תגית: אדינבורו

אדינבורו: הדור שירד מהפסים

הספר והסרט "טריינספוטינג" שיצאו בשנות התשעים הציגו לעולם תמונת מצב ישירה וכואבת של החיים בלית עשור קודם לכן. הייתה זו יצירה שהצליחה לתפוס בצורה מושלמת כמעט את ההוויה הקשה ששררה באזור, ובמרחק השנים, הפכה לאחת מאבני תרבות הפופ של ימינו

סביב כל מרכז עיר נאספים השוליים – פרברים עניים, שכר דירה זול ורמת חיים נמוכה. בעוד שבמרכז העיר גרים בעלי האמצעים, אלה שהשתלבו בחברה, השוליים מביאים אליהם טיפוסים אחרים, שחותמת ה"נורמליות" לא בהכרח הוטבעה על מצחם. ביניהם גם אמנים, מוסיקאים וסופרים המתקשים לשלם את המחיר הגבוה של חיים במרכז, ופונים אל אותם שוליים מפוקפקים. דווקא ברחובות המוזנחים, שמלאים בריח הרקוב של הניוון האורבני, אותם האנשים שמחפשים ליצור דבר מה חדש מוצאים את השראתם.
כמו לכל עיר אחרת, גם לאדינבורו הייתה שכונה מוזנחת שכזאת. לית, שבמשך שנים כה רבות הייתה עיר נפרדת מאדינבורו, הפכה במאה העשרים לשוליה המחוספסים. אלא שלא כבערים אחרות, לית עלתה לכותרות וחוללה סערה ציבורית שהרחיקה הרבה מעבר לגבולות הממלכה המאוחדת. היה זה בשנת 1993, כשהספר "טריינספוטינג" יצא לאור. אירווין ולש, סופר צעיר שנולד וגדל בלית, כתב על החיים בשכונה בשנות השמונים, תקופה שבה הגיע מצבה של לית לתחתית. לית, שבמשך שנים רבות הייתה עיר נמל פעלתנית, הפכה במאה העשרים לפרבר המוזנח של אדינבורו. אט אט החל הנמל לאבד את הרלוונטיות שלו, עד שנסגר סופית בשנת 1983. מאות נותרו ללא פרנסה. לית נכנסה למעגל של אבטלה ועוני, ועד מהרה הצטרפו גם הפשע והסמים.
התרבות שהתפתחה באותה סביבה קשת יום העמידה במרכז את תחושת הניכור מהמרכז, מהעיר הגדולה. לצד האבטלה המסיבית, הוצפו רחובות לית בהרואין, שהיה לשחקן ראשי בחיי התושבים, בעיקר הצעירים שבהם. הספר שכתב ולש תיאר תופעה, שהייתה נחלתן של חברות וערים רבות באותן שנים. אדינבורו הייתה מהמובילות שבהן, אך לא היחידה, דבר שהביא לתחושת הזדהות גדולה של קוראים רבים ברחבי העולם. הרומן מתמקד בחייה של חבורת צעירים מקומית, שחבריה מכורים להרואין. האבטלה הכבדה והאווירה המשתקת ששוררת בשכונה מרוקנים מהדור הצעיר כל ניסיון להישגיות או הצלחה. כדי להתמודד עם העוני ועם תחושת ה"אין מוצא", הם פונים לסמים. ולש חילק את הספר לפרקים, וכל פרק נכתב מנקודת הראות של אחד מבני החבורה. כל אחד מהם הוא אישיות עצמאית, אך גם מהווה מעין אבטיפוס לדמויות שהרכיבו את תת התרבות של התקופה.
בצורה כנה וריאליסטית לחלוטין הצליח ולש לתאר את אותו מעגל שצעירי לית המובטלים נקלעו אליו ורבים מהם לא הצליחו להתנתק ממנו. הרואין היה הסם שאפשר את ההתנתקות הטובה ביותר מהעולם ומהדיכאון שהוא מביא. את ההתמכרות, שמחירה היה יקר עבור אותם צעירים, הם תחזקו על ידי גניבות קטנות ורמאויות. הייתה זו ההצצה הראשונה שניתנה לעולם אל חייו של דור כואב ומוזנח, שחי את חייו ממנה אחת למנה הבאה, שבחר לא לבחור בחיים.
אחד הציטוטים הידועים ביותר מהספר טריינספוטינג, בו נפתח גם הסרט שנעשה בעקבותיו, מתאר את תפיסת החיים הזאת בצורה הישירה ביותר. גיבור הסיפור פותח במילים: "בחר בחיים. בחר עבודה. בחר קריירה. בחר משפחה. בחר טלוויזיה גדולה, בחר מכונת כביסה, מכוניות.." וכך הוא ממשיך עוד ועוד, כשהוא מפרט את כל מרכיבי החיים הנורמליים הידועים לכולנו, את הטכנולוגיה שמלווה אותנו ואת הצריכה האינסופית של החברה המודרנית. הוא מסיים בדברים: "בחר את עתידך. בחר בחיים… אבל למה שארצה לעשות דבר כזה? אני בוחר לא לבחור בחיים: אני בוחר משהו אחר. והסיבות? אין שום סיבות. מי צריך סיבות כשיש הרואין?"
שלוש שנים לאחר צאת הספר פנה הבמאי דני בויל לאירווין ולש כדי ליצור לספר גרסה קולנועית. הסרט הוצג לראשונה בפסטיבל קאן בשנת 1996. אף על פי שלא היה חלק מהתחרות הוא הפך ללהיט של הפסטיבל ולנושא השיחה העיקרי. הסרט זכה להצלחה עצומה ברחבי בריטניה, והספיק להכניס 18 מיליון דולר בטרם הגיע לאמריקה. לאחר שיצא מגבולות הממלכה המאוחדת הכניס כ־72 מיליון דולר, והיה באותה שעה הסרט הרביעי המצליח ביותר שבריטניה הביאה לעולם. אמנם הסרט עורר לא מעט ביקורת, בעיקר מצד כוחות שמרניים באנגליה, שלא רצו להתייחס לתופעה ולהעניק לה מימד מציאותי, אך הרוב הגדול של הצופים הגיבו ברגש רב. מבקרי הקולנוע בבריטניה, רובם ככולם, שיבחו את טריינספוטינג כיצירה שהצליחה להכיר לעולם תרבות אלטרנטיבית בצורה מחכימה, מהנה וכואבת – כפי שרק מעטים הצליחו לעשות קודם לכן. לא חלף זמן רב ופוסטרים וגלויות ועליהם ציטוטים ותמונות מן הסרט הפכו למצרך שכיח בתרבות הפופולרית של שנות התשעים.
טריינספוטינג הפך לאחת היצירות המזוהות ביותר עם העיר אדינבורו, אם לא המזוהה ביותר. אך בעיני הסקוטים, הסרט דווקא הדגיש את כל אותם גבולות שקיימים בתוך אדינבורו, כמו גם בינה לבין העולם. הדיאלוגים בספר מתייחסים לגבולות שבין התרבות הסקוטית לאנגלית, לגבולות בין מעמד הפועלים למעמד הביניים ודפוסי ההתנהגות המקובלים, ובעיקר לגבולות שבין תרבות המיינסטרים לתרבות החתרנית שרודפת אותה. המקומיים ראו בטריינספוטינג שרטוט ברור לגבול השקוף שעובר בין אדינבורו, אותה בירה עשירה ותיירותית, ללית, העיר העזובה בה חיים גיבורי הספר.
כשהסרט טריינספוטינג קנה לו המוני מעריצים ברחבי העולם, השנה כבר הייתה 1996. תרבות הנגד של שנות השמונים כבר הייתה נחלת העבר. המוסיקה השתנתה, הסמים השתנו וכך גם האנשים. הדורות הבאים כבר עבדו במרץ על יצירתם של הרעיונות החדשים שיסעירו את העולם, וגם לית כבר עמדה לפני שינויים גדולים. הנמל הישן היה בסיס מצוין לפרויקטים חדשים של בנייני משרדים ומגורים מפוארים. משרדי הממשלה נבנו על שפת המים, נחנך קניון גדול וחדשני, כשלצדו עוגנת היאכטה המלכותית של מלכת אנגליה. בתים ישנים הוסבו לברים ולמסעדות, שהופכים את לית למרכז קולינרי עולה באנגליה כולה.
בשנים האחרונות קומפלקסים אופנתיים הביאו ללית דיירים חדשים, שונים בתכלית מאלו שישבו בה עשור קודם לכן. אך חיים בה גם אותם תושבים ותיקים, שהכירו את לית המחוספסת והכאובה. העוני עדיין מאפיין את חייהם של רבים מהתושבים, אך כיום כבר אפשר לראות לית אחרת, ששינויים רבים עוד צפויים לה. ובעודה הופכת אט אט לעוד פרבר עירוני רגיל שחי על מי מנוחות, רוחות השינוי מחפשות מקום חדש לנשוב בו. אך אותן שנים קשות של תסכול, התמכרות ויצירה לא יישכחו. טריינספוטינג, שהפך לסרט פולחן בתרבות הפופ של ימינו, ימשיך להעלות בנו שאלות שעד היום נותרו ללא מענה.

