלטתם לעבור, אז כדאי להיות מודעים לכך ולא להסתפק בארגון אקראי של קורת גג ומזרן נקי ונוח – למרות שגם זו, כמובן, אפשרות שמתאימה לנו לביקורים מסוימים.
בדקנו מספר מקומות לינה שלכל אחד מהם אפיון ייחודי, הן בשל מיקומו והן בשל המאפיינים הייחודיים שלו. ההמלצה שלנו, בכל מקרה, היא לבדוק היטב עם עצמכם מה עובד שם בצורה הטובה ביותר: אולי הפינוק שבשירות, או הפאר והייחוד של הזמן שהקצתם לעצמכם. ייתכן שזמינות התחבורה ואופי הסביבה, או שמא היחס שבין העלות לתועלת. בכל מקרה מכיוון שלכל אחד ישנו סגנון הלינה המושלמת עבורו מומלץ לעצור ולשאול את השאלות הללו לפני שמתחילים את השיטוט שבין האפשרויות. בילוי נעים…

The Draycott hotel
The Draycott hotel

קטן, אינטימי ומלא קסם The Draycott hotel

הדרייקוט הוא חלום קטן ומקסים של שלושה מבנים בסגנון אדוארדי ששופצו ב 1998 ומנוהלים על ידי צוות שמעניק תחושת אינטימיות עם ארומה אנגלית נעימה. המיקום – בלבה של צ'לסי ובמרחק הליכה מהבוטיקים היוקרתיים של רחוב סלואן, מקינגס רואד, מככר סלואן ותחנת הרכבת שלה, מהגן המקסים "פיזיקס גארדן", מהרודס – שהפכה להיות חנותם של עשירי ערב הסעודית ומדינות המפרץ, ומהרווי ניקולס היוקרתית. המלון שייך לרשת היוקרתית מנטיס המשרתת ברחבי העולם קהל המחפש איכות גבוהה ואינטימית של אירוח, מדריכים איכותיים, בקתות סקי ויאכטות יוקרה. בלונדון הצליחה הרשת למצוא את הנכס האיכותי הזה, שמעניק תחושה של בית ויקטוריאני במראהו ובאופיו, אך גם את כל הנוחות העכשווית המבוקשת על ידי מי שמתארח ורוצה להתפנק. התקרות הגבוהות, האח, הספות, הכורסאות הנוחות והגינה היפהפייה שמאחורי הבניין חוברים יחד לחוויה ששווה להתנסות בה. שעת התה והכעכים תוצרת בית המתקיימת ב–4, כוס השמפניה הניתנת ב–6 והשוקו החם ב–10 בלילה לפני השינה הם תוספת נעימה לאורחים.
ילדים מוזמנים מאוד, ומכיוון שהחדרים גדולים ניתן להוסיף מיטה לילד עד גיל 11, ללא תשלום נוסף בסוויטות, ובתוספת של 40 ליש"ט בחדרים.

26 Cadogan Gardens, London, SW3 2RP
Tel: +44 (0) 20 7730 6466 +44 (0) 20 7730 6466
Facsimile: +44 (0) 20 7730 0236
http://www.draycotthotel.com
 

השיק שבמרכז העיר The Trafalgar

מדליק. כיפי. במרכז של המרכז. מתאים למי שמעוניין להיות בלבה של העיר וללכת ברגל להצגה בלסטר סקוור או לקניות בריג'נט, לפיקדילי או לנשיונל פורטרייט גאלרי. הכל במרחק הליכה עירונית סואנת ורוחשת אוטובוסים אדומים דו–קומתיים.
על הגג יש בר נפלא (Vista) שפתוח מאפריל עד אוקטובר. הוא משקיף על ככר טרפלגר ומעניק הרגשה נעימה של אור יחד עם מבט מעניין על ההתרחשות שבככר ונוף הגגות העירוני. למטה בלובי ממוקם הרוקוול (Rockwell), בר–מסעדה משובח. מתקיים בו בכל יום בחמש הפי–האוור, כשעשרות חתיכים מקומיים בחליפות מגיעים להשתחרר בסיום יום העבודה. יש די–ג'יי איכותי בימי חמישי ושישי בערב ובימי שלישי בערב ישנה ארוחה קלה. 129 חדרים נוחים ומרווחים מאוד, עם המיטות המרווחות והנוחות ביותר, אמבטיה ומקלחת מפנקים וצוות של בריטים צעירים בשלל צבעים שנותן שירות קליל, מחייך ונעים. מומלץ.

2 Spring Gardens
Trafalgar Square
London SW1A 2TS
www.thetrafalgar.com
Cheval Park Residence, לובי מלון הדירות; סלון מרווח ויציאה למרפסת
Cheval Park Residence, סלון מרווח ויציאה למרפסת

בית דירות אפרורי… או שלא בדיוק Cheval Glouscester Park

אל תטעו במלון הדירות הזה, שנראה כלפי חוץ כבלוק דירות אפור משנות השבעים ולא בדיוק מעורר השראה. הדירות כאן הן דירות פאר משוכללות ומצוידות בכל טוב ובאיכות מהמדרגה הראשונה.
שוער ניצב בכניסה וניתן שירות חדרים, ממש כמו בכל מלון. הסביבה נחמדה ותחנת הרכבת התחתית נמצאת במרחק 2 דקות הליכה. בפינת הרחוב ישנו מרכז מסחרי סימפטי עם סופר מרקט יפהפה ועשיר של רשת וויטרוז (Waitrose) הנהדרת. אפשר גם לשבת לאכול באחת מנקודות המזון המהיר של איט (Eat) האיטלקית ולקבל ארוחה מהנה במחיר סביר.
המיקום – נוח בהחלט. טוב במיוחד למשפחות עם ילדים שרוצות לעבור חוויה לונדונית מבלי להיכנס לסחרור העירוני, הקשה והמעיק לעתים. אפשר להגיע מכאן ברגל למוזאון המדע, למוזאון הטבע ולגני קנסינגטון. גם אם אתם כוכבי קולנוע וסובלים מהצקות ההמונים, עדיין תיהנו מהשהות כאן, שמשרה תחושה נעימה של אינטימיות עם הרגשה ביתית. בשעה שתצאו מהבניין וכשתחזרו אליו, יש סיכוי סביר שתתקלו בחבורות הנשים עטויות הרעלות שמובלות אחר כבוד ברכבי פאר אל הרודס ובחזרה, או באוליגרך רוסי ובני משפחתו.
הדירות מצוידות במטבח סימפטי ומשוכלל, חדרי אמבטיה מפנקים במיוחד, טלוויזיה בכל חדר ובסלון.
אנשי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה מרבים להתארח פה. הם שוהים כאן בזמן שמצלמים את הסדרות או הסרטים החדשים, אשר לאחרונה מופקים בקצב גובר והולך בשל ההקלות במיסוי.
אם כך, תוכלו אולי לפגוש באותו הלובי את קמרון דיאז, קולין פירת', בראד פיט או מרטין סקורסזה.
אלה מכם שירצו להתעמק בנושא הקניות לאורכם של הרחובות המשיקים למלון הדירות יוכלו לקבל שירות של נהג מלווה על מנת שלא יהיה צורך בנשיאת השקיות והמארזים שרכשתם.
זרים רבים שעובדים בתחומי התקשורת והדיפלומטיה מתגוררים כאן, ומשרדי שגרירויות רבים נמצאים בסביבה. כל אלה משפיעים כמובן על מחירי הסחורות באזור, יחד עם זאת אפשר למצוא כאן ארוחות עסקיות במחירים לא רעים.
לילה בדירה בעלת שני חדרי שינה וסלון, עם 3 חדרי אמבטיה ושירותים, מטבח ומרפסת, יעלה כ–300 ליש"ט.

