מרחבים ירוקים

0

הפארקים רחבי הידיים בלב העיר קיימים הודות לחיבתם העזה לציד של מלכי אנגליה, ובעיקר הנרי השמיני, ובשל העובדה שהם חפצו לצוד סמוך מאוד לכל אחד מארמונותיהם

מהמאה ה–17 פתחו המלכים האנגלים את שטחי הציד הגדולים שלהם לטובת כל תושבי העיר. כך קרה שבמרכזה של לונדון, באזורים שבהם הקרקע כה יקרה, הפכו שמורות הציד של המלכים לנכסים הנפלאים ביותר של העיר: הייד פארק, פארק קנסינגטון הצמוד אליו ממערב, פארק סנט ג'יימס, ריג'נט פארק, גריניץ' פארק, המפטון קורט פארק, הגנים הבוטניים הנפלאים גני קיו (Kew Gardens) ועוד עשרות פארקים בכל רחבי העיר. סגנון הגינון האנגלי בפארקים הוא ייחודי. הדגש בלונדון הוא על מדשאות פתוחות ועצים עבותים, רחבי עלים, הנטועים בקבוצות וביחידים בהיקף המדשאות או במרכזן. בפארקים נבנו ביתנים מסוגננים למחסה מהגשם, ובמות פתוחות לקונצרטים בימי הקיץ. הוקמו גם שבילים רחבים, פסלים, מזרקות ואגמים שבהם מקננים מגוון גדול של עופות מים.

הייד פארק Hyde Park

את החלק העתיק ביותר בהייד פארק קנה, או נכון יותר החרים, המלך הנרי השמיני ממנזר וסטמינסטר, במסגרת המסע שלו בשנות השלושים של המאה ה–16 לפירוק המנזרים. המילה Hyde ציינה מידת שטח שבין 15 ל–30 קילומטרים רבועים – כנראה זה היה גודל השטח ומכאן שמו של הפארק. הנרי השמיני השתמש בהייד פארק, כמו בשאר האדמות שהחרים ממנזרים ומכנסיות, כשמורת ציד פרטית. ג'יימס הראשון התיר כניסה מוגבלת של הציבור לפארק, ורק צ'רלס הראשון, המלך שמאוחר יותר הוצא להורג על ידי הפוריטנים, שינה את ייעודו של הפארק וב–1637 פתח אותו לציבור הרחב. בן לילה הפך הייד פארק לאתר פופולרי לדו קרב והיה המקום לראות ולהיראות בו. הסרפנטיין (The Serpentine), אגם הסירות, נבנה מאה שנה מאוחר יותר, והוויקטוריאנים הוסיפו גנים פורמליים ושבילים רחבים המאפיינים את מראה הפארק עד היום. בשנים האחרונות חלק משטחי המדשאות הגדולות לא נקצרים ויוצרים מראה של צמחייה טבעית בלב העיר. בהייד פארק, כמו בשאר הפארקים בעיר, מותר לדרוך על הדשא, ורבים נאספים כאן לקונצרטים, הפגנות, פעילויות פנאי ולפיקניק מהיר בשעת הפסקת הצהריים. ב–Speaker's Corner, ליד מארבל ארץ', בכל יום ראשון מאז 1827, אידיאולוגים נלהבים ולעתים גם תימהונים שונים נואמים בפני קהל סקרנים שתמיד נאסף שם.
בשנת 1689 קנה המלך ויליאם השלישי את ארמון קנסינגטון שנמצא בקצה הצפון מערבי של גני קנסינגטון (Kensington Gardens) הצמודים להייד פארק. הוא ביקש להתרחק מההמולה במרכז לונדון והפקיד את מלאכת הרחבת הארמון בידי האדריכל כריסטופר רן. בעקבות העתקת מגוריו של המלך לכאן, הפך דרום קנסינגטון לאזור מגורים נחשק בקרב האצולה המקומית. והוא נותר כזה עד עצם היום הזה. גני קנסינגטון היו סגורים לציבור עד שהמלכה ויקטוריה, שנולדה בארמון קנסינגטון, עברה להתגורר בשנת 1837 בארמון בקינגהם. לימים היה הארמון ביתה של הנסיכה דיאנה, ובסמוך לו נבנה לזכרה גן משחקים ובו ספינתו של קפטן הוק מ"פיטר פן". ה–Orangery, מבנה מלא חן מהמאה ה–18, שהיה בית החממה של הארמון, הוא המקום המושלם לתה של אחר הצהריים בפארק. האנדרטה המרשימה ביותר בגני קנסינגטון, האנדרטה לזכרו של הנסיך אלברט, בעלה האהוב של המלכה ויקטוריה שמת מטיפוס ב–1861, עברה לאחרונה שיפוץ יסודי וצופתה מחדש בזהב. פסלו של הנסיך שוב זוהר והאנדרטה המפוארת שבה להיות אתר מועדף לצילומי כלות. מעבר לכביש ניצב הרויאל אלברט הול (Royal Albert Hall), מאולמות הקונצרטים היפים בעיר. כאן נערכת כל קיץ הסדרה המפורסמת של קונצרטים למוסיקה קלאסית ה–BBC Proms. גם הקונצרטים המסורתיים של מזמורים שנערכים כאן לקראת חג המולד מומלצים מאוד. בגלריית סרפנטיין הקטנה מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית, שבדרך כלל מעוררות עניין רב. בכל קיץ נוסף מוצג אדריכלי – מבנה זמני צמוד לגלריה שמקים כוכב אדריכלות עולמי שזוכה בכבוד. וכמובן, לא רחוק מכאן, ברחוב Exhibition Road, המכונה "מייל המוזיאונים", נמצאים שלושה מוזיאונים נפלאים שאין להחמיץ את הביקור בהם: מוזאון הטבע (Natural History Museum), מוזאון המדע (Science Museum) ומוזאון ויקטוריה ואלברט (Victoria & Albert Museum) לאמנות שימושית, עיצוב, צילום, ותאטרון. הכניסה לכל המוזיאונים, מלבד לתערוכות מתחלפות, ללא תשלום.

