קמפינג: מה לוקחים?

0

קודם כל אוהל. לישון בחוץ בלי אוהל זו לא עצה טובה. קמפינג זה בשטח, ובשטח יש כל מיני רמשים, זוחלים ומעופפים. אם אתם לא רוצים לישון איתם, ובעיקר לא להתעורר בגללם, אז בבקשה תשנו באוהל. מעבר לכך הולכת ומתפשטת בארץ בעיית הלישמניה – היא "שושנת יריחו". טפיל הלישמניה מועבר לאדם משפני הסלע בצפון ובמרכז ומהפסמונים במדבר יהודה ובנגב על ידי זבוב החול. בעוד שבעבר הסכנה מזבוב החול הייתה בעיקר בבקעת הירדן (מכאן שמו "שושנת יריחו") בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים על נגעי לישמניה גם במקומות אחרים. שני סוגי הלישמניה העיקרים המוכרים בארץ הם הלישמניה מאג'ור הנפוץ בכל דרום הארץ ובקעת הירדן, ולישמניה טרופיקה המופיע החל מאזור מעלה אדומים ליד ירושלים, בשומרון ועד לצפון הכינרת. בשנים האחרונות חלה עלייה באנשים שנפגעו מהטפיל גם באזוריים מערביים יותר, ונראה שהטפיל מתפשט לכיוון מישור החוף. טפיל הלישמניה גורם להופעת פצע או פצעים בעור שהולכים ומתרחבים ומגיעים לקוטר של כמה סנטימטרים. הנגעים הללו נרפאים כעבור חודשים ארוכים לפעמים עד שנתיים מתחילת הופעתם. יש טיפולים שונים לריפוי הנגעים, ובכל מקרה של הופעת נגעי לישמניה רצוי להתחיל בטיפול כמה שיותר מקודם. במקרים רבים מותירה הלשמניה צלקת על העור – כאשר הצלקת במקום גלוי – כמו הפנים – יש לבצע אחר כך ניתוחים קוסמטיים להסרתה.
מכל זה ניתן להבין שאנחנו לא רוצים להיעקץ על ידי זבוב החול, או ליתר דיוק על ידי זבובת החול שמבצעת את העקיצה. זבובת החול הנ"ל פעילה בעיקר בשעות הערב והלילה – ולכן מומלץ בשעות האלה להשתמש בדוחי חרקים, ולהתכסות בביגוד מתאים – וכמובן לישון באוהל שיש בו רשתות נגד יתושים וזבובים שהיו סגורים במשך כל היום ולא איפשרו כניסה של חרקים.
הזבובה החביבה שלנו חיה בחול ויכולה לקפוץ לגובה של עד 45 סנטימטרים (זו הסיבה שרבים מהנפגעים הם ילדים), וזה הסיבה שמומלץ לא רק לישון באוהל אלא גם לישון על מיטת שדה – שמונעת את עקיצת זבובת החול. בעיקר יש להגן על אזורי הפנים, מקום עקיצה חביב על הזבובה. דרך אגב מי שנפגע פעם אחת על ידי זבוב החול מקבל חסינות טבעית שמונעת את התפתחות הנגע בפעם נוספת. הבדואים נוהגים דווקא להיחשף לעקיצת זבוב החול באזורים מוצנעים בגוף, רגליים למשל, ובכך להגן על האדם מהתפתחות של פצעים מוגלתיים וצלקות במקומות גלויים.
לבסוף במועצות מקומיות ואזוריות רבות וביישובים רבים שבהם יש סכנה לפגיעה מזבוב החול מבצעים הרשויות בהנחיית המשרד לאיכות הסביבה הדברה נגד זבוב החול. כמו כן זבוב החול אינו פעיל בחורף. רשתות האוהל צריכים להיות בעלי חורים דקים, כך שזבובי החול הקטנים לא יוכלו לחדור דרכם.
הסיבה השנייה לשינה באוהל הם כמובן נחשים ובעלי חיים אחרים. אוהל חייב לא רק שתהיה לו רצפה אטומה ללא תפירה בתחתית ומחוברת לקירות האוהל, אלא הוא חייב גם להיות בעל סף מוגבה מעל הדלת – כך שזוחלים למיניהם לא יוכלו לחדור פנימה.
לסיכום האזהריות החמורות לא צריך להיבהל. שמירה נכונה על הכללים שציינו עם אוהל נכון ואמצעים נכונים יבטיחו שטיול הקמפינג שלכם יהיה חוויה מהנה. בכל מקרה הדיווחים על זבובי החול הם בינתיים רק באזורים שאוזכרו למעלה.