Ashburn Place
Kensington
London SW7 4LL
 Tel: +44 (0)20 7373 1444
Fax: +44 (0)20 7244 5050
Email: cgp@chevalresidences.com
http://www.chevalresidences.com
 

Continue reading

התמזה

הרומאים הקימו את לונדוניום על גדת התמזה (Thames). החל מאותו הרגע, היה לנהר תפקיד מרכזי בחיי לונדון כנתיב מסחר חשוב עד לשנות השישים של המאה העשרים, אז הפך למקום נחשק למגורים ולבילויים

במשך מאות שנים היה התמזה המפתח לחדירה צבאית או מסחרית לאי הבריטי. מסיבה זו הוקמה לונדוניום על גדת הנהר. שפך נהר התמזה אל הים הצפוני הוא בצורת משפך רחב והנהר מושפע מאוד מהתנודות הגדולות של גאות ושפל בחופי בריטניה. התופעה הזו אפשרה לכלי שיט להגיע ללונדון עם הגאות ולצאת ממנה אל הים עם השפל בקלות יחסית. הנחלים שנשפכו אל התמזה הכתיבו, למעשה, את תוואי הדרכים הרומיות שיצאו מלונדון לכל חלקי האי. רשת התעלות שנחפרה בלונדון בתקופת המהפכה התעשייתית ניצלה גם היא אפיקים שנשפכו אל התמזה, וקושרה לתעלות שהובילו אל מחוץ לעיר. גם כאשר התפתחו אמצעי תחבורה מתקדמים יותר – הרכבות והמכוניות, הותאמה רשת הנתיבים שלהם למציאות הגיאוגרפית של דרכים שהיו קיימות כבר מאות בשנים ונקבעו, למעשה, על ידי ההחלטה הרומית להתמקם על גדת התמזה.
מסוף התקופה הרומית (410 לספירה) ועד הפלישה הנורמנית 656 שנים לאחר מכן, ידוע לנו רק מעט על לונדון. שבטי הוויקינגים והסקסונים שפלשו לאזור בשנים הללו הגיעו גם הם דרך נהר התמזה. הסקסונים התיישבו ממערב לעיר הרומית, באזור הסטרנד של היום. גם הארמונות, הכנסיות ובתי הממשל של הדורות הבאים של מלכי אנגליה, נבנו כולם לאורך הנהר: וינדזור, המפטון קורט, וייטהול וגריניץ', כנסיית וסטמינסטר, בית הלורדים וקתדרלת סנט פול. חומרי הבנייה הובלו על הנהר, ובמקרה של וסטמינסטר ומצודת לונדון – הישר מנורמנדי. השיט בנהר היה בטוח ונוח באופן יחסי למסעות דרכים. עד למאה ה–19 היה הנהר גם מקור חשוב למזון. בתמזה היו דגי סלמון, דגי טרוטה (פורל) וצלופחים, שהפכו למוצרי יסוד בתפריט המקומי. לאורך הדורות, הנהר שימש גם כמקור פרנסה לסוחרים, דייגים, משיטי מעבורות, כובסות ומבריחים. לתמזה היה תפקיד מרכזי בהתפתחותה של לונדון לישות עירונית מסחרית ויצרנית גם יחד. לונדון מילאה תפקיד מרכזי בהפיכתה של אנגליה למעצמה כלכלית, מחסן סחורות אדיר ומרכז פיננסי חשוב מהמאה ה–17 ועד היום.
ישנם ציורים רבים המתארים חגיגות עממיות שנערכו לאורך הנהר ואפילו על הנהר עצמו – כאשר הוא קפא. יריד עממי שכלל דוכני אוכל, מדורות, שירה וריקודים על הנהר הקפוא, התקיים בפעם האחרונה ב–1814. מאז, הנהר לא הגיע עוד לדרגת קיפאון המאפשרת חגיגה כזו. הסיבה לכך איננה בהכרח ההתחממות הגלובלית אלא הגברת מהירות הזרימה של מי הנהר, שנבעה מפירוק גשר לונדון הישן ומהזיהום בנהר. ב–1858 כמות השפכים הגדולה שהוזרמה ישירות לתמזה גרמה לזיהום נורא ולסירחון כה גדול, עד שאפילו פעילות הפרלמנט הופסקה. "הסירחון הגדול" היה לאירוע מכונן ובעקבותיו החליטה הממשלה על בניית מערכת ביוב תת קרקעית עירונית. כחלק מאותה תכנית נבנו גדות לנהר. הנהר נעשה צר יותר ומהירות הזרימה גדלה. כתוצאה מכך, הנהר חדל לקפוא בחורף.
במאה ה–19 הייתה בריטניה לאימפריה הגדולה בעולם ושלטה בימים וביבשות. לנמל לונדון זרם עושר רב מכל רחבי האימפריה. הנמל התרחב כלפי מזרח וכדי למנוע את התלות בתנודות הגאות והשפל, נבנו בו בריכות גדולות שמפלסן קבוע והאוניות נכנסו לעגון בהן דרך תאי שיט. מזחי הנמל קיבלו שמות: מזח הודו המערבית, מזח ויקטוריה, מזח אלברט, מזח המלך ג'ורג' וכן הלאה. כרבע מאוכלוסיית לונדון התפרנסה מעסקים הקשורים לספנות. נמל לונדון היה הנמל ההומה ביותר בעולם וסביבו התפתחה תעשייה שלמה. כאשר נעשה צפוף, התפשטה התעשייה צפונה לאורך אחד היובלים של התמזה. בכל רחבי אנגליה, ובעיקר בלונדון ובסביבותיה, התפתחה רשת של תעלות להובלת סחורות על גבי עגלות רתומות לסוסים, שצעדו בשבילים לאורך התעלות. רשת זו קיימת עד היום, אך הפכה לאתר נופש ובילוי.
רצועת הנהר בין גשר הגנים הבוטניים בקיו (kew gardens) לבין גשר המרסמית' היא ממלכת החותרים והפאבים השלווים על גדת הנהר. הנהר כאן רחב ושליו והנוף כפרי ונפלא. בחלק זה של הנהר נערכת תחרות החתירה המפורסמת בין הנבחרות של אוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג'. כל אחד מהפאבים ליד גשר המרסמית' הוא מקום מצוין לצפייה בתחרות, אך יש לזכור כי זהו אחד מאירועי הספורט הפופולריים ביותר בבריטניה ומספר הצופים על גדות נהר התמזה מגיע ל–250 אלף.

Continue reading

שושלת יוחסין מלכותית

סיפור קורותיהן של שושלות המלכות באנגליה עקוב מדם. רציחות, מאסרים, הוצאות להורג, בגידות, מלכים ומלכות. מאז שנת 802 ועד ימינו שלטו באנגליה 60 מלכים ומלכות, שמוצאם מתשעה בתי מלוכה.
השושלת הראשונה של מלכים באנגליה הייתה סקסונית. היה זה אגברט לבית ווסקס שתפס את השלטון ב־802. שלטונה של השושלת תם ב־1066, עם תבוסתו של המלך הרולד השני, שנוצח בידי ויליאם הכובש, לבית נורמנדיה

בית פלנטג'נט

בשנת 1154 עלתה לשלטון שושלת פלנטג'נט החזקה. השושלת, שכללה גם את בתי לנקסטר (סמל השושלת היה שושנה אדומה) ויורק (סמל השושלת שלה היה שושנה לבנה), העמידה 14 מלכים ששלטו עד סוף המאה ה־14. אחד מהם היה ריצ'רד לב הארי, שיצא למסע צלב בארץ הקודש ונשבה. במקומו מלך כעוצר אחיו ג'ון "חסר ארץ", מלך שתואר בסיפורי העם כאדם חסר רחמים. דווקא הוא חתם על ה"מגנה קרטה" (1215), מסמך שהפך לאבן יסוד בהיסטוריה הבריטית בשל הסדרת זכויותיהם של הנתינים. המלך האחרון משורות שושלת זו היה ריצ'רד השני, שאולץ לוותר על הכתר ב־1399 ונרצח. במקומו עלה בנו של דוכס לנקסטר, "בולינברוק", שנודע כהנרי הרביעי. גם בנו ונכדו מלכו, אך בית יורק השיב מלחמה שערה במלחמת האזרחים הידועה כ"מלחמות השושנים" ובשנת 1471 עלה על כס המלוכה אדוארד הרביעי. שלושת המלכים של שושלת זו לא האריכו ימים על כס המלכות. ריצ'רד השלישי, אחיו של אדוארד הרביעי, בגד באחייניו. הוא כלא אותם בטאואר, הוציאם להורג בחניקה ועלה על כס השלטון.

מימין: השושנה הלבנה של יורק. משמאל: השושנה האדומה של לנקסטר

בית טיודור

מלחמות השושנים התישו את אנגליה. כדי להשיג רגיעה נישא הנרי לבית לנקסטר לאליזבת, אחותם של שני הנסיכים לבית יורק שהוצאו להורג בטאואר. כך קם בית טיודור שהוכיח את עצמו כאחד מבתי המלוכה החזקים שידעה אנגליה מעודה. בנו של הנרי שנקרא הנרי השמיני, הוביל את הקרע מהאפיפיורות ומהדת הקתולית והקים את הכנסייה האנגליקנית. אחת מבנותיו של הנרי, אליזבת הראשונה, הביאה את ארצה לשגשוג תרבותי וכלכלי חסר תקדים. היא לא השאירה אחריה יורשים ובשנת 1603 עבר השלטון לבית סטיוארט האומלל.