ריג'נטס פארק Regent's Park

ריג'נטס פארק נחשב בעיני רבים "היהלום שבכתר", וכמו כמה גנים אחרים בלונדון הוא הוקם כשמורת ציד בהוראת המלך הנרי השמיני. האדריכל ג'ון נאש העניק לו את המראה הנאה הנוכחי, ובתי המגורים שהוא בנה צמוד לפארק, כמו למשל ב–Cumberland Terrace, נחשבים היום לאחת הכתובות הנחשקות בעיר. יש בו יותר מתקני ספורט מבכל פארק אחר, תאטרון פתוח שפועל בערבי הקיץ, וכן כמה בתי קפה נעימים. גן החיות של העיר נמצא אף הוא בפארק. גן החיות, שנפתח ב–1828 ומעורב היום בפרויקטים רבים של שימור מיני בעלי חיים בסכנת הכחדה, היה הגן הראשון שכלל ביתן זוחלים, ביתן חרקים ואקווריום. הג'ירפות הראשונות הגיעו לגן ב–1839. לאורך הפאה הצפונית של הפארק נמשכת תעלת ריג'נט. בכמה מקומות לאורך התעלה עוגנות סירות מסורתיות צרות וארוכות שנבנו במיוחד כך שיוכלו לעבור בלוקס (Locks) – מערכת בריכות הסכרים הצפופה של התעלות המובילות לנהר. מסלול טיול נהדר מוביל לאורך תעלה זו משוק קמדן (Camden Market) לכיוון מערב עד למפגש עם תעלת פדינגטון ב"ונציה הקטנה" (Little Venice) בשכונה המקסימה מיידה וייל (Maida Vale). המרחק כארבעה קילומטרים וההליכה קלה בשביל מרוצף שצמוד לתעלה. מפרימרוז היל (Primrose Hill), הגבעה הגבוהה שמצפון לפארק, נשקף נוף מרהיב של מרכז לונדון. רחוב החנויות הקרוב Regent Park Road הוא הרחוב הראשי של שכונת המגורים היפה הסמוכה הנקראת אף היא פרימרוז היל, שכונה אהודה מאוד על סופרים, אנשי קולנוע וידוענים אחרים כמו ג'יימי אוליבר (השף העירום). הרחוב מספק חוויה מקומית חביבה של שיטוט בין המעדנייה המקומית המשובחת, הירקן, כמה בוטיקים עצמאיים, חנות ספרים טובה מאוד, וכמה בתי קפה ומסעדות. אפשר גם להצטייד בפיצה איטלקית אמיתית אצל The Lansdowne ברחוב הסמוך (Gloucester Ave. מס' 90) ולערוך פיקניק על ראש הגבעה.

