רומן בסקוטלנד: ידין חוזר למאה ה-18, קאלדון

קרב קָאלוֹדֵן שנערך ב-16 באפריל 1746, היה הקרב האחרון שהתחולל על אדמת האי הבריטי, בין כוחות היעקוביטים, הנאמנים לטוען לכתר צ'ארלס אדוארד סטיוארט, המכונה "נסיך צ'ארלי היפה", ובין כוחות הנאמנים למלך ג'ורג' השני מבית הנובר.
בשדה הקרב אנשי ההיילנדס היעקובינים שחלקם היו לא מאומנים ומנוסים, וחסרי ציוד מתאים, הסתערו על שורות של הצבא האנגלי המיומן, המצויד בתותחים ופרשים.
הקרב נגמר תוך פחות משעתיים הצבא היעקוביני חוסל והנסיך יחד עם הנותרים נמלטו לאיים.

לאחר קרב קָאלוֹדֵן, העבירה הממשלה את חוק האיסור שאסר על תושבי הרמה הסקוטית אחזקת נשק, לבוש סקוטי מסורתי, נאסר קיום טקסים גאליים, ונאסרה אף השמעת המוזיקה המסורתית של הרמה הסקוטית.
החוק ביטל את הסמכות הפיאודלית והמשפטית של הקלאן. ראשי ואצולת השבטים הפכו לבעלי אדמות רגילים והוכנסו לאריסטוקרטיה הבריטית.
במבט לאחור, התבוסה בקרב קָאלוֹדֵן, אותו יזמו אנשי הרמה הסקוטית, היא שהביאה במידה רבה לסופה של התרבות הסקוטית כפי שהייתה עד אז, ולשילובם באי הבריטי.

עבור הסקוטים, שדה קָאלוֹדֵן, למרות כל האמור, הוא אתר היסטורי לאומי מרכזי.

בסדרה זרה ובספרי הנוכריה – הקרב הוא רגע מפתח חשוב מאוד בעלילה.
המדריך באתר הקרב טוען שהסדרה עשתה פלאות לאתר הגם שיש לפעמים קצת אי דיוקים.

רומן בסקוטלנד: כפר הבתים השחורים

כפר הבתים השחורים ניצב על האי האריס מעל מפרץ קטן החודר אליו מהאוקיינוס האטלנטי. אנחנו הגענו אליו ביום סגריר וגשום כיאה למקום על בתיו העתיקים.

הכפר צופן פרק בתולדות חיים על האי. גגות הבתים עשויים מסכך של אלומות שעורה שמהדקים אותם לגג באמצעות רצועות של חבלים. כל שנה, בקיץ, מחדשים את הסכך בשכבה נוספת של אלומות ובכך נשמר יכולתו של הגג למנוע חדירה של מים לתוך הבית. דורות של איכרים התגוררו בכפר הקטן עם בתי אבן שחורים וגגות סכך. עד שבתחילת המאה העשרים העולם המודרני חדר לכפר. צעירי הכפר חיפשו את מזלם במקומות אחרים. דייג, גידול כבשים, וחקלאות של דגנים וירקות לא הספיקו.

הצעירים עזבו, הוריהם הזדקנו ולא יכלו כבר לחדש את הסכך של הגג. וכך הבתים החלו לדלוף, להתפורר ואי אפשר היה להמשיך להתגורר בהם.

לעזרתם של תושבי הכפר הגיע הממשלה, שבנתה בתי סוכנות מבטון על מורד הגבעה שמעל הכפר. הבתים העתיקים פונו מדייריהם והכפר העתיק נותר בשיממונו. עד שב-1979 הבינו תושבי האי שאפשר להתפרנס משרידי הכפר – הבתים שופצו, הסכך חודש, ולתוכם הוכנסו הרהיטים הישנים, כלי הבית וצורות העיבוד החקלאי.

כך נוצר כפר עתיק מדהים, שחלק מבתיו משמשים כתצוגה, וחלק הפכו לצימרים עם שיא המודרנה בתוך המסגרת של הכפר העתיק. שלוש הנערות החביבות בקופה ובמסעדה הקטנה כבר לא צריכות לעזוב את האי – הן לומדות בתיכון וכאשר יסיימו בשנה הבאה הן מתכננות אמנם לצאת ללימודים באוניברסיטה בגלזגו, אבל לחזור לאי שמתפרנס בכבוד מכבשים, דייג ותיירות.

רומן בסקוטלנד: על כבול, רוח וקצה העולם

בתמונה: ערמת כבול בחצר בית – עד היום מסיקים את הבתים הכפריים בכבול עם ערימות של כבול בחצר. את הכבול כורים ממישור הכבול חותכים לריבועים ומייבשים. אחר כך זה משמש לכל החורף. העשן יוצא מכל הבתים בכפרים. אחד הנערות שפגשנו התגאתה שהיא יודעת להכין לבני כבול.

בתמונה  אפשר לראות מרחב אינסופי של אדמת כבול רטובה קמטרים על קמלומטרים בלי בית, גדר, כבש או פרה. מדבר של עשב ומים.

והמפרץ שמצולם בתמונות מרגיש כמו קצה אירופה: זה מקום מטורף. האקיינוס האטלנטי. אין כלום מעבר לזה עד קנדה. הגלים מכים בסלע בחוזקה והמקום זכה להיכנס לספר השיאים של גיינס כמקום עם הכי הרבה רוח בעולם. לידו מגדלור שעדיין מתוחזק והוא אחד מנקודות האיכון של מערכת הגי פי אס.

האיים ההיברידיים החיצונים: כמה עובדות

האיים ההיברידיים החיצונים. 119 איים 5 מיושבים. ממזרח סקוטלנד במערב אין דבר בין האיים לקנדה.
מעבורת פעמיים ביום בבוקר ובערב. שעתיים הפלגה. כאן מדברים גאלית והדת השלטת היא הכנסייה החופשית. הכמרים מדברים עברית, חובה, וביום ראשון הכל סגור.