סוגי אוהלים

נוהגים להגדיר אוהלים על פי עונה, צורה, גודל, ונפח.
לפי עונות מחלקים את האוהלים לאוהלי 2 עונות, 3 עונות, ו–4 עונות. אוהלי 2 עונות הם ללא אטימות לגשם ומאוד מאוורים, 3 עונות עמידים בגשם ורוח אך לא בסופות חזקות – מתאים בעיקר לתרמילאים היוצאים לטייל בחו"ל מבלי לטפס על האוורסט או לאזורי השלגים של האלפים, ואוהלי 4 עונות עמידים בשלג, גשם ורוח. יש גם אוהלי 5 עונות לתנאי מזג האוויר קשים במיוחד – להצטייד בו כאשר יוצאים למשלחת לקוטב.
בארץ מספיק אוהל 2 עונות – אפילו יש לו יתרון ניכר כיוון שהוא מאוורר. בנושא גשם, מי שמתכוון לטייל גם בחורף – עונת הטיול הטובה ביותר למעשה – האוהלים האלה מגיעים עם מגן גשם, מעין כיסוי המתלבש על האוהל. הכיסוי הזה דרך אגב טוב גם לימים הקיץ כאשר הוא משמש כהצללה על האוהל ומונע ממנו להתחמם יתר על המידה (אם העמדתם אותו דווקא בשמש).
יש כמה צורות בסיסיות של אוהל. הצורה הפשוטה היא אוהל בעל צורת האות האנגלית "A". כדוגמת אוהל הסיירים שאותו הקמנו בתנועה או בצבא. אוהלים כאלה כמעט ולא רואים באתרי הקמפינג.
האוהל הפופלרי ביותר הוא האוהל בעל צורת האיגלו. הוא בנוי משני מוטות ארוכים וגמישים, המורכבים מחוליות מחוברות בתוכן בחבל אלסטי. המוטות מצטלבים מעל מרכז האוהל וקצותיהם המכופפים מתחברים לפינות האוהל. המתח של המוטות מחזיק את האוהל ו"האוהל עומד מעצמו", לא חייבים לתקוע יתדות. יתרונות האוהל הזה הוא בעיקר למטיילים ההולכים ברגל. הוא קל, אינו תופס נפח רב – אבל מצד שני מוגבל בגודלו.
אוהל עוד יותר משונה הוא אוהל המנהרה. זהו אוהל עם מוט מרכזי העובר לאורכו ובכל אחת משני קצותיו מוט גמיש ומתקפל. כשמו כן הוא, מנהרה, שלתוכה נכנסים בזחילה. ההקמה מסובכת מצד שני הוא עומד בתנאים קשים ביותר בגלל נפחו הקטן.
אוהל בעל צורת שפנייה הוא אוהל שכולו מוחזק על ידי חבלים ויתדות וכמעט שאינו מוכר במחוזותינו. אחרון חביב באוהלים הקטנים הוא אוהל בעל מבנה כיפה גאודזית. זהו אוהל חזק מאוד עם נפחי פנימי גדול שעומד גם הוא בזכות עצמו.
כאשר אנו יוצאים לקמפינג, בניגוד לטיול שטח, אנו מחפשים נוחות ומרחב. האוהלים המתאימים לנו במקרה הזה הם אוהלי חדר. אלה אוהלים מסיבים, מעט מסובכים להרכבה, בעלי נפח גדול, לא עמידים בגשם וברוח אבל, כפי שתקראו בהמשך בדיוק מה שאנחנו מחפשים לקמפינג משפחתי בארץ.
יש כמובן חשיבות לחומרים ממנו עשוי האוהל וחלקיו. מוטות האוהל עשויים מפיברגלס או מאלומיניום. אלה מאלומניום יקרים יותר אך יחזיקו מעמד זמן רב יותר. בד האוהלים כיום הוא נילון או פוליאסטר. באוהלים איכותים הבד ארוג בצורת Ripstop- בד שבתוכו שזורים סיבים חזקים יותר היוצרים ריבועים במבנה האריג. כאשר יש קרע באוהל הקרע יעצר בתוך הריבוע. גם לתפרים יש לשים לב. התפרים באוהל צריכים להיות כפולים ואלה של הרצפה מוגנים בסרט איטום שמולחם לאורך התפר.

