רומא: הרובע היהודי

0

הקהילה היהודית ברומא נוסדה במאה השנייה לפנה"ס, כאשר מדינת יהודה בהנהגתו של יהודה המכבי יצרה ברית עם רומא. באותה תקופה יהודים רבים עזבו את ארץ ישראל ועברו לרומא. הקהילה גדלה והתרחבה, בין היתר הודות לאסירי מלחמה ועבדים שהובלו לעיר לאחר מלחמות היהודים ברומאים. הרדיפה הראשונה של היהודים ברומא התרחשה כבר ב–1555, כאשר החליט האפיפיור פאולוס השני להעביר את האוכלוסייה היהודית שהתגוררה בעיקר בשכונת טרסטוורה מעברו השני של נהר הטיבר אל האזורים הפחות נחשקים שבגדה הנגדית של הנהר. הגטו הוקף בחומה שבודדה את אלפי היהודים שבתוכו ובו זמנית שמרה עליהם מפני יתר התושבים. הגטו מוקם בסמוך לטיבר, באזור שהיה מועד להצפות. אלפי יהודים חיו בו בצפיפות קיצונית ומחלות התפשטו בו במהרה. למרות זאת, הגטו תרם להתפתחותה של תרבות יהודית רומאית ייחודית שכללה מנהגים דתיים האופיינים רק ליהודי רומא וכמובן את האוכל היהודי-רומאי. היהודים חיו בגטו משנת ייסודו ב–1555 ועד 1870, כאשר אוחדה איטליה. עם איחוד איטליה נהרס הגטו לחלוטין, כולל בית הכנסת שהיה בו, ובמקומו הוקם בית כנסת חדש.
כיום הרובע היהודי מרוכז בשטח מצומצם על גדות הנהר, ובאמצעות סיור בו ניתן לקבל מושג על חיי הקהילה היהודית בעיר. מדרום לרובע היהודי נמצאת גבעת האוונטין, אזור ירוק ושקט שממנו נשקפים הנופים המקסימים של שכונת טרסטוורה והוותיקן שמעברו השני של הנהר וגבעת הפלטין המתנשאת ממזרח. בתום הביקור ברובע היהודי ובגבעת האוונטין כדאי לחזור אל השדרה הראשית, (Aventino Lungotevere), ולהמשיך בהליכה לאורך הנהר עד לפיאצה דל אמפוריו (Piazza dell'Emporio), משם אפשר להמשיך ברחוב ויה מרמורטה (Via Marmorata) אל רובע טסטאצ'יו, שכונה מתחדשת ועכשווית שבה אפשר למצוא את המועדונים העדכניים ביותר ואת תושביה הצעירים של רומא.

פיאצה דלה סינקה סקולה
Piazza della Cinque Scole

Piazza della Cinque Scole

פיאצה דלה צ'ינקווה סקולה נמצאת במקום שבו עברה פעם חומת הגטו. שמה של הכיכר מגיעה מחמשת בתי הכנסת שניצבו בה בעבר. במרכז הכיכר נמצאת מזרקה נאה מהמאה ה–16, המכונה מזרקת הדמעות, שעוצבה על ידי ג'קומו דלה פורטה ושימשה בכדי להעביר מים לתוך הגטו. העיצוב המקורי של המזרקה היה מפואר בהרבה, אך האפיפיור אינוסנט העשירי הורה לכווץ אותה והקישוטים נזנחו. לצד המזרקה ניצב האזור בו היו היהודים נשפטים על "פשעים" שביצעו נגד המדינה ושממנו הוצעו למכירה פומבית עד למאה ה–18. במקום ניצבת הכנסייה של מריה הקדושה המייבבת. הכנסייה הוקדש למריה אחרי שתמונה של הבתולה מרי החלה לבכות. האגדה מספרת שהבכי שלה נגרם מכך שראתה כי היהודים מסרבים להמיר את דתם. אגדה אחרת מספרת שהציור החל לבכות אחרי שאדם נדקר לפניו. הציור הקדוש ממוקם עדיין בתוך הכנסייה, במזבח הראשי.

