איים: האי שלי יותר גדול

0

אין אולי חלום נפוץ ובלתי אפשרי יותר מאשר התקווה הפנימית שמקננת בלבם של רוב האנשים להיות הבעלים של אי בודד, פיסת אדמה מנותקת לחלוטין שהיא רק שלך. אך בין חלום למציאות עומדים בדרך כלל כמה מיליוני דולרים. עשירי העולם שסיימו לרכוש מכוניות אספנות ומטוסים פרטיים פנו כבר לפני עשורים רבים לסמל הסטטוס האולטימטיבי – רכישת אי גדול ואקזוטי ככל האפשר. אך אי אינו רק פריט יוקרתי נוסף, אי פרטי מעיד כמעט תמיד על בעליו. נסיבות רכישתו, צורתו, גודלו והטופוגרפיה שלו מספרים לנו הרבה מאוד על בעליו החדשים, האנשים העשירים והחזקים ביותר בעולם

"מה היית לוקח איתך לאי בודד?" זוהי השאלה הראשונה שצצה לרובנו בראש כאשר אנו חושבים על החלום הקסום שהוא אי פרטי, אי שיתמלא רק במה שאביא אליו, מקום בו אפשר להתחיל מחדש. האפשרויות הללו של יצירת עולם חדש ונקי משלך הן כנראה סוד הקסם של רעיון האי הבודד, אולם כאשר אנו מדברים על העולם האמיתי, על רכישת אי פרטי במיליוני דולרים, השאלה המתבקשת היא "מי ירכוש אי בודד?".
התשובה הראשונה היא כמובן רק עשירים מופלגים, ואכן רשימת בעלי האיים הפרטיים כוללת בעיקר שחקני קולנוע, זמרים מצליחים, אנשי עסקים ויורשים אמידים. ובכל זאת, לא כל שחקן מפורסם יטרח וירכוש לעצמו אי. ההוצאה הכספית, הרגולציה, הבירוקרטיה והצורך באחזקה שוטפת יניאו את כל מי שמתעניין ברכישת אי כקוריוז מלעשות זאת. יחידי הסגולה שנותרו, אלו שדבר לא יעצור אותם מלהשיג פיסת אדמה מבודדת לה יוכלו לקרוא בית, כנראה מחפשים משהו מעבר לחול רך ועצי דקל.
חלקם מעוניינים בסמל הסטטוס, וחלקם כמובן במקום חופשה מבודד שבו יוכלו לחגוג או לנפוש בהוד והדר מבלי לחשוש מאימת הפפראצי.
אין זה מפתיע שרבים משחקניה הידועים ביותר של הוליווד מתהדרים באיים פרטיים, רבים מהם בשכנות.

ליאונרדו דיקפריו, אדי מרפי, ניקולס קייג', ג'וני דפ

מה שמשותף לארבעה אלה, מלבד היותם שחקני קולנוע מצליחים, הוא שבבעלותם איים בבהאמאס, מדינה שהחליטה להרוויח מהמספר האסטרונומי של איים המקיפים אותה.
האי של קייג' הוא דוגמה קלאסית לאיי הבהאמאס. קייג' רכש את האי שלו בשנת 2006 תמורת 3 מיליון דולר. האי משתרע על פני 150 אלף מ"ר שמכילים בעיקר עצי דקל וחופים זהובים וכמעט לבנים. במרכז האי משתרעת לגונה כחולה להפליא והמקום ממלא את תפקידו כבית הנופש המושלם, רחוק מעיני העולם אך עדיין מעורר קנאה בלבבות ההמונים.
ג'וני דפ החליט לרכוש את האי שלו בזמן צילומי הסרט הראשון בסדרת "שודדי הקאריביים" שחלקו הוסרט בבהאמאס. הפיראט החביב על כולם התאהב בזמן הצילומים בשקט שמציעים האיים הטרופיים ורכש את ליטל האל'ס פונד קיי (Little Hal's Pond Cay). האי בדרום הבאהמאס עלה לו 3.6 מיליון דולר וגודלו כ160 אלף מ"ר. יש בו נמל פרטי, לגונה מחופת דקלים, שונית אלמוגים ושישה חופים לבנים. דפ מתכנן להפעיל את האי באמצעות אנרגיה ירוקה ידידותית לסביבה בלבד.

