קטגוריה: סקוטלנד

רומן בסקוטלנד: פסטיבלים

אין מקום אחר בעולם עם כל כך הרבה פסטיבלים כסקוטלנד, כאשר בראש הרשימה ההיילנדס והאיים. יש כמה מפורסמים יותר, כמו משחקי ההיילנדס ועוד אירועים המתמקדים במאפיינים הלאומיים של סקוטלנד.

אז זו רק טעימה, את הכתבה המפורטת (הכוללת מתכונים לדיסות שיבולת שועל) תוכלו לקרא במגזין ולקבל את כל המידע במדריך (ולתכנן איתנו טיול בסקוטלנד בעיקבות הפסטיבלים )
זאת עוד המון כתבות על ההיסטוריה, התרבות, החיים באיים, טיולים וטרקים.
שלא נדבר על הנופים המטורפים.
בקיצור אל תחמיצו!!

רומן בסקוטלנד: עוד סקוטי ביישן

דרך החוף הצפוני של סקוטלנד היא דרך תיירותית העוברות בעשרות כפרים קטנים, מפרצים מנוקדי איים, אגמים ויערות בצבעים מגוונים של שלכת. רוב הדרכים בה הם בעלי נתיב אחד – כאשר כל כמה מאות מטרים נמצאים מפרצי מעבר ששם רכבים יכולים לעבור זה ליד זה. אין כמעט תנועה, והנהגים הסקוטים מיומנים בלתת זכות קדימה ולעצור ולתת לעבור לרכב הבא ממול.

יצאנו לנסיעה בקטע הדרך מצפון לאולהפול. קטע לא מוכר במסלול שבעל בית המלון שבו התאכסנו המליץ עליו. חוויה מרשימה. מפרצים עם חופי חול מבהיקים בלובן השמש שכאשר הציצה מעת לעת מבינות לעננים, כפרים קטנים – שלושה ארבעה בתים לאורך הדרך הראשית – מעגני סירות דייג ודרך שעוברת ממש לאורך החוף או לחופי אגם או למרגלות הר נישא עם צורות משוננות. להרים האלה קוראים הסקוטים "קרייג" – אין לזה תרגום מדויק לעברית מאשר הר נישא ומשונן. למרגלות ההר תמיד עמק ארוך, אגם, שדות מרעה וכבשים. לאיים ממול קוראים איי הקיץ – אין לי מושג למה.

סיום המסע היה בכפר הדייגים המקסים לוכינוור. מעגן דייג, שורה של בתים, מכולת ופאב. כיאה לסקוטלנד. רגע לפני הגעתנו לכפר, בעודנו מנווטים את הרכב בזהירות בין מצוק גרניט לקיר מגן נמוך לאורך החוף הציץ לעברנו פתאום ייצור חמוד להפליא. ראש עגלגל, עיניים גדולות, מגוף צמרירי. לקח כמה דקות להבין שהייצור המתוק המציץ אלינו מהחוף הוא כלב ים. כל עוד עמדנו שם, בתוך הרכב, לא התרגש במיוחד. אולם כאשר ניסינו לצלם, חזר לים. כמו כל הסקוטים גם הוא ביישן.

רומן בסקוטלנד: שידין פגש את פרייזר

בראש גבעה מעל הכנסייה העתיקה נמצא בית הקברות שבו טמונים ראשי משפחת פרייזר לדורותיהם.

עשרות קברים כולל הסיפור על סבו של ג׳יימי, סיימון השועל פרייזר, שהוצא להורג והובא לקבורה במוזוליאום.

הסדרה עוררה עניין בסיפור בעיקר כיוון שהראש נערף. לפני זמן קצר פתחו את הקבר והסתבר שזה. קבר של אשה. התעלומה על מקום קבורתו של סבו של ג׳יימי, שהוא סיפור, אמיתי עדיין לא פתורה.