חן חקלאי

נוסעים לאדינבורו? להזמנת המדריך לחצו כאן
רוצים לקרוא עוד על אדינבורו? להזמנת המגזין לחצו כאן

אדינבורו: תרבות להמונים

את סיפורה של אדינבורו אפשר לקרוא באבנים וברחובות. עברה חי וקיים בקירות הבתים. באמצעות הטופוגרפיה של העיר, גודל הרחובות, עיצוב הבניינים, מספר הקומות וסוג הלבנים ניתן להבין מה היו הרעיונות והערכים שמהם ניזונו אנשי אדינבורו.
אדינבורו חצויה לשניים, לא רק על ידי העמק הגדול המפריד בין שני חלקי העיר, אלא בעיקר בשל הפער העצום בין סגנונות הבנייה והתוכן החברתי שמאחורי כל אחד מחלקיה. בצד אחד שוכנת העיר העתיקה של אדינבורו – יצירה בולטת מימי הביניים ששמרה על המוטיבים הידועים של ערי אירופה באותם ימים חשוכים: סמטאות פתלתלות מרוצפות לבנים, סדורות במבוך שהתפתח לפי צורכי העיר. תוצר של הרגע, ללא כל תכנון מקדים או תוכנית אב. מצדו השני של העמק נגלית העיר החדשה של אדינבורו, המשקפת הלך רוח שונה לחלוטין. הפעם הייתה תוכנית בנייה מסודרת, שלפיה הוחלף המבוך הישן ברשת רחובות משורטטת בצורה מושלמת כמעט. בנייה ניאו־קלאסית הביאה את הארכיטקטורה הג'ורג'יאנית לשיאה. מול יצירה אירופית טיפוסית ניצבה יצירה אנגלית, ויש אף אומרים יצירה סקוטית, שכן לעיר החדשה של אדינבורו אין אח ורע בכל העולם, גם לא בערים אחרות באנגליה.
הנאורות הסקוטית, שבתקופתה נבנתה העיר החדשה, הביאה עמה פריצות דרך בתורות חברתיות ומדעיות כאחד. בשנות ההשכלה הסקוטית נשאה אירופה את מבטה אל הבירה הצפונית של האי הבריטי. במאה ה־18 האליטה של אדינבורו לא כללה פוליטיקאים ובעלי ממון, אלא אנשי אקדמיה, סופרים ומשוררים. אלה היו מנהיגי העיר שהביאו אותה אל עתידה המשגשג.
בזכות הייחוד של כל אחת מהערים, ובעיקר בזכות העובדה שהן עומדות זו מול זו ומציגות את הלכי הרוח של התקופות השונות במלואם, העיר העתיקה והעיר החדשה של אדינבורו הוכרזו בשנת 1995 כאתרי מורשת עולמית. לאחר שנים של הזנחה השכילה אדינבורו להכיר באוצרות הארכיטקטוניים שלה, אך כעת החלו לעלות בה חששות לצעוד קדימה. בזמן שנעשות בעיר פעולות השימור המתקדמות ביותר, הארכיטקטורה המודרנית של אדינבורו עוד בחיתוליה. הישן והחדש נלחמים על מקומם בקרב החשוב ביותר, הקרב על הבית.
בימים אלה אדינבורו לומדת להסתגל לשינויים. העיר שחיה ונושמת דרך האבנים לא נותרה קפואה ומאובנת, להפך – אדינבורו מלאת חיים וגדושה באירועים המציינים את התרבות והאמנות של אנשיה. "בירת הפסטיבלים של אירופה", כפי שכונתה לא פעם, מארחת עשרות פסטיבלים ואירועים בשנה. בחודשי הקיץ נערכים בעיר שמונה פסטיבלים, שמגיעים אליהם מיליוני מבקרים מרחבי העולם.
פסטיבל הפרינג', הגדול מבין הפסטיבלים של העיר, החל את דרכו בשנת 1947 כהתארגנות עצמאית של שחקנים שרצו להציג בפסטיבל הבינלאומי המכובד ולא ניתנה להם האפשרות. במקום לאפשר למארגני הפסטיבל לדכא את רוחם היצירתית, הם הציגו את האמנות שלהם ברחובות העיר. תושבי העיר קידמו בברכה את האח החורג של אמנות הבמה המסורתית ובתוך מספר שנים הפך פסטיבל השוליים לפסטיבל המרכזי של העיר. זוהי אדינבורו, וזוהי הדרך שהתרבות נתפסת בעיני אנשיה. התרבות היא לכולם – וכמה שיותר ממנה, טוב יותר.
             
קריאה נעימה,
חן חקלאי

נוסעים לאדינבורו? להזמנת המדריך לחצו כאן
רוצים לקרוא עוד על אדינבורו? להזמנת המגזין לחצו כאן

אדינבורו: עשרת הגדולים

1. טירת אדינבורו
טירת אדינבורו היא האתר המפורסם ביותר בעיר. הטירה, הניצבת בראש סלע געשי במרכז העיר, מילאה תפקיד אסטרטגי בחיי העם הסקוטי במשך מאות שנים. היא עברה בין ידיים סקוטיות ואנגליות שוב ושוב, עד לאיחוד הכתרים בין הממלכות. בשנת 1991 קיבלה מעמד של מונומנט של הממלכה המאוחדת, וכיום היא מושכת אליה יותר תיירים מכל אתר אחר בסקוטלנד.

2. ארמון הולירוד
ארמון הולירוד המפואר נמצא במורד ההר שעליו ניצבת טירת אדינבורו. הארמון התחיל את דרכו ככנסייה כבר בתחילת המאה ה־12. בסוף המאה ה־15 בנה המלך ג'יימס הרביעי בסמוך לכנסייה את ארמון הולירוד. בשנת 7071 הפך הולירוד למשכנו של המלך בעת ביקוריו בסקוטלנד, תפקיד בו מחזיק הארמון עד היום.

3. המייל המלכותי
בין טירת אדינבורו לארמון הולירוד המהודר נמתח רחוב ארוך ורחב שזכה לכינוי "המייל המלכותי". במשך 400 שנה היה המייל המלכותי הרחוב הראשי של אדינבורו. כיום המייל המלכותי מורכב מחמישה רחובות הממשיכים זה את זה ואורכם המשותף הוא מייל אחד ושבעה יארד.

4. גבעת קלטון
גבעת קלטון נוצרה באותה התפרצות געשית שיצרה את ההר שעליו נמצאת טירת אדינבורו. במשך שנים רבות נותרה הגבעה מיותמת, אך עם הקמת העיר החדשה של אדינבורו, החלו לחפש לגבעה שימושים. מהימים ששימשה בית כלא ובית קברות ועד להפיכתה לגבעת המונומנטים הלאומית של סקוטלנד, גבעת קלטון תמיד שמרה על כבודה המיוחד מבין שכונות העיר.

5. אנדרטת וולטר סקוט
אחד המבנים המפתיעים שתמצאו ברחוב הנסיכים שבעיר החדשה הוא אנדרטה בסגנון ויקטוריאני גותי לזכרו של הסופר סר וולטר סקוט, שנחשב למחיה הפולקלור הסקוטי הישן. וולטר סקוט נולד באדינבורו בשנת 1771 והפך לדמות חשובה בחיי הרוח, כמו גם בפוליטיקה של סקוטלנד. האנדרטה, שגובהה 61 מטרים, היא המבנה הגדול בעולם שהוקם לזכרו של סופר.

6. בניין הפרלמנט
בשנת 1999 הפרלמנט הסקוטי נוסד מחדש. לאחר משאל עם הוא הופרד מהפרלמנט האנגלי שבווסטמינסטר, וחיפש בית חדש באדינבורו הבירה. הפרלמנט הסקוטי מפורסם בשל האדריכלות יוצאת הדופן שלו. כשנפתח בשנת 2004, התגלה קומפלקס יצירתי, דינמי וחדשני, שונה מכל פרלמנט אחר בעולם.

7. פסטיבל אדינבורו
אדינבורו ידועה כעיר הפסטיבלים האולטימטיבית של אירופה. מדי קיץ, למשך כמה שבועות, העיר מתמלאת בהופעות, הצגות, ירידים ופעילויות, ובעיקר בהרבה מאוד מבקרים. פסטיבל הפרינג' הצבעוני ופסטיבל התיאטרון הבינלאומי הם הידועים ביותר, ואליהם מצטרפים פסטיבלי פולקלור, מחול, קולנוע, מדע, ספרות ועוד.

8. העיר החדשה
העיר החדשה של אדינבורו נבנתה במהלך המאה ה־18 כהיפוך הגמור של קודמתה. שדרות רחבות ורחובות ישרים מלאים מבנים ניאו־קלאסיים נאים, מיטב הארכיטקטורה הג'ורג'יאנית, בהם תמצאו בתי קפה, גלריות אמנות וחנויות בגדים.

9. גראסמרקט
משנת 1477 פעל בעיר העתיקה שוק גדול ברחבה שזכתה לשם גראסמרקט. בהמשך קיבל השוק גוון אפל יותר, כשהפך לאתר הוצאה להורג. בשנת 2008 הסתיים שיפוץ מקיף שנעשה בכיכר, וכיום זהו מרכז של חנויות, פאבים, בתי קפה ומסעדות.

10. מושב ארתור
מעל ארמון הולירוד מתנשא רכס הרים אדמדם שנקרא "צוקי סליסבורי". בין הצוקים תמצאו את הנקודה הגבוהה ביותר בעיר, פסגתו של הר געשי כבוי שזכתה לכינוי "מושב ארתור". זוהי פסגה מחודדת המתנשאת מעל כל צריחי אדינבורו ומעל כל מצוקי פארק הולירוד.

חן חקלאי

נוסעים לאדינבורו? להזמנת המדריך לחצו כאן

אדינבורו: תמצית האומה

יותר מכל סמל אחר, סקוטלנד מזוהה עם משקה אחד זהוב וחריף במיוחד. ויסקי. אבל לא סתם ויסקי – ויסקי סקוטי. אנשי האי לגמו ממי החיים הללו במשך מאות שנים והפכו אותו לחלק בלתי נפרד מתרבותם