מרלון ברנדו

לא רק דפ גילה את האי שלו בעת צילומי סרט. השחקן הנערץ מרלון ברנדו רכש לו אי באיי החברה שבפולינזיה הצרפתית. האי של מי שנודע כסנדק איננו אי ככל האיים, שכן האי של ברנדו הוא אטול – הר געש ששקע והשאיר אחריו שונית אלמוגים המקיפה לגונה. אטול נוצר כאשר לאחר היווצרותו של הר געש מצטברת סביב פני הים שכבת אלמוגים המקיפה את ההר. כאשר הר הגעש שוקע, שכבת האלמוגים שנבנתה סביבו נותרת במקום וכך נוצרת מעין טבעת של אלמוגים שבמרכזה אגם של מי ים. לאטול של ברנדו קוראים טטיארואה (Tetiaroa). האי היה בעבר אי הנופש של משפחת המלוכה הטהיטית. נאמר שוויליאם בליי, מפקדה המודח של ספינת הבאונטי, שסיפור המרד על סיפונה היווה השראה ל"מרד על הבאונטי", היה האירופאי הראשון שחזה באי ב–1789 כאשר חיפש אחר צוות הבאונטי שמרד בו.
מאות שנים אחר כך, ב–1960, עבד מרלון ברנדו על הפקת הסרט בכיכובו "המרד על הבאונטי" שצולם ליד חופי טהיטי. בעודו תר אחר אתרי צילומים אפשריים נתקל ברנדו בטטיארואה והתאהב באי הקטנטן. באותה תקופה התאהב ברנדו גם במי שתהפוך לאשתו לעשור הקרוב, טריטה טריפייה (Tarita Teriipia), השחקנית הפולינזית ששיחקה לצדו ב"מרד על הבאונטי". ב–1966 רכש ברנדו את האי תמורת 270 אלף דולר. יחד עם אשתו הוא הקים באי מלון צנוע. טריטה ניהלה את המלון וברנדו בילה באי את רוב חופשותיו ומצא בו מפלט מחייו הסוערים בלוס אנג'לס. בני הזוג התגרשו ב–1972 וברנדו המשיך לנהל מרחוק את המלון באי. עם פטירתו של ברנדו ב–2004 התגלה כי לא הותיר את האי לאף אחד מיורשיו והאתר נמכר לחברת פיתוח מלונות מקומית שעתידה לפתוח במקום מלון אקולוגי מפואר שייקרא "הברנדו".

ארול פלין

למרות שכוכבי מסך הכסף המודרניים מספקים די והותר שערוריות ובונים מלונות מפוארים, אף אחד מהם לא התעלה עדיין על ארול פלין, השחקן ההוליוודי ההולל מכולם כנראה. השחקן הטזמני הכריזמטי שנודע בגילום הרפתקנים שרמנטיים מעל מסך הכסף רכש בשנות השלושים את האי נייבי (Navy Island) בג'מייקה. האי משתרע על פני יותר מ–250 אלף מ"ר. במשך שנים שימש האי כמתקן אימונים של חיל הים הג'מייקני (ומכאן שמו) עד שפלין רכש אותו, או לפי השמועה זכה בו בהימורים. פלין לא התגורר באי עצמו כמובן, אלא רכש אותו רק כדי להפליג אליו עם חבריו המפורסמים ולעגון את היאכטה המפוארת שלו בקצהו. המסיבות המפוארות שנהג לערוך לצד האי המבודד הפכו לאגדות הוליוודיות של ממש.
ארול פלין היה כנראה השחקן ההולל האידיאלי, אך גם המסיבות האגדתיות שלו לא מתחרות בזוג המשקיענים הגדולים של עולם האיים: סלין דיון ומל גיבסון.

