איים: להשתזף עם דובי קוטב

0

ביחס לאיים בחוג הארקטי המאכלסים יותר דובי קוטב מבני אדם, סוולברד, חלקה הצפוני ביותר של ממלכת נורבגיה, היא מקום עליז ושוקק חיים להפליא. מזכרות מהעידן הסובייטי חיות כאן לצד כלבי מזחלות, תרבות וחיי לילה מתקיימים באין מפריע כמה קילומטרים מאיילי ענק ואריות ים, והשמש זורחת גם בשתיים לפנות בוקר. סוולברד היא ארץ קסומה ובלתי אפשרית, רחוקה ומבודדת אך קרובה להפליא

ארכיפלג סוולברד (Svalbard) התת ארקטי צופן בחובו את אחת משמורות הטבע הפראיות באמת האחרונות בכדור הארץ. הטונדרה וערבות הקרח הקפואות הן ביתן של עשרות סוגי חיות שאי אפשר לראות בשום מקום אחר על כדור הארץ. ביום בהיר, ניתן לראות ציפורים צפופות פלומה מקפצות בין אניצי הדשא החומים והדלילים של הטונדרה הארקטית. בשמש הבהירה של חודשי הקיץ, העמקים היפים מחורצים בפלגים זעירים של מים מתוקים, והעשבים החומים של הטונדרה מנוקדים בפרחים עדינים בסגול, ורוד וכחול. מסביב, ניצבים הרים לבנים-כחולים מקרח, וביניהם מסתתרים שועלים כסופי פרווה, נמיות שלג, איילי צפון עצומים בגודלם, וכמובן, אלפי דובי קוטב.
קשה להאמין שלמקום המבודד והקסום הזה, הממוקם כ–1,000 ק"מ צפונית לקצה הצפוני ביותר של נורבגיה, מופעלות טיסות יומיות. נס גדול עוד יותר הוא שבעיירה הגדולה ביותר בסוולברד, לונגיירביין (Longyearbyen), חיה קהילה נורבגית משגשגת בת כ–2,000 איש הנהנים ממוסדות תרבות, פסטיבלים, בתי קפה ומסעדות טובות. האדפטציה האירופית למנות השמורות באופן מסורתי לעמים אינואיטיים (כמו בשר לווייתן, כלבי ים ולפעמים אף דובים) מצליחה להיות גם טעימה ומספקת, ולא רק מעניינת. לעומת ארצות ארקטיות קרות אחרות, אין שום מניעה מלבקר בסוולברד גם בחורף, בתנאי שאין רתיעה מטמפרטורות היורדות ל–30 מעלות מתחת לאפס.
סוולברד כבשה את הדמיון של אירופאים רבים בזכות הבידוד שלה מהעולם כולו, הפיורדים הקפואים שלה ודובי הקוטב הרבים המטילים אימה על הארכיפלג. כדי שהסביבה תוכל לקיים אלפי טורפי על גדולים ומסיביים כדובי קוטב, המערכת האקולוגית חייבת להשתמר בצורה מושלמת, ולהיות מאוזנת ככל האפשר. אולי הסיבה לכך היא שלפני המתיישבים האירופאים, לא הייתה בסוולברד כל התיישבות אנושית.
אף כי ניתן למצוא אזכורים של אי שעשוי להיות סוולברד (או גרינלנד, או האי הוולקני יאן מאיין, Jan Mayen) בספרות איסלנדית מהמאה ה–12, האיים התגלו רשמית רק בשנת 1596 על ידי וילם ברנץ (Willem Barentsz). מאותו רגע עברו 200 שנה של התיישבויות זמניות וכושלות עד שהצליחו הנורבגים להמשיך ולשהות במקום גם לאורך החורף. ב–1906 פתח ג'ון מונרו לונגייר (John Munroe Longyear) את מכרה הפחם הראשון בסוולברד, ויישב שם קהילת כורים קטנה, ממנה התפתחה העיירה התוססת לונגיירביין. במשך המאה ה–20 ניסו הרוסים להשתמש בסוולברד לכריית אנרגיה ולמטרות אסטרטגיות. באיים חיים היום כ–500 כורי פחם רוסים, בעיירה ברנטסבורג (Barentsburg), שבמרכזה ניצב פסל קטן ואפרורי של הקומרד לנין, כאילו קפאה העיירה בזמן ולא שמעה על נפילת חומת ברלין או על תום המלחמה הקרה.
