נורמנדי: לה בוקאז' ונורמנדי השוויצרית

0

האזור שמדרום לקן המכונה לה בוקאז' (Le Bocage) הוא אזור שקט המלא גבעות מעוגלות, חורשים (פירוש המילה בוקאז' (Bocage) הוא חורש), כבישים חבויים בין גדרות חיות עתיקות יומין החוצים את האזור ויוצרים פסיפס של שדות ואפרים, ונופים פתוחים. הגדרות החיות הללו הן בעלות משמעות היסטורית. הן עיכבו מאוד את התקדמות צבא בנות הברית בעת ששחררו את נורמנדי.
דרומית ללה בוקאז', זורם נהר האורן בעמק נאה במרכז האזור שזכה לכינוי נורמנדי השוויצרית (Suisse Normande). האזור זכה בשמו במאה ה–19 כאשר מספר סוכני תיירות רצו להפוך את האזור ליעד תיירותי. שוויצריה הייתה יעד תיירות הטבע המוביל באירופה, והשם שוויצריה הזכיר לשומעיו אגמים, הרים ואוויר נקי. כאן לא תמצאו הרים גבוהים ומסלולי סקי, אלא ארץ של מצוקים מרשימים, מסלולי הליכה ברגל וכמה תצפיות מראשי סלעים גבוהים. נורמנדי השוויצרית היא אזור פופלארי ביותר לנפוש בו. במקום ישנן הרבה אטרקציות תיירותיות; טיולי משפחות רכובים, מסלולים להולכי רגל ופעילויות ימיות בנהר האורן. לאזור גם חשיבות היסטורית, בין ה–12 ל–21 באוגוסט, 1944, נערך כאן הקרב האחרון במערכה בנורמנדי, ליד העיירה פאלייה, שבו נהרגו מאות חיילים גרמנים.

פאלייה – Falaise

העיירה הקטנה הזו התפרסמה בזכות המבצר הגדול שבה. כאן נולד וויליאם הכובש בשנת 1027. באוגוסט 1944 שימש האזור הזה כנתיב הנסיגה האחרון של החיילים הגרמנים. לאחר שהיטלר ציווה על כוחותיו לא לסגת — בכל מחיר — נערכו כאן עשרה ימי לחימה עקובים מדם שבהם נהרגו מאות גרמנים.
בין ה–12 ל–21 באוגוסט 1944, ניסו הגרמנים לייצר כאן נתיב נסיגה בתפר שבין הכוחות האמריקנים לכוחות הבריטיים. לאחר שהיטלר אסר על הנסיגה מנומרנדי התרחש כאן קרב טנקים ורגלים עקוב מדם שבו נכנסו הגרמנים למלכודת וכתוצאה מכך סבלו מאות הרוגים.

שאטו גיום לה קונקוראן – Chateau guillaume-Le-Conquerant

המבצר הענק הזה, הידוע כמבצרו של וויליאם הכובש, הוא מבצר טיפוסי המדגים בנייה נורמנית מהמאות ה–12 וה–13. כיום המבצר משוחזר ברובו. כאן נולד וויליאם הממזר, לימים דוכס נורמנדי, לאחר שאביו התאהב בנערה מקומית בשם ארלט. וויליאם הפך לימים לכובש אנגליה.

א'-שבת 10:00-18:00 (כניסה אחרונה שעה לפני סגירה)
02-31-41-61-44
www.chateau-guillaume-leconquerant.fr

קלסי – Clecy

הכפר המרכזי בנורמנדי השוויצרית, קלסי נמצא בתוך עמק נהר האורן שבו כדאי לבקר בכדי לטייל במסלולים היפים שסביבו.