סלין דיון

כיאה לאחת הזמרות הגדולות בעולם, גם לסלין דיון יש אי משלה. אך האי של סלין אינו באמצע האוקיינוס השקט, אלא 20 דקות מחוץ למונטריאול במרכז נהר איל גניון (le Gagnon) שבקוויבק. על האי, שגודלו 81 אלף מ"ר, ניצבת אחוזתה המפוארת של דיון שגודלה יותר מ–2,000 מ"ר. בבית הצנוע ישנם שלושה סלונים, ספרייה מפוארת, חדר אוכל מפואר עם נוף פנורמי למי הנהר המקיפים את האי אליו ניתן להגיע באמצעות גשר מורם, חדר טלוויזיה, מטבח, שני חדרי שינה גדולים, חדר ילדים, חדר משחקים, מרתף יין שיכול לשמש כחדר אוכל גותי, בריכה ובית בריכה הצמוד לאחוזה. ב–2012 החליטה דיון שהפומפוזיות והפאר אינם מתאימים לה יותר ומכרה את האי והאחוזה שעליו עבור 29 מיליון דולר.

מל גיבסון

מול דיון הדרמטית ניצב השחקן הדרמטי לא פחות, מל גיבסון. בדומה לאישיות של בעליו, גם האי שלו, מאגו (Mago Island) שבפיג'י, הוא עוף מוזר. מדובר באי וולקני ענק, גודלו 22 קמ"ר, שנרכש על ידי גיבסון בשנת 2005 עבור 15 מיליון דולר. תושבי מאגו המקוריים שפונו מבתיהם ב–1860 מחו על מכירתו של ביתם לגיבסון, אך לשווא. המקום מבודד לחלוטין ותמונות נדירות הצצות מפעם לפעם מעידות על כך שהשחקן בנה באי בית נופש צנוע.

ג'ין הקמן

אי בודד מספק הזדמנות נהדרת להקים מלון מפואר או לערוך מסיבות ענק, אבל לא כל שחקן הוליוודי שחושק באי רוכש אותו כדי לזכות בתשומת לב או כדי לנפוש בפאר ובשקט יחסי. ג'ין הקמן, למשל, החליט לרכוש אי כדי להתרחק מעיניהם הפקוחות של צלמי הפפראצי. הקמן רכש אי קטנטן מקרב איי סן חואן שבמדינת וושינגטון, לא ממש מיקום זוהר ומפתה. למרות בידודו של האי, הקמן מכר אותו לאחרונה כדי לעבור למקום מבודד וצפוני עוד יותר בבריטיש קולומביה שבקנדה.