בית סטיוארט

ראשון המלכים לבית סטיוארט היה ג'יימס הראשון, בנה של מרי מלכת הסקוטים, שהוצאה להורג בפקודתה של אליזבת הראשונה. אחריו עלה לשלטון צ'רלס הראשון, מלך חסר המזל שאיבד את ראשו ב־1649 בפקודת הפוריטנים ואוליוור קרומוול. לאחר מות קרומוול ובנו שבה שושלת סטיוארט למלוך באנגליה, בהנהגתו של צ'רלס השני. לאחר מות בנו ב־1688 התרחשה "המהפכה המהוללת", שינוי שושלות שעבר, לשם שינוי, ללא שפיכות דמים. על כס השלטון עלו ויליאם ומרי לבית אורנג'־סטיוארט. מרי, בתו של ג'יימס השני, נישאה לנסיך ההולנדי ויליאם מאורנג'. הפרלמנט האנגלי שהתנגד ליורש הקתולי של ג'יימס, הזמין את ויליאם ומרי למלוך. המלכים החדשים נאלצו לחתום על כתב זכויות שצמצם את כוחם. גם הם לא השאירו אחריהם יורשים והכתר עבר בשנת 1702 לאן, אחותה של מרי, שמתה גם היא ערירית.

בית הנובר

ג'ורג' האלקטור מהנובר לא היה הראשון ברשימת בעלי הזכויות לכתר האנגלי, אך הוא היה פרוטסטנטי ולכן התאים בעיני הפרלמנט למלוכה. להלכה, הסתיימה מלכות בית הנובר בשנת 1901. המלכה ויקטוריה הייתה המלכה האחרונה לבית הנובר. לאחר מותה, בשנת 1901, ירש את כסאה בנה, המלך אדוארד השביעי. מכיוון שאדוארד לא נשא את שם משפחת אמו (הנובר) אלא את שם משפחת אביו, היה למלך הראשון מבית סקסה-קובורג-גותה. יורשו, ג'ורג' החמישי החליף את שם משפחתו במהלך מלחמת העולם הראשונה, מבית סקסה-קובורג-גותה לבית וינדזור. הסיבה להחלפת השם הייתה המלחמה בין אנגליה לגרמניה, והמלך סבר שלא מן הראוי הוא להבליט שבראש בריטניה עומד מלך מבית גרמני. השם ישאר עד מותה של המלכה אליזבת השנייה, מכיוון שיורשה, צ'ארלס, נסיך ויילס, נושא את שם משפחת אביו, "מאונטבאטן-וינדזור".

Continue reading

מרחבים ירוקים

הפארקים רחבי הידיים בלב העיר קיימים הודות לחיבתם העזה לציד של מלכי אנגליה, ובעיקר הנרי השמיני, ובשל העובדה שהם חפצו לצוד סמוך מאוד לכל אחד מארמונותיהם

מהמאה ה–17 פתחו המלכים האנגלים את שטחי הציד הגדולים שלהם לטובת כל תושבי העיר. כך קרה שבמרכזה של לונדון, באזורים שבהם הקרקע כה יקרה, הפכו שמורות הציד של המלכים לנכסים הנפלאים ביותר של העיר: הייד פארק, פארק קנסינגטון הצמוד אליו ממערב, פארק סנט ג'יימס, ריג'נט פארק, גריניץ' פארק, המפטון קורט פארק, הגנים הבוטניים הנפלאים גני קיו (Kew Gardens) ועוד עשרות פארקים בכל רחבי העיר. סגנון הגינון האנגלי בפארקים הוא ייחודי. הדגש בלונדון הוא על מדשאות פתוחות ועצים עבותים, רחבי עלים, הנטועים בקבוצות וביחידים בהיקף המדשאות או במרכזן. בפארקים נבנו ביתנים מסוגננים למחסה מהגשם, ובמות פתוחות לקונצרטים בימי הקיץ. הוקמו גם שבילים רחבים, פסלים, מזרקות ואגמים שבהם מקננים מגוון גדול של עופות מים.

הייד פארק Hyde Park

את החלק העתיק ביותר בהייד פארק קנה, או נכון יותר החרים, המלך הנרי השמיני ממנזר וסטמינסטר, במסגרת המסע שלו בשנות השלושים של המאה ה–16 לפירוק המנזרים. המילה Hyde ציינה מידת שטח שבין 15 ל–30 קילומטרים רבועים – כנראה זה היה גודל השטח ומכאן שמו של הפארק. הנרי השמיני השתמש בהייד פארק, כמו בשאר האדמות שהחרים ממנזרים ומכנסיות, כשמורת ציד פרטית. ג'יימס הראשון התיר כניסה מוגבלת של הציבור לפארק, ורק צ'רלס הראשון, המלך שמאוחר יותר הוצא להורג על ידי הפוריטנים, שינה את ייעודו של הפארק וב–1637 פתח אותו לציבור הרחב. בן לילה הפך הייד פארק לאתר פופולרי לדו קרב והיה המקום לראות ולהיראות בו. הסרפנטיין (The Serpentine), אגם הסירות, נבנה מאה שנה מאוחר יותר, והוויקטוריאנים הוסיפו גנים פורמליים ושבילים רחבים המאפיינים את מראה הפארק עד היום. בשנים האחרונות חלק משטחי המדשאות הגדולות לא נקצרים ויוצרים מראה של צמחייה טבעית בלב העיר. בהייד פארק, כמו בשאר הפארקים בעיר, מותר לדרוך על הדשא, ורבים נאספים כאן לקונצרטים, הפגנות, פעילויות פנאי ולפיקניק מהיר בשעת הפסקת הצהריים. ב–Speaker's Corner, ליד מארבל ארץ', בכל יום ראשון מאז 1827, אידיאולוגים נלהבים ולעתים גם תימהונים שונים נואמים בפני קהל סקרנים שתמיד נאסף שם.
בשנת 1689 קנה המלך ויליאם השלישי את ארמון קנסינגטון שנמצא בקצה הצפון מערבי של גני קנסינגטון (Kensington Gardens) הצמודים להייד פארק. הוא ביקש להתרחק מההמולה במרכז לונדון והפקיד את מלאכת הרחבת הארמון בידי האדריכל כריסטופר רן. בעקבות העתקת מגוריו של המלך לכאן, הפך דרום קנסינגטון לאזור מגורים נחשק בקרב האצולה המקומית. והוא נותר כזה עד עצם היום הזה. גני קנסינגטון היו סגורים לציבור עד שהמלכה ויקטוריה, שנולדה בארמון קנסינגטון, עברה להתגורר בשנת 1837 בארמון בקינגהם. לימים היה הארמון ביתה של הנסיכה דיאנה, ובסמוך לו נבנה לזכרה גן משחקים ובו ספינתו של קפטן הוק מ"פיטר פן". ה–Orangery, מבנה מלא חן מהמאה ה–18, שהיה בית החממה של הארמון, הוא המקום המושלם לתה של אחר הצהריים בפארק. האנדרטה המרשימה ביותר בגני קנסינגטון, האנדרטה לזכרו של הנסיך אלברט, בעלה האהוב של המלכה ויקטוריה שמת מטיפוס ב–1861, עברה לאחרונה שיפוץ יסודי וצופתה מחדש בזהב. פסלו של הנסיך שוב זוהר והאנדרטה המפוארת שבה להיות אתר מועדף לצילומי כלות. מעבר לכביש ניצב הרויאל אלברט הול (Royal Albert Hall), מאולמות הקונצרטים היפים בעיר. כאן נערכת כל קיץ הסדרה המפורסמת של קונצרטים למוסיקה קלאסית ה–BBC Proms. גם הקונצרטים המסורתיים של מזמורים שנערכים כאן לקראת חג המולד מומלצים מאוד. בגלריית סרפנטיין הקטנה מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית, שבדרך כלל מעוררות עניין רב. בכל קיץ נוסף מוצג אדריכלי – מבנה זמני צמוד לגלריה שמקים כוכב אדריכלות עולמי שזוכה בכבוד. וכמובן, לא רחוק מכאן, ברחוב Exhibition Road, המכונה "מייל המוזיאונים", נמצאים שלושה מוזיאונים נפלאים שאין להחמיץ את הביקור בהם: מוזאון הטבע (Natural History Museum), מוזאון המדע (Science Museum) ומוזאון ויקטוריה ואלברט (Victoria & Albert Museum) לאמנות שימושית, עיצוב, צילום, ותאטרון. הכניסה לכל המוזיאונים, מלבד לתערוכות מתחלפות, ללא תשלום.

