המסע לסקוטלנד היום השני, עולים להיילנדס

0

תמיד אהבתי עצים. גדולים ועבי גזע. סריטה בנפש מילדותי באנגליה. אז הייתי קטן והעצים היו הרבה יותר גדולים. עצים בעיני צריכים לעמוד ביער מוקפים עצים וצמחייה ומפילים וקצת חשכה.
אגדות נולדות ביערות שכאלה. כיפה אדומה, הבית של הגמדים או הנערים האבודים בארץ לעולם לא. מבינות לעצים צומחים הסיפורים. ואכן ההיילנדס – ארץ ההר הסקוטית – מלאה בהם. יחד עם עשרות אגמים עם ברווזים וברבורים ושדות עם גדרות חי וכבשים לבנות מנוקדות בפסי סימון אדומים.

סאסאנך אנחנו בדרך לפורט ויליאם.

בסרטון אפשר לראות גם את בית המלון ואת היגאור שחלמנו שהיא שלנו…. אבל לא

חזרה לבלוג הראשי

Share.