המפסטד הית' Hampstead Heath

פארק המפסטד הית, בתרגום מילולי "שדות הבור של המפסטד", משתרע בין שני כפרים ציוריים שהיום הם כמובן חלק מהעיר – המפסטד והייגייט. השטח העצום של הפארק כולל את אדמותיהן של כמה אחוזות ויש בו חורשות יער, כרי דשא רחבים, גבעות וברכות טבעיות שפתוחות לרחצה בכל ימות השנה. בפארק זה נשמר "המראה הטבעי" ולא נבנו בו אנדרטאות זיכרון או במות תזמורת. יש בו שבילי הליכה מסומנים, אך כדאי להיעזר במפה של הפארק. מגבעת הפרלמנט, אתר קבוע של מפריחי עפיפונים, נשקף מראה מרהיב של העיר. אל תוותרו גם על הביקור בבית קנווד (Kenwood House), בית אחוזה מהמאה ה–17 שנמצא בשולי המפסטד הית. בחדרי הבית, שתוכנן על ידי רוברט אדם, מוצג אוסף אמנות קטן אך מופלא הכולל ציור של ורמיר, פורטרט עצמי של רמברנדט וציורים של ריינולדס, ואן דייק, האלס, גיינסבורו וטרנר. המסעדה במקום היא בשירות עצמי, התפריט אקלקטי ויש בו קרואסונים ומאפים מעולים וגם ארוחת בוקר אנגלית וארוחות צהריים חביבות, אך העיקר כאן הוא הישיבה בגינה הנהדרת ומרחבי הפארק שמסביב. בלילות הקיץ נערכים בחזית הבית קונצרטים תחת כיפת השמיים. אלפים מגיעים לכאן מצוידים בבקבוקי יין לערוך פיקניק, להשתרע על המדשאות ולהאזין למוסיקה. מידע על אירועים בפארק, מפת שבילים, סיורים מודרכים ותחבורה ציבורית באתר
cityoflondon.gov.uk/hampstead.
Spaniard Inn הוא פונדק דרכים היסטורי שנמצא מחוץ לפארק, לא רחוק מבית קנווד (Spaniard Road 020 87316571). האגדה מספרת כי דיק טרפין, שודד דרכים ידוע לשמצה במאה ה–18, נולד כאן, ודמויות כמו צ'רלס דיקנס, המשורר פרסי ביש שלי והצייר ג'ושוע ריינולדס נמנו עם לקוחותיו הקבועים של הפאב. גם היום, בתום ההליכה בשבילי הפארק, פיינט של בירה בחדריו ספוני העץ של הפונדק או בגינה הקטנה היא חוויה מהנה ביותר.
אתר היסטורי נוסף בסביבה הוא בית הקברות בהייגייט (Highgate Cemetery), שנפתח ב–1839 והיה כה פופולרי עד שהפך לאתר טיול טבע בתקופה הוויקטוריאנית. יש בו אחוזות קבר משפחתיות גדולות, קברים בסגנון מצרי ומצבות ענק של פסלי אריות, מלאכים ופיות המשקפים נאמנה את רוח התקופה. בחלק המזרחי של בית הקברות קבורים בין השאר קרל מרקס, הסופרת ג'ורג' אליוט והפיזיקאי מייקל פאראדיי. בית הקברות נמצא ברחוב Swain's Lane והוא עדיין בית קברות פעיל. מידע על שעות הביקור וסיורים באתר
www.highgate-cemetery.org.
בשכונת המפסטד, המשתרעת על גבעה רחבה הגובלת בפארק, נשמרה האווירה הכפרית ומאז התקופה הג'ורג'יאנית היא היוותה מקור משיכה לסופרים ולאמנים. המשורר ג'ון קיטס הוא אולי המפורסם מבין אלו שהתגוררו בה. ביתו ב- Keats Grove פתוח למבקרים (keatshouse.org.uk). שכונת המפסטד היא אחד ממקומות המגורים המבוקשים ביותר בלונדון והטיול ברחובותיה הוא חוויה נעימה. יש בה לא מעט מסעדות, בתי קפה, פאבים וחנויות. שתי המלצות למוסדות ותיקים בשכונה: דוכן הקרפרי Hampstead Creperie, בפינת הרחוב הראשי (Hampstead High St. 77), מגיש קרפ צרפתי משובח. הקולנוע המקומי הקטן והמשופץ Everyman Cinema מציג סרטי איכות, והבר העכשווי שפועל במקום מציע אלכוהול וטאפאס. London Walks, המעסיקה שחקנים, סופרים ועיתונאים, מקיימת סיורים קצרים בהמפסטד ובהייגייט.
(www.walks.com ,020 7624 3978). לרחוב הראשי בהמפסטד אפשר להגיע ברכבת התחתית בקו Northern Line, Edgeware branch. לפארק המפסטד הית' אפשר ללכת משם ברגל או להמשיך באוטובוס מס' 210 שעוצר סמוך לבית קנווד מגיע עד להייגייט.