ריג'נטס פארק Regent's Park

ריג'נטס פארק נחשב בעיני רבים "היהלום שבכתר", וכמו כמה גנים אחרים בלונדון הוא הוקם כשמורת ציד בהוראת המלך הנרי השמיני. האדריכל ג'ון נאש העניק לו את המראה הנאה הנוכחי, ובתי המגורים שהוא בנה צמוד לפארק, כמו למשל ב–Cumberland Terrace, נחשבים היום לאחת הכתובות הנחשקות בעיר. יש בו יותר מתקני ספורט מבכל פארק אחר, תאטרון פתוח שפועל בערבי הקיץ, וכן כמה בתי קפה נעימים. גן החיות של העיר נמצא אף הוא בפארק. גן החיות, שנפתח ב–1828 ומעורב היום בפרויקטים רבים של שימור מיני בעלי חיים בסכנת הכחדה, היה הגן הראשון שכלל ביתן זוחלים, ביתן חרקים ואקווריום. הג'ירפות הראשונות הגיעו לגן ב–1839. לאורך הפאה הצפונית של הפארק נמשכת תעלת ריג'נט. בכמה מקומות לאורך התעלה עוגנות סירות מסורתיות צרות וארוכות שנבנו במיוחד כך שיוכלו לעבור בלוקס (Locks) – מערכת בריכות הסכרים הצפופה של התעלות המובילות לנהר. מסלול טיול נהדר מוביל לאורך תעלה זו משוק קמדן (Camden Market) לכיוון מערב עד למפגש עם תעלת פדינגטון ב"ונציה הקטנה" (Little Venice) בשכונה המקסימה מיידה וייל (Maida Vale). המרחק כארבעה קילומטרים וההליכה קלה בשביל מרוצף שצמוד לתעלה. מפרימרוז היל (Primrose Hill), הגבעה הגבוהה שמצפון לפארק, נשקף נוף מרהיב של מרכז לונדון. רחוב החנויות הקרוב Regent Park Road הוא הרחוב הראשי של שכונת המגורים היפה הסמוכה הנקראת אף היא פרימרוז היל, שכונה אהודה מאוד על סופרים, אנשי קולנוע וידוענים אחרים כמו ג'יימי אוליבר (השף העירום). הרחוב מספק חוויה מקומית חביבה של שיטוט בין המעדנייה המקומית המשובחת, הירקן, כמה בוטיקים עצמאיים, חנות ספרים טובה מאוד, וכמה בתי קפה ומסעדות. אפשר גם להצטייד בפיצה איטלקית אמיתית אצל The Lansdowne ברחוב הסמוך (Gloucester Ave. מס' 90) ולערוך פיקניק על ראש הגבעה.

המפסטד הית' Hampstead Heath

פארק המפסטד הית, בתרגום מילולי "שדות הבור של המפסטד", משתרע בין שני כפרים ציוריים שהיום הם כמובן חלק מהעיר – המפסטד והייגייט. השטח העצום של הפארק כולל את אדמותיהן של כמה אחוזות ויש בו חורשות יער, כרי דשא רחבים, גבעות וברכות טבעיות שפתוחות לרחצה בכל ימות השנה. בפארק זה נשמר "המראה הטבעי" ולא נבנו בו אנדרטאות זיכרון או במות תזמורת. יש בו שבילי הליכה מסומנים, אך כדאי להיעזר במפה של הפארק. מגבעת הפרלמנט, אתר קבוע של מפריחי עפיפונים, נשקף מראה מרהיב של העיר. אל תוותרו גם על הביקור בבית קנווד (Kenwood House), בית אחוזה מהמאה ה–17 שנמצא בשולי המפסטד הית. בחדרי הבית, שתוכנן על ידי רוברט אדם, מוצג אוסף אמנות קטן אך מופלא הכולל ציור של ורמיר, פורטרט עצמי של רמברנדט וציורים של ריינולדס, ואן דייק, האלס, גיינסבורו וטרנר. המסעדה במקום היא בשירות עצמי, התפריט אקלקטי ויש בו קרואסונים ומאפים מעולים וגם ארוחת בוקר אנגלית וארוחות צהריים חביבות, אך העיקר כאן הוא הישיבה בגינה הנהדרת ומרחבי הפארק שמסביב. בלילות הקיץ נערכים בחזית הבית קונצרטים תחת כיפת השמיים. אלפים מגיעים לכאן מצוידים בבקבוקי יין לערוך פיקניק, להשתרע על המדשאות ולהאזין למוסיקה. מידע על אירועים בפארק, מפת שבילים, סיורים מודרכים ותחבורה ציבורית באתר
cityoflondon.gov.uk/hampstead.
Spaniard Inn הוא פונדק דרכים היסטורי שנמצא מחוץ לפארק, לא רחוק מבית קנווד (Spaniard Road 020 87316571). האגדה מספרת כי דיק טרפין, שודד דרכים ידוע לשמצה במאה ה–18, נולד כאן, ודמויות כמו צ'רלס דיקנס, המשורר פרסי ביש שלי והצייר ג'ושוע ריינולדס נמנו עם לקוחותיו הקבועים של הפאב. גם היום, בתום ההליכה בשבילי הפארק, פיינט של בירה בחדריו ספוני העץ של הפונדק או בגינה הקטנה היא חוויה מהנה ביותר.
אתר היסטורי נוסף בסביבה הוא בית הקברות בהייגייט (Highgate Cemetery), שנפתח ב–1839 והיה כה פופולרי עד שהפך לאתר טיול טבע בתקופה הוויקטוריאנית. יש בו אחוזות קבר משפחתיות גדולות, קברים בסגנון מצרי ומצבות ענק של פסלי אריות, מלאכים ופיות המשקפים נאמנה את רוח התקופה. בחלק המזרחי של בית הקברות קבורים בין השאר קרל מרקס, הסופרת ג'ורג' אליוט והפיזיקאי מייקל פאראדיי. בית הקברות נמצא ברחוב Swain's Lane והוא עדיין בית קברות פעיל. מידע על שעות הביקור וסיורים באתר
www.highgate-cemetery.org.
בשכונת המפסטד, המשתרעת על גבעה רחבה הגובלת בפארק, נשמרה האווירה הכפרית ומאז התקופה הג'ורג'יאנית היא היוותה מקור משיכה לסופרים ולאמנים. המשורר ג'ון קיטס הוא אולי המפורסם מבין אלו שהתגוררו בה. ביתו ב- Keats Grove פתוח למבקרים (keatshouse.org.uk). שכונת המפסטד היא אחד ממקומות המגורים המבוקשים ביותר בלונדון והטיול ברחובותיה הוא חוויה נעימה. יש בה לא מעט מסעדות, בתי קפה, פאבים וחנויות. שתי המלצות למוסדות ותיקים בשכונה: דוכן הקרפרי Hampstead Creperie, בפינת הרחוב הראשי (Hampstead High St. 77), מגיש קרפ צרפתי משובח. הקולנוע המקומי הקטן והמשופץ Everyman Cinema מציג סרטי איכות, והבר העכשווי שפועל במקום מציע אלכוהול וטאפאס. London Walks, המעסיקה שחקנים, סופרים ועיתונאים, מקיימת סיורים קצרים בהמפסטד ובהייגייט.
(www.walks.com ,020 7624 3978). לרחוב הראשי בהמפסטד אפשר להגיע ברכבת התחתית בקו Northern Line, Edgeware branch. לפארק המפסטד הית' אפשר ללכת משם ברגל או להמשיך באוטובוס מס' 210 שעוצר סמוך לבית קנווד מגיע עד להייגייט.