במאה ה- 19 פינו את המוני האיכרים האריסים לטובת כבשים. בכל זאת באיים יש הכי הרבה איכרים שוכרי חלקות. 40 אחוז מכלל האיכרים הקטנים בסוקטלנד הם באיים האלה.

המוצר הייחודי של האי הוא בד הריס טוייד. רק כאן מותר לייצר את האריג הזה שממנו כל גנטלמן אנגלי, שרלוק הולמס, הנרי הייגינס, פיליאס פוג עשו את מעיל החליפה שלהם.

האיים מלאי מיסתורין בעיקר מעגלי האבן העומדים שאליהם עולה כל תייר המגיע לעיר. נוגע, מחבק, הוגה מחשבות. איני יודע אם כולם חוזרים מהגבעה עם העמודים העומדים. לא ספרתי אבל מי יודע

רומן בסקוטלנד: המשך הטיול האי ראאזי והאי סקאי

לאי ראאזי, מול האי סקאי התגלגלנו בטעות.

המלון – ראאזי האוס – נמצא בסקאי אמרולנו טריוגו, הוטלס ובוקינג. כאשר חשדנו למחיר הנמוך של מלון ברמה ממש גבוהה הסתבר שהוא על האי ראאזי מול סקאי.
ככה הגענו למעבורת ועשינו דרכנו לעוד אי.

לאי שבו מתגוררים כיום 150 איש בסך הכול סיפור מעניין. במאה השמונה עשרה הלאיירד – כלומר הלורד – של האי ראש שבט מקלאוד תמך ביעקובניים.
126 לוחמים מהאי ועוד 26 חלילנים יצאו עם הליירד לקרב קולודן.
לאחר הקרב תקפה אונית קרב בריטית את האי, ההתקפה לוותה בביזה אונס והרס.
התושבים החזיקו מעמד ולילה אחרי התקיפה הבריטית העבירו בחשאי את בוני פרינס צארלי המסתתר מסקאי לראאזי.
משם העבירו אותו לנקודת מפגש חשאית עם אוניה צרפתית.

מקלאוד השקיע את כל הונו בשיקום האי לאחר שלושים שנה נראה שהצליח. אולם בתחילת המאה התשע עשרה האוכלוסייה רבתה והמצב הכלכלי הידרדר. משפחות החלו להגר מעבר לים.

ג׳ון מקלאוד הליירד ניסה לעזור אבל ב-1843 פשט את הרגל ונאלץ למכור את האי ולהגר לאוסטרליה.

הקונים הבינו שרק מגידול כבשים במרעה יצליחו לשרוד ופינו יותר ממאה משפחות של איכרים קטנים.

האי עבר מיד ליד עד שנקנה עלידי הממשלה ב-1922.

המלון היה ביתו של הליירד והבניין עם השעון היו האורוות שמהם יצאו לוחמי השבט למלחמה – כולל מלחמות העולם.

בקצה האי ניצבת טירה חרבה על ראש צוק הצופה לים. עד לשנת 1671 הטירה הייתה מעוז של פיראטים בני שבט מקלאוד.

הטירה והאי הונצחו בשיריו של סורלי מקליין, 1911-1996 בן האי שנחשב לגדול משוררי השפה הגאלית.

המסע לסקוטלנד היום השני, עולים להיילנדס

תמיד אהבתי עצים. גדולים ועבי גזע. סריטה בנפש מילדותי באנגליה. אז הייתי קטן והעצים היו הרבה יותר גדולים. עצים בעיני צריכים לעמוד ביער מוקפים עצים וצמחייה ומפילים וקצת חשכה.
אגדות נולדות ביערות שכאלה. כיפה אדומה, הבית של הגמדים או הנערים האבודים בארץ לעולם לא. מבינות לעצים צומחים הסיפורים. ואכן ההיילנדס – ארץ ההר הסקוטית – מלאה בהם. יחד עם עשרות אגמים עם ברווזים וברבורים ושדות עם גדרות חי וכבשים לבנות מנוקדות בפסי סימון אדומים.

סאסאנך אנחנו בדרך לפורט ויליאם.

בסרטון אפשר לראות גם את בית המלון ואת היגאור שחלמנו שהיא שלנו…. אבל לא

חזרה לבלוג הראשי

סקוטלנד, גלזגו – היום הראשון

מה יהיה עם הנהיגה בצד שמאל, חשבתי בעודי עומד בתחנת ההשכרה בשדה התעופה בגלזגו. בטיסה הקצרה לכאן הצוות כבר דיבר במבטא סקוטי עמוק, כזה שאתה מבין רק כל מילה שלישית, והתשובה לשאלה היא "AYE" כלומר כן. תמיד כן, נעים שכזה. כאשר שאלנו היכן השכרת הרכב מהאיש שהכניס את העגלות למזוודות לאולם קבלת הכבודה (כמובן שהן בחינם. זה סקוטלנד), הוא מיד אמר אני אראה לכם – ולקח אותנו, עם העגלה לאזור סוכנויות ההשכרה. שהוא מחוץ לבניין הטרמינל.
אי דונט הב יור קאר יט, אמר סוכן הרכב החייכן (כמובן) – אבל יש לי כאן מרצדס, שאוכל לתת לכם. שמחנו. מוקדם מדי. הגולף החדשה נמצאה בחנייה. וויז הוא אמר עובד כאן, בגלזגו, באיים לא רק שאין וויז, אין בכלל אינטרנט. גם לא בנק. זה מגיע פעם או פעמים בשבוע באוטובנק ועובר בכפרים. רשמנו לפנינו.
העניין הזה של נהיגה בצד שמאל הוא בעיקר מפחיד. אבל אין בו ממש. לאחר כמה דקות של נהיגה אתה מתרגל. כמו רכיבה על אופניים. הבעיה היא במעגלי התנועה, הרבים. אבל, הסקוטים כבר אכלו את העניין הזה עם הזרים שלא יודעים שבמעגל תנועה פונים שמאלה – וסימנו אותם בחץ גדול המורה על הכיוון. גם הוויז אומר, בכניסה למעגל – פנה שמאלה וקח את היציאה השנייה – גם היא, ה"ווזית" הבחינה שאנחנו מישראל.