ג'ון לנון

בדומה להקמן, גם ג'ון לנון רכש אי מרוחק שמטרתו הייתה בעיקר להתרחק מהמולת העולם המודרני. שלא במפתיע, האי של החיפושית המפורסמת מכולן אינו דומה לאף אי אחר. האי דוריניש (Dorinish), המכונה ביטל איילנד מאז שנקנה על ידי לנון בשנת 1967 עבור 1,700 פאונד, נמצא במפרץ קלו (Clew Bay) שבמחוז מאיו (Mayo County) באירלנד. מפרץ קלו נודע בכך שהוא מכיל את המספר הרב ביותר של דרומלינים תת ימיים – הן גבעות מעוגלות הנפוצות ברחבי אירלנד ומרפדות את קרקעית המפרץ. האגדה מספרת כי במפרץ קלו ישנו אי עבור כל יום בשנה. לצד כל האיים הקטנים הללו נמצא ביטל איילנד, שמלא בגבעות נמוכות מכוסות דשא ירוק.
לנון קנה את האי אחרי גירושיו מאשתו הראשונה, סינתיה. ב–1970 פגש את לנון את סיד ראול (Sid Rawle), שנודע בצהובוני בריטניה כ"מלך ההיפים". ראול היה ממארגני תנועת הסקוואטינג (Squatting), שחבריה נהגו לפלוש לבתים ריקים ולהתנחל בהם, ולנון החליט להעניק את האי שלו לראול כדי שיקים בו קומונה מנותקת שחבריה לא ייאלצו לפלוש לבתים כדי למצוא שקט ולנהל חיים רגועים יותר. 25 חברי קומונה התיישבו באי המבודד והתגוררו בו עד 1972, אז פרצה שרפה באי ואוהל הציוד של חברי הקומונה נשרף כליל. לנון תיכנן לבנות באי בית עבורו ועבור יוקו אונו, בו יוכלו להעביר את חייהם בשקט אחרי שיפרשו, אך תוכניות אלו מעולם לא יצאו לפועל. לאחר שנרצח העמידה יוקו אונו את האי למכירה בשנת 1982 והוא נרכש על ידי רועה כבשים אירי. כיום הוא מלא בכבשים ובאוהדי ביטלס מושבעים שמגיעים לבקר בו מפעם לפעם.

צ'רלס לינדברג

לא רק האי של לנון אפוף בטרגדיה. איים הינם מקום מפלט, לטוב ולרע, ולצד בעלי איים שרוצים לנפוש ולהירגע, ישנם אותם בעלי איים שפשוט צריכים לברוח. "לאקי לינדי", כפי שכונה צ'רלס לינדברג, הטייס הראשון שהשלים טיסת סולו טרנס אטלנטית, זכה לכבוד והערכה מיד אחרי שנחת עם מטוסו בפריז והשלים את הטיסה המרשימה. לינדברג הפך בן לילה לגיבור אמריקני וזכה בעיטורים צבאיים ואזרחיים. אך למרות הצלחתו הגדולה, חייו לא היו פשוטים.
ב–1 במרץ 1932 נחטף בנו הבכור, צ'רלס אוגוסטוס, כשהיה רק בן 20 חודשים. החטיפה הפכה לקרקס תקשורתי, המדינה כולה השתתפה בחיפושים אחר הפעוט, ולמרות קיום משא ומתן ממושך עם החוטפים, ב–12 במאי נמצא צ'רלס אוגוסטוס ללא רוח חיים, מספר קילומטרים מביתם של בני הזוג לינדברג. אחרי מות בנם ובמהלך משפטו של החשוד ברצח שזכה להד תקשורתי גדול החליטו בני הזוג לעבור לאירופה כדי לזכות לקצת שקט. במרץ 1938 קנה לינדברג את האי איל אילייק (Île Illiec), שגודלו כ–16,000 מ"ר, תמורת 16,000 דולר. האי הקטן והמבודד שוכן בבריטוני שבצרפת וסיפק לבני הזוג קצת שקט ושלווה, אולם לא לאורך זמן. באפריל 1939 שבה המשפחה לארצות הברית אחרי פלישתה של גרמניה לצ'כוסלובקיה. לינדברג ספג ביקורת רבה על כך שתיקשר עם המשטר הנאצי בעת שהותו באירופה וניסה לגשר בין גרמניה הנאצית לארצות הברית. ביקורת זו הובילה אותו להתפטר מחיל האוויר האמריקני ב–1941. הוא שב לשרת בחיל האוויר כעבור שנים. אחרי שגילה כי חלה במחלת הסרטן החליט להעביר את שנותיו האחרונות על חופו של אי נוסף, אך לא פרטי. הוא נפטר במאווי שבהוואי ב–26 באוגוסט 1974.