סקוטלנד הולידה כמה מהרעיונות הגדולים של האנושות. הטלוויזיה והטלפון הומצאו על ידי סקוטים, ובמשחק הגולף התחילו לשחק בסקוטלנד כבר במאה ה־15. אולם מוצר אחד מייצג את סקוטלנד יותר מכל דבר אחר: הוויסקי הסקוטי – "מי החיים" (זוהי משמעות שמו בגאלית עתיקה). המוצר האייקוני הזה מושרש עמוק בתוך סקוטלנד ומחובר לסביבה הטבעית, לתרבות ולמורשת. יש המוכנים להרחיק לכת ולומר שוויסקי סקוטי הוא "סקוטלנד בבקבוק", משקה שמזקק את לבו של המקום שבו הוא מיוצר ונעשה על מנת להביא שמחה לכל מקום אליו הוא מגיע.
הוויסקי מיוצר כבר מזה 500 שנה. התעודה הראשונה המאזכרת את זיקוק הוויסקי היא מסמך בנושא גביית מיסים משנת 1494, כאשר המלך הסקוטי ג'יימס הרביעי העביר לכומר מקומי אספקה של שעורה על מנת לייצר "אקווה ויטה". העובדה שהשעורה המוזכרת במסמך נועדה לייצור של 1,500 בקבוקי יין מעידה שלא הייתה זו הפעם הראשונה שייצרו ויסקי בסקוטלנד.
במשך מאות השנים שעברו מאז, התפתח הוויסקי בצורה דרמטית. המשקה הצליח לשרוד מלחמות, מהפכות, פריחות כלכליות וימי רעב ובצורת, וכן שינויים בטעמם של הצרכנים. הוויסקי הסקוטי צמח מתעשייה מקומית קטנה למוצר הייצוא המוביל של סקוטלנד. כיום נשלחים בכל שנייה 03 בקבוקי ויסקי מסקוטלנד לארבעת קצוות תבל. כל סקוטי שטייל מחוץ לארצו מבין זאת. אם סקוטי עובר בניו יורק או פריז, ועונה "סקוטלנד" לשאלה מאין הוא בא, מיד מתעוררת שיחה ערה בנושא היתרונות של ויסקי סקוטי זה או אחר. יש מעט מאוד ארצות בעולם המיוצגות טוב כל כך בכל בר ברחבי העולם.
כיום יש יותר מ־100 בתי זיקוק לוויסקי ברחבי סקוטלנד – ולמעשה תהליך הייצור פשוט מאוד. דגנים, מים ושמרים. מלטינג, התססה, זיקוק ויישון. על מנת להיקרא "ויסקי סקוטי", על המשקה המזוקק להתיישן במשך שלוש שנים בחביות אלון בסקוטלנד. במשך זמן השהייה בחבית, החומר המזוקק מפתח טעם ומקבל את הצבע הזהוב המוכר. המים שמשתמשים בהם, הצורה שבה מזקקים, וכמובן מיומנותו של המזקק וכישרונו – לכל אלה השפעה על התוצר הסופי.
ויסקי מאלט סקוטי מיוצר בחמישה אזורי ייצור ויסקי בסקוטלנד: היילנדס בצפון, ארצות השפלה בדרום, ספייסייד בצפון מזרח, האי איילה  בחוף המערבי, וקמפבלטאון בדרום מערב. בעוד שפעמים רבות הוויסקי מבוקבק לבדו כ־Single Malt Scotch Whiskey – מוצר של בית זיקוק יחיד למאלט – את הוויסקי הזה אפשר להרכיב יחד עם ויסקי של דגנים העשויים משעורה או דגנים אחרים, על מנת ליצור ויסקי מעורבב – Blended Scotch Whiskey.
הבלנדים, התערובת, חדרו לסקוטלנד בשנות השישים של המאה ה־91. באותם זמנים לא היה נהוג להשאיר ויסקי מאלט להתיישן בתוך חבית, וכך קיבלו משקה חזק מאוד שנחשב עוצמתי מדי. לוויסקי המיוצר מדגנים היה טעם עדין יותר, וערבוב של ויסקי מאלט יחיד עם ויסקי של דגנים יצר מוצר חלק יותר. החידוש הזה הביא לצמיחה גדולה בצריכת הוויסקי, תחילה באנגליה, וככל שהיצרנים הסקוטים הרחיבו את מעגלי השיווק שלהם, גם במדינות נוספות.
יצירת תערובת של ויסקי היא מעשה מורכב הדורש מידה רבה של מיומנות שמגיעים אליה רק לאחר שנים של למידה. הבלנדר, מי שאחראי על ערבוב הוויסקי, צריך לפתח חוש ריח מחודד ויכולת להבחין בהבדלים דקים של ארומה וטעם, יחד עם ההשפעות של הסביבה, האקלים והיישון של סוגי הוויסקי שמהם מייצרים את התערובת.
בתי הזיקוק לוויסקי בסקוטלנד ממוקמים בתוך נופי הפרא של המדינה, וביקור בבית זיקוק מאפשר למבקר להבין את האנשים שמייצרים את הוויסקי ואת הסביבה שהמשקה מיוצר בה. כמעט 50 בתי זיקוק בסקוטלנד פתוחים למבקרים. כאן אפשר לראות כיצד הוויסקי מושרש עמוק בתוך הקהילה הסקוטית המקומית. אין שני בתי זיקוק זהים זה לזה, לכל אחד דרך ייחודית משלו שהתפתחה לאורך שנים רבות
תעשיית הוויסקי חיונית ביותר לכלכלה הסקוטית. ייצוא הוויסקי מסקוטלנד מהווה 20 אחוז מסך היצוא הסקוטי ו־90 אחוז מייצוא המזון והשתייה, ותעשיית הוויסקי משמשת מקור פרנסה ליותר מ־40 אלף איש בסקוטלנד. ההצלחה של הוויסקי הסקוטי בעולם מאפשרת להשקיע ולפתח תעשייה זו, ובסקוטלנד נבנות היום מזקקות חדשות, בעוד הישנות משופצות וזוכות לתחייה מחודשת. אם כן, אל תיבהלו מהמגוון – הוא מאפשר לכם ליהנות מהוויסקי בדרכים רבות. כל אחד מהסוגים הרבים בעל אישיות משלו וייחודיות משלו, אך כולם ספוגים בהיסטוריה, בתרבות ובמסורת של סקוטלנד. הוויסקי הסקוטי הוא יותר מסתם משקה, הוא תמצית האומה.

חן חקלאי

נוסעים לאדינבורו? להזמנת המדריך לחצו כאן

אדינבורו: היה היה

1000 לפנה"ס – ממצאים ראשונים להתיישבות אנושית על גבעת טירת אדינבורו.

80 לספירה – הרומאים מגיעים לאדינבורו, אך פוסחים על העיר על מנת להקים מבצר בקראמונד השכנה.

500 – תיעוד ראשון שנמצא לשמה של העיר "Din Eidin", בירתו של שבט גודודין, שבט בריטוני קדום.

638 – ממלכת נורתמבריה כובשת את העיר ומשנה את שמה ל־Edinburgh.

1128 – המלך הסקוטי דיוויד הראשון מקים את כנסיית הולירוד באדינבורו ומתחיל לראות בעיר את בירתו, במקום העיר דנפרמליין ששימשה בתפקיד זה קודם לכן.

1513 – הסקוטים מפסידים בקרב נגד האנגלים שנערך בפלודן, ובעקבות זאת מחליטים להקים חומה סביב אדינבורו. בניית החומה מסתיימת בשנת 1558.

1524 – המלך הסקוטי ג'יימס החמישי מת ומותיר אחריו את בתו התינוקת, לימים מרי מלכת הסקוטים.

1560 – הרפורמציה בסקוטלנד מחליפה את הנצרות הקתולית בקלוויניסטית.

1582 – ייסודה של אוניברסיטת אדינבורו.

1603 – איחוד הכתרים: ג'יימס השישי מלך סקוטלנד יורש את כתרה של אליזבת  מלכת אנגליה. במקביל לשלטונו בסקוטלנד, ג'יימס השישי הופך להיות ג'יימס הראשון מלך אנגליה.

1638 – בכנסיית גרייפריירס שבאדינבורו נחתמת האמנה הלאומית של סקוטלנד, שבאה להגן על הכנסייה הפרסביטריאנית של סקוטלנד מפני מלך אנגליה צ'רלס הראשון, שניסה לכפות על סקוטלנד את השיטה האפיסקופלית.

1707 – איחוד הפרלמנטים: הפרלמנט הסקוטי הופך לחלק מהפרלמנט הבריטי בווסטמינסטר, סקוטלנד נעשית חלק מהממלכה המאוחדת.

1745 – בוני פרינס צ'רלי משתלט על ארמון הולירוד במהלך המרד היעקוביני בסקוטלנד.

1766 – תוכניתו של האדריכל ג'יימס קרייג זוכה במכרז על תכנון העיר החדשה של אדינבורו.

1836 – סלילת מסילות הרכבת ותעלות השיט המגיעות לאדינבורו.

1920 – עיר הנמל לית הופכת, בעל כורחה, להיות חלק מאדינבורו.

1947 – אדינבורו מארחת לראשונה את הפסטיבל הבינלאומי.

1999 – לראשונה מאז 1707 נערכות בסקוטלנד בחירות כלליות לאחר משאל עם שבו הוחלט להפריד את הפרלמנט הסקוטי מהאנגלי.

2004 – בניין הפרלמנט הסקוטי החדש באדינבורו נפתח לציבור.

2010 – פסטיבל טאטו, המפגן הצבאי של אדינבורו, מתקיים בפעם ה־60.

2014 – משאל העם על עצמאות סקוטלנד. כ-55 אחוזים מהמצביעים התנגדו לעצמאות, וסקוטלנד נשארה חלק מהממלכה המאוחדת. באדינבורו, העיר השנייה בגודלה בחבל, נרשם רוב למתנגדים לעצמאות.