איים של שלווה בלב העיר

במאות ה–17 וה–18 הפכו חלק מקרקעות האצולה שבמרכז העיר לכיכרות ירוקות עטורות דשא ועצים. הכיכר הראשונה הוקמה במאה ה–17 בקובנט גרדן (Covent Garden Piazza). אחריה, נבנתה  Russel Square, והרעיון שהצליח מאוד התפשט בכל רחבי העיר. מאז יש במרכז לונדון עשרות כיכרות ירוקות ומטופחות. רבות מהן מגודרות, וננעלות לקראת החשיכה בידי השומר, בדיוק כמו לפני 200 שנה. יפה במיוחד היא כיכר סנט ג'יימס שהוקמה ב–1670, ובגלל קרבתה לארמון סנט ג'יימס הפכה מיד לאחת הכתובות האקסקלוסיביות בעיר. כדאי להיכנס לבית מס' 14, שם נמצאת הספרייה של לונדון (London Library), ספרייה פרטית גדולה שהקים ב–1841 ההיסטוריון תומאס קרלייל.
מצפון לרחוב אוקספורד (לא רחוק מבית הכלבו המפורסם Selfridges) נמצאת כיכר מנצ'סטר (Manchester Square), בה ניצב ביתו של הדוכס מהרטפורד, שבשנת 1897 תרם לאומה את ביתו ואת אוסף האמנות שצברו ארבעה דורות של המשפחה. המוזאון נקרא אוסף ואלאס (Wallace Collection) על שמו של ריצ'ארד ואלאס, בנו של הדוכס הרביעי, שהיה אחראי לרבות מהרכישות. יש בו יצירות של טיציאן, רמברנדט, האלס, ריינולדס וגיינסבורו, אמנות שימושית וכלי נשק. במסעדת המוזאון האלגנטית תמצאו תפריט בראסרי צרפתי, והמחירים בהתאם. אפשר גם להסתפק בתה של אחר הצהריים בתפאורה המרהיבה של הבית, שכיית חמדה שנבנתה בסוף המאה ה–18. המוזאון פחות מוכר ממוזיאונים אחרים בעיר ולכן בדרך כלל פחות צפוף כאן. הכניסה, פרט לתערוכות מיוחדות, ללא תשלום. wallacecollection.org.

Continue reading

לונדון: על בימות העיר

אם אתם אוהבי תאטרון אמיתיים, זה הזמן להיפרד מברודווי. היעד האולטימטיבי לחופשת תאטרון אמיתית הוא לונדון. מחזה של שייקספיר, תאטרון פרינג', מחזות מוסיקליים או הפקה ניסיונית. תאטרון מלוא החופן כפי שרק לונדון יכולה להציע

לונדון היא מעצמת תאטרון. בכל ערב מועלות בעיר בין 150 ל–200 הצגות תאטרון. אפשר למשל להסתפק בשייקספיר, באחת הגרסאות המסורתיות או בחידוש עכשווי של תאטרון ה–Royal Shakespeare Company. תאטרון הבית של הרויאל שייקספיר קומפני נמצא בסטרטפורד, אולם הלהקה מעלה הפקות גם בתאטראות לונדון (www.rsc.org.uk) בתי התאטרון המפוארים בווסט אנד לאורך שדרות שאפטסברי (Shaftsbury Avenue) והיימרקט (Haymarket) יכולים לפתות אתכם עם מחזה של טום סטופארד, אלן אייקבורן או דיוויד הר, להיט מוסיקלי של אנדרו לויד וובר, או עם ההצלחה הנמשכת ברציפות כבר כמעט שישים שנה – מלכודת העכברים (The Mousetrap) של אגאתה כריסטי בתאטרון סנט מרטינס (St. Martins). בלונדון יש גם שורה ארוכה של הפקות פרינג'.
פעילות התאטרון בלונדון מתרכזת בשני אזורים עיקריים: הווסט אנד והגדה הדרומית, אם כי מזה שנים רבות פועלים גם תאטראות מקומיים מעניינים, הממוקמים בשכונות רחוקות יותר מהמרכז.

וסט אנד

קבוצת התאטראות המכונה וסט אנד היא תאטרון מסחרי המעלה בדרך כלל הפקות גדולות עם השקעה ניכרת בתפאורה, תלבושות ולהקת שחקנים גדולה. חלק מההפקות בווסט אנד רצות לאורך שנים, כמו המחזות המוסיקליים "עלובי החיים" או "פנטום האופרה". בסך הכל המגוון המוצע בתאטרון המסחרי הוא עצום. במרבית התאטראות בווסט אנד לא מתקיימות הצגות ביום ראשון.
כן קיימת קבוצת תאטראות עצמאיים ואיכותיים המכונה Off West End, למרות שרובם נמצאים בלב הווסט אנד. הם מחזיקים בדרך כלל צוות קבוע של מנהל אמנותי, במאים ושחקנים ודוגלים במדיניות אמנותית איכותית. ההפקות המועלות בהם טובות מאוד וכל בחירה שלכם תבטיח ערב מעניין. המפורסם בקבוצה זו הוא תאטרון רויאל קורט (Royal Court Theatre), הנמצא ב–Sloane Square בצ'לסי, ומעלה מחזות מקוריים וחדשניים. התאטרון בהחלט מגויס לטובת הפוליטיקה ועוסק בבעיות חברתיות ופוליטיות עכשוויות. (www.royalcourttheatre.com).
ה–Donmar Warehouse הפך בשנים האחרונות למעצמת תאטרון. משכנו הקטן בקובנט גרדן, ובו כ–250 מקומות ישיבה בלבד, הוא רק בסיס ומקפצה להפקות דגל בווסט אנד, שרבות מהן, כמו "המלט" בכיכובו של ג'וד לאו, עוברות על גלי התהילה ישירות לברודווי. סם מנדז, שהיה המנהל האמנותי של התאטרון, הצליח למשוך כוכבי ענק להופיע על הבמה המיניאטורית – גווינת פלטרו, ניקול קידמן והלן מירן הן שלוש מאלה שזכו בכבוד, ולאחר שהיו לו שורה של הפקות מוצלחות מאוד, גדולי הבמאים מבקשים לביים בו. תאטרון Wyndham's בווסט אנד הוא מעין שלוחה של הדונמאר ומועלים בו הפקות בבימויו של מייקל גרדאג' (Michael Gradage), ובהשתתפות כוכבי על כמו ג'ודי דנץ ודרק ג'קובי. מחירי הכרטיסים בדונמאר אינם יקרים באופן יחסי (32.5-10 ליש"ט), אך בגלל הביקוש כדאי להזמין הרבה זמן מראש. (0844 871 7624  www.donmarwarehouse.com). בכל יום נשמרים עשרה כרטיסים להצגה באותו ערב והם נמכרים בקופת התאטרון ברחוב Earlham מס' 41 החל בשעה 10:30 בבוקר. כל הקודם זוכה. המכירה מוגבלת לשני כרטיסים לאדם והתשלום בכרטיס אשראי בלבד.
תאטרוןRiverside Studios  פועל בחלל סטודיו גמיש המאפשר הצבה שונה של הבמה ומושבי הצופים בכל הפקה. המיקום של התאטרון על גדת התמזה יפה במיוחד, וכדאי להרחיק ולהגיע אליו למערב העיר (לא רחוק מתחנת הרכבת התחתית המרסמית), מכיוון שהוא מעלה הפקות מקומיות ובין–לאומיות מעולות.
www.riversidestudios.co.uk
020 8237 1111.

הגדה הדרומית

תאטרון הגלוב (Globe) האליזבתני מזמן חוויה תיאטראלית מהנה מאוד, לא רק לחובבי שייקספיר המושבעים. החלל הפתוח של התאטרון משרה אווירה מיוחדת, הקהל יושב על ספסלי עץ בשלוש גלריות מעל הבמה, וחלק מהצופים (פשוטי העם שמשלמים 5 ליש"ט לכרטיס) עומדים תחת כיפת השמיים קרוב מאוד לבמה. ההפקות נאמנות לדרך בה הציגו מחזות בתקופתו של שייקספיר, התלבושות מוקפדות והשחקנים הם גברים בלבד, (www.shakespeares-globe.org, 020-74019919).
התאטרון הלאומי (National Theatre) בגדה הדרומית של התמזה הוא תאטרון רפרטוארי. מעצם היותו תאטרון לאומי הנהנה ממימון (חלקי) ציבורי מתאפשרת העלאת מגוון הפקות מעולות של מחזות קלאסיים, מחזות זמר, וגם מחזות חדשים והפקות ניסיוניות. אם בחרתם לצפות בהצגה ב"נשיונל", כפי שהמקומיים מכנים אותו, הקדימו להגיע למתחם התאטרון. באולמות המבואה יש בית קפה נעים ובכל ערב לפני ההצגות נערכים במקום מופעים מצוינים של מוסיקת גאז' ומוסיקה קאמרית.
(www.nationaltheatre.org.uk 020-74523000, קופת התאטרון פתוחה בימים שני עד שבת בשעות 20:00-9:30)
השחקן האמריקני קווין ספייסי הוא המנהל האמנותי של האולד ויק. התאטרון הוויקטוריאני האגדי. תחילת כהונתו של ספייסי, שאף נוטל חלק פעיל כשחקן בחלק מההפקות, לוותה בביקורת של "קנאי התאטרון האנגלי", אך נראה שעם ההצלחה בכמה הפקות כמו "אגדת חורף" של שייקספיר, העיבוד של טום סטופארד למחזה "גן הדובדבנים" של צ'כוב והשיפור במצב הכספי של התאטרון, האולד ויק חוזר לימי הזוהר שלו (www.oldvictheatre.com).