אריסטוטלס אונאסיס

לא רק שחקנים הוליוודיים רוכשים איים: אחד מהאיים הפרטיים הידועים ביותר בעולם נקנה על ידי איל הספנות היווני אריסטוטלס אונאסיס. אונאסיס קנה את סקורפיוס (Skorpios), אי בים היוני ליד חופה המערבי של יוון, מהממשלה היוונית ב–1962 עבור 10,000 דולר. האי היה סמל הסטטוס האולטימטיבי של המיליונר המוחצן. כשאונאסיס הגיע אליו לראשונה היה האי מעין שממה, והוא ייבא יותר מ–200 סוגי עצים לאי הצחיח, לצד חול מיוחד שהביא למקום, כדי ליצור בו חוף פרטי וגן עדן פרטי משלו.
ב–20 באוקטובר 1968 נישא אונאסיס על האי לאשתו לשעבר של נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי, ג'קי קנדי. נישואיה של קנדי הפכו אותה לדמות שנויה במחלוקת ולכוכבת הצהובונים. העניין בה רק גבר כאשר צלמי פפארצי הצליחו להשיג תמונות שלה משתזפת בעירום על גבי היאכטה של אונאסיס ליד החוף המלאכותי של סקורפיוס. הפרשה הכתה גלים בכל רחבי ארצות הברית והתמונות נחשבות עד היום לאחד מ"הישגיה" הגדולים ביותר של העיתונות הצהובה.
אחרי מותו נקבר אונאסיס באי והוריש אותו לבתו, שלימים נקברה גם היא במקום לאחר מותה והורישה את האי לבתה, אתינה אונאסיס.
באפריל 2013 אתינה, נכדתו של אונאסיס והיורשת היחידה להונו של איל הספנות, מכרה את האי שהיה סמל לעושר של משפחת האצולה היוונית, לאחר שהכלכלה היוונית המדרדרת פגעה גם בהונה של משפחת אונאסיס. כך עבר האי לידיה של אקטרינה ריבולוולווה (Ekaterina Rybolovleva), בתו של אוליגרך רוסי ידוע.

התאומים ברקלי

אונאסיס אינו איש העסקים היחידי שהחליט לרכוש לעצמו אי, ולמרות שהאיים של אנשי העסקים העשירים בעולם אולי אינם מלאים אבק כוכבים כמו של חבריהם השחקנים והזמרים, הם לרוב גדולים יותר, מעניינים יותר ומסתירים איזושהי מזימה מעניינת.
אנשי העסקים הבריטים סר דיוויד ברקלי וסר פרדריק ברקלי, רכשו גם הם אי למטרות מנוחה ואולי למספר מטרות נוספות. התאומים הזהים הם בעלי כמה מחברות המדיה והנדל"ן הגדולות באנגליה וידועים כקנאים מאוד לפרטיותם. הם הואשמו מספר פעמים בהעלמת מיסים ובשימוש בבנקים בינלאומיים על מנת להתחמק מתשלומי מס לבריטניה. בשנת 1993 רכשו השניים את האי ברצ'ו (Brechou), המשתרע על פני 803 דונם והוא חלק מאיי התעלה שבתעלת למנש, איים הממוקמים ליד חופה של נורמנדי. האי הוא חלק מהבייליוויק של גרנזי – אי הנחשב לשטח חסות של בריטניה אך טוען לעצמאות בכל העניינים שאינם קשורים למדיניות חוץ. מדיניות השכרת ומכירת הנדל"ן בגרנזי מתנהלת בצורה מיושנת המזכירה במובנים מסוימים את השיטה הפיאודלית הבריטית. ברצ'ו הוחכר על ידי בעליו הפרטיים מסרק (אי נוסף השייך לגרנזי), ולפי חוקי ההחכרה המקומיים משמעות הדבר כי ברצ'ו עודנו תחת שלטון סרק, אך האחים ברקלי טוענים לעצמאותו של האי, מה שיכול להקל עליהם פיננסית ולא רק להגן על פרטיותם. עד עתה נרשמו רק מספר חיכוכים משפטיים בין האחים לממשלת סרק, שנבעו בעיקר מהתעקשותם של האחים לנהוג במכוניות באי שלהם, מעשה המנוגד לחוק בסרק, אך הקרב המשפטי על השליטה באי טרם הגיע לסיומו.