חן חקלאי

נוסעים לאדינבורו? להזמנת המדריך לחצו כאן

מרי מלכת הסקוטים – משחק המלכות

חייה הטרגיים של מרי מלכת הסקוטים היו נושא למחקרים, ספרים וסרטים רבים

עם מותו של המלך הסקוטי ג'יימס החמישי, בדצמבר 1542, לא נותר אף יורש זכר לשושלת השלטון, ובתו, תינוקת בת שישה ימים ששמה מרי, הפכה ליורשת הלגיטימית. התינוקת היורשת לכס המלכות הסקוטי הפכה מיד לנכס אסטרטגי ביחסים המתוחים בין אנגליה וצרפת. הברית בין בית המלכות הקתולי של סקוטלנד לצרפת הקתולית הייתה לצנינים בעיני הנרי השמיני מלך אנגליה, והיורשת הצעירה נראתה לו כהזדמנות פז למיגור הברית. כאשר הייתה מרי בת שישה חודשים, הציע הנרי השמיני לסקוטים להשיא את מרי לבנו, הנסיך אדוארד, ובכך לאחד את בתי המלכות של סקוטלנד ואנגליה כאשר אדוארד יירש את כס המלכות האנגלי. ההסכם שנחתם בין אנגליה לסקוטלנד, הסכם גריניץ', הבטיח את נישואי מרי ואדוארד, ואת חינוכה של מרי בחצר המלכות האנגלית. הפרלמנט הסקוטי לא אישר את ההסכם, והנרי פתח בפעולות מלחמתיות נגד סקוטלנד, כולל פלישה לאדינבורו על מנת לנסות לחטוף את מרי. בהגיעה לגיל תשעה חודשים הוכתרה מרי כמלכת סקוטלנד, ואמה, מארי דה גיז, אלמנתו של ג'יימס החמישי, הוכרזה כעוצרת.
הפלישות האנגליות הפעילו את ברית ההגנה בין סקוטלנד לצרפת וכוחות צרפתיים הגיעו לסקוטלנד לסייע בלחימה נגד האנגלים. אנרי השני מלך צרפת הציע לחזק את הברית בין שתי המדינות על ידי נישואי בנו, יורש העצר פרנסואה, למרי. פלישה אנגלית נוספת לסקוטלנד הביאה את מארי דה גיז להסכים להצעה. בשנת 1548, כשהייתה מרי בת חמש, היא נשלחה להתחנך בחצר המלכות בצרפת. היא שהתה שם 13 שנה, שבמהלכן קיבלה את החינוך הטוב ביותר של אותם ימים. כשמרי הגיעה לגיל 17 היא נישאה לפרנסואה. שנה לאחר מכן מת המלך אנרי השני, ובנו הפך למלך צרפת. מרי, מלכת סקוטלנד, הייתה כעת גם למלכת צרפת.
לאחר מותה של מרי הראשונה, בתו של הנרי השמיני שירשה אותו על כס המלכות האנגלי, עלתה על כס המלכות אליזבת הראשונה, בת אחרת של הנרי השמיני, שרבים ראו בה ילדה לא חוקית. היורשת בעלת הזכויות הלגיטימיות החזקות ביותר, על פי חוקי הירושה באנגליה, הייתה דווקא מרי מלכת הסקוטים.
בשנת 1560 נפטר פרנסואה מדלקת אוזניים. עוד קודם לכן באותה שנה חתם הפרלמנט הסקוטי על הסכם אדינבורו, שסיים את הקשר שבין סקוטלנד לצרפת וכרת ברית עם אנגליה. ההסכם גם הכיר בלגיטימיות שלטונה של אליזבת באנגליה. מרי סירבה לאשרר את ההסכם. לאחר מות בעלה נותרה מרי בצרפת, וניסתה למצוא לעצמה קשרי נישואין חדשים עם אחד מבתי המלכות של אירופה. מאמציה לא נשאו פרי והיא חזרה לסקוטלנד, שהייתה השרויה במאבקי כוח בין הפרוטסטנטים לקתולים במדינה. חינוכה לא צייד אותה בכישורים פוליטיים, ושלא כצרתה, אליזבת, היא לא ניחנה בהם באופן טבעי. ימיה בסקוטלנד היו שרשרת של טעויות פוליטיות שיביאו לנפילתה.
מרי ניסתה להתקרב לאליזבת, ואף הציעה שייפגשו. אליזבת הסכימה, אך התנתה את המפגש בכך שמרי תחתום על הסכם אדינבורו. בשנת 1565 נישאה מרי ללורד הנרי סטיוארט דרנלי, קרוב משפחתה. הנישואין בין מרי לדרנלי, גם הוא מצאצאי בית סטיוארט, חיזקו עוד יותר את זכותה של מרי לכס המלכות האנגלי, דבר שאיים עוד יותר על אליזבת. גם אם הנישואין היו מתוך אהבה, כפי שהיסטוריונים רבים אוהבים לכתוב, הם בהחלט לא התנהלו על מי מנוחות. שמונה חודשים אחרי הנישואין דרנלי, יחד עם קבוצה של לורדים סקוטים, רצח לעיני מרי ההרה את דיוויד ריציו, מזכירה הפרטי ומקורבה. הנישואין עלו על שרטון, דרנלי החל לדרוש סמכויות רחבות יותר, והאצילים הסקוטים החליטו שצריך לחסל אותו, בעיקר לאחר שמילא את תפקידו העיקרי ולמרי נולד יורש זכר, ג'יימס, ביוני 1566. לאחר שמרי פיתתה את דרנלי לחזור לאדינבורו הוא מת בפיצוץ מסתורי בארמונו. כעבור שלושה חודשים נישאה מרי למי שנחשד ברצח – הרפתקן, אדמירל ומאהב של נשים רבות: ג'יימס הפבורן, רוזן בותוול.
אצילי סקוטלנד התנגדו לנישואין, והעמידו צבא להילחם במרי. רגע לפני פתיחת הקרב, הסכימה מרי לבטל את הנישואין, בתנאי שהפבורן ישוחרר. הלורדים הסקוטים שמו את מרי במעצר והכריחו אותה לוותר על השלטון לטובת בנה בן השנה, ג'יימס. לאחר כמה חודשים במאסר הצליחה מרי לברוח וגייסה צבא קטן, אך זה הובס על ידי הלורדים הסקוטים ומרי נמלטה לאנגליה, שם נעצרה במהרה על ידי שליחיה של המלכה אליזבת. מרי ביקשה את עזרתה של אליזבת להשיב לידיה את כס המלכות הסקוטי. אליזבת החליטה להשהות את החלטתה, ועל מנת להחזיק במרי באופן חוקי פתחה בחקירה בנוגע למעורבותה ברצח הלורד דרנלי, שהיה נתין בריטי. מרי עדיין סירבה לחתום על הסכם אדינבורו, ולאחר שנחשף מרד שתכנן להוריד את אליזבת מהשלטון ולשים את מרי במקומה, השתכנעה אליזבת שהסקוטית מסוכנת לשלטונה, ושיש להוציאה להורג. מרי הואשמה בבגידה, נמצאה אשמה ונידונה למוות. עם מותה ירש את כס המלכות האנגלי, ג'יימס השישי מלך סקוטלנד, בנה של מרי מלכת הסקוטים, שהפך לג'יימס הראשון מלך אנגליה.

חן חקלאי

נוסעים לאדינבורו? להזמנת המדריך לחצו כאן

אדינבורו: בירת הפסטיבלים

אדינבורו היא בירת הפסטיבלים של העולם. מגיעים אליה אנשים מכל חלקי תבל כדי לחלוק את תשוקתם לאמנות ולתרבות ואת אהבתם ליצירה ולרעיונות חדשים. היופי ההיסטורי של העיר מתעורר לחיים בחודשי הקיץ, כשאדינבורו מתמלאת אווירה מעוררת השראה שמברכת את פני המבקרים. עם 12 פסטיבלים ועשרות אירועים במהלך כל השנה, באדינבורו לא נותר רגע משעמם. מידע על האירועים השונים ניתן למצוא באתר: www.edinburghfestivals.co.uk

 

הוגמניי -Hogmanay

דצמבר-ינואר
הוגמניי הוא חג סקוטי עתיק המציין את תחילת השנה החדשה. במשך שנות קיומו הרבות עבר החג שינויים והתפתח למימדי ענק. החגיגות המודרניות של הוגמניי באדינבורו מתחילות כבר בערב 29 בדצמבר ונמשכות אל תוך השנה החדשה, עד ל־2 בינואר. החג מתחיל במסיבת רחוב עצומה במרכז אדינבורו, בה משתתפים כ־100 אלף איש ונשפכים מיליוני ליטרים של אלכוהול. מכאן הוא ממשיך בתהלוכות, הצגות רחוב, הופעות מחול, זיקוקי דינור ועוד ועוד. ניתן לקנות כרטיסים לפסטיבל כולו, או רק לחלק מהמסיבות ומהמופעים.
www.edinburghghshogmanay.com

 

פסטיבל המדע הבינלאומי – International Science Festival 

אפריל
מסעות אל החלל או אל בטן האדמה, באמצעות הרצאות של מיטב המוחות בעולם, סרטים וסרטונים שמרכזים את כל השאלות שמעולם לא שאלתם ואת כל התשובות שלא ציפיתם להן. זה יותר משני עשורים שבתחילת חודש אפריל נפתח הפסטיבל שמציע לשוחרי המדע, ולא רק להם, הצצה אל העולם המרתק הזה. האירוע נמשך שבועיים ומתפרש על רשימה ארוכה של אולמות ואפילו פארקים וגני חיות בעיר. כדאי להתעדכן באתר האינטרנט.
www.sciencefestival.co.uk

 

פסטיבל הדמיון של הבנק של סקוטלנד – Bank of Scotland Imaginate Festival  

מאי
הפסטיבל נוסד כדי לעודד ילדים ונוער לצפות במופעי איכות וכדי לקדם ולטפח את כל סוגי אמנויות הבמה שיעוררו השראה בילדים עד גיל 81. כל המשפחה מוזמנת ליהנות יחד איתם מההצגות, הסדנאות, ההפעלות והמופעים של אמנים בריטיים ובינלאומיים. הפסטיבל הגדול, המוקדש לקהל הצעיר ביותר בבריטניה, מתחיל באדינבורו, בה הוא נמשך שבוע ימים, ואחר כך יוצא לסיבוב הופעות בכל רחבי סקוטלנד.
www.imaginate.co.uk/festival

 

פסטיבל הקולנוע הבינלאומי – International Film Festival

יוני
כמו פסטיבל הסרטים של קאן, דב הזהב בברלין או הגרסה הירושלמית שלנו, פסטיבל הסרטים של אדינבורו מזמין אתכם להקרנות בכורה של מיטב הסרטים מרחבי העולם. הפסטיבל נוסד עוד ב־4791, מה שהופך אותו לאחד מהפסטיבלים הראשונים בתחום הקולנוע הבינלאומי. האירוע נמשך כעשרה ימים ומתקיים במספר אולמות בעיר.
www.edfilmfest.org.uk

פסטיבל הג'אז והבלוז – Jazz & Blues Festival

יולי-אוגוסט
אם אתם אוהבים להתרגש מצלילי בלוז נוגים בהופעה בפאב קטן או לפזז ברחבת ריקודים לקצב שמכתיב הסקסופון – הפסטיבל הזה יספק לכם חוויה בלתי נשכחת. מיטב המוסיקאים בתחום מופיעים בפאבים ישנים או באולמות רחבי ידיים. הפסטיבל, שנמשך כעשרה ימים, מתחיל בדרך כלל בסוף יולי ונמשך אל תוך תחילת אוגוסט.
www.edinburghjazzfestivals.co.uk

 

פסטיבל האמנות של אדינבורו – Edinburgh Art Festival

אוגוסט
פסטיבל האמנות הגדול בסקוטלנד מתקיים במקביל בגלריות, במוזיאונים ובחללים ציבוריים, שכולם מציגים, במשך חודש שלם, את מיטב האמנות העכשווית. אמנים מקומיים וארגונים התומכים באמנות מודרנית חוברים יחדיו כדי ליצור אירועי אמנות ויזואלית נגישים לכל מבלי להתפשר על האיכות הגבוהה.
www.edinburghartfestival.com

 