איים של שלווה בלב העיר

במאות ה–17 וה–18 הפכו חלק מקרקעות האצולה שבמרכז העיר לכיכרות ירוקות עטורות דשא ועצים. הכיכר הראשונה הוקמה במאה ה–17 בקובנט גרדן (Covent Garden Piazza). אחריה, נבנתה  Russel Square, והרעיון שהצליח מאוד התפשט בכל רחבי העיר. מאז יש במרכז לונדון עשרות כיכרות ירוקות ומטופחות. רבות מהן מגודרות, וננעלות לקראת החשיכה בידי השומר, בדיוק כמו לפני 200 שנה. יפה במיוחד היא כיכר סנט ג'יימס שהוקמה ב–1670, ובגלל קרבתה לארמון סנט ג'יימס הפכה מיד לאחת הכתובות האקסקלוסיביות בעיר. כדאי להיכנס לבית מס' 14, שם נמצאת הספרייה של לונדון (London Library), ספרייה פרטית גדולה שהקים ב–1841 ההיסטוריון תומאס קרלייל.
מצפון לרחוב אוקספורד (לא רחוק מבית הכלבו המפורסם Selfridges) נמצאת כיכר מנצ'סטר (Manchester Square), בה ניצב ביתו של הדוכס מהרטפורד, שבשנת 1897 תרם לאומה את ביתו ואת אוסף האמנות שצברו ארבעה דורות של המשפחה. המוזאון נקרא אוסף ואלאס (Wallace Collection) על שמו של ריצ'ארד ואלאס, בנו של הדוכס הרביעי, שהיה אחראי לרבות מהרכישות. יש בו יצירות של טיציאן, רמברנדט, האלס, ריינולדס וגיינסבורו, אמנות שימושית וכלי נשק. במסעדת המוזאון האלגנטית תמצאו תפריט בראסרי צרפתי, והמחירים בהתאם. אפשר גם להסתפק בתה של אחר הצהריים בתפאורה המרהיבה של הבית, שכיית חמדה שנבנתה בסוף המאה ה–18. המוזאון פחות מוכר ממוזיאונים אחרים בעיר ולכן בדרך כלל פחות צפוף כאן. הכניסה, פרט לתערוכות מיוחדות, ללא תשלום. wallacecollection.org.

נוסעים ללונדון: הזמינו את מדריך מטרופוליס ללונדון

Share.

Comments are closed.