מוזאון מודלי הרכבות – Musee du Chemin de Fer Miniature

במוזאון הזה מוצג מודל רכבות ענק המשתרע על שטח של 300 מ"ר. הרכבות הקטנות במודל עוברות בין נופים שונים באירופה בזמן שהתאורה מתעמעמת ובשעות בין הערביים מתחילים האורות בבתים, במפעלים ובכפרים שבדרך לנצנץ. המוזאון ממוקם בתוך מכרה ישן ורכבת קטנה מסיעה את המבקרים בין המוצגים השונים. באחד המרתפים הישנים של המכרה מייצרים קלבדוס, סיידר התפוחים המקומי, אותו מגישים בבית קפה במרפסת שמעל למרתף לצד מגוון קרפים.

אפריל-אוקטובר, ג'-א' 10:00-12:00, 14:00-18:00
יולי ואוגוסט א'-שבת 10:00-18:00
ספטמבר א'-שבת 14:00-17:00
Rue d'Ermington
02-31-69-07-13
www.chemin-fer-miniature-clecy.com

מסלולי הליכה מסביב לקלסי

האזור מסביב לקלסי משופע במסלולי הליכה מסומנים המובילים לנקודות תצפית נאות על עמק האורן. בין המסלולים הבולטים באזור, רובם כוללים הליכה של בין שעה לשלוש, נמצאים סלעי הפארק (Rochers des Parcs), חלת הסוכר (Le Pain de Sucre), והמפורסם שבהם המסלול של סירקיט דה בלוודר (Circuit des Belvedres). מי שהליכה אינה קוסמת לו, יכול לנסוע לאורך "דרך הפסגות" (Route des Cretes), המוביל מקלסי לסנט אומר (St. Omer).
מסלול ההליכה המוכר ביותר באזור נמצא לאורך שביל הגראנד ראנדונה 36 (GR 36) שהוא אחד משבילי ההליכה החוצים את אירופה. במקום לחצות את כל אירופה, אפשר להתרשם מהאזור דרך מסלול מעגלי העובר דרך כמה מהמקומות היפים ביותר בנורמנדי השוויצרית ומחזיר אותנו לנקודת ההתחלה. מתחילים את ההליכה מהכנסייה בכפר לה בו (Le Bo). שם מוצאים את המסלול בעזרת סימון השבילים האדום והלבן שלו. עוקבים אחרי השביל לכיוון צפון עד ללה רושה דה פארק (Les Rochers des Parcs), מצוק תלול שמעל לעמק נהר האורן. משם השביל יורד לכפר לה וי (Le Vey). כאן, ליד הכנסייה המקומית תמצאו את המשך השביל המוביל למצוקים של לה פאן דה סוכרה
(Le Pain de Sucre). כאן ישנה תצפית מגובה של 170 מטרים אל עמק הנהר. מנקודת התצפית חזרו מעט אחורה והמשיכו לאורך השביל המסומן בצהוב, העולה ללה רוט דה קרט (La Routes des Cretes) — דרך הפסגות. פנו ימינה ולכו לאורך הדרך דרומה. אל תפנו בצומת הראשונה, המובילה חזרה ללה וי. בצומת השנייה פנו ימינה לעבר הכפר הקטן סורדוול (Sourdeval). משם פנו שמאלה ללה האוט דו וי (Le Haut du Vey) ומשם המשיכו בעקבות השילוט הצהוב לברייר (Bruyere) ולה רושה דה פארק בחזרה לשביל ה–GR36, המקום שבו התחיל המסלול. משך המסלול כחצי יום.

