רומא: כיכר העיר

0

לא בכדי זכתה רומא לכינוי "עיר הנצח". אי אפשר שלא להתפעל מחיוניותה ומיכולתה להמציא את עצמה בכל פעם מחדש, למרות שבמהלך קורותיה היא נבזזה ונחרבה שלוש פעמים כמעט עד היסוד. זו עיר שבתקופות מסוימות נעזבה כמעט לחלוטחן מתושביה. עבר בן 3,000 שנים רובץ מעליה כעננה ובכל זאת היה לא סיימה את תפקידה ולא הפכה לתל חורבות דוגמת בבל ונינווה.

רומא לא השליכה את התפאורה האורבנית העתיקה מאחורי גווה, כמו אתונה, ולא השתעבדה לאבניה מתוך רגש דתי עמוק כמו ירושלים. רומא היא כיום עיר בירה גאה, שכל רובד ורובד בעברה ניכר בה מתוך שלמות והשלמה. זו עיר, שעל אף המגלומניה של שליטיה השונים – קיסרי רומי, האפיפיורים, מוסוליני – לא הפכה מונומנטלית כמו פריז, אלא נותרה עיר אינטימית ופתוחה, שמחה בחלקה ומסתפקת במועט. זו עיר שעל אף סמטאותיה המרוצפות באבנים גבשושיות, התחבורה הבלתי אפשרית, הצפיפות והפיח, פשוט נעים להיות בה. אנשיה מלאי חיים, תאבי הרפתקאות, קלי דעת במקצת. באווירתה יש משהו משכר, נוכח העירוב הבלתי אפשרי של עתיקות המשובצות בבתי רנסאנס, של מבנים עתיקים ליד מזרקות מתקופת הבארוק, של בניינים ישרי זווית אל מול קווים מעוגלים ומתפתלים של כנסיות. רומא. הרמוניה מופלאה.

Share.

Comments are closed.