בזמן המלחמה הקרה עמדה סוולברד במוקד סכסוך טריטוריאלי בין רוסיה ונורבגיה. בדומה לאיים נידחים אחרים שהלהיטו את הזירה הדיפלומטית בשנות המתיחות (איי פוקלנד, למשל), גם לסוולברד הייתה חשיבות אסטרטגית נמוכה להפליא, והשליטה עליה הייתה יותר עניין של גאווה לאומית ופחות צורך ממשי. לבסוף הוחלט כי סוולברד תהיה לאזור מפורז, והיא אכן כזו, אלא אם מחשיבים את אלפי דובי הקוטב כסוג של כוח מזוין מטעם עצמו.
אחרי פחם, תיירות היא העסק המשגשג ביותר בארכיפלג הקפוא. בקיץ מציעים המקומיים השכרת ציוד וטיולים מודרכים ללב הטונדרה, טיפוס על קרחונים ענקיים והפלגות לצפייה בלווייתנים, דולפינים, כלבי ים ואלפי ציפורים. אלו מציפות את סוולברד בעונת הקיץ ומבצעות סחרורים מתוחכמים בעודן צוללות מאות מטרים לעבר טרפן במים הקפואים, לעיניהם המשתאות של המחנאים, המטיילים והמפליגים. ניתן גם לשכור קיאק, להפליג במעלה הפיורדים עוצרי הנשימה ולחפש כלבי ים ואריות ים על משטחי הקרח הקרובים, או לחילופין לערוך ביקור במכרות הפחם הוויקטוריאניים.
בחורף כדאי להתעטף היטב כנגד הקור ולצאת למסעות סקי בערבות הקרח המרהיבות – בליווי מדריך חמוש, כמובן. אפשר גם לראות את הנופים ממזחלת רתומה לכלבים, או לצאת לספארי של ממש עם אופנועי שלג – כלי הרכב היחיד שיוכל לברוח מהר מספיק מדוב קוטב שועט. בסוף היום יוצאים התיירים מהבקתות לשעה קלה, בידיהם כוס שוקו נורבגי מהביל ומחוזק, ומרימים את מבטם לזוהר הצפוני בשמיים הבהירים, זרועי הכוכבים.
לביקור בסוולברד חיסרון בולט אחד – המחיר. הטיסות יקרות, ונדיר לראות תיירים עצמאיים, שלא במסגרת טיול מאורגן, בארץ קפואה זו. טיולים מאורגנים יכולים לעלות עד כ–10,000 דולר לאדם, לא כולל פעילויות מיוחדות כגון טיולי קרחונים או הפלגות. ולמרות זאת, המטייל העקשן באמת לא צריך לומר נואש. תמיד אפשר להצטרף למשלחת כורי פחם רוסים, להשיג דוקטורט בגיאולוגיה ולהצטרף למשלחת חוקרים, או לקפוץ על הזדמנויות עבודה אחרות – משלחות מחקר תמיד מחפשות מישהו שיוכל לעמוד על המשמר מפני דובי קוטב בשולי המחנה. כל מה שצריך זה קול חזק, ידע בתפעול נשק חם, ראייה טובה, והרבה מאד אומץ.

למידע נוסף: www.svalbard.net
טיסות יומיות יוצאות מאוסלו, נורבגיה, ללונגיירביין, משם ניתן להגיע להתיישבויות אחרות באמצעות מזחלות, אופנועים או ספינות.

צוות מטרופוליס
רוצים לקרוא עוד על איים? להזמנת המגזין לחצו כאן
נוסעים למלטה? להזמנת המדריך לחצו כאן

Share.

Comments are closed.