פסטיבל מלה – Mela Festival

אוגוסט
הפסטיבל הזה למעשה היגר מאסיה, כמו רבים מתושבי בריטניה. משמעות המילה "מלה" בסנסקריט (הניב ההינדי הקדום) היא התכנסות. בפסטיבל זה אפשר למצוא הופעות תרבות אותנטיות, לצד אוכל ומוצרי נוי מתרבויות אחרות. המופעים כוללים קונצרטים, הצגות, סרטים, הופעות מחול ותערוכות של אמנים מאפריקה, מסין ומדרום אסיה. הוא מתקיים במשך סוף שבוע בתחילת אוגוסט בפארק פילריג.
www.edinburghgh-mela.co.uk

 

פסטיבל טאטו – המפגן הצבאי של אדינבורו – Edinburgh Military Tattoo

אוגוסט
למרגלות טירת אדינבורו העתיקה מתקיים אחד המופעים הייחודיים בעולם, המתחיל עם רדת החשיכה ומסתיים עמוק אל תוך הלילה. זהו מסע בזמן אל סקוטלנד של פעם באמצעות אורות וצלילים, חמת חלילים, תאורה מעוצבת, תלבושות תקופתיות ומשתתפים רבים. הפסטיבל מתקיים כבר שישה עשורים, ומדי שנה מבקרים בו כ־200 אלף איש.
www.edintattoo.co.uk

 

פסטיבל הפרינג' של אדינבורו – Edinburgh Festival Fringe  

אוגוסט
השוליים מעולם לא נראו רחבים כל כך: תיאטרון, מוסיקה, מחול, אופרה, מופעים לילדים, תערוכות וכל אירועי הפרינג' שתוכלו להעלות על הדעת. האירועים מתקיימים בכל רחבי העיר למשך שלושה שבועות תוססים מלאי צבע. לא פעם זכה פסטיבל הפרינג' בתואר "מלך הפסטיבלים של אדינבורו".
www.edfringe.com

 

הפסטיבל הבינלאומי של אדינבורו – Edinburgh International Festival

אוגוסט
מיטב ההופעות מכל רחבי העולם מגיעות לאדינבורו, יחד עם קהל שמגיע מכל קצוות תבל כדי לחזות באופרות, הצגות, מופעי מוסיקה ומחול שנבחרו בקפידה. זהו הפסטיבל הוותיק ביותר של אדינבורו. כבר יותר מ־06 שנה שבכל אוגוסט מצליח הפסטיבל, שנמשך שלושה שבועות, לסחוף אליו המונים. היום יש רבים כמוהו ברחבי העולם, אך הוא אחד המוצלחים שבהם.
www.eif.co.uk

 

פסטיבל הספרים הבינלאומי – International Book Festival

אוגוסט
פסטיבל מעורר השראה לאוהבי הספר: מאות מפגשים עם סופרים, הרצאות, דיונים וסדנאות. אחרי שהוכרזה ב־4002 כעיר הספרות על ידי אונסק"ו, אדינבורו ממשיכה לשמר את הגחלת ולהנציח את המסורת הספרותית המרשימה שלה ושל העולם. החגיגה הגדולה בעולם למילה הכתובה נמשכת 71 ימים ומתקיימת באתרים רבים בעיר במקביל, כשהאתר המרכזי הוא כיכר שרלוט בעיר החדשה.
www.edbookfest.co.uk

 

פסטיבל מספרי הסיפורים – International Storytelling festival

אוקטובר
זה כנראה המקצוע העתיק בעולם – הרי כשמדורת השבט עוד הייתה רק מדורה, היה לידה מישהו שסיפר סיפורים. המסורת נמשכת גם היום בפסטיבל שבו מספרים סיפורי עם סקוטיים, אך מגיעים אליו מספרי סיפורים גם מתאילנד, סינגפור, סין ומלזיה כדי להשמיע את קולם. לא צריך לחשוש משצף הדיבורים, שכן במשך עשרת ימי הפסטיבל המספרים והסיפורים מלווים גם בסרטים, בדיונים ובמוסיקה.
www.scottishtorytellingcentre.co.uk

נוסעים לאדינבורו? להזמנת המדריך לחצו כאן

אדינבורו: העיר העתיקה – מלך הרחובות

שישים סמטאות, חמישה רחובות, שני ארמונות ומייל אחד מלא בכל טוב. סיפורה של אדינבורו מתחיל במייל המלכותי, הבסיס של העיר העתיקה, וממשיך ברחובות ובבניינים הנוטפים היסטוריה עשירה. לקראת סוף המאה העשרים זכתה העיר העתיקה של אדינבורו לתחייה מחודשת והיום היא יפה מתמיד

העיר העתיקה היא לבה של אדינבורו. כאן החל להתגלגל סיפורה של האומה הסקוטית וכאן הוקמה בירתה. למרות שינויים שעבר והסתעפויות למיניהן, המבנה של העיר העתיקה נותר ברור ומשורטט. עד המאה ה־18 הקיפה חומה את העיר העתיקה ותחמה את גבולותיה של אדינבורו בצורה מהודקת. למעשה החומה הקיפה את העיר רק משלושה כיוונים: ממזרח, מדרום וממערב. החלק הצפוני של העיר היה מוגן על ידי ההר שעליו ניצבת טירת אדינבורו, ועל ידי נור לוך, אגם ביצתי ששכן למרגלות הטירה ולימים הפך ל"גני רחוב הנסיכים" הירוקים. רחוב מרכזי אחר חתך את העיר העתיקה ממערב למזרח, ובמשך שנים היה הרחוב היחיד בעיר, כשסמטאות צרות וחצרות קטנות יוצאות משני צדדיו. בקצה המערבי, העליון, של המייל המלכותי עומדת טירת אדינבורו, ובקצה המזרחי שבתחתית ההר נחתם גבולה של העיר העתיקה על ידי ארמון הולירוד. מאחוריו משתרע פארק הולירוד, שנותר כמעט ללא שינוי. החלק השלישי של העיר העתיקה צעיר יותר ומשתרע מהמייל המלכותי דרומה.
שני גשרים יוצאים מהמייל המלכותי לכיוון דרום ועוברים מעל רחוב קאוגייט עתיק היומין. בדרומה של העיר העתיקה פזורים בנייניה הרבים של אוניברסיטת אדינבורו ויוצרים מעין קמפוס עירוני. הסטודנטים הרבים שממלאים את האזור מטשטשים את הכבדות של העיר העתיקה ומעניקים לה אווירה צעירה ושוקקת חיים.

המייל המלכותי

בין טירת אדינבורו, המתנשאת על הר געשי כבוי בגובה 120 מטרים, לבין ארמון הולירוד המהודר שבמורד ההר, נמתח רחוב ארוך ורחב שזכה לכינוי "המייל המלכותי". אירועי מפתח בהיסטוריה של סקוטלנד התרחשו לאורכו; מלכים ומלכות עברו בכיכרות מפוארות מטירת אדינבורו לארמון הולירוד, גברים נתלו בו לעיני כל בעוון בגידה ופשע, ונשים שנחשדו כמכשפות נשרפו על מוקד שהוצב במרכז הרחוב. משחר קיומה, לבה של אדינבורו שכן במייל המלכותי, ועד היום הוא פועם בחוזקה.
העדות הראשונה שבידינו לקיומה של טירה בראש הסלע הגעשי היא מסוף המאה ה־11. אותה טירה ראשונית נבנתה על ידי המלך הסקוטי מלקולם השלישי, על אף שבאותם ימים העיר
דנפרמליין שמצפון לאדינבורו נחשבה למקום מושבו של המלך. מי שהביא את אדינבורו לקדמת הבמה הסקוטית היה בנו של מלקולם, המלך דיוויד הראשון, שהתיישב על כס השלטון בשנת 1124. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1128, העניק דיוויד הראשון לנזירים אוגוסטינים שטח במורד ההר שעליו יקימו כנסייה. אמנם נדרשו 300 שנים נוספות עד שיוקם באתר הכנסייה גם ארמון הולירוד, שעומד כיום בקצה המזרחי של הרחוב, אך כבר אז הניח המלך דיוויד הראשון את היסודות הראשונים למייל המלכותי.
כיום המייל המלכותי מורכב מחמישה רחובות הממשיכים זה את זה ואורכם המשותף הוא כמייל אחד. בקצה המערבי של המייל המלכותי ניצבת טירת אדינבורו וממנה יוצא רחוב Castlehill. ממנו ממשיך רחוב High Street, אחריו רחוב Lawmarket, אחריו Cannongate ולבסוף  Abbey Strand שמוביל לארמון הולירוד בקצה המזרחי של המייל המלכותי. במשך 400 שנה, מהמאה ה־12 ועד סוף המאה ה־18, היה המייל המלכותי הרחוב הראשי, ולמעשה גם הרחוב היחיד, של אדינבורו. לאורך הרחוב נבנו בתי קומות גדולים מעץ, שאחדים מהם ניתן לראות עד היום. ברווחים שבין הבתים, הנקראים closes, נוצרו סמטאות צרות וחצרות סגורות שבהן החזיקו איכרי העיר את המקנה שלהם. כיום אפשר למצוא לאורך המייל המלכותי כ־60 סמטאות וחצרות שכאלה, בהן מצטופפים דירות מגורים, מסעדות ופאבים.
עד שנבנתה העיר החדשה של אדינבורו במאה ה־18, היה המייל המלכותי המקום שאליו הגיעו אנשים מכל האזור כדי לסחור ולעשות עסקים. כאן היו הכנסיות הגדולות, בתי המלאכה, הפרלמנט, בית הכלא ואפילו הגרדום העירוני. מספרם של תושבי אדינבורו גדל בקצב מסחרר — מעריכים כי בסוף המאה ה־14 מנתה אוכלוסיית אדינבורו כ־2,000 איש, ובסוף המאה ה־17 התגוררו בעיר כ־20 אלף תושבים! כשהעיר החדשה נבנתה, מצבו של המייל המלכותי כבר היה עגום ביותר. צפיפות היתר, התשתיות הישנות, הסניטציה הגרועה — כל אלה גרמו לתושבים רבים לעבור אל העיר החדשה.
במאה העשרים המייל המלכותי חזר לחיים. בגלגול הנוכחי שלו הוא ויתר על המלכים, הפושעים והמכשפות הנשרפות על המוקד, ופינה מקום לתיירים שמגיעים אליו בהמוניהם. רוב ימי השנה תיירים ממלאים את חמשת רחובותיו של המייל המלכותי, שאת שני עבריו מקשטות חנויות מזכרות ססגוניות, מהן בוקעת מנגינה קופצנית של חמת חלילים סקוטית. רבים מהמוזיאונים ומהאטרקציות שאדינבורו מציעה למבקריה פרושים לאורך המייל המלכותי, ודואגים לפעילותו המתמדת. הרחוב מגיע לשיאו בחודשי הקיץ, אז פסטיבל הפרינג' של אדינבורו מתחיל והמייל המלכותי מתמלא בהופעות רחוב צבעוניות, ובכל סמטה אפשר לראות שחקנים ולוליינים המשעשעים את העוברים והשבים.