בתמונות: מסעדה בגלזגו הקיימת מאז 1737.

חזרה לעמוד הראשי

 (אסף קוגלר)

יוון: מסלול יום באתונה

רוב המגיעים לחצי האי פיליון יבקרו בדרכם הלוך או חזור באתונה. שווה לנצל את הנחיתה בעיר למנוחה קלה ומפגש עם בירת יוון. אתונה היא עיר בעלת היסטוריה עתיקה ומפוארת, אבל היא קומפקטית למדי ואת רוב האתרים המשמעותיים ניתן לכסות ביום, מקסימום יומיים. רצוי להזמין לילה במלון בעיר לפני שמפליגים הלאה אל השקט של החופים, הכפרים וההרים של פיליון ולהתערבב בקצת רעש עירוני וארכיאולוגיה מרשימה. המסלול להלן יוצא מכיכר מונסטירקי הקרובה לרוב מוקדי העניין. ישנן לא מעט תחנות ארכיאולוגיות במסלול, אם אתם לא חובבים מובהקים של ארכיאולוגיה ניתן לדלג על כמה מהן. המרשימות ביותר לטעמינו הם מקדש זאוס האולימפי, האגורה וסביבותיה וכמובן האקרופוליס שלא כדאי להחמיץ והמוזיאון שלו. רבים מהאתרים הארכיאולוגיים כלולים בכרטיסיה מוזלת שתקפה לחמישה ימים. שעות הפתיחה עלולות להשתנות עם חילופי העונות כך ששווה לוודא את זמני הפתיחה באתר של משרד התרבות היווני: odysseus.culture.gr

כיכר מונסטירקי (Kirk Fisher)
כיכר מונסטירקי (Kirk Fisher)

1. כיכר מונסטירקי
Monastiraki
הכיכר וסביבותיה הן מקום מומלץ להזמין בו מלון בשל מיקומה המרכזי של הכיכר לא רחוק מהאקרופוליס ושכונת פלאקה (Plaka), סמוך לשכונת פסירי (Psiri) המתוקה והאופנתית ובסמיכות לכיכר סינטגמה (Syntagma) ואזור השופינג. אזור כיכר אומניה (Omonoia) בו מרוכזים מלונות רבים פחות מומלץ בשל הידרדרות האזור.
בכיכר ממוקמת תחנת רכבת תחתית המאפשרת ניידות. הכיכר עצמה מלאה תמיד בהמולה שמחה של צעירים, תיירים ורוכלים וממנה נמתח שוק הפשפשים של אתונה. בעלי דוכנים מציעים את מרכולתם בחנויות באזור בכל ימות השבוע אך מומלץ לבקר בשוק הפשפשים בימי ראשון, אז מגיעים רוכלים ופורשים היצע מפתיע ומעניין של חפצים בהם אפשר לנבור.

2. רחוב ארמו
Ermou
מכיכר מונסטירקי לכיכר סינטגמה נמתח רחוב ארמו הקרוי על שמו של הרמס שליח האלים ואל הסוחרים ובעלי המלאכה. בהתאם מדובר ברחוב ובו מסחר ער (כך בכל יוון). בו וברחובות הסמוכים לו תוכלו למצוא את מיטב רשתות האופנה הבינלאומיות ולרכוש לעצמכם מלתחה אופנתית. בערך באמצע הדרך בין הכיכרות הרחוב נפתח לכיכר קטנה נוספת בה ניצבת כנסייה קטנה. מדובר באחת הכנסיות העתיקות באתונה, המתוארכת למאה ה־11. הכנסייה הוקמה על חורבותיו של מקדש יווני. כאשר אותון הראשון מלך יוון הזמין תכנית עיר חדשה לאתונה, הכנסייה הייתה בסכנת הריסה על מנת שלא תפריע לסלילת רחוב ארמו החדש. אביו של אותון, לודוויג הראשון מלך בוואריה, ביקש מבנו לחוס על הכנסייה. לשמחתנו היא שולבה במארג הרחובות החדש.

חילופי משמרות בכיכר סינטגמה (אסף קוגלר)
חילופי משמרות בכיכר סינטגמה (אסף קוגלר)

3. כיכר סינטגמה
Syntagma
פירוש השם סינטגמה ביוונית הוא חוקה. הכיכר נפרשת מול מה שהיה ארמון המלוכה והיום משמש כמבנה הפרלמנט היווני. שמה של הכיכר ניתן לה לאחר שבספטמבר 1843 התכנסו בכיכר חיילים ודרשו קבלת חוקה. המלך אותון עליו כתב תומאס גלנט ש"לא היה אכזר דיו כדי שיחששו מפניו, לא רחמן דיו כדי שיאהבו אותו ולא מוכשר מספיק כדי שיכבדוהו", נאלץ לקבל את דרישות החיילים. בסמוך לכיכר נמצאת תחנת הרכבת סינטגמה שהיא המרכזית באתונה, בתוכה ממצאים ארכיאולוגיים וסביבה מלונות וחנויות. האטרקציה המרכזית בכיכר היא חילופי המשמר הנערכים בקבר החייל האלמוני בחזית הפרלמנט. לצעדה הטקסית המרשימה מתווספים מדי השרד היוונים המורכבים מגרביונים שמלה בהירה ונעליים עם פונפונים פרוותיים שמשקלן כשלושה קילו. התיירים שמחים להצטלם עם החיילים אך שימו לב לא לחרוג מהכללים שמא תקבלו נזיפה ממפקד המשמר. שווה לתזמן את ההגעה לכיכר עם החילופין. חילופי המשמר מתרחשים כל שעה עגולה. בימי ראשון בשעה 11 נערכת גם צעדה טקסית בליווי תזמורת צבאית.