כמה אנשים

יצרני האוהלים מגדירים את האוהלים לפי מספר האנשים שיכולים לישון בהם. ההמלצה שלנו היא לקחת את המספר הזה ולחלק אותו לשנים. אוהל המוגדר ל–2 אנשים הוא אוהל ליחיד. עבור זוג לכו על אוהל של 4 אנשים. למשפחה אוהל של 6 יכול להתאים למשפחה של שלושה אנשים. אוהל של 8 אנשים מתאים למשפחה בת 5 נפשות.
למה זה כך? כי אתם רוצים נוחות. אתם רוצים להיות מסוגלים להסתובב בשינה, להכניס את הציוד לתוך האוהל, לקום מבלי להעיר את כול הישנים ועוד. היצרנים מחשבים את מספר האנשים לפי שטח הריצפה המחולקת על פי רוחב ממוצע של הגןף. אבל אם אתם רוצים גם להינות ולנשום – שימרו את הכלל של חלוקה לשנים.
אוהל גם צריך להיות גבוה. אתם בקמפינג לא בטרק. גובה האוהל צריך להיות מעל 1.80 מטר (רצוי 2 מטרים) כך שתוכלו לעמוד בו בנוחות.

גימורים ותוספות

פתחי איוור. חייבים. וגם אחד בגג. לכל הפתחים – כולם, כולל הכניסות לאוהל – חייבים להיות רשתות נגד זבובים. רצוי עם רוכסנים כפולים שאפשר לפתוח לשני הכיוונים. וגם "תריסים" לפתחים שאפשר לסגור אותם גם מבפנים.
לבסוף הנפח. חישבו איך אתם עומדים לקחת את האוהל לשטח. ברכב כמובן. אבל יש עוד נוסעים ויש עוד ציוד – כך שכדאי לקחת גם את זה בחשבון.

בדיקת האוהל

אנא בדקו את האוהל לפני שאתם יוצאים לשטח. לוודא שכל החלקים נמצאים, שאתם יודעים איך להקים אותו – שהוא מתקפל אחר כך חזרה לגודל המקורי ונכנס לעטיפה. בחנויות בדרך כלל לא מאפשרים לבדוק לפני הקנייה – כי ברגע שהאוהל יצא מהאריזה הוא כבר "נמכר" ואי אפשר למכור אותו אחר כך כחדש. אבל בכל זאת רצוי שתראו אוהל כזה בחנות ותוודאו שקיבלתם את כל חלקיו ואתם יודעים להרכיב אותו.

אחריות

חשוב שלאוהל תהיה אחריות יצרן. האחריות צריכה להיות לשנה לפחות, תקפה לגבי כל פגם בחלקים, כוללת גם את הבד, המוטות, הרוכסנים והתפרים. זכרו שהאחריות אינה מכסה פגם הנובע משימוש – ולכן חשוב לבדוק את האוהל לפני שיוצאים לשטח.
ואחרון תעשו לעצמכם טובה ותקנו את האוהל מחנות או רשת המתמחה בדברים האלה.

ציוד נלווה

עכשיו שקניתם את האוהל אל תחסכו על הציוד הנלווה. אתם הרי יוצאים ליהנות ולא מעוניינים שטיול הקמפינג הראשון והנפלא שלכם יהיה גם הטיול האחרון.

תאורה

אם רוצים להינות גם מהלילה – לקרוא, לשחק, לבשל – צריך לדאוג לתאורה. תאורת הקמפינג כיום מתחלקת באופן בסיסי לשתים: תאורת גז ותאורת לד. פנסי הגז הם זולים יחסית, מאירים שטח גדול, והמיכל יכול לשמש לכמה לילות טובים. המנורה – שעשויה מגרב שמתלבש על מקור האש מתלבשת בדרך כלל על מיכל הגז של גזיות הבישול הקטנות. חסרונותיה שאסור להשתמש בה בתוך האוהל – מסיבות מובנות. כאן אנו מגיעים לפנסי הלד (פנסי מחנאות ואוהל – ולא פנסים קטנים לשימוש אישי). הפנסים האלה הפועלים על בטריות נותנים הרבה מאוד אור (ומתאימים יותר לקריאה כי אלומת האור יציבה). הם פועלים על בטריות שמספיקות בדרך כלל ל-4 עד 6 שעות הפעלה (בחלק מפנסי הלד אפשר לכוונן את מספר הנורות שידלקו בכל פעם ובכך להוסיף לשעות ההפעלה). אולם כיוון שאנחנו בקמפינג אפשר כמובן להביא איתנו סוללות נוספות (לא לשכוח) ובכך להתגבר על החסרון הזה. אחרון אחרון חביב תאורת הלד הרבה פחות רומנטית מתאורת הגז – אז אולי כדאי לחשוב על שילוב.

מחצלת

עשו לעצמם טובה וקחו איתכם מחצלת. אפילו שתיים. אחת לתוך האוהל ואחת, זו החשובה, מחוץ לאוהל. על המחצלת אפשר להניח את הדברים, לחלוץ נעליים (לזכור בבוקר להפוך את הנעלים ולנער – לבדוק שאף זוחל לא אבה לו אותם לשינת לילה), ובעיקר מקום שבו תוכלו להוריד את כל הלכלוך והאבק שנדבק אליכם לפני שתיכנסו לאוהל.
המחצלת על רצפת האוהל תתן בידוד נוסף מעל פני הקרקע שהם גם קרים וגם קשים.