טירת אדינבורו
למרות עושרה התרבותי של אדינבורו ועשרות האתרים ההיסטוריים הממלאים אותה, טירת אדינבורו היא האתר המפורסם והמזוהה ביותר עם העיר. הטירה, הניצבת בראש סלע געשי במרכז העיר, מילאה במשך מאות שנים תפקיד אסטרטגי חשוב בחיי העם הסקוטי. צוקים תלולים סביב הטירה מגנים עליה ומבודדים אותה, ובצד הסוללה (שם נמצא השער לטירה) מתנשאת חומה גבוהה.
טירת אדינבורו עמדה במרכז כמה מהאירועים החשובים בהיסטוריה של סקוטלנד. היא עברה ידיים מהסקוטים לאנגלים שוב ושוב, עד לאיחוד הכתרים בין ממלכת אנגליה וממלכת סקוטלנד בשנת 1603. מסוף המאה ה־17 הפכה הטירה לבסיס צבאי ואף פעל בה בית כלא. בראשית המאה ה־19 החל העם הסקוטי להכיר בחשיבותה ההיסטורית של הטירה ומאוחר יותר היא אף נפתחה לתיירים. בשנת 1923 עזב חיל המצב את הטירה, אך עד היום היא נחשבת לבסיס של הצבא הבריטי. סוגי הביצורים השונים שניתן לראות כיום סביב הטירה משקפים את התפקידים השונים שמילאה, ממבצר המגן על העיר למונומנט לאומי. בשנת 1991 הוא הוצהרה כ"מונומנט רשום" של הממלכה המאוחדת, וכיום הטירה מושכת אליה יותר תיירים מאשר כל אתר אחר בסקוטלנד.
הטירה, שעומדת על יסודות בני מאות שנים, מורכבת מאוסף מבנים שנבנו ושופצו שוב ושוב. הבניין העתיק ביותר במתחם טירת אדינבורו הוא כנסיית סנט מרגרט. הכנסייה נבנתה במאה ה־12 על ידי המלך דיוויד הראשון על מנת להנציח את אמו לאחר מותה. במהלך המאה ה־16 הכנסייה יצאה משימוש והפכה למחסן אבק שרפה. רק בשנת 1848 התגלה מחדש ייעודו האמיתי של המבנה והכנסייה שוחזרה. השטח שמול הכנסייה מספק את הנוף הטוב ביותר מכל פינות הטירה. בנוסף, אפשר להציץ בקנה של Mon Meg, תותח כבד מהמאה ה־15 שנועד לשמור על הטירה ממצור. תותח נוסף הנמצא בטירה, מודרני ופעיל יותר, יורה כדור מדי יום באחת בצהריים מ־Mills Mount Battery. התותח נבנה במקור עבור סירות בנמל לית, אך כיום הוא פופולרי בטקסים שנערכים עבור תיירים המגיעים לבקר בטירה.
בלבו של מתחם הטירה נמצאת כיכר הכתר, בה תמצאו את מצבת הזיכרון הלאומית למלחמות סקוטלנד. מול הכיכר ניצב הארמון המלכותי, בו מוצגת כיום תערוכה לכבודה של סקוטלנד. החלק החשוב ביותר הינו חדר הכתר, שבו שמורים תכשיטים מרהיבים השייכים לכתר הסקוטי. לצד התכשיטים נמצאת גם "אבן השושלת" – לבנת בניין פשוטה למדי, שעליה הוכתרו כל מלכי סקוטלנד מאז שנת 843, השנה שבה הוכתר המלך קנת מקאלפין. עוד במתחם הטירה נמצא המוזיאון הלאומי של מלחמות סקוטלנד, המציג 400 שנה של לחימה סקוטית.
בכניסה לטירה נמצאת טיילת, ה־Castle Esplanade, שברוב ימי השנה עומדת ריקה (אם כי מלאה בתיירים), אך בחודש אוגוסט היא מארחת את פסטיבל טאט, ונצבעת באינסוף חצאיות קילט. בפינה הצפון מזרחית של הטיילת נמצאת מזרקת המכשפות, מזרקה יפה בסגנון אר־נובו המנציחה את מותן של כ־003 נשים שהואשמו כמכשפות ב־1722 והועלו למוקד במקום הזה.

Edinburgh Castle
Apr-Sept 9:30-18:00 daily
Oct-Mar 9:30-17:00 daily
Castlehill
Tel. 2259846
www.edinburghcastle.gov.uk

מרכז הוויסקי הסקוטי
כבר כשיוצאים מטירת אדינבורו ומתחילים לרדת ברחוב Castlehill, צצות מכל עבר אטרקציות תיירותיות. הראשונה מביניהן, וגם מהאהובות ביותר על קהל התיירים, היא מרכז הוויסקי הסקוטי. במרכז תוכלו לערוך סיור של שעה, שבו יתגלו לעיניכם תולדותיו ומרכיביו של המשקה הסקוטי הלאומי. המבקרים באתר עוברים דרך סדרה של מצגות ותערוכות המתארות את תהליך הייצור של הוויסקי. הסיור לרוב יתחיל בלגימה של ויסקי, ומשם ייקח אתכם אל דגם של מזקקה, שם תקבלו הסבר מפורט על כל המרכיבים ושלבי ההכנה, בליווי ניחוחות וקולות של מזקקת ויסקי אמיתית. בסוף הסיור רכב ממונע בדמות חבית ייקח אתכם למסע בהיסטוריה של הוויסקי הסקוטי. אמנם הסיור הוא החלק העיקרי של המרכז, אך אל תוותרו על החנות שבקומה הראשונה, שבה אפשר למצוא מבחר אדיר של ויסקי סקוטי מסוגים שונים ובגילאים שונים. גן עדן לכל מי שהמשקה קרוב ללבו.

The Scotch Whisky Experience
June-Aug 9:30-18:30
Sept-May 10:00-18:00
354 Castlehill St.
Tel. 2200441
www.whiskey-heritage.com.uk

קאמרה אובסקורה
במגדל גבוה בעל צריח בצבעי שחור לבן שוכנת הקאמרה אובסקורה של אדינבורו. הקאמרה אובסקורה היא מערכת של מראות היוצרת תמונה פריסקופית של העיר על דיסק לבן קטן במרכז של חדר מוחשך. כך אפשר לעבור בחדר ולראות את העיר, את בנייניה ואת אנשיה בפעולה. הקאמרה אובסקורה נבנתה על ידי האופטיקאית מריה שורט בשנת 1853, ומאז היא אחת האטרקציות התיירותיות האהובות בעיר. אף על פי שהקאמרה אובסקורה בוודאי לא מרגשת כפי שהייתה בתקופה הוויקטוריאנית, היא עדיין מצליחה לשמור, בפשטות מושכת, על קסמה הישן. ייתכן שהתייר המודרני יתפעל יותר מהטלסקופים החדשים שבגג המגדל, המספקים מראות נהדרים על העיר. לפני שתגיעו אל הקאמרה אובסקורה, תעברו בשלוש קומות בעלות אופי קצת יותר עתידני, שבהן מוצגות תערוכות אינטראקטיביות הכוללות הולוגרמות צבעוניות, תמונות בשלושה מימדים ועוד משחקים אופטיים מיוחדים.

Camera Obscura
July- Aug 9:30-19:30
Sept-Oct 9:30-18:00
Nov-Mar 10:00-17:00
Apr-Jun 9:30-19:00
549 Castlehill St.
Tel. 2263709
www.camera-obscura.co.uk

מרכז הפסטיבל הבינלאומי
מול הכיכר הקטנה שבה הופך רחוב Castlehill לרחוב Lawnmarket ניצבת כנסייה בעלת צריח ניאו־גותי מרשים. אם תסתכלו פעם נוספת, תרגישו שמשהו משונה מתרחש בכנסייה הזאת, אולי פשוט כי הכנסייה הזאת היא לא באמת כנסייה. המבנה הוקם בשנת 1845 כאולם כינוסים עבור הכנסייה של סקוטלנד, אך בסוף שנות התשעים נקנה המבנה העתיק על ידי הפסטיבל הבינלאומי של אדינבורו. הפסטיבל אמנם מתקיים במשך שלושה שבועות בלבד בקיץ, אך המרכז פתוח כל ימי השנה ומספק חלל נוח להופעות, לחזרות ולתערוכות אמנות. במרכז נמצא גם משרד הכרטיסים של הפסטיבל ובית קפה החביב על אנשי העיר. אחרי שהמבנה נקנה על ידי מארגני הפסטיבל הוא שופץ ורוהט מחדש, ואפשר לראות כאן כמה דוגמאות מצוינות לתערובת של סגנון ויקטוריאני וגותי עם סגנון עכשווי, היוצרת שילוב מפתיע ומעניין. בבית הקפה שולטים צבעים מלאי חיים של צהוב וכחול אל מול הקירות האפורים, ועל המדרגות פרוש שטיח אדום המקושט ב־200 פסלי גבס קטנים של שחקנים שהשתתפו בפסטיבל לאורך השנים. תאווה לעיניים.

The Hub
Mon-Sat 9:30-22:00
Sun 9:30-18:00
Admission free
348 Castlehill St.
Tel. 4732000
www.thehub-edinburgh.com

בית גלדסטון
הבניין הגבוה והצר הזה הוא הדוגמה טובה ביותר שנותרה במייל המלכותי לבתי המגורים שמילאו את הרחוב במאה ה־17. הבניין בן שש הקומות נבנה בשנת 1550 ושופץ 70 שנה לאחר מכן, בשנת 1620, על ידי סוחר בשם תומס גלדסטון. בכל קומה גרה משפחת אחרת, וגלדסטון בחר למשפחתו מקום טוב בקומה השלישית, באמצע הבניין. כיום בית גלדסטון נמצא בבעלותה של הקרן הלאומית של סקוטלנד, שלקחה על עצמה לשחזר את הבניין וליצור בו תחושה של בית מגורים מהתקופה. רהיטים מהמאה ה־17 הוכנסו לחדרי הבניין, שעוצבו ברוח התקופה. כיום בית גלדסטון פתוח ומספק לתיירים סיור באדינבורו של לפני 400 שנה.