בית הקברות של הפרייזרים הוא רק אחד מהאתרים הרבים המופיעים במפת הנוכריה המחולק למבקרים באזור, בעיקר בכפר ביולי מרכזם של הפרייזרים. עלייה לרגל לאתרים בעיצומה כמו גם מכירת ספרי הסדרה ומערך שלם של ספרים מסביב לסדרה.

דיאנה גבלדון, מחברת הסדרה, ביקרה בביולי לפני כשנה ונתנה הרצאה שאנשי הכפר זוכרים עד היום. היא מרצה מעולה אמרה לי המוכרת בחנות נפלאה המחזיקה כל מה שרציתם בעניין הנוכריה.

הטקסט על המצבה שבתמונה מספר קורותיהם של כמה דואות של פרייזרים שנפטרו מ-1754 כולל ג׳יימי אחד….

בתמונות: מוזוליאום של ראשי משפחת פרייזר, בית הקברות והכנסייה

רומן בסקוטלנד: ידין חוזר למאה ה-18, קאלדון

קרב קָאלוֹדֵן שנערך ב-16 באפריל 1746, היה הקרב האחרון שהתחולל על אדמת האי הבריטי, בין כוחות היעקוביטים, הנאמנים לטוען לכתר צ'ארלס אדוארד סטיוארט, המכונה "נסיך צ'ארלי היפה", ובין כוחות הנאמנים למלך ג'ורג' השני מבית הנובר.
בשדה הקרב אנשי ההיילנדס היעקובינים שחלקם היו לא מאומנים ומנוסים, וחסרי ציוד מתאים, הסתערו על שורות של הצבא האנגלי המיומן, המצויד בתותחים ופרשים.
הקרב נגמר תוך פחות משעתיים הצבא היעקוביני חוסל והנסיך יחד עם הנותרים נמלטו לאיים.

לאחר קרב קָאלוֹדֵן, העבירה הממשלה את חוק האיסור שאסר על תושבי הרמה הסקוטית אחזקת נשק, לבוש סקוטי מסורתי, נאסר קיום טקסים גאליים, ונאסרה אף השמעת המוזיקה המסורתית של הרמה הסקוטית.
החוק ביטל את הסמכות הפיאודלית והמשפטית של הקלאן. ראשי ואצולת השבטים הפכו לבעלי אדמות רגילים והוכנסו לאריסטוקרטיה הבריטית.
במבט לאחור, התבוסה בקרב קָאלוֹדֵן, אותו יזמו אנשי הרמה הסקוטית, היא שהביאה במידה רבה לסופה של התרבות הסקוטית כפי שהייתה עד אז, ולשילובם באי הבריטי.

עבור הסקוטים, שדה קָאלוֹדֵן, למרות כל האמור, הוא אתר היסטורי לאומי מרכזי.

בסדרה זרה ובספרי הנוכריה – הקרב הוא רגע מפתח חשוב מאוד בעלילה.
המדריך באתר הקרב טוען שהסדרה עשתה פלאות לאתר הגם שיש לפעמים קצת אי דיוקים.

רומן בסקוטלנד: כפר הבתים השחורים

כפר הבתים השחורים ניצב על האי האריס מעל מפרץ קטן החודר אליו מהאוקיינוס האטלנטי. אנחנו הגענו אליו ביום סגריר וגשום כיאה למקום על בתיו העתיקים.

הכפר צופן פרק בתולדות חיים על האי. גגות הבתים עשויים מסכך של אלומות שעורה שמהדקים אותם לגג באמצעות רצועות של חבלים. כל שנה, בקיץ, מחדשים את הסכך בשכבה נוספת של אלומות ובכך נשמר יכולתו של הגג למנוע חדירה של מים לתוך הבית. דורות של איכרים התגוררו בכפר הקטן עם בתי אבן שחורים וגגות סכך. עד שבתחילת המאה העשרים העולם המודרני חדר לכפר. צעירי הכפר חיפשו את מזלם במקומות אחרים. דייג, גידול כבשים, וחקלאות של דגנים וירקות לא הספיקו.