תאטראות אחרים

התאטרון במרכז ברביקן (Barbican Theatre) נפתח בסיטי בראשית שנות השמונים. גילו ניכר בעיצוב הפנים המיושן, אבל ההחלטות האמנותיות של מנהליו הפכו אותו לאחד ממרכזי התרבות המעניינים והחשובים בלונדון. מספטמבר ועד דצמבר נמשכת בברביקן עונת ה–Bite, שהוא פסטיבל של תאטרון בין–לאומי שבמסגרתו מועלות כל שנה הפקות רב תחומיות חדשניות ואיכותיות. (Barbican Centre, Silk Street, www.barbican.org.uk).
מייקל אטנבורו (Michael Attenborough), הבמאי הנודע, בן למשפחת אצולת התאטרון והמנהל האמנותי של תאטרון האלמיידה (Almeida) מאז 2002, מצליח להביא אליו כוכבים הוליוודיים ובמאים ידועי שם שמעלים הפקות נועזות. התאטרון המחודש והמטופח נמצא בשכונת איסלינגטון (Islington) בצפון לונדון והוא מזמן חוויה מקומית משהו. אולם התאטרון אינטימי, יש בו 325 מושבים, הבמה פתוחה, יש חנייה בסביבה, מחירי הכרטיסים כמחצית מאשר בווסט אנד והקהל צפון לונדוני. האלמיידה מעלה שש הפקות בשנה ובקיץ מקיים במשך ארבעה שבועות פסטיבל מוסיקה ותאטרון עכשווי. (www.almeida.co.uk).
תאטרון (BAC (Battersea Arts Centre בדרום מערב לונדון הוא למעשה מכלול של מספר אולמות קטנים בבניין שהיה פעם בית העירייה המקומית, ומועלות בו הפקות איכותיות של סטודנטים, במאים ומחזאים צעירים (www.bac.org.uk).
ולבסוף, הצפייה במחזה של שייקספיר, בקומדיה או במחזמר קלאסי בתאטרון הפתוח בפארק ריג'נט היא חוויה תיאטרלית מענגת ביותר. העונה בתאטרון הפתוח (Open Air Theatre) נמשכת מיוני ועד ספטמבר. למרות האווירה הבלתי רשמית זהו לא תאטרון חובבים וההפקות הן ברמה גבוהה. בכל עונה מועלית גם הצגת ילדים. מתחם התאטרון נפתח כשעה וחצי לפני הצגת הערב ובהחלט כדאי להקדים.  (www.openairtheatre.org).

פרינג'

תאטרון שוליים המכונה פרינג' הוא יותר אופי של ארגון העשייה התיאטרלית מאשר סיווג אמנותי. בלונדון מועלית כל ערב שורה ארוכה של הפקות פרינג', באתרים מרתקים כשלעצמם. בפאבים כמו The King's Head בשכונת איסלינגטון (115 Upper St. Islington N1, www.kingsheadtheatre.org)
או במבנים תעשייתיים נטושים בעיקר במזרח לונדון. מדובר לרוב בהפקות סטודנטים או בקבוצות שחקנים. לעתים ניתן לראות הצגה מעניינת במיוחד, ומכיוון שמחירי הכרטיסים להצגות הפרינג' אינם גבוהים, כדאי פשוט לנסות את מזלכם.
קבוצת התאטרון שאנט (Shunt) יוצרת באולמות מתחת לקשתות של תחנת הרכבת לונדון ברידג' אירועים באווירת קרקס קברטי פרוע. הכניסה דרך תחנת הרכבת התחתית, צמוד למוזאון העינויים של ימי הביניים London Dungeon. המקום הוא מועדון חברים, אלא שתמורת 5 ליש"ט אפשר להיות חבר לערב אחד. (www.shunt.co.uk).
גם ב–Menier Chocolate Factory, בית חרושת ויקטוריאני לשוקולד שהוסב לבר, מסעדה ואולם תאטרון בן 150 מקומות, מתקיימות בדרך כלל הפקות תאטרון מעניינות (53 Southwark St. SE1, www.menierchocolatefactory.com). וגם הנסיעה לתאטרון Arcola Theatre שנמצא בדלסטון, שכונת מהגרים טורקית מצפון לשורדיץ', בדרך כלל משתלמת. תאטרון זה הוקם בשנת 2000 על ידי מהמט ארגן (Mehmet Ergen), המנהל האמנותי של התאטרון, במאי טורקי צעיר ושאפתן. התאטרון עוסק בעיקר בנושאים פוליטיים וחברתיים
(27 Arcola Street,  www.arcolatheatre.com). בימי שלישי מופעל נוהל "שלם כפי יכולתך", מה שהופך את התאטרון לפופולרי במיוחד, וכדי להשיג כרטיס יש להגיע מוקדם, לקראת שבע בערב.

לאן ללכת והיכן לקנות

מידע על ההצגות בעיר אפשר למצוא במגזין השבועי Time Out. כדאי גם לבדוק את ההמלצות במוסף התרבות ביום שבת של העיתון The Independent. מחירי הכרטיסים בווסט אנד גבוהים ויכולים להגיע בקלות ל–60 ליש"ט לכרטיס. סוכנויות הכרטיסים גובות בדרך כלל עמלות גבוהות ולכן כדאי לקנות כרטיסים ישירות בתאטרון. בתאטראות רבים, כ–45 דקות לפני תחילת ההצגה, נמכרים הכרטיסים שנותרו במחירים מוזלים. לסוכנות הרשמית היחידה למכירת כרטיסי תאטרון בחצי מחיר לתאטראות בווסט אנד לאותו ערב (Society of London Theatre) יש שני דוכנים הנקראים TKTS. דוכן אחד נמצא בפינה הדרום מערבית ב–Leicester Square בביתן חד קומתי לבן עליו מתנוסס שעון, והשני במרכז הקניות Brent Cross בצפון העיר. הכרטיסים נמכרים לפי השיטה של כל הקודם זוכה. מידע על ההצגות אליהן ניתן להשיג כרטיסים בחצי מחיר באתר www.tkts.co.uk. הדוכן ב–Leicester Square פתוח כל יום בין השעות 19:00-10:00 וביום ראשון בשעות 15:00-12:00. מחירי הכרטיסים לתאטראות הציבוריים – התאטרון הלאומי והברביקן זולים הרבה יותר. גם בתאטרון הלאומי נמכרים כרטיסים מוזלים וכרטיסים של הרגע האחרון ב–10 ליש"ט. ב–Royal Court Theatre מחירי הכרטיסים ביום שני – 10 ליש"ט.

סיור במוזיאונים

מוזאון תאטרון הגלוב מוקדש לתאטרון בתקופתו של שייקספיר. המוזאון פתוח כל יום בין השעות 17:00-9:00, הכניסה בתשלום. www.shakespeares-globe.org.
מוזאון התאטרון, המוקדש לתולדות התאטרון ואמנויות הבמה באנגליה נמצא במוזאון ויקטוריה ואלברט. במקום תלבושות, תפאורה, כתבי יד של מחזות ועוד. המוזאון פתוח בימי שלישי עד ראשון בשעות 17:45-10:00. הכניסה ללא תשלום (SW7 Cromwell Road Victoria and Albert Museum, www.vam.ac.uk). בתאטרון הלאומי נערכים סיורים הכוללים ביקור בבמות השונות ובסדנאות בהן יוצרים את התפאורה, האביזרים והתלבושות. משך הסיורים (בתשלום) כשעה ורבע והם נערכים בכל ימות השבוע (National Theatre, South Bank). מספר המשתתפים מוגבל ויש להזמין מקום בטלפון 020 7452 3400 או באתר www.nationaltheatre.org.uk.