Gladstone's Land
10:00-17:00 daily
Nov-Mar closed
477b Lawnmarket St.
0131 2265856

מוזיאון הסופרים
מוזיאון הסופרים של אדינבורו שוכן בבית המקורי היחיד שנותר עומד בחצר אחורית מקסימה מהמאה ה־17 שנקראת Lady Starir's Close. הוא נבנה בשנת 1622, הועבר לידיה של עיריית אדינבורו בשנת 1907 וכיום הוא מאכלס תערוכה על שלושת הסופרים הגדולים של סקוטלנד: סר וולטר סקוט, רוברט לואיס סטיבנסון ורוברט ברנס. בתערוכה אפשר לראות תמונות, פורטרטים, כתבי יד, ביוגרפיות של הסופרים וחפצים אישיים שלהם. במוזיאון מוצגים לוח השחמט של וולטר סקוט וקופסת טבק ההרחה של רוברט ברנס. פינה שקטה במוזיאון מוקדשת ליצירות שכתבו הסופרים ומספקת למבקר ספות נוחות להשתקע בהן וספר טוב לקרוא. בנוסף לתערוכה הקבועה במוזיאון, לעתים מוצגות תערוכות מתחלפות על סופרים סקוטים בעבר ובהווה. החצר שמחוץ למוזיאון ממשיכה את המוטיב הספרותי, כשעל הלבנים שעל האדמה חרוטות ציטטות של גדולי הסופרים והמשוררים של סקוטלנד.

Writers' Museum
Mon-Sat 10:00-17:00
Sun 13:00-17:00 (August Only)
Admission free
Lady Stair's Close, Lawnmarket
Tel. 5294901

מוזיאון על הגבעה
שמו של המוזיאון הזה לא ממש מעיד על ייעודו. המוזיאון, העומד על גבעה בעיר העתיקה, מוקדש כולו לבנקאות ולכספים. בתערוכות המוזיאון תמצאו מסמכים ומטבעות מתקופות שונות, תצוגה שלמה העוסקת בזייפנות כספים וגלריה המוקדשת להיסטוריה של הבנק הלאומי של סקוטלנד לצד התפתחותה של אדינבורו.
הבנק של סקוטלנד נוסד על ידי הפרלמנט הסקוטי בשנת 1695, ובשנת 1860 הוא עבר לבניין המרשים שאנו רואים היום. הבניין עוצב על פי קווי מתאר קלאסיים אך מעוטר בתוספות בארוקיות. פסל הזהב שבראש הגג הפך את המבנה לאחד המפורסמים בקו הרקיע של אדינבורו. בשנת 2001 התאחד הבנק של סקוטלנד עם בנק Halifax ויחד הם נקראו HBOS. במהלך המשבר הכלכלי בשנת 8002 הפך הבנק לחלק מ־Loyds Banking Group. ללא קשר להחלפות הידיים בין הבנקים, מוזיאון הגבעה עדיין פועל בתוך המבנה המרשים ומציע מבט על ההיסטוריה המעניינת של עולם הבנקאות.

Museum on the Mound
Aug, Mon-Sat 10:00-17:00
Sun 13:00-17:00
Sept-July, Tue-Fri10:00-17:00
Sat-Sun 13:00-17:00
The Mound
Tel. 2435464
www.museumonthemound.com

כיכר הפרלמנט
נמשיך ללכת על המייל המלכותי לכיוון מזרח, ולאחר שנחצה את גשר ג'ורג' הרביעי, תתגלה לפנינו כיכר נאה מרוצפת לבנים עתיקות. במרכז הכיכר ניצבת כנסיית סנט גילס, ועל שלוש הפאות שלה (כיום היא מעין כיכר חלקית, כשהפאה הרביעית מהווה את המייל המלכותי עצמו) שולט בית המשפט העליון של סקוטלנד. החזיתות הניאו־קלאסיות של המבנים תוכננו על ידי האדריכל הסקוטי הידוע רוברט אדם. העמודים המוגבהים והפסלים הקלאסיים שעליהם טיפוסיים לסגנון הג'ורג'יאני של אדינבורו, אם כי הצפיפות של המייל המלכותי לא ממש מאפשרת ליהנות מכל הדרם. מאחורי החזית שסוגרת על הכיכר מצפון מסתתר בית הפרלמנט הישן, שנבנה בשנת 1630 עבור הפרלמנט הסקוטי שהיה אז מופרד מהפרלמנט האנגלי. אחרי שהפרלמנט הסקוטי עבר לווסטמינסטר באיחוד הכתרים בשנת 1707, הפך בית הפרלמנט לחלק מבית המשפט.
בכיכר הפרלמנט, ממול לכנסיית סנט גילס, נמצא הלב של מידלותיאן: בלבנים שבהן הכיכר מרוצפת עיצבו צורת לב על מנת לסמן את המקום שבו עמד בית הכלא טולבות. בעבר נהגו אנשי אדינבורו לירוק על שערי בית הכלא בשעה שעברו על פניו, כדי לגרש את הרשע שנמצא בתוכו. השמועה אומרת שחלקם עודם עושים זאת.

כנסיית סנט גילס
קיימות עדויות לקיומה של כנסיית סנט גילס כבר בשנת 854. דבר לא נותר מהמבנים הקודמים שעמדו באתר, חוץ מארבעת עמודי התווך שבמרכז הכנסייה. עמודים אלה היו חלק מכנסייה נורמנית שעמדה פה בשנת 1120, והם הצליחו לשרוד את התלאות שעברה במהלך הרפורמציה. במאה ה־19 עברה הכנסייה שיפוץ וריהוט מחדש, כך שרוב הרהיטים והקישוטים שניתן לראות היום בכנסייה הם מהתקופה הזו. אז גם שובצו בכנסייה חלונות ויטראז' מרהיבים, כמו גם סדרת פסלים ומונומנטים שנעשו בעקבות זו שנמצאת בכנסיית וסטמינסטר בלונדון. הכניסה הראשית לכנסייה מוליכה את המבקרים לספסל מלכותי שעוצב במיוחד עבור המלכה ויקטוריה, ה־West Porch Queen. בפינה הדרומית של הכנסייה נמצאת ה־Thistle Chapel של 16 אבירי מסדר הדרדר, מסדר האבירים הנעלה ביותר בסקוטלנד.
למרות הפאר וההדר של כנסיית סנט גילס, כיום היא משמשת כנסייה רגילה לקהילה המתגוררת באזור. עם זאת, מיקומה של הכנסייה וחשיבותה ההיסטורית הגדולה הופכים אותה לכנסייה הרשמית של העיר, שבה נערכים טקסים דתיים גדולים בהשתתפות אישים חשובים. כך, למשל, זוהי הכנסייה שבה ייעשה שימוש בעת ביקורה של המלכה בעיר או בפתיחתו של הפרלמנט.

High Kirk of Saint Giles
May-Sept, Mon-Fri 9:00-19:00
Sat 9:00-17:00, Sun 13:00-17:00
Oct-Apr, Mon-Sat 9:00-17:00
Sun 13:00-17:00
High St.
Tel. 2435464

מרי קינגס קלוז
העיר העתיקה של אדינבורו ידועה בחצרות הפנימיות ובסמטאות הרבות הממלאות אותה, חלקן מעל פני הקרקע וחלקן מתחתיה. הסמטה המסתורית ביותר, ולכן גם המפורסמת ביותר, היא מרי קינגס קלוז. כשהחלו לבנות את בית העירייה של אדינבורו בשנת 1753, הונחו יסודות הבניין על הסמטה עצמה. את בתי המגורים בסמטה הרסו רק עד לגובה הרחוב, כשהקומות התחתונות של הבניינים משמשות יסודות למבנה העירייה. לאורך השנים החלו להתפתח כל מיני אגדות ושמועות סביב הסמטה התת קרקעית. אמנם אנשי העיר עושים היום מאמצים רבים כדי להשכיח מההמון את הסיפורים הללו, אך האגדה מספרת כי הסמטה נחסמה כשכל דייריה החולים והעניים עדיין בפנים, וכמובן שרוחותיהם מרחפות שם עד היום. זוהי רק אגדה אחת סביב הסמטה, ואם אתם מעוניינים לטעום את טעם המסתורין ולחפש את רוחות הרפאים בעצמכם, תוכלו לעשות זאת. הסמטה הקטנה נפתחה מחדש לציבור בשנת 3002 וכעת נערכים בה סיורים מודרכים, מדריך מחופש ייקח אתכם בין סמטאות אבן קרות וחשוכות אל העיר האבודה של אדינבורו.

רחוב קוקברן
נמשיך ללכת על רחוב High Stereet לכיוון מזרח, ורגע לפני שנחצה את הגשר הדרומי, נפנה שמאלה לרחוב קוקברן, אחד הרחובות המיוחדים באדינבורו. במשך שנים הוא ביסס את מעמדו כמרכז של תרבות אלטרנטיבית, וניתן למצוא בו בוטיקים ייחודיים, גלריות עצמאיות וחנויות תקליטים מלאות בכל טוב. שתי גלריות המוסיפות לרחוב נופך אמנותי הן גלריית Collective, המציגה יצירות אמנות פלסטית, וגלריית Stills שבה מוצגות תערוכות צילום. אליהן מצטרפת גם החנות Beyond Words, המוכרת ספרי צילום ואלבומי תמונות מכל העולם. שתי חנויות בגדים מדליקות הן Liberation, בה אפשר למצוא פוסטרים וחולצות עם הדפסים שנונים ומתוחכמים, ו־Fabrick, בה הלקוח מעצב בעצמו את ההדפס והצורה של חולצות, תחתונים, תיקים ועוד. Cookie הוא בוטיק ובו בגדים בעיצובים מיוחדים וססגוניים, Avalanche היא חנות תקליטים מחתרתית ו־Enchantment היא חנות קטנה שמלאה באבני חן מיסטיות, פיות, שדונים ויתר יצורי אגדות. אלה הם רק חלק ממה שיש לרחוב להציע, כך שבהחלט מומלץ לשוטט בו ולגלות עוד מאוצרותיו.

