איים: לפני שקיעה

0

צבי מים יפהפיים, לגונות כחולות, בישול מקומי מסחרר, והכל תוך שמירה על הסביבה – באי הפסיפי טובלו יש כל מה שחובבי הטבע יכולים לבקש, ומעט מאוד עוני, מסיבות מפתיעות. הזדמנות אחרונה לראות את גן העדן השטוח שההתחממות הגלובלית מאיימת להטביע

האי המרכזי של מדינת טובלו (Tuvalu), ששמו פונפוטי (Funafuti), נראה מרחוק כמו סימן שאלה ענק ומתפתל. פונפוטי אינו אלא פיסת אדמה צרה המקיפה לגונה בת עשרות קילומטרים. לאורך החוף המתעקל, בינות עצי קוקוס גבוהים וחולות לבנים, שוכנים להם כפרים קטנים ובהם תושביה הפולינזים של טובלו, המקיימים חיים מסורתיים של דיג, חקלאות זעירה ובנייה.
טובלו מורכבת משלושה איים ושישה אטולים – שוניות אלמוגים טבעתיות המקיפות לגונות. אין בטובלו כלל הרים או גבעות, אלא רק חולות רכים, המתנשאים לגובה מקסימלי של 4.6 מטרים מעל פני הים. המדינה שטוחה כמעט לחלוטין, ודרך חייהם של תושביה קשורה במחזורי הגאות והשפל שנותנים ולוקחים מהם מרחב מחיה נחוץ. האיים מתפרשים על פני 676 ק"מ באוקיינוס השקט, בחצי הדרך בין אוסטרליה והוואי, אולם אלו איים קטנים ובודדים – לטובלו יש בסך הכל 25 קמ"ר של אדמה יבשה, המפוזרת ברצועות דקות ובכתמי איים על פני שטח ענק בלב האוקיינוס הגדול בעולם.
השילוב בין כמויות מזעריות של אדמה שטוחה וכמויות אדירות של אוקיינוס הולך ומתחמם עשה את תושבי טובלו מודעים במיוחד לאיכות הסביבה. בשבילם, ההתחממות הגלובלית היא יותר משלג באמצע יולי או קיץ שמשי במיוחד במוסקבה, אלא עניין של חיים ומוות. כשמים מתחממים הם מתרחבים, ולכן תופסים יותר מקום במרחב. כשמדובר על כמות המים בכוס אין להתרחבות הזו משמעות רבה, אולם כשמדברים על מיליארדי הליטרים שבאוקיינוסים, הטיפות החמות והעבות מתחילות להצטבר. יחד עם קרחונים נמסים ושטחים ארקטיים שהולכים ונעלמים, ההערכות העדכניות אומרות כי אם לא יחול שינוי דרסטי במדיניות הסביבה בארצות המפותחות, עד שנת 2100 יעלה גובה פני הים בכ–2-0.8 מטרים. לשם השוואה, עלייה של כשבעה מטרים בגובה פני הים תטביע את לונדון, לוס אנג'לס, וחלקים נרחבים מתל אביב.
עבור איים קטנטנים ושטוחים כטובלו, גם עלייה זעירה בגובה פני הים עשויה להציף את האיים ולהפוך אזורים רבים לבלתי ניתנים ליישוב. לפיכך החליטה מועצת השלטון בטובלו לעשות מעשה ולהוות דוגמא ומופת לתיירות אקולוגית ולקיימות. ראשית, החליטו השלטונות לנסות ולצמצם את התלות של התושבים במוצרים מיובאים, ולנסות, במידת האפשר, לחזור לכלכלת הדיג ולדרך החיים המסורתית של הפולינזים. לפי המסורת, בכפריה של טובולו לכל משפחה ניתנה משימה ייחודית, והקהילה כולה שיתפה פעולה על מנת להתקיים. היו דייגים, היו בוני סירות, היו חקלאים וגם אנשי מנהלה, שהתחלקו כולם בשלל ובקציר, לטובת הכלל.
טובלו התחייבה להיות המדינה הראשונה שתספק את כל החשמל שלה ממקורות מתחדשים עד שנת 2020. בהתחשב באוכלוסייתה הזעירה של המדינה, כ–75 איש בלבד, אין זו משימה בלתי אפשרית. בשנים האחרונות מתנסים התושבים באנרגיה סולרית ואנרגיית רוח, בתקווה למצוא פתרון שיאפשר את צמצום השימוש בדלק מאובנים או פחם להפקת חשמל.
אולם גולת הכותרת של המאמצים להגנת הסביבה בטובלו היא שמורת הטבע בפונפוטי. 33 קמ"ר של לגונות, אוקיינוס ושישה איים זעירים מרכיבים את שמורת הטבע היפהפייה הזו, שהוקמה לאחר שהובחנה הידלדלות ניכרת בכמות ובמגוון הדגה באיים. כיום משתכשכים במימי הלגונות סוגים שונים של צבי ים צבעוניים, במים רדודים וצלולים. ניתן לראות באיים מגוון ציפורים ילידיות וציפורי ים ייחודיות. במים מגוון דגים עצום וצבעוני, השוחים בין שוניות אלמוגים יפהפיות וסלעים המקיפים את רצועות החוף החוליות הזעירות. תיירים יכולים לערוך סיורים במקום, ולהתרשם מכל היופי שבני טובלו מנסים להציל.
המיקום המרוחק של טובלו, הן מיבשות והן מאיים גדולים אחרים, מקשה על תעשיית התיירות שלה. הטיסות מועטות יחסית, והאיים מרוחקים מכדי להגיע אליהם בספינות. התיירים שכן יצליחו להגיע למקום ייהנו מהכנסת אורחים יוצאת דופן ומאכסניות מפנקות. מוניות מים חוצות את הלגונות ומאפשרות לתיירים לראות כמעט כל חלק בגן העדן השטוח. ניתן להגיע אפילו לאיים המרוחקים ביותר, באמצעות ספינות תובלה שמובילות גם נוסעים, היוצאות אחת לכמה שבועות מפונפוטי.
הקמפיין להצלת טובלו ולעצירת ההתחממות הגלובלית, כמו גם תחזוקת שמורת הטבע והמעבר לתשתיות ידידותיות לסביבה, שואבים מהמדינה הזעירה כמות אדירה של כסף. מאחר שתעשיות התיירות והדיג מוגבלות מטעמי בידוד ושמירת הסביבה, ומאחר שקשה להסתמך על תרומות של נדבנים, נשאלת השאלה – כיצד מממנת טובלו את עצמה? התשובה מפתיעה, במיוחד בהתחשב בטבעם הפרה-מודרני של כפרים רבים: הכלכלה של טובלו מתבססת, בחלקה הגדול, על מכירת סיומת כתובות האינטרנט שלה. חברות מסחריות רבות מוכנות לשלם הרבה כסף כדי לזכות בסיומת נוחה, קליטה וקולעת כמו tv. וכך ייתכן שבטובלו, האינטרנט יהיה זה שיציל את צבי הים.

צוות מטרופוליס

רוצים לקרוא עוד על איים? להזמנת המגזין לחצו כאן
נוסעים למלטה? להזמנת המדריך לחצו כאן

Share.

Comments are closed.