הצעירים עזבו, הוריהם הזדקנו ולא יכלו כבר לחדש את הסכך של הגג. וכך הבתים החלו לדלוף, להתפורר ואי אפשר היה להמשיך להתגורר בהם.

לעזרתם של תושבי הכפר הגיע הממשלה, שבנתה בתי סוכנות מבטון על מורד הגבעה שמעל הכפר. הבתים העתיקים פונו מדייריהם והכפר העתיק נותר בשיממונו. עד שב-1979 הבינו תושבי האי שאפשר להתפרנס משרידי הכפר – הבתים שופצו, הסכך חודש, ולתוכם הוכנסו הרהיטים הישנים, כלי הבית וצורות העיבוד החקלאי.

כך נוצר כפר עתיק מדהים, שחלק מבתיו משמשים כתצוגה, וחלק הפכו לצימרים עם שיא המודרנה בתוך המסגרת של הכפר העתיק. שלוש הנערות החביבות בקופה ובמסעדה הקטנה כבר לא צריכות לעזוב את האי – הן לומדות בתיכון וכאשר יסיימו בשנה הבאה הן מתכננות אמנם לצאת ללימודים באוניברסיטה בגלזגו, אבל לחזור לאי שמתפרנס בכבוד מכבשים, דייג ותיירות.

רומן בסקוטלנד: על כבול, רוח וקצה העולם

בתמונה: ערמת כבול בחצר בית – עד היום מסיקים את הבתים הכפריים בכבול עם ערימות של כבול בחצר. את הכבול כורים ממישור הכבול חותכים לריבועים ומייבשים. אחר כך זה משמש לכל החורף. העשן יוצא מכל הבתים בכפרים. אחד הנערות שפגשנו התגאתה שהיא יודעת להכין לבני כבול.

בתמונה  אפשר לראות מרחב אינסופי של אדמת כבול רטובה קמטרים על קמלומטרים בלי בית, גדר, כבש או פרה. מדבר של עשב ומים.

והמפרץ שמצולם בתמונות מרגיש כמו קצה אירופה: זה מקום מטורף. האקיינוס האטלנטי. אין כלום מעבר לזה עד קנדה. הגלים מכים בסלע בחוזקה והמקום זכה להיכנס לספר השיאים של גיינס כמקום עם הכי הרבה רוח בעולם. לידו מגדלור שעדיין מתוחזק והוא אחד מנקודות האיכון של מערכת הגי פי אס.

האיים ההיברידיים החיצונים: כמה עובדות

האיים ההיברידיים החיצונים. 119 איים 5 מיושבים. ממזרח סקוטלנד במערב אין דבר בין האיים לקנדה.
מעבורת פעמיים ביום בבוקר ובערב. שעתיים הפלגה. כאן מדברים גאלית והדת השלטת היא הכנסייה החופשית. הכמרים מדברים עברית, חובה, וביום ראשון הכל סגור.

במאה ה- 19 פינו את המוני האיכרים האריסים לטובת כבשים. בכל זאת באיים יש הכי הרבה איכרים שוכרי חלקות. 40 אחוז מכלל האיכרים הקטנים בסוקטלנד הם באיים האלה.

המוצר הייחודי של האי הוא בד הריס טוייד. רק כאן מותר לייצר את האריג הזה שממנו כל גנטלמן אנגלי, שרלוק הולמס, הנרי הייגינס, פיליאס פוג עשו את מעיל החליפה שלהם.

האיים מלאי מיסתורין בעיקר מעגלי האבן העומדים שאליהם עולה כל תייר המגיע לעיר. נוגע, מחבק, הוגה מחשבות. איני יודע אם כולם חוזרים מהגבעה עם העמודים העומדים. לא ספרתי אבל מי יודע