Continue reading

היה היה

43 לספירה. הרומאים פולשים לאיים הבריטיים ומקימים את לונדוניום.
410. הרומאים עוזבים את האיים הבריטיים ואת מקומם תופסים הסקסונים. לונדוניום ננטשת.
604. המלך אלברט הסקסוני מתנצר ובונה את קתדרלת סנט פול.
886. המלך אלפרד מווסקס משתלט על לונדון לאחר שנים רבות של כיבושים חוזרים ונשנים בידי הוויקינגים.
1042. אדוארד המאמין בונה קתדרלה וארמון בשם וסטמינסטר במעלה הנהר. לונדון מתפתחת עתה בשני צירים: הסיטי במזרח ווסטמינסטר במערב.
1191. הנרי פיצאלוין נבחר לכהן כראש העיר הראשון של לונדון. בשנת 1215 הוא חתם על "מגנה קרטה" – המסמך המגדיר את חלוקת השלטון בממלכה בתמורה להכרתו של המלך באוטונומיה המנהלית של העיר.
1240. מושב הפרלמנט הראשון בווסטמינסטר.
1290. יהודי לונדון מגורשים מהעיר. הם שבו אליה שנית בשנת 1656.
1381. מרידות האיכרים בראשות ואט טיילור וג'ק סטרו. רבבות הגיעו מקנט ומאסקס, פלשו ללונדון ובזזו את העיר. במהלך המהומות נרצח הארכיבישוף מקנטרברי. המרד דוכא אך האיכרים השתחררו מעול המסים הכבדים.
1512. הנרי השמיני פוקד על בניית המספנות המלכותיות בוולוויץ'. שנה אחר כך נפתחו מספנות גם בדפטפורד. הצי הבריטי מתחיל לשלוט בימים.
1566. הסוחר והשגריר תומאס גרשם חונך את הבורסה המלכותית לסחורות.
1642. מלחמת אזרחים שבמהלכה משתלטים הפוריטנים בראשות קרומוול על השלטון. הם הוציאו להורג בשנת 1649 את המלך צ'רלס הראשון.
1666. השריפה הגדולה מכלה חלקים גדולים מן העיר. לונדון מתאוששת מיד ומתחילה בבינוי נמרץ.
1766. לונדון פורצת את חומותיה. הגידול באוכלוסייה גורם להתרחבות העיר.
1826. נחנך קו התחבורה הציבורית הראשון, הפועל באמצעות כרכרות. הקו הוביל מהסיטי לפדינגטון. בשנת 1836 נחנך קו הרכבת הראשון מגריניץ' לגשר לונדון.
1837. בית הפרלמנט נבנה מחדש לאחר שעלה באש.
1863. נחנך קו רכבת תחתית הראשון בעולם.
1868. ההוצאה להורג הפומבית האחרונה מתבצעת בכלא ניוגייט.
1887. ג'ק המרטש רוצח פרוצות באיסט אנד. תושבי לונדון חיים בתחושה של חרדה.
1888. קמה מועצת העיר לונדון. שנתיים אחר כך יזמה המועצה פרויקט שיכון למעוטי יכולת בשורדיץ'.
1901. מותה של המלכה ויקטוריה מסמל את סיומה של תקופת שגשוג ופריחה.
1915. ספינת האוויר "הצפלין" מפציצה את לונדון במהלך מלחמת העולם הראשונה.
1940. הפצצות גרמניה הנאצית מחריבות חלקים ניכרים מלונדון
1953. הכתרת המלכה אליזבת השנייה.
2000. תחיית הגדה הדרומית של התמזה. לאורכה נפתחים גלריית טייט מודרן והגלגל הענק.
2008. בוריס ג'ונסון השמרני אך הססגוני מתמנה לראש העיר לאחר שהביס את ראש העיר המכהן זה שמונה שנים, קן ליווינגסטון.
2012. לונדון מארחת את משחקי האולימפיאדה ה־30.

Continue reading

לונדון: 12 הגדולים

01 קתדרלת סנט פול (St Paul's Cathedral)

יצירת המופת של האדריכל כריסטופר רן שנבנתה אחרי השריפה הגדולה שהחריבה את הסיטי ב–1666. זוהי הכנסייה האהובה ביותר על תושבי לונדון וסמלה של העיר. כיפתה העצומה שלטה במשך מאות שנים על קו הרקיע של לונדון. אל תוותרו על הטיפוס בן 530 המדרגות לראש הקתדרלה כדי ליהנות ממבט מקרוב בכיפה הפנימית ומהנוף האורבני המופלא הנשקף ממנה.

london12-2

02 כיכר טרפלגר (Trafalgar Square)

המרכז של לונדון, מקום התכנסות להפגנות וחגיגות וכיכר מונומנטלית מרשימה ביופייה. הכיכר נבנתה בשנות השלושים של המאה ה–19 על ידי האדריכל ג'ון נאש, ובמרכזה ניצב פסלו של אדמירל נלסון, מגיבורי האומה הנערצים ביותר, על עמוד שגובהו 53 מטרים. בפאה הצפונית שלה שוכן הבניין המהודר של הגלריה הלאומית ובה יצירות מופת של גדולי הציירים באירופה, מהרנסנס המוקדם ועד המאה ה–19.

london12-3

03 כנסיית וסטמינסטר (Westminster Abbey)

כנסיית ההכתרה של מלכי אנגליה, ומקום קבורתם של מלכים, מנהיגים, מצביאים ואנשי רוח. כאן נמצא ה–Chapter House, האולם שבו התכנסה המועצה של מלכי אנגליה מהמחצית השנייה של המאה ה–13 ועד אמצע המאה ה–16, ומוזאון ובו אוסף אקלקטי של חפצים כמו מסכת המוות של צ'רלס השני ובגדיו של אדמירל נלסון. אל תחמיצו את מראה חלון הרוזטה העצום מעל הכניסה הצפונית ואת מראה האולם המרכזי ממערב.

london12-4

04 המוזאון הבריטי (The British Museum)

החצר הפנימית המקורה בגג זכוכית עצום הנישא מעל חדר הקריאה העגול, אחד מהפרויקטים לכבוד המילניום של אדריכל העל נורמן פוסטר, הפיחה רוח חדשה במוזאון הציבורי הוותיק בעולם. אוצרות התרבות והארכיאולוגיה שהובאו לבריטניה בימי הזוהר של האימפריה מוצגים באולמות העצומים והמוארים של המוזאון. וכמו במרבית המוזאונים הנפלאים של העיר, הכניסה בחינם.

london12-5

05 מצודת לונדון (Tower of London)

מצודת לונדון היא טירה יפהפייה מימי הביניים שבנה ויליאם הכובש, בעלת היסטוריה עקובה מדם מתנגדי מלכים שונים. זהו המקום שבו נשמרים תכשיטי הכתר והשריונות המלכותיים. ארבעים חיילים ותיקים בלבוש מסורתי המכונים Beefeaters מטפלים בלהקת עורבים, הקמע של המצודה, ושומרים על אוצרותיה.

london12-6

06 טייט מודרן (Tate Modern)

המוזאון לאמנות מודרנית, הנמצא בתחנת כוח שנבנתה בשנות השלושים, הוא אחד ממרכזי התרבות המדוברים ביותר בעיר. מיצג האמנות המתחלף באולם הטורבינות העצום הוא בדרך כלל שיחת היום בסצנת האמנות העכשווית, והביקור במוזאון בערבי שישי ושבת הוא גם אירוע חברתי. אל תחמיצו את התצפית מהמרפסת הפתוחה או מהמסעדה שבקומה השביעית אל הנהר ואל גורדי השחקים האולטרה מודרניים המזדקרים מעל הבניינים ההיסטוריים בסיטי. בחנות המוזאון מבחר מצוין של ספרי אמנות ואביזרים מעוצבים.

london12-7

07 המפטון קורט (Hampton Court)

כשמתעייפים משאון העיר הגדולה, אין כמו לשוט במעלה הנהר אל ארמונו האהוב של המלך הנרי השמיני. טיילו בנחת בין אולמות הפאר, דירות השרד המלכותיות, חדרי השינה הרשמיים, מטבחי הענק, הגנים הנרחבים המשתרעים עד לגדות התמזה והמבוך הציורי. לסיום שימו פניכם לכפר ריצ'מונד, שם תוכלו לשוטט בסמטאות ולבקר בחנויות, ולאכול ארוחה טובה באחד מן הפאבים המקומיים.

london12-8

08 הפארקים של לונדון (London's Parks)