בית הכנסת טמפיו מג'ורה די רומא (ארכיון מטרופוליס)

בית הכנסת טמפיו מג'ורה די רומא (ארכיון מטרופוליס)

בית הכנסת טמפיו מג'ורה די רומא
Sinagoga Tempio Maggiore di Roma

16 ספט'15- יוני, א'-ה' 17:00-10:00, ו' 14:00-09:00, יוני-15 ספט', א'-ה' 19:00-10:00, ו' 16:00-09:00
סיורים באנגלית מתקיימים כל שעה עגולה
Lungotevere Cenci 15
0668400661
www.romaebraica.it

זמן קצר לאחר איחוד איטליה, כאשר ממלכת איטליה כבשה את רומא, נהרס הגטו הרומי וליהודים הוענקה אזרחות. עד אותה עת היו חמישה בתי כנסת ששירתו את כל העדות היהודיות השונות שהתגוררו בגטו. כל בתי הכנסת שכנו באותו אזור, תחת מבנה משותף ועם הריסת הגטו, נהרסו גם הם. במקום חמשת בתי הכנסת ההרוסים, נערכה הקהילה לבנות בית כנסת מרכזי אחד, חדש ומפואר. בית הכנסת הגדול ברומא והשני בגודלו באירופה נבנה בין השנים 1904-1901 ונחנך ב–28 ביולי 1904. למרות שחברי הקהילה היהודית יכלו כעת להתגורר בכל רחבי העיר, הם עדיין ראו את עצמם ונתפסו על ידי הרומאים כשונים. בבניית בית הכנסת הוחלט להדגיש את השונות הזאת ולהבהיר כי למרות היותה של הקהילה היהודית נפרדת, היא עדיין חלק מהותי מהעיר. בית הכנסת הגדול הוא בעל צורה ייחודית. בולט במיוחד גגו המרובע, היחיד מסוגו בעיר, שמקל לזהותו מכל חלקיה. הוא בולט, כאילו מכריז שהוא והקהילה שבנתה אותו נמצאים כאן להישאר. כיום, פועל במקום מוזיאון קטן (Communita della Museo Ebraica), שבו מוצגים מספר כלי קודש ומסמכים מתקופות שונות בחיי היהודים ברומא. בכדי לבקר בבית הכנסת יש להירשם לסיור במקום ולעבור דרך המוזאון. לא כל הפריטים שבו מרתקים, אך הוא מספק הצצה לחייה של הקהילה היהודית ברומא וזו קהילה מעניינת מאין כמוה. בית הכנסת עצמו מפואר במיוחד והסיור בו ובמוזאון מעניין וכולל הסבר קצר על חייהם של היהודים ברומא בעבר ובהווה ועל איחודם של בתי הכנסת השונים בעיר לבית כנסת אחד. ב–9 באוקטובר 1982, בזמן מלחמת לבנון, בוצע בבית הכנסת פיגוע של אש"ף ומאז הוא נמצא תחת אבטחה משטרתית קבועה.

פורטיקו ד'אוטביה (Allie Caulfield)

פורטיקו ד'אוטביה (Allie Caulfield)

פורטיקו ד'אוטביה
Portico d'Ottavia

Via Tribuna di Campitelli 6
0668801819

פורטיקו ד'או(ק)טביה הוא מבנה רומאי עתיק. ככל הנראה, בנה את המבנה המרשים אוגוסטוס, עבור אחותו האהובה אוטביה. המבנה המקורי כלל שני מקדשים, אולם התכנסות, ספרייה וכמה כניסות מפוארות אל תיאטרון מרצ'לו הסמוך. כיום נותרו במקום רק מספר עמודים. אך למרות שלא הרבה שרד מן המבנה, הוא אחד מהאתרים הציוריים שבגטו, מכיוון שכנסיית סנט אנג'לו אין פסקריה (Sant'Angelo in Pescheira) נבנתה ממש אל תוך הריסותיו. לפני שהפכו לחלק מהכנסייה היו ההריסות חלק משוק הדגים של רומא שפעל באזור. לוח אבן מימי הביניים המקובע לאחד העמודים קובע כי יש לחתוך את ראשו של כל דג שארוך יותר מן הלוח ולהעניקו כמתנה לאב העיר, אחרת יחויב המוכר לשלם קנס. ראשי הדגים נחשבו למעדן והיה נהוג להכין מהם מרק דגים מיוחד.
הכנסייה איננה פתוחה לציבור, אך ניתן לצלצל בפעמון ולבקש מהכומר במקום רשות להסתובב בה קצת.

