נורמנדי: ללכת על קרקעית הים

0

תופעת הגאות, ובעיקר השפל, של מפרץ מון סן מישל היא אחת מתופעות הטבע המרתקות ביותר בעולם. כאשר המים נסוגים, למרחק של 15 קילומטרים מהחוף, האי שבמרכז המפרץ ניצב למעשה בתוך מישור חולי רחב ידיים — חלק מהיבשה, כאשר מעבר לו ניצבים איים נוספים — שכעת הפכו להרים בתוך מה שהיה פעם קרקעית הים. ואז, במהירות גדולה, הים מגיע חזרה, מכסה הכול והופך את מון סן מישל חזרה לאי בתוך הים. להלן הפיזיקה מאחורי התופעה

מפרץ מון סן מישל הוא המקום עם הגאות הגבוהה ביותר באירופה. במהלך "גאות הזנק" (Spring tide), הים נסוג 15 קילומטרים (הפרש הגובה הממוצע בין גאות ושפל במפרץ מון סן מישל הוא 15 מטרים!), וחושף אלפי דונמים של קרקעית הים — ביניהם אפרי מלח, משקעים ימיים, שטחי חול והמשכם של ערוצי הנהרות בתוך הים. ואז הים חוזר במהירות של סוס דוהר, כפי שמקובל לומר בעגה המקומית.
בזמן הגאות, בעיקר בזמן של גאויות שיא, מתרחשת תופעה נוספת במפרץ, עלייה פתאומית בגובה פני המים בשפכי הנחלים שנוצרת על ידי גל הגאות.
האי של מון סן מישל למעשה "מתחבר" חזרה ליבשה בזמן השפל. בזמן הזה אפשר להגיע אליו ברגל, או לטייל בתוך הים אל עבר קבוצה של איים שהפכו פתאום להרים בתוך היבשה. הטיול בתוך שטחי הים מסוכן, כיוון שהגאות מגיעה במהירות, אבל עולי רגל וקבוצות של מטיילים נוהגים לעשות כן, כולל סיורים רכובים על סוסים.
במשך השנים חובר מון סן מישל ליבשה באמצעות סוללה. במרוצת השנים, סביב הסוללה החל להערם חול שפגם ביופי של תופעת הטבע הייחודית הזו. כיום, לאחר כמה שנים של פינוי החולות שהצטברו מסביב לאי ובשפך הנחלים מסביב, מוקם גשר שיחבר בין האי ליבשה, וכך בעתות של גאות הים שוב יקיף את האי לחלוטין — ובכל זאת יוכלו מיליוני האורחים להגיע למקום.
אחת מתוצאותיה המענינות של הגאות הם הפולדרים (Polders). אלה הם שדות שנוצרו כתוצאה מהקמת סוללות ארוכות על קרקעית הים בזמן השפל, תוך יצירת שטחים יבשים שעד מהרה התכסו בעשב אוהב מלח. בשרן של כבשים הרועות בשטחי המרעה האלה ידוע כבעל טעם מיוחד — יש אומרים מלוח יותר, והוא מבוקש מאוד בצרפת.
תופעת הגאות והשפל עיצבה את החיים במון סן מישל בפרט ובנורמנדי בכלל. המפתח להבנת התופעה טמון ביחס בין תנועת כדור הארץ, הירח והשמש. כדור הארץ, כידוע, מסתובב סביב עצמו וסביב השמש. על כדור הארץ ועל כל מה שנמצא בו פועלים שני כוחות חשובים; כוח המשיכה של כדור הארץ לעומת הכוח הצנטריפוגאלי שנוצר כתוצאה מסיבוב כדור הארץ, כשהאחד מושך פנימה והשני כלפי חוץ, הכוחות מאזנים אחד את השני ושומרים על גובה פני הים בגבוה אחיד. אולם כוחות המשיכה החזקים של הירח מפרים את האיזון הזה על ידי "משיכת" מי האוקיינוסים לכיוון הירח. כוח המשיכה של הירח גורם ל"בליטה" במי האוקיינוסים. כאשר הירח מסתובב סביב כדור הארץ ובמקביל כדור הארץ מסתובב סביב צירו, ה"בליטה" הזו גם היא זזה ממקומה בהתאמה לתזוזה של מוקדי המשיכה. האזורים בכדור הארץ שבהם, בזמן מסוים, נמצאת ה"בליטה" הזו — הם אזורים שבהם האוקיינוסים נמצאים בגאות. האזורים האחרים, שמהם נמשכים מי ה"הבליטה" נמצאים באותה עת בשפל.

