שושלת יוחסין מלכותית

0

סיפור קורותיהן של שושלות המלכות באנגליה עקוב מדם. רציחות, מאסרים, הוצאות להורג, בגידות, מלכים ומלכות. מאז שנת 802 ועד ימינו שלטו באנגליה 60 מלכים ומלכות, שמוצאם מתשעה בתי מלוכה.
השושלת הראשונה של מלכים באנגליה הייתה סקסונית. היה זה אגברט לבית ווסקס שתפס את השלטון ב־802. שלטונה של השושלת תם ב־1066, עם תבוסתו של המלך הרולד השני, שנוצח בידי ויליאם הכובש, לבית נורמנדיה

בית פלנטג'נט

בשנת 1154 עלתה לשלטון שושלת פלנטג'נט החזקה. השושלת, שכללה גם את בתי לנקסטר (סמל השושלת היה שושנה אדומה) ויורק (סמל השושלת שלה היה שושנה לבנה), העמידה 14 מלכים ששלטו עד סוף המאה ה־14. אחד מהם היה ריצ'רד לב הארי, שיצא למסע צלב בארץ הקודש ונשבה. במקומו מלך כעוצר אחיו ג'ון "חסר ארץ", מלך שתואר בסיפורי העם כאדם חסר רחמים. דווקא הוא חתם על ה"מגנה קרטה" (1215), מסמך שהפך לאבן יסוד בהיסטוריה הבריטית בשל הסדרת זכויותיהם של הנתינים. המלך האחרון משורות שושלת זו היה ריצ'רד השני, שאולץ לוותר על הכתר ב־1399 ונרצח. במקומו עלה בנו של דוכס לנקסטר, "בולינברוק", שנודע כהנרי הרביעי. גם בנו ונכדו מלכו, אך בית יורק השיב מלחמה שערה במלחמת האזרחים הידועה כ"מלחמות השושנים" ובשנת 1471 עלה על כס המלוכה אדוארד הרביעי. שלושת המלכים של שושלת זו לא האריכו ימים על כס המלכות. ריצ'רד השלישי, אחיו של אדוארד הרביעי, בגד באחייניו. הוא כלא אותם בטאואר, הוציאם להורג בחניקה ועלה על כס השלטון.

מימין: השושנה הלבנה של יורק. משמאל: השושנה האדומה של לנקסטר

בית טיודור

מלחמות השושנים התישו את אנגליה. כדי להשיג רגיעה נישא הנרי לבית לנקסטר לאליזבת, אחותם של שני הנסיכים לבית יורק שהוצאו להורג בטאואר. כך קם בית טיודור שהוכיח את עצמו כאחד מבתי המלוכה החזקים שידעה אנגליה מעודה. בנו של הנרי שנקרא הנרי השמיני, הוביל את הקרע מהאפיפיורות ומהדת הקתולית והקים את הכנסייה האנגליקנית. אחת מבנותיו של הנרי, אליזבת הראשונה, הביאה את ארצה לשגשוג תרבותי וכלכלי חסר תקדים. היא לא השאירה אחריה יורשים ובשנת 1603 עבר השלטון לבית סטיוארט האומלל.

בית סטיוארט

ראשון המלכים לבית סטיוארט היה ג'יימס הראשון, בנה של מרי מלכת הסקוטים, שהוצאה להורג בפקודתה של אליזבת הראשונה. אחריו עלה לשלטון צ'רלס הראשון, מלך חסר המזל שאיבד את ראשו ב־1649 בפקודת הפוריטנים ואוליוור קרומוול. לאחר מות קרומוול ובנו שבה שושלת סטיוארט למלוך באנגליה, בהנהגתו של צ'רלס השני. לאחר מות בנו ב־1688 התרחשה "המהפכה המהוללת", שינוי שושלות שעבר, לשם שינוי, ללא שפיכות דמים. על כס השלטון עלו ויליאם ומרי לבית אורנג'־סטיוארט. מרי, בתו של ג'יימס השני, נישאה לנסיך ההולנדי ויליאם מאורנג'. הפרלמנט האנגלי שהתנגד ליורש הקתולי של ג'יימס, הזמין את ויליאם ומרי למלוך. המלכים החדשים נאלצו לחתום על כתב זכויות שצמצם את כוחם. גם הם לא השאירו אחריהם יורשים והכתר עבר בשנת 1702 לאן, אחותה של מרי, שמתה גם היא ערירית.

בית הנובר

ג'ורג' האלקטור מהנובר לא היה הראשון ברשימת בעלי הזכויות לכתר האנגלי, אך הוא היה פרוטסטנטי ולכן התאים בעיני הפרלמנט למלוכה. להלכה, הסתיימה מלכות בית הנובר בשנת 1901. המלכה ויקטוריה הייתה המלכה האחרונה לבית הנובר. לאחר מותה, בשנת 1901, ירש את כסאה בנה, המלך אדוארד השביעי. מכיוון שאדוארד לא נשא את שם משפחת אמו (הנובר) אלא את שם משפחת אביו, היה למלך הראשון מבית סקסה-קובורג-גותה. יורשו, ג'ורג' החמישי החליף את שם משפחתו במהלך מלחמת העולם הראשונה, מבית סקסה-קובורג-גותה לבית וינדזור. הסיבה להחלפת השם הייתה המלחמה בין אנגליה לגרמניה, והמלך סבר שלא מן הראוי הוא להבליט שבראש בריטניה עומד מלך מבית גרמני. השם ישאר עד מותה של המלכה אליזבת השנייה, מכיוון שיורשה, צ'ארלס, נסיך ויילס, נושא את שם משפחת אביו, "מאונטבאטן-וינדזור".

נוסעים ללונדון: הזמינו את מדריך מטרופוליס ללונדון

Share.

Comments are closed.