הגנים הלאומיים (אסף קוגלר)
הגנים הלאומיים (אסף קוגלר)

4. הגנים הלאומיים
National Garden
Amalias 1
210721-5019
כניסה חופשית
כמו הארמון שהפך לפרלמנט, גם הגנים הלאומיים, החלו את דרכם בתור הגנים המלכותיים. המלכה אמליה יזמה את הקמתם ב־1838 והם נחנכו ב־1840. 500 מיני צמחים יובאו לגן, אך לא כולם שרדו באקלים הים תיכוני. בגנים אירע מקרה שווינסטון צ'רציל הגדיר כ"נשיכת קוף שעלתה בחייהם של 250,000 איש". מלך יוון, אלכסנדר הראשון, ננשך על ידי קוף מחמד ומת לאחר מספר ימים מזיהום. מותו הוביל בעקיפין למלחמת יוון־טורקיה. היום בכל מקרה הגנים מלבלבים ומזמינים ומושלמים לשיטוט רגוע בין עצים, פרחים, מזרקות מפכפכות וברכות בהן שוחים צבים חמודים. בתחומי הגן נמצא הזאפיון (Zappeion) מבנה כנסים נאה שהוקם לקראת חידוש המשחקים האולימפיים ביוון על ידי בני הדודים אוונגלוס וקונסטנטין זאפס.

5. האמפיתיאטרון הפן-אתונאי
Panathnaic Stadium
Leof. Vasileos Konstantinou, Athina,
210752-2984
מרץ-אקטובר 19:00-08:00
נובמבר-פברואר 17:00-08:00
panathenaicstadium.gr
אמפיתיאטרון השיש הענק הזה, שבו יכולים להתכנס 50,000 איש, נבנה בשנת 330 לפנה"ס כדי לארח את המשחקים הפן-אתונאיים הראשונים. שיאם של המשחקים בעת העתיקה או השפל שלהם, היו בשנת 144, בימיו של הקיסר הדריאנוס. אז שימש האמפיתיאטרון, שמושביו רוצפו מחדש בשיש, למלחמות של לודרים ביותר מאלף חיות בר. בתקופה הרומית המאוחרת יצא האמפיתיאטרון מכלל שימוש והשיש שכיסה את מושביו נלקח למבנים אחרים. ב־1869 חשף מחדש את המבנה ארנסט זילר, אחד האדריכלים הגרמנים שעסקו בהקמת אתונה החדשה, בתמיכת המלך היווני ג'ורג' הראשון. ב־1895, לקראת חידושם של המשחקים האולימפיים, שוקם המבנה ומושביו רוצפו מחדש בשיש. לקראת המשחקים האולימפיים שהתקיימו באתונה בשנת 2004 שופץ האמפיתיאטרון שוב ומושבי השיש שלו עברו ניקוי. באמפיתיאטרון התקיימו תחרויות הקשת והוא שימש כנקודת הסיום של המרתון.

מקדש זאוס האולימפי (אסף קוגלר)
מקדש זאוס האולימפי (אסף קוגלר)

6. מקדש זאוס האולימפי
Temple of Olympian Zeus‏
Vassilisis Olgas Av.
מדי יום 15:00-08:00
מקדש זה, שהוקדש לזאוס האולימפי, היה המקדש הגדול ביותר ברחבי יוון. הוא השתרע על שטח של 4,386 מ"ר, התנשא לגובה 27 מ' וגובהם של 104 עמודי השיש שלו, שנשאו את הארכיטרב, היה 17 מ'.
תכנון המקדש ועבודות ההקמה הראשונות החלו במחצית השנייה של המאה השישית לפנה"ס, אבל בנייתו לא הושלמה אז. בשנת 174 לפנה"ס המשיך בעבודות הבנייה המלך הסלווקי אנטיוכוס הרביעי (הוא אנטיוכוס אפיפנס שנלחם ביהודה המכבי), שהפקיד את עיצוב מראהו הסופי של המקדש בידי האדריכל הרומי הנודע קוסוטיוס. אבל גם מפעל הבנייה של אנטיוכוס לא הגיע לידי סיום. עבודות הבנייה חודשו בשנת 125 לספירה, בימיו של הקיסר הרומי הדריאנוס, בונה אתונה הרומאית, שחנך את המקדש בשנת 132 לספירה (באותם ימים היה טרוד גם במיגור מרד בר כוכבא). במרכזו של המקדש עמד פסל גדול של זאוס עשוי זהב ושנהב. בחזית המקדש הוצבו פסלי ברונזה של הדריאנוס. פסל ענק נוסף של הקיסר הוצב מאחורי המקדש.
המקדש פעל ככל הנראה עד שנת 435, אז סגר הקיסר תיאודוסיוס השני את כל אתרי הפולחן הפגאניים בעיר. במאות החמישית והששית הוקמה בסיליקה קטנה במתחם המקדש. בימי הביניים התגורר במקום מתבודד שהלך בעקבותיו של הנזיר שמעון יושב העמודים ונחבא בראש אבני הארכיטרב של המבנה, שהיה כבר הרוס בחלקו מרעידות אדמה שפקדו את העיר. בשנת 1436 עוד עמדו 21 מעמודיו המקוריים של המקדש. בשנת 1759 פוצץ המושל הטורקי של העיר עמוד שיש אחד כדי לייצר ממנו סיד. ב־1852 נפל עמוד נוסף בסערה שפקדה את אתונה. העמוד הזה שוכב עד היום למרגלות 15 העמודים שעדיין ניצבים על מכונם. המבנה מרשים וביקור קרוב בו מעורר התפעלות. אך אם תרצו לחסוך את דמי הכניסה תוכלו להתפעל ממנו גם מעבר לגדר.