צינוק אדינבורו
הירידה התלולה של רחוב קוקברן תביא אתכם אל רחוב Market, שנמצא למרגלות העיר העתיקה ותוחם את תחנת הרכבות וייברלי (Waverley) מדרום. כאן מחכים לכם, זה לצד זה, שלושה אתרים. פנו ימינה ברחוב מרקט לכיוון מזרח, ותראו את האתר הראשון – צינוק אדינבורו.
אדינבורו ידועה באנגליה, ומחוץ לה, בעברה האפל ורדוף הרוחות. סיפורי זוועות ואגדות מסתוריות היו מנת חלקה במשך שנים. אם אתם מעוניינים בעובדות ההיסטוריות ובעדויות חותכות, צינוק אדינבורו הוא כנראה לא המקום בשבילכם. זה המקום ללמוד בדרך מהנה ובידורית על הסיפורים ההיסטוריים והמיתוסים של העיר, תוך כדי הדמיה של אירועים מהעבר. שחקנים בתחפושות מפעילים את המקום וכתמי דם מקשטים את התפאורה. אם ילדיכם אמיצים, ואינם מתרגשים מסיפורי פשע, זה המקום בשבילם.

Edinburgh Dungeon
Mar-June, Sep-Oct 10:00-17:00
Nov-Dec, Mon-Fri 11:00-16:00
Sat-Sun 10:00-17:00
Jan-Mar Mon-Fri 11:00-16:00
Sat-Sun 10:30-16:30
31 Market St.
Tel. 2401001
www.the-dungeons.co.uk

גלריית פרוטמרקט
המשיכו ללכת על רחוב מרקט לכיוון מזרח ומיד אחרי צינוק אדינבורו תתגלה לפניכם כניסה למקום רגוע ושלו בהרבה. זוהי גלריית פרוטמרקט, שנפתחה בשנים האחרונות וביססה את מקומה כגלריית האמנות העכשווית הטובה בעיר. מקור שמה של הגלריה בשוק הירקות והפירות שפעל בעבר במקום. כיום אין כל זכר להמולת השוק, והעיצוב המודרני והנעים של הגלריה הקטנה הזו מקדם את הבאים. התערוכות מתחלפות ומציגות עבודות של אמנים עכשוויים מכל העולם. בכניסה לגלריה תמצאו חנות ספרים מקסימה של ספרי עיצוב ואמנות, ולצדה בית קפה חביב.

Fruitmarket Gallery
Mon-Sat 11:00-18:00
Sun 12:00-17:00
45 Market Street
Tel. 2252383
www.fruitmarket.co.uk

מרכז האמנות העירוני
ממול לגלריית פרוטמרקט, בצדו השני של הרחוב, נמצאת גלריה קטנה נוספת, המוקדשת כולה לאמנות סקוטית. מרכז האמנות העירוני הוא המקום שבו עיריית אדינבורו מציגה את מיטב אוספי האמנות שלה. בין התערוכות המתחלפות תוכלו למצוא אמנות סקוטית מהמאה ה־17 ועד היום, הכוללת סגנונות אמנותיים שונים  – מציורים של גדולי האמנים, דרך צילומים היסטוריים של הנוף המקומי, ועד לאמנות קומיקס עכשווית. תוכלו לבדוק איזו תערוכה מוצגת באתר האינטרנט של המרכז.

City Art Centre
2 market St.
Tel. 5293993
www.edinburgh.gov.uk

מוזיאון הילדות
המשיכו ללכת על רחוב מרקט מזרחה וכשתגיעו לגשר הצפוני פנו ימינה בחזרה אל המייל המלכותי. כשהגשר הצפוני מגיע למייל המלכותי, הוא משנה את שמו ל"גשר הדרומי". העניין הזה יכול לבלבל בקלות מבקרים מן החוץ, אך כל שיש לזכור הוא שהגשר הצפוני והגשר הדרומי הם למעשה חלקים שונים של אותו הגשר. לאחר שנגיע למייל המלכותי נפנה שמאלה לכיוון מזרח ונמשיך לרדת במורד הגבעה עד שנראה מימיננו את מוזיאון הילדות.
מוזיאון הילדות הוקם בשנת 1955 על ידי פטריק מורי, חבר מועצת עיריית אדינבורו. המוזיאון מוקדש לילדות, ולא לילדים עצמם, או לפחות לא לילדים של המאה ה־21. אוסף המוזיאון כולל בתי בובות, דובונים, דגמים של רכבות ומריונטות מזמנים אחרים. בעוד שילדים אולי ישתעממו מהתערוכה הלא־אינטראקטיבית שהמוזיאון מציע, ההורים דווקא יכולים להתפעם מהקסם הישן והנוסטלגי של הבובות והצעצועים.

Museum of Childhood
Mon-Sat 10:00-17:00
Sun 13:00-17:00
42 High St.
Tel. 5294142

המרכז הסקוטי לסיפור סיפורים
המרכז הסקוטי לסיפור סיפורים נפתח בשנת 2006 במקום שעמד קודם לכן תיאטרון. לאחר שתיכנסו אל המרכז ותחלפו על פניו של בית הקפה הנעים שפועל בו, תגיעו לחלל מואר ומרווח שבו מוצגת תערוכה על סיפורים סקוטיים מכל הזמנים, מאגדות עם עתיקות ועד להארי פוטר.
התצוגה, המתאימה לכל הגילאים, מתחילה בקיר אינטראקטיבי שנועד להציג לפני המבקר את המסורת והספרות הסקוטית.
המרכז מאפשר גם כניסה לאתר נוסף: צמוד למרכז ניצב בניין טיפוסי מהמאה ה־15, עשוי אבן ועץ, דוגמה נהדרת לאדינבורו של ימי הביניים. התצוגה בבית מספרת על חייו של ג'ון נוקס, שהוביל את הרפורמציה הסקוטית ונחשב כיום למייסד הכנסייה הפרסביטריאנית בסקוטלנד.

Scottish Storytelling Centre
Mon-Sat 10:00-18:00
Sun 12:00-18:00 (July-Aug only)
Admission free
43 High St.
Tel. 5569579
www.scottishstorytellingcentre.co.uk

סיפורו של העם הסקוטי
נרד ברחוב קנונגייט ונבחין משמאלנו בבית עתיק בעל צריח ושעון התלוי מעל הרחוב. כאן  פעל Canongate Tolbooth בימי הביניים, ששימש כבית כלא ובית משפט, על אף שייעודו העיקרי היה גביית האגרות והמסים מתושבי אדינבורו בימי הביניים. כיום המקום מאכלס מוזיאון קטן המוקדש כולו למעמד הפועלים של אדינבורו ב־400 השנים האחרונות, ומאפשר הצצה אל החיים שהתנהלו בעיר. באמצעות מסמכים היסטוריים, תמונות, הקלטות ישנות וחפצים שונים המוזיאון מציג את חיי היומיום של הפועל הסקוטי, ואת תפקידי הגילדות ואיגודי העובדים שפעלו בעיר. אמנם אין זה מהמוזיאונים החשובים בעיר, אבל שלא כאחרים, הוא מצליח לקרב את המבקר מן החוץ לחיים שהתנהלו באדינבורו במשך שנים ולתושביה הפשוטים.

People's Story
Mon-Sat 10:00-17:00
Sun 13:00-17:00
Admission free
163 Canongate St.
Tel. 5294057

מוזיאון אדינבורו
המוזיאון העירוני של אדינבורו נמצא בשלושה בתי מגורים ישנים המחוברים זה לזה ומוקדש כולו להיסטוריה המקומית של העיר. התערוכה במוזיאון מורכבת מאוסף אקלקטי למדי של מסמכים היסטוריים, דגמים, פריטי אמנות, חפצי זכוכית, כסף וחמר. עם זאת אפשר למצוא בו גם כמה פריטים מעניינים בעלי חשיבות היסטורית, כמו תוכניות הבנייה המקוריות של העיר החדשה של אדינבורו. הכניסה למוזיאון חופשית.

Museum Of Edinburgh
Mon-Sat 10:00-17:00
Admission free
142-146 Canongate St.
Tel. 5294143

כנסיית קנונגייט
בסוף המאה ה־17 הוחרמה כנסיית הולירוד על ידי המלך ג'יימס השביעי והפכה לכנסייה המלכותית של העיר. עבור הקהילה של כנסיית הולירוד, שנותרה ללא מקום להתפלל בו, נבנתה כנסיית קנונגייט. זוהי כנסייה יפה וצנועה, תכונה נדירה בקרב הכנסיות של אותה תקופה. חזית הכנסייה מעוקלת והחלונות מקושתים. בתוך הכנסייה אפשר לראות כמה סמלים ונסים המדגישים את עברה של הכנסייה ואת הקשרים הצבאיים והמלכותיים שהיו לה. סביב הכנסייה גן נאה ובו בית קברות ישן. הגן הוא אי ירוק של שקט באמצע העיר העתיקה והנופים היפים הנצפים ממנו משקיפים אל גבעת קלטון.

הספרייה לשירה סקוטית
הספרייה לשירה סקוטית נוסדה בשנת 1948, ועברה למיקומה הנוכחי בשנת 1999. לפני שנגיע לספרייה עצמה, יש לציין את המבנה הארכיטקטוני המיוחד שבו היא שוכנת, מבנה עטור פרסים שזוכה להערכה רבה מצד אנשי העיר. הבניין כולל קיר אחד של חומת העיר העתיקה, ועיצוב עכשווי מושך המשלב בהרמוניה לבנים, עץ אלון, זכוכית ואריחי חרסינה כחולים. הספרייה מכילה את האוסף הגדול ביותר במדינה של שירה סקוטית באנגלית ובגאלית. אמנם רוברט ברנס ממלא בעצמו כמה מדפים, אך ישנו ייצוג הולם גם למשוררים אחרים מתקופות שונות. המבקרים יכולים לקרוא להנאתם, לשמוע הקלטות ישנות ולהתוודע לאירועים שהספרייה מארגנת במהלך השנה.

Scottish Poetry Library
Mon-Fri 11:00-18:00
Sat 13:00-17:00
Admission free
5 Crichton's Close
Canongate St.
Tel. 5572876
www.spl.org.uk

חן חקלאי

נוסעים לאדינבורו? להזמנת המדריך לחצו כאן