מקדש אפולו סוסיאנו
Temple of Apollo Sosiano
מקדש אפולו סוסיאנו הוא כיום שלושה עמודים גבוהים שניצבים בסמוך לתיאטרון מרצ'לו. העמודים הללו נבנו על ידי אוגוסטוס והם היחידים ששרדו מכת אפולו שהייתה בעבר חלק מהותי מהחיים ברומא. הכת של אפולו פעלה ברומא מאז המאה החמישית לפני הספריה. אפולו היה אל יווני, ללא מקבילה רומאית ולכן הוא נחשב לאל זר והמקדש שלו הוקם מחוץ לפורום. המקדש הראשון שהוקדש לאל נבנה במאה החמישית לספירה כמנחה לאל שנחשב כבעל יכולות ריפוי, בכדי שיציל את רומא ממגפה. המקדש נהרס ונבנה מספר פעמים. לפי האגדה, עם מותו של סקיפיו אפריקנוס הצעיר, גנרל רומאי מוערך, בכה הפסל של אפולו שעמד במקום במשך שלושה ימים. אחרי שנהרס המקדש הוא נבנה מחדש על ידי גאיוס סוסיוס והושלם על ידי אוגוסטוס. במשך מאות השנים שחלפו מאז, הוא נהרס שוב ובמאה העשרים, שרידיו התגלו לצד תיאטרון מרקלוס ושלושת העמודים השלמים שנתגלו הועמדו שוב על תילם, כנראה לא במיקום המדוייק שבו עמדו בעבר.

מימין: מקדש אפולו סוסיאנו ומשמאל: תיאטרון מרצ'לו (Alexander Russy)

מימין: מקדש אפולו סוסיאנו ומשמאל: תיאטרון מרצ'לו (Alexander Russy)

תיאטרון מרצ'לו
Teatro di Marcello

Via del Teatro di Marcello
להזמנת כרטיסים להופעות השונות:
www.classictic.com/en/rome/area_archeologica_del_teatro_di_marcello/48

המבנה המרשים הזה שנראה כמו העתק קטן של הקולוסאום, נבנה למעשה עשרות שנים לפניו. הבניין הרומי הזה היה הראשון ששימש כתיאטרון. בנייתו החלה על ידי יוליוס קיסר בשנת 13 לפנה"ס, היא הסתיימה בימיו של הקיסר אוגוסטוס בשנת 13 לספירה. אוגוסטוס הקדיש אותו לאחיינו האהוב מרקוס מרקלוס שמת חמש שנים לפני כן. היקפו המקורי היה 111 מטרים והוא הכיל עד 11 אלף איש שצפו יחדיו במיטב הדרמות והקומדיות של התקופה. תיאטרון מרצ'לו היה התיאטרון הגדול והחשוב בעיר במשך עשרות ואף מאות שנים אך במרוצת הזמן הפך פחות פופולרי.
כמו מבנים רומיים רבים, הפך המקום למצודה בימי הביניים. במהלך תקופת הרנסנס הוא הוסב לבית מגורים עבור משפחת סבלי (Savelli), אחת ממשפחות האצולה של העיר.
במאה ה–16 הוקמו בין עמודיו העתיקים חנויות ובתי מגורים דלים. התיאטרון לא השתמר היטב והוא שופץ ושונה לאורך השנים. כיום, בתוך המבנה עצמו ישנן דירות ומתבצעות בו חפירות ולכן אי אפשר לבקר בו, אבל במהלך הקיץ נערכות בחזית המבנה הופעות של מוזיקה פופולרית וקלאסית.

סאן גרגוריו א פונטה קואטרו קאפי
San Gregorio a Ponte Quattro Capi

Via del Portica de'Ottavia/ Piazza di Monte Savello 9
0668802360

בסמוך לנהר הטיבר ולא רחוק מבית הכנסת הגדול ניצבת הכנסייה הקטנה הזו. בשל גודלה המזערי היא מכונה לעיתים סאן גרגוריטו. הכנסייה מוקדשת לאפיפיור גרגורי הגדול שנולד באזור ושמה מציין את מיקומה, Ponte Quattro Capi. שם הכנסייה — גשר ארבעת הראשים — ניתן לה על שם הגשר הסמוך שמעל לטיבר שבעבר ניצבו עליו ארבעה פסלים מרשימים.
סאן גרגוריו נבנתה ב–1729 והייתה אמורה לשרת את הקהילה שהתגוררה בקרבתה אבל אחרי הקמת הגטו, נפוצו רוב חבריה לכל עבר, והיא איבדה אט אט את רוב חבריה. עד שנת 1870, דרש האפיפיור מכל היהודים שהתגוררו בגטו להשתתף בדרשות שבועיות שהועברו בפתח הכנסייה מדי שבת. היהודים ניסו להימנע מלהקשיב לדרשה ושמו אטמי אוזניים מאולתרים משעווה באוזניהם. התעקשות היהודים וסירובם להקשיב לדרשות, הכעיסה את ראשי הכנסייה והם הציבו שלט עם כיתוב מספר ישעיהו (פרק ס"ה, ב-ג) בעברית ובלטינית:
"פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ההלכים הדרך לא טוב אחר מחשבתיהם; העם המכעיסים אותי על פני תמיד"