קשת הדריאנוס (Joanbanjo)
קשת הדריאנוס (Joanbanjo)

7. קשת הדריאנוס
Arch of Hadrian
Leoforos Vasilisis Amalias
הקשת, הניצבת ברחוב Vasilissis Amalias בפינה הצפון־מערבית של מתחם מקדש זאוס, נבנתה כנראה בידי בני אתונה בשנת 131 לספירה במטרה להודות לקיסר הדריאנוס על מפעלי הבנייה המסיביים שלו בעיר. הקשת עמדה על תוואי החומה של תמיסטוקולס שהקיפה את אתונה העתיקה. החומה חרבה אמנם מאות שנים לפני הקמת הקשת, אבל התוואי שלאורכו עברה שימש גבול בין אתונה העתיקה — זו של ימי התקופה הקלאסית — לבין אתונה החדשה, שנבנתה בידי הדריאנוס ממערב לקשת. בחזית הצפון־מערבית של הקשת חקוקה הכתובת "זו אתונה, העיר העתיקה של תזאוס", ואילו בחזית הדרום־מזרחית שלה, הפונה לעבר מקדש זאוס, חקוקה הכתובת: "זו עירו של הדריאנוס ולא של תזאוס".

8. פלאקה
Palaka
מקשת הדריאנוס יוביל אתכם רחוב Lisikratous היישר לשכונת פלאקה, אחת מסמליה של אתונה הממוקמת למרגלות האקרופוליס, מקום מוצלח למנוחה וארוחת צהריים כמו גם לשיטוט וקניית מזכרות תיירותיות.
בהתרשמות ראשונית, נראית פלאקה כמו מלכודת תיירים דביקה עם מלצרים העומדים בפתחי הטברנות ומנסים לצוד קורבנות תמימים. ואכן, יש לפלאקה צדדים רבים שכדאי מאוד להימנע מהם, אבל אם תדעו לאן ללכת ומה לחפש, נכונו לכם הפתעות נעימות בהחלט.
בדרככם לאקרופוליס לכו לאיבוד בסמטאות הפלאקה ותמצאו גלריות וסדנאות אמנות, טברנות מפתות וברי ouzeri עתיקים, מסעדות עדכניות מתוחכמות, חנויות אופנה ייחודיות, והרבה מוזיאונים קטנים ו"ידידותיים למשתמש". להלן כמה מפינות החמד בשכונה מתוכן תוכלו לבחור ולשבץ בשיטוט בשכונה בהתאם לזמן ולחשק.
במעלה רחוב Vironos (הקרוי על שם לורד ביירון, אחד מדייריה המפורסמים של השכונה) נמצאת נקודת היציאה הטובה ביותר לסיורים — Platia Lissikratous, שבצדה השמאלי האנדרטה העתיקה שהעניקה את שמה לכיכר — אנדרטת ליסיקראטס (Lysikrates). האנדרטה הוקמה בשנת 335 לפנה"ס והיא השריד היחיד לאנדרטאות שנבנו באתונה העתיקה לציון הזוכים בפסטיבל השנתי לשירה ולדרמה שהתקיים באמפיתאטרון דיוניסוס הסמוך. עד 1826 עמדה האנדרטה במרכזו של מנזר קפוציני שהוקם במאה ה־17. משחרב המנזר בשרפה, נותרה האנדרטה עומדת לבדה בכיכר המוצלת.
מהכיכר יוצא רחוב Lissikratous המוביל לכנסיית Aghia Aikaterini, כנסייה ביזנטית מקסימה שעברה שיקום. בכנסייה, שנבנתה במאה ה־11, סדרה של ציורי קיר שמורים היטב.
Filomoussou Eterias — היא כיכר חביבה ומוצלת המתאימה במיוחד להפסקת קפה ולתכנון הצעדים הבאים. ברחוב Kodrou מס' 9, נמצא המוזיאון היווני לאמנות ילדים המציג ציורים ויצירות אמנות של ילדים בני 14-5 הזוכים ליחס רציני ומכבד — מקום מצוין לביקור עם הצעירים שבחבורה. ברחוב Nikis מס' 39, שוכן המוזיאון היהודי של יוון (Jewish Museum of Greece). המוזיאון ממוקם בבית מידות ניאו־קלאסי מהודר ומציג אוסף מעניין של פריטים המתארים את ההיסטוריה של יהודי יוון מאז המאה השלישית לפנה"ס.
מתחם Anafiotika, הוא האוצר החבוי של הפלאקה. זהו אי של שלווה בדמותן של כמה סמטאות זעירות המתפתלות בין בתים קטנים צבועים לבן בעלי גגות כיפה כחולים הנראים כתלויים על מצוק גבעת האקרופוליס — מעין העתק של כפר מהאיים הציקלאדיים. ב־1841, כאשר מרבית תושביו של האי Anafi הגיעו לאתונה לבנות את בירת יוון החדשה, הם הקימו לעצמם במקום זה העתק של הכפר שממנו באו. שימו לב שלפחות נכון לזמן כתיבת מדריך זה, המיקום של השכונה בשירות גוגל מאפס אינו נכון ומציין את השכונה בצדו האחר של סלע האקרופוליס ולא מצפונו. בכדי להתחיל את השיטוט בשכונה במקום הנכון עשו דרככם לכנסיית Agios Georgios Stratonos ומצאו את המדרגות מימין לה. כאן אפשר להתחיל את הטיול הקטן ברחובות השכונה הקטנטונת.
מוזיאון Kanellopoulos — הוא אחד מאותם מוזיאונים אקלקטיים נפלאים שרבים כמותם באתונה. המוזיאון מכיל את האוסף של פבלוס ואלכסנדרה קנלופולוס ובו חפצי אמנות המייצגים את כל תקופות היצירה האמנותית ביוון — מהתקופה הפרהיסטורית ועד לתקופה המודרנית. המוזיאון בדרך כלל ריק מאדם והוא מקום מצוין לבריחה קצרה מההמון של פלאקה.
רחוב טריפידון (Tripidon), ששמו נגזר מן הטריפודים — מעין פסלונים בעלי שלוש רגליים שהיו מוענקים כפרסים למנצחים בפסטיבל הדרמה השנתי על שם דיוניסוס. בין הזוכים בפרס היו גם אריסטופנס, סופוקלס ואוריפידס. ה"אוסקר" של ליסיסקראטס הוא היחיד ששרד על מכונו ברחוב וממנו התחלנו את סיורינו בשכונה. רחוב טריפידון הוא אחד הרחובות הנאים של הפלאקה, משובץ חנויות קטנות, טברנות חבויות ושרידים יפים של בתים טורקיים מהמאה ה־19.
רחוב טריפידון מתעקל בקצהו, מתחבר לרחוב Flessa ונשפך לתוך הרחוב הראשי של פלאקה — רחוב אדריאנו הקרוי על שם הקיסר הדריאנוס ומסתיים בשרידי ספריית הדריאנוס. את המבנה הגדול ששימש כפורום בנה הקיסר הדריאנוס בשנים 131-132. מדרום לו עמדה האגורה הרומית של אתונה, שאת שרידיה אפשר לראות אם פונים ימינה ברחוב Eolou ומתקדמים עד לסופו. כאן נמצא גם אחד המבנים העתיקים ביותר באתונה "מגדל הרוחות" — מגדל מתומן עתיק שנבנה בשנת 50 לפנה"ס על ידי אסטרונום סורי. המבנה הוא שילוב של שעון שמש, תחנת חיזוי מטאורולוגית ושעון מים.