normandy-07
מי האוקיינוסים הנמצאים בצידו של כדור הארץ שנמצא הרחק מהירח גם נמצאים בו זמנית בתקופת גאות אבל מסיבה אחרת. למעשה הירח וכדור הארץ מסתובבים ביחד מסביב למרכז כובד שנמצא ביניהם, שנקרא מוקד המסה, או מרכז המסה. להדגמת התופעה הזו דמיינו שאתם מסובבים חפץ כבד מחובר לקצה חבל מסביב לגופכם בעודכם מסתובבים. על מנת לא ליפול קדימה אתם נשענים קצת לאחור בזמן שאתם מסתובבים ומסובבים את החפץ. זה שם את "מרכז המסה" ביניכם לבין החפץ שאותו אתם מסובבים. כך גם ביחסים שבין הירח לכדור הארץ, כוח המשיכה, כמו במקרה החבל, שומר אותם ביחד, הכוח הצנטריפוגאלי מרחיק אותם אחד מהשני. כיוון שהכוח הצנטריפוגאלי חזק מכוח המשיכה של הירח מי האוקיינוסים בצידו השני של כדור הארץ "בולטים" כלפי חוץ.
אותו הכוח פועל גם בעקבות סיבובו של כדור הארץ מסביב לשמש. כוח המשיכה של השמש מושך את האוקיינוסים לעבר השמש בעוד שבאותו זמן הכוח הצנטריפוגאלי של סיבובי הירח וכדור הארץ גורם למי האוקיינוסים בצד הרחוק מהשמש "להתרחק" מהשמש. האפקט של השמש קטן יותר מזה של הירח בגלל המרחק הגדול יותר של השמש מכדור הארץ.
כיוון שהגאות והשפל מושפעים מהירח ומהשמש אז כאשר השמש, הירח וכדור הארץ נמצאים בקו אחד, כמו במולד הירח או כאשר הירח מלא, הגאות והשפל גדולים יותר. אלה תקופות אלו נקראות "Spring Tides" — השם לא נובע מהאביב אלא מזה שהגאות והשפל "קופצים" לרמה גבוהה יותר. מצד שני כאשר הירח והשמש ניצבים ב–90 מעלות אחד לשני (למי שמתבונן מכדור הארץ), כמו ברבע הראשון של החודש העברי וברבע האחרון של החודש העברי (שהוא מבוסס ירח!), אז הגאות והשפל הם פחות גבוהים. זה קורה בגלל שמסת השמש מצליחה להפעיל קצת יותר כוח על האוקיינוסים ובכך לנטרל חלק מאפקט המשיכה של הירח. הגאויות הנמוכות יותר האלה נקראות "Neap Tides".
גובה הגאות יכול גם הוא להשתנות במהלך החודש בגלל שהירח לא נמצא תמיד באותו מרחק מכדור הארץ. כאשר מסלול סיבוב הירח מסביב לכדור הארץ מקרב אותו לכדור הארץ, כוח המשיכה שלו יכול לגדול ב–50% כמעט. כאשר הירח רחוק יותר מהכדור הארץ כוח המשיכה שלו כלפי כדור הארץ יורד.
גאות ושפל מתרחשים בדרך כלל פעמיים ביממה — פעמיים גאות ופעמיים שפל. אולם אלה לא מתרחשים בדיוק באותו זמן בכל יום מכיוון שהירח משלים את סיבובו סביב כדור הארץ בכ–50 דקות יותר מאשר 24 שעות. לפיכך הגאות משתנה בין יום אחד למשנהו, כאשר הזמן החולף ביניהם הוא בסביבות 24 שעות ו–50 דקות.
יש עוד גורמים המשפיעים על הגאות והשפל בנוסף לתנועת הירח והשמש. זווית הירח כלפי כדור הארץ משפיעה, כמו גם הטופוגרפיה של קרקעית הים, עומק המים וגורמים אחרים. לכן לוחות גאות ושפל, החשובים מאוד לימאות במקומות שהמרחק בין גאות ושפל הוא גדול במיוחד הם טבלאות מורכבות ביותר הלוקחות בחשבון עשרות מרכיבים, יחד עם מידע היסטורי ומקומי של כל אתר ואתר.

Share.

Comments are closed.