מיטה ומזרון

אם אין מיטה קחו מזרון. צריך לישון על משהו. מזרונים יש מתגלגלים ויש מתנפחים. העיקר שיהיו מחומר מבודד ורכים מספיק לשינה ערבה. המהדרין יכולים לרכוש מיטת שדה מתקפלת, להוסיף עליה מזרון. ואם בריהוט כבר מדברים אז איזה כסא מתקפל לא יזיק במקומות שאין בהם מתקני פיקניק משל עצמם.

שק שינה

שקי שינה מוגדרים על פי הטמפרטורה שאיתם הם צריכים להתמודד. בישראל מספיק שקי שינה 5+ – כלומר המתאימים לטמפרטורות מעל 5 מעלות צלסיוס. זהו שק שינה המתאים לישראל בקיץ. שקי שינה לחורף יהיו בעלי טמפרטורה של 5 עד 2 מעלות. עקרונית כל שקי השינה, כמו גם שמיכות, עובדים על ידי יצירת שכבת אוויר מסביב לגוף השומרת על טמפרטורה מסוימת. לכן שק השינה צריך להתנפח וכדאי לפתוח אותו כרבע שעה לפני שהולכים לישון. שקי השינה מגיעים כיום במילוי סינתטי או במילוי פוך – כלומר נוצות. לכו על הסינתטי, לנוצות יש המון בעיות.
שקי שינה באים גם בצורות שונות שהעיקריות שבהן הן צורת מומיה – המחבקת את הגוף וצורת מלבן – הנותנת מקום להסתובב ולהתמתח. המומיה עדיפה לטיולים הריבועית עדיפה לקמפינג. צריך לישון עם שק השינה על המזרון כיוון שמשקל הגוף מוחץ את השכבות בתחתית שק השינה ומוציא מהם את שכבת האוויר המבודדת.
אל תשכחו להביא גם כרית. יש כריות מיוחדות שאפשר לרכוש בחנויות ציוד הקמפינג, יש שקי שינה שיש להם כיס מיוחד בראש שק השינה שבהם אפשר לשים את הבגדים וליצור מהם כרית. מניסיון, לכו על כרית.
והשאלה הנצחית עם מה לישון? ובכן אתם בקמפינג תביאו בגדים לישון איתם, אפילו פיג'מות – בטח לילדים. הבגדים יוצרים עוד שכבת בידוד וכאשר ישנים איתם מונעים מזיעת הגוף לחלחל לתוך שק השינה.

אוכל ובישולים

אחת הסיבות לצאת לקמפינג הוא גם ליהנות מהכנת האוכל בחוץ. אבל אם רוצים שהאוכל באמת יהיה מוכן בזמן סביר גם כאן צריך ציוד מתאים. יש אין ספור גזיות, גרילים וציוד לחימום אוכל. כל אחד לפי כיסו וטעמו. לזוג מספיקה הגזיה הקטנה ביותר, לקבוצה גדולה יותר רצוי לקחת גריל גדול יותר גם הוא על גז. הם לא תופסים הרבה מקום ונוחים מאוד לתפעול. קחו אתכם בלוני גז נוספים.
צידניות חדישות מצוידות בקרחומים או בקוביות קרח יודעות כיום לשמור על הקור במשך חמישה ימים. יש כמובן גם מקררים לרכב – אלה מתחברים למצת של הרכב ופועלים כמקרר לכל דבר, כולל אור שנדלק כאשר פותחים את דלת המקרר. אולם, לעומת הצידנית הפשוטה העולה כ–250 שקלים אלה עולים כמה אלפי שקלים – הגזמה לכל הדעות.
על תשכחו לקחת סירים ומחבתות, צלחות, כוסות וסכום. בקשה אישית מאתנו בארץ וטבע – אנא אל תקחו כלים חד פעמיים. כן, זה הרבה יותר פשוט וחסכוני בזמן ובנקיון – אבל הפלסטיק הזה, שישאר במזבלה במקרה הטוב ובשטח במקרה הרע – ישאר שם להרבה מאוד דורות אחרנו. אז קצת אחריות חברתית.
אפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה כיד הדמיון והמוצרים בחנויות הקמפינג. עם ההנאה יבוא גם התיאבון ובעיקר ההבנה שאפשר גם להתנתק ממסכי הפלזמה (בעיקר את הילדים) ולצאת לשטח ולגלות שם עולם ומלואו, זרוע בשטחים פתוחים ובכוכבים בשמיים.

קראו עוד: אוהלים ברוח

מידע מעשי

Share.

Comments are closed.