האגורה (אלעד הולנדר)
האגורה (אלעד הולנדר)

9. האגורה
Ancient Agora of Athens‏
Adrianou 24, Τ.Κ. 10555, Athen
08:00-15:00
האגורה היא המתחם הארכיאולוגי החשוב ביותר באתונה אחרי האקרופוליס. האגורה שימשה כשוק המרכזי של אתונה במשך יותר מ־1,200 שנה. כאן התרחשה הפעילות הציבורית של אתונה — חיי המסחר, חיי התרבות, השיחות הפילוסופיות והגילויים המדעיים. כדאי מאוד לא לפספס את מקדש הפסטוס, המקדש הקלאסי השמור ביותר בעולם (בעיקר את האפריזים המקשטים אותו המתארים את הרפתקאותיהם של תזאוס והרקולס), ואת הסטוו המשוחזר של אטאלוס, שבתוכו שוכן כיום מוזיאון האגורה. מכאן ניתן לטפס לאקרופוליס. הטיפוס אמנם נראה קשוח, אך למעשה מדובר בעלייה מתונה למדי.

אראופאגוס (אסף קוגלר)
אראופאגוס (אסף קוגלר)

10. אראופאגוס
Areopagus
ממול לאקרופוליס מתרוממת גבעה חשופה שעליה אפשר להבחין במעט שרידים עתיקים. זוהי גבעת האראופאגוס הקרויה על שם אל המלחמה ארס. בעבר שימשה הגבעה כמקום התכנסות של מועצת המשפט האתונאי העתיק, אבל את עיקר פרסומה קנתה הגבעה בשנת 51 לספירה, אז ביקר בה השליח פאולוס ונשא במקום דרשה המכוונת ל"אנשי אתונה". הוא הצליח לנצר את אחד משומעיו, דיוניסוס, ראשון המתנצרים באתונה, לימים הבישוף הנוצרי הראשון של העיר. נאומו של פאולוס מופיע במעשי השליחים בברית החדשה ומונצח על טבלת נחושת בגבעה. הגבעה כיום היא מוקד עלייה לרגל לקבוצות צליינים, אך גם לתיירים שישמחו להשביע את עיניהם בנוף מרשים של אתונה ושל האקרופוליס המתנשא מעליה.

