רכבות: מלונות על גלגלים

0

ג'ורג' מורטימר פולמן מהנדס אמריקאי משיקגו, פיתח בשנת 1864 קרון שינה לרכבות. לאחר רצח אברהם לינקולן ארגן פולמן את הובלת גופתו של לינקולן אל עיר הולדתו בספרינגפילד באחד מקרונותיו, וזכה לתהודה ברחבי ארצות הברית. המהלך זיכה אותו במאות הזמנות לקרונות החדשים. ב–1867 הציג פולמן רכבת שכינה: "המלון על גלגלים" , שכללה קרון שינה עם קרון מטבח וקרון מסעדה מחוברים יחדיו. האוכל שהוגש במלון על גלגלים היה מהמשובח ביותר והשירות ברכבת היה ללא תחרות. שנה אחר כך באה לעולם רכבת הדלמוניקו, על שם המסעדה המפורסמת בניו יורק, רכבת שינה המוקדשת לאוכל מעולה. התפריט שהוכן עבור הרכבת היה מעשה ידיהם של שפים ממסעדות היוקרה הניו יורקיות.
ברכבות של פולמן עבדו צוותים מיוחדים של עבדים משוחררים שכל אחד מהם שימש סבל, מלצר, שרת אישי ובדרן. אנשי הצוות קיבלו משכורת נאה וטיילו ברחבי ארצות הברית. העבודה אצל פולמן נחשבה יוקרתית ביותר ומי שהצליח להתקבל לעבודה ברכבת נחשב לבעל מעמד מיוחד בקהילה השחורה. ההצלחה של החברה אפשרה לפולמן לרכוש חברה לייצור קרונות בדטרויט, וב–1871 רכש עם אנדרו קרנגי את מסילת הרכבת הטרנס–קונטיננטלית של חברת יוניון פסיפיק שנקלעה לקשיים. בשנת 1875 הפעילה חברת פולמן צי של 700 קרונות ברחבי ארצות הברית. ב–1880 רכש פולמן שטח של 16 קילומטרים רבועים ליד שיקגו שעליו הקים מפעל חדש לייצור קרונות ולידו עיירה לעובדיו בשם "פולמן", שכללה בנוסף למבני המגורים, כנסיות, תיאטראות, פארקים, מלון וספרייה מסביב לאגם מלאכותי. פולמן רצה לראות בעיירה שהקים מקום פסטורלי ללא מאבקים חברתיים, פשע, הפגנות או הפרות סדר. הוא שלט בעיר כמו נסיך פאודלי, אסר על חלוקה של עיתונים (מלבד העיתון המקומי), על אספות ועל נאומים ציבוריים. מפקחים עברו בין הבתים לבדוק שהם נקיים, ומי שהפר את חוקי המקום נדרש לעזוב את העיירה תוך עשרה ימים. פולמן מת בשנת 1897, החברה שייסד המשיכה להתקיים.
מקבילו האירופאי של ג'ורג' פולמן היה ג'ורג' נגלמאכרס (Nagelmackers), מייסד ה–Compagnie Internationale des Wagons Lits, החברה שייסדה והפעילה את רכבות האוריינט אקספרס. נגלמאכרס היה בלגי, בן למשפחת בנקאים מקושרת היטב לחצר המלכות של ליאופולד השני. כאיש צעיר התאהב בבת דודתו הבוגרת ממנו אולם כאשר חיזוריו לא נענו שלחה אותו המשפחה לארצות הברית כד שימשיך בלימודי ההנדסה ויתגבר על שברון הלב. במשך עשרה חודשים הסתובב באמריקה על רכבות פולמן – והשתכנע שיש מקום לקרונות כאלה גם באירופה. לאחר שהצעתו לפולמן לשיתוף פעולה נדחתה, הוא חזר לאירופה וב–1874 ייסד את החברה שתוביל את מלכי אירופה, את רוזניה ואת שועיה ברחבי העולם. סמל החברה שהתנוסס על הקרונות, האותיות WL בין שני אריות, הפך לסמל מסחרי מפורסם.
החברה הפעילה רכבות שלמות או חיברה את קרונותיה אל רכבות רגילות. קרונות השינה של החברה נמשכו תמיד על ידי קטרים של חברות הרכבות הלאומיות. עד מלחמת העולם הראשונה הפכו רכבות השינה של הווגון לי לקרונות היחידים המספקים שירות של קרונות שינה לנוסע הרכבות הבינלאומי. בתור הזהב של התחבורה המסילתית השיקה החברה את שירותי האקספרס המפורסמים: האוריינט אקספרס – למזרח, הנור אקספרס – לצפון אירופה והסוד אקספרס – לדרום אירופה. כמו כן הופעלו קרונות ווגון לי על הרכבת הטרנס–סיבירית.
ב–1927 קנתה ווגון לי את חברת הנסיעות תומאס קוק, וכאשר הרכבת הפכה לפחות אטרקטיבית ככלי תחבורה תיירותי החלה החברה להתמקד בנסיעות ובמלונאות. חברת ווגון לי קיימת עד היום ומרכזה בפריז. היא עדיין מספקת שירותי קרונות שינה ברכבות לילה באוסטריה, איטליה, ספרד ופורטוגל, ומספקת שירותי קייטרינג ומזון ברכבות ברחבי אירופה. #

רוצים לקרוא עוד על רכבות? הזמינו את גיליון רכבות

Share.

Comments are closed.