ממתקים בגטו היהודי (Flavia Brandi)

ממתקים בגטו היהודי (Flavia Brandi)

מסעדות כשרות

Yotvata

Piazza Cenci, 70, Roma, Italy
0668134481
yotvata.it

מסעדה כשרה חלבית שמציעה בעיקר גבינות טעימות ופיצות מוצלחות. שולחנות גדולים וחלל מרווח מייצרים אווירה נעימה והגבינות הנהדרות שמוגשות לצד ירקות מטוגנים ומבחר של דגים משפרות את החוויה עוד יותר. אפשר להזמין שולחן לשבת ולשלם מראש בכדי לאכול ארוחת שבת כשרה.
מחיר ממוצע לסועד: €35-25

Nonna Betta

Via del Portico D’Ottavia, 16
0668806263
nonnabetta.it

המסעדה הכשרה של "סבתא בטה" מציעה לסועדים לבחור בין אופציה בשרית לחלבית. לא משנה במה בחרתם, אתם עתידים להנות מהבישול היהודי הרומאי הייחודי. מומלצת הגרסה הכשרה לפסטה אל'אמטריצ'יאנה שלרוב כוללת לחי של חזיר אך בגרסה של סבתא בטה כוללת בשר בקר במקום.
מחיר ממוצע לסועד: €35-25

Ba'Ghetto

Via del Portico D’Ottavia, 57
0668892868
kosherinrome.it

כפי שהשם העברי מרמז, המסעדה הכשרה הבשרית הזו משלבת בין אוכל רומאי כשר לאוכל ים-תיכוני שאופייני יותר לאזור שלנו במזרח התיכון. זהו אחד מהמקומות שמומלץ לטעום בו את המאכל המקומי המפורסם: ארטישוק יהודי — Carciofi all giudea. הארטישוק הרומאי-יהודי מנוקה ואז מטוגן ומתובל. אם אתם מרגישים געגועים למאכלים של הבית, תוכלו להנות כאן מחומוס וטחינה, שקשוקה, קוסקוס ועוד מאכלים ישראליים טיפוסיים. המחירים יקרים מעט יחסית לתמורה אבל האוכל לא מאכזב.
מחיר ממוצע לסועד: €35-30

Taverna del Ghetto

Via Del Portico d’Ottavia, 8, Rome,
Tel 0668809771
latavernadelghetto.com

זוהי המסעדה הכשרה הראשונה ברומא, והיא זוכה כיום למעמד מיוחד תודות למוניטין המעולה שלה. במסעדה הבשרית הזו תוכלו להנות ממאכלים יהודיים-רומאיים דוגמת פלטת שלישיית המטוגנים שמציעה ארטישוק, דג בקלה וקישואים מטוגנים. הפסטות המצויינות מוכנות במקום וגם הקינוחים, אל אף היותם פרווה, נהדרים.
מחיר ממוצע לסועד: €40-30

בתי קפה ומאפיות

Kosher Cakes

Piazza Costaguti 21
066531328
www.koshercakes.it

לצד המסעדות המעולות והארטישוקים הרבים, הרובע היהודי ידוע גם במאפיות המצויינות שלו.
'עוגות כשרות' היא רק דוגמה עדכנית למאפייה מקומית שכדאי לבקר בה. במקום תוכלו להנות מהמאפים הרומאיים-יהודיים המסורתיים דוגמת מאפה ריקוטה ודובדבנים וגם להזמין מאפים בעלי השפעה אמריקאית יותר.

Pasticceria Boccione

Via del Portico d'Ottavia, 1
066878637

מוסד רומאי–יהודי. המאפייה הזו ניצבת כאן, בפינת הגטו, כבר 200 שנה ומגישה מאכלים יהודיים לדיירי הגטו.
המקום מפורסם בשל עוגות הריקוטה המעולות שלו ובשל ה"פיצה היהודית", עוגת פירות יבשים, שהוא מגיש.

Share.

Comments are closed.