11. האקרופוליס
Acropolis of Athens‏
210321-4172
בקיץ: 20:00-08:00
בחורף: 15:00-08:00
מאז התקופה הניאוליתית היה האקרופוליס המרכז השלטוני והדתי של אתונה העתיקה. האתר, כמו העיר כולה, קשור לאלת החוכמה אתנה ואגדות רבות קושרות אותה למקום. כבר בשנת 650 לפנה"ס עמד מקדש לאתנה על האקרופוליס. המבנים המפורסמים ביותר על הגבעה נבנו בימיו של פריקלס, במאה החמישית לפנה"ס, תור הזהב של אתונה.
שער מרשים — הפרופיליאום — מכניס את המבקר אל מתחם המקדשים. מבואה מפורסמת זו נועדה ליצור הפרדה ברורה בין קודש לחול. האגף הצפוני שלה מעוטר בפרסקות ובהן סצנות מתוך כתביו של הומרוס. מימין למבואה, על כתף סלע מבודד, ניצב מקדש ניצחון קטן שהיה מקושט באפריזים המתארים סצנות מלחמה בין יוונים לפרסים (האפריזים מוצגים במוזיאון האקרופוליס).
ביציאה מהמבואה הפרתנון מתגלה במלוא הדרו שמועם מעט בשל הפיגומים סביבו, חלק מפעולות שיקום נרחבות שעובר המבנה (לאחר שכבר עבר פעולות שיקום רבות במהלך התקופה המודרנית). הפרתנון היה מקדש לאלה אתנה — ובמרכזו עמד פסל ענקי של האלה בגובה 12 מ' מצופה זהב ושנהב. הפסל, המקדש ופסליו הם פרי יצירתו של הפסל פידיאס בשנים
438-447 לפנה"ס. מידותיו של המקדש והיחסים בין חלקיו השונים מושתתים כולם על "כלל הזהב" — יחס גיאומטרי המקובל עד ימינו לציון יחסים אסתטיים מושלמים. כדי להתגבר על האשליה האופטית שלפיה נדמה כי קווים ישרים הולכים ומתעקמים ככל שהם מתרחקים, העמודים תוכננו כך (עם בליטות במרכז) שתיווצר אשליה שלפיה הקו הישר נשמר לכל אורך העמוד. התוצאה של כל החישובים האדריכליים הסבוכים הללו היא "מבנה מושלם".
במקומות רבים בפרתנון הוצבו פסלים וקישוטים. המטופות פוסלו עם סצנות של אלים ובני אנוש מיתולוגיים, הפדימנטים עוטרו בפסלים נהדרים — הפדימנט המזרחי תיאר את הולדתה של אתנה מתוך ראשו של זאוס, והמערבי תיאר את הקרב על אתונה בין אתנה לפוסידון. באפריז שמסביב לגג פוסלה תהלוכה טקסית ארוכה שנפרסה מסביב לבניין כולו. רוב הפסלים והעיטורים ששרדו מהעת העתיקה נלקחו במהלך המאה ה־19 מהפרתנון, ושני שלישים מהם נמצאים כיום במוזיאון הבריטי.
ממזרח לפרתנון עומד מקדש נוסף — מקדש הארכתאום, שנבנה בשנת 406 לפנה"ס במקום שבו, לפי המסורת, התקיים המאבק על אתונה בין אתנה לפוסידון. המבנה מורכב משני מקדשים — מקדש מזרחי שהוקדש לאתנה, ומערבי — לפוסידון. המרכיב המפורסם ביותר במבנה הם ששת העמודים המפוסלים כנשים חושניות התומכות את המרפסת הדרומית. נשות העמוד ידועות בשם קאריאטידות — אולי על שם נשות קאריה שעל פי מסורות מסוימות, עירן קשרה עם הפרסים נגד אתונה. הצבתן כנושאות קורות המבנה נועדה להנציח את השפלת עירן לאחר התבוסה לאתונה. בתקופת השלטון הטורקי הוסב המבנה להרמון. הפסלים הניצבים במקדש כיום הם העתקים של הפסלים המקוריים המוצגים במוזיאון האקרופוליס.

האודיאון של הורדוס אטיקוס (Nikthestunned)
האודיאון של הורדוס אטיקוס (Nikthestunned)

12. האודיאון של הורדוס אטיקוס
Odeon of Herodes Atticus
Areopagitou Dionisiou
תיאטרון מרשים המשמש כיום להופעות של פסטיבל אתונה ובדרך כלל סגור לקהל (הזווית הטובה ביותר לצפות באודיאון היא דווקא מלמעלה, מהאקרופוליס). את האודיאון, המכיל כ־6,000 מושבים, בנה הורדוס אטיקוס, משועי אתונה, לזכר אשתו ריגילה, בשנת 161 לספירה. הורדוס ירש את עושרו הרב מאביו, שגילה אוצר גדול בבית ישן באתונה. את רוב ימיו בילה הורדוס ברומא, שם שימש בתפקידים רבים, ביניהם גם מורם של הקיסרים מרקוס אורליוס ולוציוס ורוס. כאשר פרש מפעילות ציבורית חזר לאתונה ותרם לאתרים רבים בעיר. האודיאון חרב בשנת 267 ושוקם בשנת 1950 ומשמש מאז לפסטיבלים בעיר. פסטיבל אתונה מתקיים באודיאון בימות הקיץ, לעיתים לאור הירח, בהשתתפות אמנים ידועים כמו הזמר לוצ'יאנו פברוטי או בלט הבולשוי

13. תיאטרון דיוניסוס
Theatre of Dionysus‏
Mitseon 25
מקובל לראות בו את ערש הולדתה של הדרמה. במאות החמישית והרביעית לפנה"ס התקיימו כאן תחרויות התיאטרון הגדולות במהלך הפסטיבל לכבוד האל דיוניסוס. בתחרויות השתתפו צוותים של מחזאים (ביניהם: איסכילוס, סופוקלס, אוריפידס ואריסטופנס), שחקנים, מקהלה ונגנים, שמימן אחד מעשירי אתונה. כאן הועלו לראשונה המחזות אדיפוס המלך של סופוקלס ומדיאה של אוריפידס. התיאטרון המקורי הכיל 15,000 מושבים, ואת הטוב שביניהם, שנשמר עבור הכהן הראשי לדיוניסוס, אפשר עדיין לראות במקום כשעל ידיותיו מפוסלים סאטירים וכפות של אריות.

מוזיאון האקרופוליס (Tilemahos Efthimiadis)
מוזיאון האקרופוליס (Tilemahos Efthimiadis)

14. מוזיאון האקרופוליס
Acropolis Museum
Dionysiou Areopagitou 15
210900-0900
אפריל-אוקטובר: שני 16:00-08:00 שישי 22:00-08:00 שבת, ראשון, שלישי-חמישי 20:00-08:00
נובמבר-מרץ: שני-חמישי 17:00-09:00 שישי:22:00-09:00 שבת-ראשון:20:00-09:00
www.theacropolismuseum.gr
להשלמת חווית האקרופוליס כדאי מאוד לבקר במוזיאון האקרופוליס, מוזיאון שנחנך בשנת 2009 במבנה מודרני ומרשים בתכנונו של האדריכל השוויצרי ברנרד טשומי. דרך ריצפת הזכוכית ניתן להשקיף על שרידים ארכיאולוגים מהתקופה הביזנטית הקדומה שנחשפו באתר המיועד לבניית המוזיאון ומהמרפסת ניתן להשקיף על האתר לו מוקדש המוזיאון. בקומות המוזיאון השונות מוצגים פסלים וחפצים שהובאו מההר. רבים מהפריטים המקוריים מן האקרופוליס נלקחו על ידי בריטניה ומוצגים במוזיאון הבריטי והנושא מהווה סלע מחלוקת בין המדינות. יוון עדיין מחכה שאוצרותיה התרבותיים יוחזרו לה ויוצגו אחר כבוד במוזיאון שהוקם להם, אך למרות הפריטים החסרים עדיין מדובר בחוויה משמעותית. בין היתר ניתן לפגוש העתק של תבליטי השיש שהקיפו את גג הפרתנון, ולזכות במבט מעמיק יותר משל היווני הממוצע בן העת העתיקה שכן הם מוצבים בגובה העין. בנוסף נמצאות במקום חמש משש הקריאטידות (הפסלים שראיתם על ההר הם העתק), אחותן הששית נמצאת בגלות בריטניה גם היא.