מסלול נסיעה — נורמנדי השוויצרית – La Suisse Normande

מסלול הנסיעה לאורך עמק האורן על נופיו הנאים הוא באורך של 99 קילומטרים ונמשך כשלוש שעות בגלל פיתוליו הרבים. המסלול מתחיל מת'ורי הארקור (Thury Harcourt), מרכז האזור. משם יש לעלות על כביש ה–D562 לכיוון סנט רמי (St Remy). עד 1967 פעלו כאן מכרות ברזל רבים. היום, כל שנשאר מהם הוא מוזאון קטן (Musee Les Fosses d'Enfer), הבנוי על אתר כרייה סגור ועוסק בגיאולוגיה ובמחצבים. אחרי סנט רמי מוביל הכביש לעיירה קלסי. כמה קילומטרים אחרי קלסי יש לפנות לכיוון פונט ד'ווילי (Pont d'Ouiily) על כביש מספר D167. יש לחצות את הנהר בגשר לה פונט דה ור (Les Pont des Vers) ולהמשיך לכביש מספר D43 עד לסגרי פונטיין (Segrie Fountaine). כאן ישנו מרכז מידע בו אפשר לקבל מידע על מסלולי ההליכה הנמצאים באזור. מסגרי פונטיין יש להמשיך לעבר העיירה בריל (Breel).
מבריל יש לסוע על כביש מספר D229 ואחר כך לפנות שמאלה לכביש מספר D329 ממנו מגיעים לרוש ד'אוטרה (Roche d'Oetre), סלע ענק הצופה על העמק הצר שמתחתיו. הסלע הוא הנקודה הגבוהה ביותר ב"נורמנדי השוויצרית" ובמקום נקודת תצפית מרשימה ומרכז מידע מודרני. מכאן הכביש נפרד מן הנהר וממשיך לפוטאנג' פונט אקריפין (Putanges Pont Ecrepin) בעוד הנהר זורם דרך קניון גורג' דה אובר (Gorges des Aubert) שהכניסה אליו היא רק ברגל.

מרכז המבקרים רוש ד'אוטר
אפריל-יוני, ספטמבר, א'-שבת 10:00-18:00
יולי, אוגוסט, א'-שבת 10:00-17:00
מרץ, א'-שבת 14:00-17:00
Roche d'Oetre Visitor Center

חוות ההרבעה הלאומית בלה פין – Haras National du Pin

לאחר שהמלך הצרפתי לואי ה–14 נחל כישלון אחר כישלון בהרבעת וגידול סוסיו הטיל המלך, בשנת 1714, על הפרש הלאומי של ארמון המלכות למצוא מקום מתאים יותר להרבעתם. לאחר חיפושים רבים נבחר המקום הזה, 15 קילומטרים ממזרח לארג'נטן (Argentan). החווה הוקמה בין השנים 1715 ל–1736 וכוללת שאטו ואורוות ל–200 סוסים. תפקידה של חוות ההרבעה היה להרביע את הסוסים הטובים ביותר עבור הצבא והאורווה המלכותית בוורסי. ערב המהפכה הצרפתית, החווה כללה 196 סוסי הרבעה, 40 סייחים ו–132 סוסים בבעלות אצילי צרפת. לאחר המהפכה נמכרו סוסי ההרבעה והחווה הפסיקה לפעול עד לשנת 1806 כאשר תחת צו אימפריאלי היא החלה לפעול מחדש. כיום החווה משמשת כמרכז ההרבעה הלאומי לשימור ולטיפוח סוסים גזעיים.
כיום ניתן לסייר במבני הפאר שזיכו את החווה בכינוי "ארמון וורסאי של סוסים", באורוות, באוסף המרכבות הגדול, ולטעום מעולם הרכיבה העכשווי בעזרת מרכז המבקרים הכולל תצוגות אינטראקטיביות. המקום היה בין האתרים שהיוו השראה עבור האופרה לה טראוויטה של ורדי.

אפריל-ספטמבר, א'-שבת, 10:00-18:00, בזמן חופשות של בתי הספר, א'-שבת 10:30-12:00, 14:00-17:00
אוקטובר-מרץ, א'-שבת, 14:00-17:00, סגור ב–1 בינואר, 25 ספטמבר.
מופעי רכיבה נערכים בחודשים
יוני-ספטמבר, בימי חמישי בשעה 15:00 ובחודשים יולי ואוגוסט בימי חמישי ושלישי בשעה 15:00

Share.

Comments are closed.