בסנט ג'יימס תצפיות קסומות אל כמה מאתריה המונומנטליים של העיר, בגרין פארק שבילים מלכותיים מהודרים מוליכים אל הארמון, במרחבים הגדולים של הייד פארק תפגשו את כל העיר, ובריג'נט פארק נמצאים התאטרון הפתוח וגן החיות הנהדר של לונדון.

london12-9

09 אוטובוס קומתיים (London Bus)

בוריס ג'ונסון, ראש העיר, הבטיח להחזיר לרחובות לונדון את ה–Routemaster, אוטובוס הקומתיים ההיסטורי עם הרציף הפתוח מאחור וכרטיסן המפלס דרכו בין הנוסעים המדלגים מהרציף האחורי תוך כדי נסיעה. ועד שיחזיר אותם לרחובות הפקוקים של העיר, פועלים הדינוזאורים הישנים הללו בשני הקווים ההיסטוריים 9 ו–15, מכיכר טרפלגר לכנסיית סנט פול. בקו 12 פועל אוטובוס קומתיים מודרני והוא נוסע ממארבל ארץ' דרך רחוב אוקספורד, כיכר פיקדילי, הפרלמנט וגשר וסטמינסטר.

london12-10

10 פיינט של בירה (A Pint Of Beer)

בשש אחר הצהריים צאו ללגום בירה ולפגוש את המקומיים שמגיעים אל הפאב בסוף יום העבודה. בין בנייני המשרדים העצומים בסיטי או בווסטמינסטר, וגם בכל שכונה בעיר, הפאב האנגלי הוא המוסד החברתי המסורתי שממשיך להיות מקום מפגש חי ותוסס.

london12-11

11 סנט ג'יימס ומייפייר (St. James's and Mayfair)

גם אם אינכם בעלי כיסים עמוקים במיוחד, אל תוותרו על הביקור בשכונות שהן מעוז האריסטוקרטיה בלונדון. במייפייר נמצאים רבים ממלונות הפאר של העיר ובתי המגורים הג'ורג'יאניים האלגנטיים ביותר בלונדון. בסנט ג'יימס תמצאו חנויות המשרתות את האריסטוקרטיה המקומית, את המלכה ואת נסיך הכתר המתגוררים בשכונה: חולצות וחליפות לפי מידה, סוודרים מצמר קשמיר, מטריות עם ידיות מגולפות ברחוב Jermyn ומועדוני ג'נטלמנים אקסקלוסיביים ב–Pall Mall.

london12-12

12 נהר התמזה (River Thames)

טיילו לאורך הגדה הדרומית של הנהר, מגשר וסטמינסטר מול בתי הפרלמנט והביג בן ועד לגשר מצודת לונדון. בסופי שבוע שטופי שמש מתקיים כאן הפנינג אורבני עליז של שוקי ספרים, ואמנות ומופעי רחוב. אפשר גם לצפות בנהר מהגדה הצפונית, מבית הקפה השלו בבית סומרסט ובאותה הזדמנות לבקר בגלריות האמנות שבו, ולרוץ בין "המזרקות המרקדות" בחצר הפנימית הנהדרת, שהופכת בחורף לזירת החלקה על הקרח.

Continue reading

לונדון: מידע למטייל

מתי לנסוע

לונדון תמיד מלאה בתיירים. החודשים העמוסים בשנה הם החל מהמחצית השנייה של אפריל, כאשר מתחיל להתחמם, ועד לסוף אוקטובר. גם בתקופה שסביב חג המולד העיר מלאה במבקרים. כמו במרבית המקומות בעולם, הזמן הטוב ביותר לראות את העיר הוא האביב והסתיו. במרס הטמפרטורה הממוצעת נעה סביב 10 מעלות, באפריל ובמאי הטמפרטורה במשך היום כבר נעה סביב 15 מעלות. כך גם בספטמבר ובאוקטובר. ביולי ובאוגוסט, למרות שהטמפרטורה הממוצעת במשך היום היא 22 מעלות, ישנן לעתים מכות חום המעלות את הטמפרטורות לגבהים שלא מוכרים באירופה. מכות חום אלה מהוות פגיעה קשה בלונדון, כי המיזוג עדיין לא רווח בבירת אנגליה.
וכמה מילים על הגשם: הזרזיף הלונדוני המכונה "דריזל", הוא מכה אמיתית. החורף בדרך כלל גשום ואפור, האביב נותן תקווה של פריחה, הקיץ יכול להיות חם ויבש או מלווה בדריזל אין סופי, והסתיו קריר. בקיצור, אי אפשר לדעת מראש וצריך לבוא מוכנים להכל. ארזו שכבות ביגוד, קחו מטרייה, והשאירו את תחזיות מזג האוויר לאופטימיים.

מתי לא לנסוע

בשבועות שבהם חלות חופשות מחצית הטרימסטר (Half Term) בבתי הספר בלונדון – במחצית השנייה של אוקטובר, באמצע פברואר ובמחצית השנייה של מאי (התאריכים בהתאמה: 29.10.12-2.11.12, 18.2.13-22.2.13, 27.5.13-31.5.13) כמובן, גם בשבוע הראשון של אוגוסט – שיא עונת התיירות, ובשבוע שלפני חג המולד.

הגעה

חמישה שדות תעופה משרתים את לונדון, ארבעה מחוץ לעיר (Heathrow, Gatwick, Luton, Stansted), ועוד אחד בתוך העיר (London City Airport). הית'רו, 32 קילומטרים ממערב ללונדון, הוא הקרוב ביותר לעיר, עם חיבור ישיר ברכבת התחתית ללונדון. לוטון, 56 קילומטרים מלונדון, משרת הרבה מאוד טיסות מהארץ. אפשר להגיע עם שאטל אל תחנת הרכבת של שדה התעופה ומשם ברכבת לתחנת סנט. פנקריאס ולתחנות אחרות בלונדון. גאטוויק נמצא 45 קילומטרים מדרום ללונדון. רכבות בתדירות של 15 דקות מחברות בינו לבין תחנת ויקטוריה שבלונדון (בין השעות 1:30 ל–4:30 לפנות בוקר הרכבת איננה פעילה). אין כמעט טיסות מישראל לגטוויק. לונדון סיטי, המחובר לעיר ברכבת עלית, משרת בעיקר טיסות קצרות מאירופה.
אפשר להגיע אל העיר מכל שדות התעופה באמצעות שירות אוטובוסים או מוניות, אך הדרך הנוחה והזולה ביותר היא בעזרת הרכבות.
דרך נוספת להגיע ללונדון היא באמצעות היורוסטאר – הרכבת האירופית המהירה המחברת בין לונדון לבריסל ולפריז. היא מגיעה ויוצאת בתחנת סנט פנקריאס במרכז לונדון.

עלויות

לונדון היא עיר יקרה. חדר זוגי כולל ארוחת בוקר במלון ברמת תיירות בינונית ומטה יעלה לא פחות ממאה פאונד. בלונדון אלפי מסעדות והמחירים לארוחה נעים מעשרה פאונד או מעט פחות מכך לאדם, ועד לשמיים. ארוחות ערב במסעדה נאה תעלה בממוצע כ–20-15 פאונד לאדם. לחלק גדול מהמוזאונים בלונדון הכניסה חופשית, אבל במקומות שכן גובים כסף – קחו בחשבון כארבעה פאונד ויותר דמי כניסה. כרטיס להצגת תאטרון יעלה כ–25 פאונד.

תחבורה

בלונדון הולכים ברגל ונוסעים ברכבת התחתית. על מנת לחסוך בהוצאות על הרכבת התחתית, מומלץ לרכוש את האויסטר קרד (Oyster Card) בשלושה פאונד, שמאפשר להשתמש בה במחיר נמוך יותר מהמחיר הרגיל. אפשר למלא את הכרטיס כל פעם מחדש ובסוף הביקור לקבל חזרה את הסכום שעוד לא השתמשתם בו. אפשרות אחרת, פחות מומלצת, היא לרכוש כרטיס Travelcard Pass שמאפשר נסיעה בלתי מוגבלת בתחתית, באוטובוס וברכבת בלונדון (5.10 פאונד ליום, ללא שעות השיא). בכרטיס היומי יש אפשרויות רבות שאפשר לבחור בהן. שעות השיא הן עד ל–09:30 בימות השבוע.

חשמל

זרם החשמל בלונדון הוא 230-220 וולט, בדומה לארץ, אבל התקע שונה לחלוטין.
זה תקע עם שלושה פינים רחבים. בקיצור, אל תיסעו בלי מתאם.

Continue reading