15. קרמיקוס
kerameicos
Ermou 148
מדי יום 15:00-08:00
אתר קרמיקוס מכיל ממצאים עתיקים רבים: שערים, רחובות, מקדשים. אבל הסיבה העיקרית להגיע לכאן היא עיר המתים של אתונה העתיקה ושורת מצבות הקבורה הניצבות לאורך הדרך הקדושה, שבה הילכו הכוהנות של דמטר מדי שנה בשנה בדרכן לשדות אלוסיס. עיר המתים של אתונה העתיקה משתרעת משני צדי הרחוב ובה קבורים עשירי העיר, גיבוריה ושריה. הקברים הראשונים, מהמאה השביעית לפנה"ס, פשוטים למראה — תלי קבורה גבוהים של עפר מהודק ואבן, אבל מצבות הקבורה מהמאה החמישית לפנה"ס כוללות מצבות פשוטות לצד פסלים מפוארים ומבני קבורה יפים. רוב הפסלים הם העתקים של פסלי המקור הנמצאים במוזיאון שבאתר. לא להחמיץ. לא רחוק מהאתר ברחוב Melidoni 5 ניצב בית הכנסת של הקהילה היהודית של העיר.

ליקאביטוס (Greenshed)
ליקאביטוס (Greenshed)

ליקאביטוס
Lycabettus
גבעה אחת מתחרה בגבעת האקרופוליס על השליטה בקו הרקיע של אתונה — גבעת ליקאבטוס הגבעה הגבוהה בעיר, מתחתיה משתרעת אתונה — מהגבעה עד לאקרופוליס ומהאקרופוליס עד הים בפיראוס. פירושה שמה הוא "גבעת הזאבים" והיא נישאת לגובה של כמעט 300 מ' מעל פני העיר, מקום נפלא לתצפית מרהיבה על אתונה בסיומו של יום סיורים מפרך. למרגלות הגבעה משתרע אזור שונה בתכלית ממה שראינו עד כה — שכונת קולונאקי (Kolonaki) על בתי המגורים היוקרתיים שלה וחנויותיה האופנתיות המציעות את מיטב המותגים הבינלאומיים, פארק שנמשך מהגנים הלאומיים ועד ל־Zappeion, ומבחר של חצי תריסר מוזיאונים ברמה עולמית הניצבים כמעט זה לצד זה ברחוב ואסיליסיס סופיאס (Vassilissis Sofias).
הטיפוס ברגל לגבעת ליקאבטוס התלולה עשוי להימשך כ־45 דקות אך יש הנאה מסוימת בטיפוס בגבעה המיוערת. אל תיקחו מונית לראש הגבעה, קרוב לוודאי שתשלמו על כך מחיר מופקע. אם הלכתם מספיק במהלך היום השתמשו ברכבל (פוניקולאר), שתחנתו נמצאת בפינת הרחובות אריסטיפו (Aristipou) ופלוטארכו (Ploutarchou) והוא יוצא כל חצי שעה לפחות (בשעות השיא כל עשר דקות) מתשע בבוקר ועד אחת וחצי בלילה (בחורף השירות עלול להסתיים מוקדם יותר). על ראש הגבעה ניצבת כנסיית Aghios Georgios הנאה וכמובן מסעדה. מומלץ להסתפק בקפה ובנוף המרהיב. אם תתזמנו את זמן הביקור שלכם לשעת השקיעה תוכלו ליהנות מהצבעים המתחלפים באופק ואז לצפות באתונה הלילית נדלקת לאיטה.

שכונת פסירי (Dimitris Kamaras)
שכונת פסירי (Dimitris Kamaras)

שכונת פסירי
Psirri
פסירי היא מבוך של רחובות צרים בין שלושה רחובות מרכזיים — Athinas, Ermou, Pireos — סמוך לתחנת הרכבת התחתית במונסטירקי. בכל שעות היום והלילה פועלות בשכונה גלריות לאמנות וחנויות עיצוב, ברים עליזים ומסעדות פיוז'ן, טברנות עם מוסיקה מסורתית ודיסקוטקים קצביים. תיירים מתחילים לגלות את פסירי, ותמיד נעים לשוטט בה ולגלות חנות מיוחדת או מסעדה חבויה, אבל הרגע המתאים ביותר לחוות את האווירה הייחודית של השכונה הוא בימי שבת וראשון אחרי שלוש אחר הצהריים, שעה שאתונאים אופנתיים באים בהמוניהם לבלות בשכונה. הבילוי בפסירי מתחיל בארוחת צהריים ארוכה ואחריה סיור בחלונות הראווה ודוכני שוק הפשפשים הפרושים ברחובות. אפשר גם לבקר באחת מתערוכות האמנות ולאחר מכן לשתות משקה ראשון ולאכול ארוחת ערב מלווה במוסיקה חיה. אחרי חצות, כאשר יוצאים שוב לרחובות, הם שוקקים בהמוני אדם החוגגים את סוף השבוע עד עלות השחר.


לקניית המדריך לחצו כאן

לקניית הערכה המלאה: מדריך, גיליון ומפה – לחצו כאן