דין קיימן

בניגוד לאחים ברקלי, דין קיימן, יזם אמריקני וממציא הסגווי, רכש גם לו אי אך הוא לא מעוניין לנסוע בו במכוניתו, שכן הוא מנסה לייצר שטח מחיה נטול טביעת רגל אקולוגית כלל. קיימן מתעניין מאוד באנרגיה ירוקה והמצאותיו הרבות כוללות כיסא גלגלים שיכול לטפס במדרגות וזרוע פרוסטטית המונעת על ידי מחשבה. את האי שלו, אי צפון דאמפלינג (North Dumpling Island), שגודלו 8,000 מ"ר, הוא רכש בשנת 1986 עבור 2.5 מיליון דולר. האי שוכן ליד חופי קונטיקט ובקצהו ניצב מגדלור. קיימן ידוע בניסיונותיו לפתח אנרגיות ירוקות. לאחר שרכש את האי תכנן להציב בו טורבינת רוח, אך ממשלת ארצות הברית דחתה את בקשתו. קיימן, שמיודד עם נשיא ארצות הברית דאז ג'ורג' בוש, התלוצץ שיכריז עצמאות מארצות הברית וחתם עם הנשיא על הסכם שלום. למרות שעצמאות המדינה החלה כבדיחה, קיימן יצר לממלכת צפון דאמפלינג דגל, המנון, חוקה וכסף משלה. האי מהווה ניסוי מתקדם בניסיון להתקיים בעזרת אנרגיה ירוקה בלבד וליצור מקום שהינו ניטרלי פחמנית, כלומר שאיננו פולט גזי חממה או שמאזן את פליטתם על ידי שימוש בגזי חממה מסוימים. לאחרונה עברה כל המערכת החשמלית של האי להתבסס על אנרגיית רוח ואנרגיה בסולרית והתנתקה ממערכת החשמל המקומית. האי יכול לפעול בעזרת הרבה פחות אנרגיה לאחר שכל הנורות בשני בתי האי, ביתו של קיימן ובית האורחים הצמוד לו, הוחלפו בנורות לד, מהלך שהפחית את צריכת החשמל של האי ב–70 אחוז. כיום קיימן מכנה את האי "ממלכת הלד הראשונה", ולמרות שהצהרתו על האי כממלכה עצמאית הינה בדיחה, הדרך שבה מופעל האי היא התקדמות משמעותית מאוד בתחום האנרגיה הירוקה.

לארי אליסון

עם כל הכבוד לשחקנים, זמרים ואנשי עסקים, את הרשימה שלנו עלינו לסיים עם האי הגדול מכולם ששייך לגורו התוכנה לארי אליסון. הביליונר והמייסד של חברת התוכנה הענקית "אורקל" רכש בשנת 2012 את לאנאי (Lanai), האי השישי בגודלו בהוואי המכונה אי האננס מכיוון שעד למכירתו שימש בעיקר לגידול ומכירת אננס עבור חברת קסטל אנד קוק. גודלו של האי 362 קמ"ר, אין בו כמעט תושבים מקומיים או ערים, אך הוא שוכן על אדמה וולקנית פורייה במיוחד. אליסון ככל הנראה מתכוון לפתח את התיירות באי. נתוני הקנייה הרשמיים לא פורסמו, אך השמועות גורסות כי האי נקנה במחיר של בין 500 ל–600 מיליון דולר.

רוצים לקרוא עוד על איים? להזמנת המגזין לחצו כאן
נוסעים למלטה? להזמנת המדריך לחצו כאן

Share.

Comments are closed.